טל מה שאתה מציע זה כמו השיטה הנוכחית… רק שהממשלה חסינה לגמרי מהדחה לארבע שנים. יכול לקרות מצב בו יש ממשלה שמורכבת מ20 מנדטים נניח, שלא מסוגלת להעביר תקציב בכנסת ושבכלל לא מסוגלת לחוקק חוקים אבל גם אי אפשר להדיח אותה.
החלוקה לגוש ימין ושמאל לא עדיפה על ריבוי מפלגות לטעמי.
בדיוק מה שצריך כדי למנוע את כל הגועל נפש שקורה פה בשנים האחרונות.
אם ביבי מרכיב ממשלה, וכל הסובבים אותו יודעים שהם תקועים ככה ל4 שנים ולא יכולים עכשיו להחליט אם בא להם עליו או לא, אז הם יתנהלו אחרת. ואם יש ממשלה כלשהי עכשיו, אז הליכוד לא יוכל לזיין את השכל 24/7.
מי שמקבל הכי הרבה קולות יהיה ראש ממשלה, המפלגה שלו תקבל את הממשלה (מס’ קבוע של תיקים ולא 200 כדי לרצות את כולם) ותחליט אם היא רוצה לחלוק אותם עם מפלגות נוספות כדי ליצור קואליציה. כן או לא.
אז שיתחילו לחלוק את הממשלה עם מפלגות אחרות, שלא מעוניינות להישאר 4 שנים בצד ורק להצביע נגד.
זו רק נקודת בסיס. יש מספיק ספקטרום רחב מאוד - לדוגמה בלבד - במפלגה הרפובליקנית בארה"ב. יש את מסיבות התה שגם הם לא הקיצוניים ביותר, יש אוהדי טראמפ (ביבי, אחריך!), יש חבר’ה יותר ממלכתיים גם במחיר של הפסדים פוליטיים ויש חבר’ה כמו ג’ון מק’קיין שהיו על גבול הליברלים ובחלק נרחב מהגישה שלהם תומכים ברעיונות של הדמוקרטים.
כל הרעיון הוא זה מה נקודת היחוס שלך, מה הגישה ‘בגדול’ שלך.
מערכת טובה צריכה איזונים ובלמים. במערכת שאתה מציע אין שום בלם. ראש ממשלה בשיטתך ליטרלי יכול לשבת ארבע שנים ולא לעשות כלום. אני מבין את הבעיה שאתה מתאר ומנסה לפתור אבל אתה יוצר בעיה לא פחות גדולה.
ואם לא בא להם? מה תעשה? (אני באמת שואל זה לא סתם כדי להתווכח - זו הבעיה שיש לי עם מה שאתה מציע).
דן הבעיה היא שאתה מציע לאגד בכוח תפיסות עולם לX או Y. אחת הבעיות הכי גדולות בארה"ב היא שמספיק לי לדעת למי הצבעת כדי לדעת מה דעתך בכל סוגיה אפשרית. בני אדם יותר מורכבים מזה. אני מתנגד למסיכות ולפלישה צבאית לעירק, אני תומך בהפלות ומתנגדת לניתוחים לשינויי מין. אני ואתה לעולם לא ניפגש במערכת הפוליטית שאתה מציע.
הפוך, בגלל שהעולם כל כך מורכב ככל שהמפלגה גדולה יותר היא תכיל ספקטרום רחב יותר ומגוון יותר.
אי אפשר לעשות מפלגה אחת כי אז אין באמת בחירה, אבל ברגע שיש שתי מפלגות גדולות וכל אחת מורכבת מקווים כלליים ביותר אתה תצביע לפי המצע העכשווי לפני כל מערכת בחירות. פעם זה יהיה המצע הבטחוני שיתפוס אותך (טוב, אף פעם זה לא יקרה אבל זרום), פעם זה יהיה סוגיה כלכלית ופעם סוגיית הפלות. הרי ברור לך כשמש שגם אם נוריד את אחוז החסימה לכדי מנדט יחיד לא יהיה אדם שתצביע לו אולי רק לעצמך וגם זה לא בטוח, ככה אנחנו, שונים. אז במסגרת ההתפשרות שאתה עושה אני מציע אלטרנטיבה טובה יותר, רווגונית ייתר ותתפלא הומגנית יותר. אנחנו יודעים היטב על כמה וכמה שיתופי פעולה שעושים החרדים עם הערבים ועם העבודה לקדם סוציאל, אז שישבו במפלגה אחת גדולה וידאגו לזה. למה בשמות נפרדים?
כי לקדם מדיניות רווחה זה עדיפות שנייה מבחינתם - קודם כל החלוקה תהיה לפי העדיפות הראשונה והם פשוט לא ישבו ביחד. 30 שנה קדימה גם המעט שמחבר אותם יעלם.
אתה מרגיש שהשיטה עובדת טוב בארה״ב? בעיניי ב20 שנה האחרונות זה מרגיש כמו אומה בקריסה (איטית, אבל בקריסה). מתחרים איזה צד יותר מטורף.
שהיא?
גם אצלנו הכל כאוס ושנאה. אם השיתוף פעולה של בנט כימין עם מפלגות השמאל היה לצורך מטרה נעלה הייתי אומר רוחות של שינוי, אבל על סמך העבר האיש ימני יותר מביבי ויותר מליכודניק ממוצע ועדיין יושב עם אנשים המנוגדים לכל תפיסת עולמו. אופרטוניסט.
אני עדיין חושב שגם בישראל יכולה להיות מפלגה שמרנית (בטחונית, כלכלית ודתית) ואחת יותר ליברלית. דווקא יצחיק אותי מאוד לראות לאיפה ידחפו החרדים את עצמם…
אני בעד השיטה האמריקאית. צריך ראש ממשלה שנבחר ע"י העם והמפלגה שלו צריכה לשרת אותו. אי אפשר להפיל אותו במהלך ארבע שנים (חוץ ממקרים קיצונים של פשיעה רצינית אני לא מדבר על תפירת התיקים של עלעק תיק 4000 אלא מקרי שחיתות אמיתית) העלאת אחוז החסימה. צימצום מפלגות. והוצאה מהכנסת של המפלגות שמתנגדות למדינה יהודית וציונית (זה כולל גם את החרדים).
וכמובן רפורמה במערכת המשפט. חוק צרפתי לראש ממשלה. הפרדה בין יועץ משפטי לממשלה. שופטים שצריכים לעבור שימוע בועדת הכנסת (בדומה לארה"ב) וכמובן בטווח היותר ארוך לפרק את המאפיה של מר"צ בבית משפט העליון. וכמובן הפרדת דת ומדינה ופירוק ההסתדרות.
הדומקרטיה בארץ זה בדיחה. הכל פה מכור לצד אחד.
2 לייקים
מוזר שאתם מסתכלים על ארה"ב כמודל לדמוקרטיה כשיש דמוקרטיות הרבה יותר מוצלחות באירופה…
אתה בטח מתכון להונגריה ופולין 
בנימה יותר רצינית ליאור, בארה"ב ביידן ניסה להכניס חיסונים חובה במגזר הפרטי ובית המשפט שם בלם אותו. בית המשפט גם כפה על הממשל שם להוריד את חובת המסיכות. מנקודת המבט שלי אני מקנא בהם.
לייק 1
רק להגיד דבר אחד על זה, אם אתה מעוניין לטפל בכלכלה בישראל בצורה הכי טובה
אז נדרש לקצץ את הפנסיות התקציביות, לא לתקצב ארבכים, להפסיק עם הקצבאות ילדים.
בנוסף על כך, לייעל את מערכת השירות הציבורית, המון עובדים מיותרים שלא עושים כלום.
הכל נכון ברמה כזאת או אחרת. זה לא אומר שצריך לעשות טעויות במקומות אחרים.
לא הייתי קורא לזה בשום מצב טעות. נדרש שאנשים ירכשו השכלה על מנת שיוכלו להתפתח ולהתקדם ולא ללכת לעבוד כל חייהם בDEAD END JOB ועם כל הדברים אשר נלווים לכתוצאה מכך.
אני יותר שואל מאומר.
למדינה אין שאיפה שאנשים ילמדו? אני חושב שמפה זה מגיע. ככה חלק מהכסף הוא מעין השקעה בעתיד המדינה. אני לא רוצה לעמוד מאחורי הדברים האלו אז אשמח שמישהו שמבין בזה יותר ממני יגיב על כך.
בנוסף, לממן תואר מלא זה בערך 33 אלף. זה כמו תוספת של 900 שקל בחודש. בואו נודה כולנו שמימון תואר נשמע הרבה יותר מרשים מתוספת שכר של 900 שקל.
התשובה הקצרה היא “כן, וחבל שכך.”
אנסה להסביר יותר באריכות, אבל אני בטוח שטובים ממני יוכלו לעשות זאת (@dkaro אני מסתכל עליך) בצורה נקייה יותר.
אפשר להסתכל על זה מהיבט מוסרי, שאני רוצה לקחת אחריות על החיים שלי, ולא שהמדינה תגיד לי מה לעשות עם הכסף שלי. בדיוק כמו שאני לא רוצה שהמדינה תכריח אותי לאכול תפוחים. לאכול תפוחים זה כנראה הדבר המומלץ לעשות, עבור רוב האנשים, אבל זה לא אומר שמוסרי למנוע ממני את הבחירה החופשית בנושא (או לחלופין, לתמרץ את החלופה שיותר ראויה לדעת המדינה, לתמרץ כזכור מהכסף שלי, בתור משלם מיסים… אז נכון, לתמרץ זה הרבה פחות חמור מאשר להכריח, אבל זה באותו כיוון). עד פה ליברליזם בשקל.
ועכשיו כלכלה בשקל. כלומר נתעלם מההיבט המוסרי שהמדינה עושה שימוש בכסף שלנו ומנסה לנהל לנו את החיים, ונדבר נטו על תועלת ציבורית. אני ממליץ לך בחום על ספר שיצא לפני כחודש, “כסף כחול לבן” של אורי כץ. הוא מדבר שם בין השאר על “אשליית השליטה”, שהמדינה חושבת שהיא יכולה לנהל את הכלכלה יותר טוב מהשוק החופשי. אבל היא לא יכולה. זה מתבטא במגוון תחומים ונובע ממספר סיבות (ביניהן - קשה למצוא המלצת מדיניות שתהיה נכונה לכל הציבור במקום שכל אדם יבחר מה שמתאים לו עצמו, המשקיע הפרטי מהמר על כסף של עצמו בעוד פקיד/שר מהמר על כסף של אחרים ולכן נוטה יותר לקחת סיכונים מעבר לשיווי המשקל האופטימלי, חכמת המונים של אלפי היזמים בשוק עדיפה על החלטה של צוות מצומצם שאינו בהכרח מומחה לכל אחת ואחת מהתת-תעשיות הספציפיות עליהן הוא מחליט).
ספציפית לגבי השכלה גבוהה, כנראה שיש מספר קסם אופטימלי, אחוז האנשים במדינה שאידיאלי שיהיו בעלי השכלה גבוהה (המספר הזה אינו בהכרח 100%, סתם בשלוף - קיימים אנשים חסרי עניין אינטלקטואלי שרוצים להיות שיפוצניקים, אם הם ישהו 3-4 שנים באקדמיה הם יבזבזו לעצמם את הזמן ולא ירוויחו את הכסף שהיו מרוויחים לו היו עובדים בזמן הזה). נשמע קשה על גבול הבלתי אפשרי לדעת אותו. כשאין תמריצים מלאכותיים (כמו סבסוד השכלה גבוהה / סבסוד אקסטרה ללוחמים וכו’) שמעוותים את השוק (או לחלופין חסמים מלאכותיים), אז השוק החופשי ייתכנס פחות או יותר למספר האופטימלי, בדומה קצת לדרך שנקבע מחיר של מוצר על בסיס היצע וביקוש. בלי תכנון ריכוזי ובלי הכוונה מלמעלה.
כבר היום זה לא המצב בישראל. ההשכלה הגבוהה מסובסדת מאוד בישראל. עם או בלי קשר (כנראה עם, אבל לא רק), ישראל היא מדינה עם שיעור בעלי השכלה הגבוה מהמובילים בעולם, הרבה מעל ממוצע ה-OECD. כלומר לא מופרך להניח (אם כי אין זו הוכחה כמובן), שכבר היום יש יותר מדי בעלי השכלה גבוהה בישראל, ביחס לאופטימום החברתי.
אגב, רק כדי להמחיש כמה המדינה אינה מומחית כשהיא מקבלת החלטות עבור הציבור, אם אנחנו רוצים לעזור ללוחמים להשתכר היטב (אני מניח שזו הסיבה העיקרית שאנחנו שואפים שאנשים ילמדו - כדי לשפר את פיריון העבודה שלהם ובכך את המשכורת שלהם), מדוע אנחנו מסבסדים תארים לא אופטימליים, כשהדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן תואר במגדר. ברור שההחלטה של המדינה לסבסד תואר במגדר ללוחמים אינה החלטה שעומדת בקנה אחד עם השאיפה שאנשים ילמדו (או לפחות, עם השאיפה שאנשים ילמדו, ויצא מזה משהו עבורם - אם אנחנו רוצים ללמוד בשביל ללמוד, ולמי אכפת האם הלימודים מעשירים אותך או מקדמים אותך בשוק העבודה, אז סבבה, אבל תקן אותי אם אני טועה - לא זה מה שעבר לך בראש). המדינה אגב גם גרועה בלבחור מנצחים, ולא ברור שהתארים האופטימליים היום (מדעי המחשב) ישארו אופטימליים עוד עשר שנים (מישהו זוכר שפעם כל אמא יהודיה רצתה שהבן שלה יהיה רופא או עורך דין?). אבל כמובן שהמדינה לא יכולה לתחזק רשימה של תארים שרק אותם היא תממן ולעדכן אותה כל שנה. כלומר, באופן מובנה, המדינה תמיד תציע לממן תארים בתחומים מיותרים, שקשה להצדיק למה עדיף לממן אותם ולא לתת לחיילים את הכסף באופן ישיר.
האירוניה אגב, אם אני מחבר בין הסעיף המוסרי לסעיף הכלכלי - היא שכאשר אנשים ילמדו תואר מיותר במגדר כי המדינה עודדה אותם ללמוד אותו, ואז לא ימצאו עבודה - הם יאשימו את המדינה! הם כל כך לא רגילים למחשבה שהם צריכים לקחת אחרית על החיים שלהם ועל הבחירות שלהם (ובצדק הם לא רגילים, כי המדינה יוצרת מצג שווא שהיא יודעת לנהל את הכלכלה), שכאשר הם מגלים שהחלטה שהם לקחו (בעידוד המדינה) היא גרועה - הם מרגישים שראוי לפנות בתלונות למדינה (וכאמור, התחושה הזו לא מופרכת, מכיוון שהמדינה באמת התערבה וניסתה לבחור מנצחים - והתואר במגדר איננו מנצח, למרות כל הרצון הטוב).
ומעבר לכל זה, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת - לעודד השכלה גבוהה נראה כמו משהו שמעודד את החלשים בחברה (מי שהיה לו קשה לממן את התואר קודם), אבל למעשה - את החלשים ביותר הוא מפספס. כי הלוחמים החלשים ביותר הם לא אלה שקשה להם לממן השכלה גבוהה, אלא אלה שקשה להם לממן את ארוחת הצהריים הבאה של המשפחה שלהם. והאנשים האלה יוכלו להיעזר ב-33 אלף שקל הרבה יותר מאשר באשראי ללמוד תואר שיצריך מהם להפסיק לעבוד, משהו שמבחינתם הוא בגדר גזר דין מוות, כי יש להם משפחה לפרנס.
וזוהי עוד המחשה שרעיונות יפים יכולים להוביל להתפתחויות לא צפויות. ברגע שאתה מתחיל לשחק עם תמריצים, אתה יודע מאיפה אתה יוצא, אבל לא לאן תגיע. רוצים לעזור ללוחמים - עדיף לעזור בלי לנסות לנהל להם את החיים. וזה נכון בעוד תחומים אחרים בהם המדינה “עוזרת”, אך בפועל בעיקר מעוותת את השוק ופוגעת ברווחה של הציבור שהיא רוצה לעזור לו (דוגמה בשלוף - תוצאה מפתיעה של העלאת שכר מינימום היא פיטורים של עובדי שכר מינימום שכבר לא משתלם להעסיק).
יאפ, זה נשמע יותר מרשים. זה לא יותר מרשים אבל זה נשמע יותר מרשים. לכן זה מקבל יותר כותרות יפות ולכן זה פופוליסטי. החפירה קודם (מקווה ממש שיצא ברור, אם כי חושד שהתפזרתי קשות) הייתה למה זה מטומטם, והמשפט הזה הוא בדיוק למה זה פופוליסטי. סגירת מעגל מהממת 
9 לייקים
אם מישהו היה רוצה לעזור ללוחמים הוא היה מציע להם לא להיות לוחמים. באופן כללי כל הדיון בחוק הזה הוא נפילה למלכודת. פוליטיקאים מטומטמים קובעים לעצמם סדר יום מטומטם וכולם מתייחסים לזה כאילו יש לזה בכלל משמעות. אין. לאף אחד לא אכפת לא מלוחמים ולא מלימודים.
לייק 1
על כל שעת מתמטיקה שהמדינה תיתן לעניים העשירים יתנו 4 לילדים שלהם.
לייק 1
בהחלט, הפערים נוצרים כבר בגילאים הצעירים.
משהו מעניין ששווה לציין בנושא החינוך - חינוך הוא אחד המקומות בהם אשליית השליטה של המדינה נמצאת בשיאה. משרד החינוך הוא אחד הריכוזיים שממשרדי הממשלה, ויכולת התמרון (בפרט האקדמית) של המנהלים והמורים מוגבלת מאוד. כפועל יוצא מהריכוזיות של משרד החינוך, ומהכוח העצום של ארגוני המורים שמתגמלים את המורים הותיקים במקום את המורים הטובים - החינוך הציבורי בישראל עלוב ביותר. למרות שהוא מתוקצב בכסף רב מאוד. ואז נפתח הפער - מי שיכול להרשות לעצמו חוגים ומורים פרטיים - מקבל חינוך טוב. מי שלא - נדפק. גם פה, לשחרר את החינוך משליטת המדינה (בלי לגעת בתקציב שלו - רק לאפשר מודל בסגנון שיטת שוברים) ישפר מאוד את איכות החינוך, ובפרט לשכבות החלשות.
(בסוגריים יש גם נקודה מעניינת, שמעמד הביניים החילוני שכל כך רוצה להגדיל את תקציב החינוך תמיד, בעצם מבקש להעביר כסף ממנו אל החרדים, שנוטים לעשות יותר ילדים…)
לייק 1
אחלה הודעה, תודה.
כן, לזה התכוונתי.
לצורך העניין השכר עלה באיזה 900 שקל ב8 שנים האחרונות, לא דיברו על זה כמו שדיברו על ממדים ללימודים.
לייק 1