אני בגדול מאוד איתך בנושא. אבל אי אפשר להתעלם מהבעייתיות שביטולו עלול לגרום.
ראית כמה לא יציבה הממשלה שלנו למרות אחוז החסימה, וביטולו יכניס עוד מספר מפלגות לא קטן לכנסת.
אני לא מדבר רק על המפלגות הקיימות, בסוף אם לא אחוז החסימה היו נוצרות מפלגות רבות יותר.
עצם העובדה שאין יציבות שלטונית על אף אחוז החסימה לא אומר שאחוז החסימה לא תורם או נחוץ.
זה כמו בכדורגל, כשריאל של זידאן לא לקחה אליפות למרות בנזמה וקורטואה, זה לא אומר שבנזמה וקורטואה לא תורמים דבר ועדיף לריאל בלעדיהם, וראינו זאת נהדר עונה לאחר מכן.
אני בגדול איתך מבחינת הדעה שזה מצב לא הוגן שקולות הולכים לפח. זה גם לדעתי עוזר לבטא את ריבוי הדעות במדינה ונותן לאנשים לבחור באמת לפי דעותיהם ולא רק לתת קולות לגוש. אבל צריך לדעתי למצוא פתרון שגם לא יפגע ביציבות.
למשל אפשר לעשות כמו הסכמי עודפים גם עם מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. הרי בסוף כנראה שההתלבטות של מצביע מרץ היא לא בין מרץ לשס ולכן גם אם מרץ לא תכנס, שלא ילכו 3 מנדטים לפח, אלא יצטרפו לעבודה. בדומה גם עם אביר קארה, שכנראה מצביעיו יעדיפו שקולותיהם ילכו לליברמן כי אני בטוח שההתלבטות הייתה גם ככה בין שניהם ולא בין אביר קארה לשס.
אולי הדרך הנכונה ביותר היא להפריד קצת בין כלכלה וביטחון וככה לתת לאנשים לתמוך בבן גביר ביטחונית ואביר קארה כלכלית בעת ובעונה אחת.
זה כמובן לא משהו שאפשרי בניהול הנוכחי, ויהיו מספר רב של מכשולים במימוש שיטה כזו, אבל לדעתי לשם אנחנו צריכים ללכת בסופו של דבר, לפחות מבחינה רעיונית.
זה בסוף לא הגיוני וקצת עצוב שבסוף אדם צריך להתלבט איזה אלמנט בדעותיו הוא זורק לפח.
אנחנו גם נפסיק את דיוני הווטאבאוטביזם המעיקים ונקבל יותר דיונים רלוונטיים לנושא עם תגובות לטיעונים השונים, כי לפתע טיעון ביטחוני לא יהווה תגובה לטיעון כלכלי ולהפך.
בכללי השיטה בה עושים מסחרה מתפקידים מקצועיים היא קצת מצחיקה בעיניי. אשכרה אני צריך יותר ידע וניסיון בכלכלה כדי לעבוד במשרת התמחות בבנק מאשר כדי להיות שר אוצר.
בקיצור קצת התפזרתי. אין הרבה פואנטה על ביטול אחוז החסימה, רק אי וודאות לגבי יעילות המהלך, רעיונית אני בעד.
