אני לא רוצה את דרעי בתור שר אבל אני גם לא רוצה שבית משפט יקבע את זה בלי שום אסמכתא חוקית.
לא קשה.
ובכלל למה השמאל לא עתר לבג"ץ ברגע שעיסקת הטיעון נחתמה איתו? אתה יודע למה? כי אז לפיד חלם להכניס אותו לממשלה. הוא גם אמר את זה בראיון במילים שלו לתקשורת החרדית.
הפוזיציה שלכם פשוט מדהימה.
האם היית כזה סלחן גם כלפי פדופילים בגני ילדים?
הרי דרעי מקבל צ’אנס שלישי, האם לא מגיע להם צ’אנס שני?
האנלוגיה של ה’פדופיל מלמד בגן ילדים’ פשוט לא פוגעת. עובדתית (ולשמחתי) יש מדרג עבירות בכל חברה כשרצח ואונס הם ב Tier 1, לעומת מעילה בכספי ציבור ו/או שוחד. (לא בארה"ב שם מעילה במיסים היא עבירה הרבה יותר גבוהה בסולם הערכים מאשר, נניח, לרצוח)
זה פופליזם לא מוצלח להשוות ביניהם. תיכף תגיד לי ששכן שלך שעבר בכתום (מזכיר, בניגוד לחוק!) לא ראוי להיות שומר/מאבטח כי הוא חסר אחריות…
אני נגד לגמרי מלתת לדרעי לכהן כשר, אבל כל עוד אין חוק האוסר זאת - אין שום עילה לעצור בעדו.
אבל היה חוק. חוק יסוד. הם ליטרלי שינו אותו וקראו לו חוק דרעי!
כמו שיוסי אמר - ממש מרגיע שאלה האנשים שאחראיים על המהפכה המשטרית הקרובה.
נו הם שינו את החוק…
הציבור שבחר בדרעי רוצה אותו בתוך הממשלה. מה לעשות…
הסיבה שהם רוצים עכשיו להפיל את דרעי זה שהם רוצים להפיל את הממשלה. זה כל הדיון.
ואני יודע שאתה עכשיו תרוץ לאם הם יקבעו בחוק שאין דמוקרטיה. אז בדיוק כמו שאנדר אמר לך אם רוב הציבור לא ירצה דמוקרטיה או רוב נבחרי הציבור ליתר דיוק. שום בית משפט לא יעזור לך. גם בגרמניה היה בית משפט. וכמו שאמרתי גם את העבדות בית המשפט בארה"ב נלחם לקיים.
ושוב הקלשיאות שלכם על מגן המיעוטים כל הזמן נשברים מול המציאות, מתוך הטויטר של ינון מגל:
ואני יצטט למי שלא יהיה מוכן לקרוא :
“וכפי שצפה ברק ברק בזו אחר הגיעו לבית משפט העתירות שביקשו למנוע את פינוי ההתנחלות או לפחות לשבש את מהלכו והוא נערך היטב שבית משפט שבראשו לא יהיה גורם מעקב או מפריע . כל בית המשפט הועמד במצב הכן, החופשות בוטלו, ואלו שיצאו לחופשה נקראו לחזור לעבודה”
*מתוך הספר: “העליונים” של נעמי לויצקי.
אתם רואים, באירוע מכונן , ארוע שבאמת בג"ץ נדרש להגן על מיעוט (במקרה הזה מתנחלים) לא רק שהוא לא עזר לאותו מיעוט, אלא פשוט עזר לממשלה בצורה משמעותית לגרש יהודים מביתם. דרך אגב לא רק לגרש אלא גם לדכא בצורה חריפה את הזכות שלהם להפגין נגד זה (בין היתר למי שזוכר כפר מימון ועוד)
הארוע שמתרחש עכשיו זה לא חרדה של השמאל לאובדן הדמוקרטיה אלא חרדה של המימסד השמאלי לאובדן האחיזה שלו בגרונה של המדינה.
ותמיד יש לו את ה"אדיוטים השימושים" וכן טל אתה עכשיו בתפקיד ה"אוהדים האנגלים" שאופ"א השתמשה בהם בתור “האדיוטים השימושים” שלה נגד הסופר ליג. עכשיו אתה באמת יכול להבין אותם יותר. אותו דבר בדיוק.
אני מקווה שביבי ולוין ילכו עם זה עד הסוף. אני מוכן היה להתפשר רק אם הם יעבירו את זה בקריאה ראשונה יכינו לקריאה שניה ושלישית ואז יציעו לשמאל להכנס לועדה משותפת מקובעת בזמן וזמן לא גדול ואז לנסות להגיע להסכמה משותפת אם לא יצליחו . להעביר את הרפורמה בצורה שלמה בקריאה שניה ושלישית.
נ.ב
https://twitter.com/segal_ariella/status/1614610453807652864
ומה בג"ץ הקדוש אמר על זה? הסכים?
ובלי קשר, מטרת ההודעה שלי הקודמת הייתה להפסיק עם האנלוגיה המוזרה של האנס. כי זה מוציא את הטעם הטוב מהויכוח.
אולי הגזמתי בכיוון אחד אך אתה מגזים לשני.
לצורך העניין, האם אתה חושב שאדם שפעמיים שללו לו את הרישיון נהיגה בזמן שלימד נהיגה צריך להמשיך ללמד נהיגה?
ופה אני מדבר על שלילה, דין חד משמעית נמוך מישיבה בכלא.
הייתי מפריד בין עבירות של ״אופס טעיתי״ לבין עבירות של במכוון אדם ביצע עבירה.
מעילה בכספי ציבור היא לא משהו שעושים בטעות, זה משהו שהוא ישב וחשב איך לגנוב ועשה זאת. גם זה עבודה שיחסית קל לא להתפס בה, אז אני בטוח שהוא ביצע אותה יותר פעמים (כמו שתהיה בטוח שאדם ששתה, נהג ונתפס לא נתפס בפעם הראשונה שעשה זאת)
קודם כל על העבירה הראשונה הוא ישב בכלא ומיצה את הקלון.
כל הבעיה המשפטית זה עם כתב האישום השני. שאפילו הפרשנים המשפטים מודים שזה היה בלון נפוח מהאשמה המקורית שהאשימו אותו שהפך להיות בסופו של דבר עכבר.
הפרקליטות משכה את הזמן שלה עד שבסופו של דבר עשו מולו עיסקת טיעון בשביל לתפוס את דרעי בגרון עם החקירה ובסופו של דבר, היועץ הקודם בשביל לסגור את התיק כי לא היו לו ראיות לעבירה היותר חמורה אז הוא עשה קומבינה עם דרעי שהוא יודה באשמה בעבירה הפחות חמורה ובתמורה יתפטר מהכנסת אבל בכתב האישום אין במפורש קלון. זה שוב נכנס לעילת הסבירות של בג"ץ.
יצא די ארוך, אז מתנצל מראש.
מצד אחד אני מבין במידה מסויימת את זעקות השמאל. באמת שכן. ומשני כיוונים שונים:
ראשית, אכן מפתה לחשוב שצעדי הרפורמה מקרבים אותנו לקץ הדמוקרטיה.
קודם כל מצד האנשים הנוגעים ועוסקים בדבר - חרדים שאינם אזרחים שווי-חובות, דתיים-משיחיים-הומופובים, פוליטקאים מורשעים ו/או חשודים בפלילים, וכל זה תחת הנהגתו של שנוא הנפש משכבר הימים, ועדת הסוגדים העיוורים שלו.
ומעבר לכך - גם תוכן הרפורמה עצמו, שאכן כולל כמה צעדים חריפים, שיחלישו את כוחו של גוף יסוד בממשל הדמוקרטי.
שנית, ובאשמתו הישירה של הימין לאורך השנים (בראשותו של ביבי כמובן) - הימין פשוט הרגיל את השמאל לזה לאורך השנים. השמאל התרגל לצעוק ולזעוק, למחות בתוקף כנגד ממשלות ה’ימין’, כשבפועל לא השתנה כמעט דבר. לא מהכיוון המדיני-בטחוני* (לא הוחלה ריבונות על סנטימטר אחד מיהודה ושומרון, והמדיניות הבטחונית של ביבי פחות תוקפנית משל כל מנהיגי השמאל בהיסטוריה), לא מהכיוון המשפטי, ולא מהכיוון הכלכלי (ממשלת ה’שמאל’ של השנה וחצי האחרונות הייתה יותר ימנית מ-12 השנים של נתניהו גם יחד).
לכן כעת, בפעם הראשונה מזה עשרות שנים שהימין אכן מבצע משהו שנמצא בלב האידיאולוגיה שלו - השמאל זועק, והפעם בכנות מלאה מעומק הלב.
[*למעשה, הצד היחידי שאפשר עוד איכשהו לומר שהוא “ימני” באופיו, הוא על צד השלילה - שלא בוצע מו"מ אקטיבי עם הפלסטינים. לכן, אם על-כך הייתה הזעקה של השמאל לאורך השנים (וכפי שאורי כתב בצדק רב - הזעקות על השחיתות הן מאוחרות בהרבה וניסיון להפוך את הביצה והתרנגולת) - צדקו מאוד אותם אנשי ימין שהמשיכו לחשוש לאורך השנים מצעדים קיצוניים בכיוון זה, והמשיכו להצביע ‘ימין’ גם כאשר נראה לכאורה שהסוגיה הפלסטינית ירדה מסדר היום.]
אבל -
שכל זה לא יטעה אתכם.
הרפורמה הנוכחית היא סופר-נצרכת, באופן שממש זועק לשמים.
ראשית, נראה לי שנדרשת כאן תזכורת קטנה לגבי תפקידה של מערכת המשפט במדינה דמוקרטית. מערכת המשפט, כמו כל מערכת ציבורית אחרת, היא מערכת מוסכמת, שתפקידה בראש ובראשונה להביא לדין אנשים שחרגו ממערכת החוקים של אותה מדינה, ולהכריע האם ועד כמה אכן חרגו מהחוק. וכן, גם ראשי המדינה יכולים לעבור על החוק, ולכן גם אותם צריך להעמיד למשפט בעת הצורך.
אבל, מה הוא אותו ‘חוק’, שלפיו מערכת המשפט שוקלת את שיקוליה? או. ‘החוק’ היא מערכת ‘כללי המשחק’ עליה הסכימו האנשים שחיים יחד באותה מדינה - בבחינת ‘האמנה החברתית’ המפורסמת של רוסו. ואיך מכריעים מהי ‘הסכמה’ בין המוני אנשים? בבחירות (דמוקרטיות) כמובן, ושליחת נציגים לבית מחוקקים משותף.
בהקשר הזה, ‘חוקה’ היא מסמך המאגד את קווי היסוד של החברה המשותפת (=המדינה), ואת בסיס ההסכמה המשותפת של אלו שהקימו יחד את המדינה. גם לחוקה הצרות שלה (תשאלו את האמריקאים, שהנשק משתולל אצלם ברחובות בגלל סעיף בעייתי בחוקה), אבל זו היא הדרך המקובלת להבטיח שלא סוטים יותר מידיי לאורך השנים מהכוונה המקורית של בסיס ההסכמה המשותפת.
בנקודה זו חשוב להדגיש כי בהיעדר חוקה, אין שום סמכות חוקית-משפטית לבית המשפט להחליט מה ‘חוקתי’ ומה ‘לא חוקתי’.
(למגילת העצמאות, כפי שכולנו יודעים, אין מעמד משפטי מחייב).
לאורך השנים נחקקו במדינה ‘חוקי יסוד’ - בד"כ ברוב שרחוק מאוד מלייצג איזשהו קונצנזוס - אשר אמורים להוות בבוא העת את הבסיס לאותה ‘חוקה’ עלומה.
עוד על חוקה וחוקי יסוד - בהמשך.
כפי שבוודאי הבנתם עד עכשיו, מילת המפתח היא הסכמה. בהיעדרה, אין שום בסיס להקים את החברה המשותפת הזאת שנקראת ‘מדינה’.
וכאן, מגיעה הבעיה הגדולה ביותר עם הכרעות שופטים שאינן מבוססות באופן הדוק על לשון החוק - הם לא נבחרים. הם לא עומדים לביקורת (ציבורית או חיצונית), אין השלכות ציבוריות להכרעות שהם מקבלים, ובעיקר - אין לציבור אפשרות וכוח להחליף אותם. אין שום דרך לקבוע שמעשיהם מוסכמים במשהו על העם, ולעצור אותם במידה ואינם מוסכמים.
מכיוון שכך, המהפיכה החוקתית שהנהיג אהרון ברק, וממשיכים אותה באדיקות שופטי העליון, הפרקליטות ויתר הגופים המשפטיים במדינה - משולה למעשה למימוש חזונו של אפלטון - שלטון הפילוסופים, ה’חכמים מכל’. ייתכן אפילו שזו שיטה עדיפה על הדמוקרטיה המערבית, בה לכל טיפש יש את אותה כמות השפעה כמו לפרופסור משכיל (אישית בוודאי שאני לא חושב כך) - אבל זאת לא השיטה הדמוקרטית. המהפיכה החוקתית קובעת, הלכה למעשה (ולכל המפקפקים - ברק אומר זאת בקולו שלו), כי בהיעדר חוקה - השופטים הם אלו שיקבעו מה ‘חוקתי’ ומה ‘לא חוקתי’, מה ‘סביר’ ומה ‘איננו סביר’. זאת המהפיכה השלטונית האמיתית שבוצעה כאן במדינה (ועברה בשקט מופתי), ושאותה מבקשת הרפורמה הנוכחית לתקן במשהו.
נכון, לתת יותר כוח לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת זה לא אידיאלי, בייחוד כל עוד הרשויות לא הופרדו כנדרש. אבל זה עדיף עשרות מונים על המצב הקיים, בו כל-כך הרבה כוח נתון בידי כל-כך מעט אנשים, שלא נבחרו מעולם ולא יועמדו לעולם לביקורת ציבורית ולאפשרות ממשית להדחה ולהחלפה.
נמשיך. חלק מההצדקה למהפיכה הזאת היה ששופטים ‘אינם מוטים’ (פוליטית או בכלל), ומכריעים על-פי שיפוט ‘אובייקטיבי’ של החוק בלבד. אחרי שנים שזו הייתה הטענה המקובלת, סוף-סוף החלה הכרה (מסוימת) שגם שופטים הם בני-אדם, עם דעות והטיות שונות (ה’הארה’ הפתאומית נבעה כמובן מכך שלפתע הופיעו להם שופטים שמרנים, שאינם מיישרים קו עם המקובל). יופי, גם זה משהו.
אבל זה לא מספיק. שופטי העליון הם מזמן פוליטיקאים במשרה מלאה, שפוסקים לפי ראות עיניהם - שנובעת ישירות מהשקפת העולם הפרטית שלהם (ושבאופן “מפתיע”, השקפת העולם ה’פרטית’ הזאת משותפת באופן מסורתי לכלל שופטי העליון, עד השנים האחרונות בהן הצליחה שקד להכניס מתי-מעט שופטים שמרנים כאמור).
יש דוגמאות למכביר לדריסה הגסה והשיטתית הזאת של החוק בידי השופטים, ול’איפה ואיפה’ שהם עושים בהתאם להשקפת עולמם השמאלית. אני מופתע שעוד צריך להזכיר זאת בדיונים כאלה. חלק מהדוגמאות כבר הובא כאן בדיון, אבל אביא בכל-זאת את מקצתן:
הבטחתי התייחסות לחוקי יסוד. אז ככה. חוקי היסוד כאמור הם הדרך של מדינת ישראל וראשיה, בכל זאת להניח יסודות לחוקה שתבוא (ושלא חוברה מעולם). בהתאם לכך, חוקי היסוד הם-הם הבסיס החוקי-משפטי להתערבות ואף לפסילת חוקים ע"י בית המשפט - חוקים אשר עלולים לבוא בסתירה לסעיפי החוקה העתידה. ללא חוקי היסוד, לבית המשפט לא יכול להיות כוח שכזה, שכן על-פי אלו שיקולים יקבע בית המשפט שחוק איננו חוקתי, מלבד פרי מוחו הקודח?
אבל, כל זה לא מועיל - שכן שופטי העליון בוררים באופן סלקטיבי לאילו חוקי יסוד להתייחס, ולאלו לא - שוב, על-פי השקפת עולמם החד-גונית.
כך, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנחקק ברוב זעום של 32 ח"כים בלבד (אל מול 21 מתנגדים), קיבל מקום של כבוד מלכים, בתור החוק החשוב ביותר בספר החוקים הישראלי, והשופטים היקרים אף משתמשים ומרחיבים אותו הרבה מעבר לכוונה המקורית של המחוקק - הכול בהתאם להשקפת עולמם (וכאמור - אפילו בו בוחרים לעיתים שלא להשתמש, כשלא מתאים לשיקוליהם הפוליטיים האחרים).
מנגד, חוק היסוד הקובע שיש לקיים משאל-עם בטרם מסירת שטחים לאויב, ושנחקק ברוב מוחלט של 68 חברי כנסת - נזנח בקרן-זווית כאמור, ושוב - משיקולים פוליטיים מובהקים של השופטים.
ולא רק זו אף זו - כאמור, הטענה המקורית של ברק עצמו הייתה, שמכוח חוקי היסוד ניתנה לבית המשפט הסמכות בכלל לעסוק בפסילת חוקים. והנה פתאום, ביהמ"ש העליון הרשה לעצמו גם לעסוק בתקפות של חוק יסוד עצמו (!), כאשר לא התאים לו (חוק הלאום כמובן). מתוקף מה? איך חוק שמחוקק יכול להיות לא חוקי/חוקתי, ועוד כאשר אין חוקה? לאלוהים (כלומר - לשופטים) הפתרונים. וכפי שאתם מבינים במהרה - אין לדבר סוף, וכוחו של השופט הוא (פוטנציאלית) אינסופי.
ואם כבר חוקה - מצחיק שהיא הוזכרה כאן, ודווקא מהכיוון השמאלי של הדיון. שכן המתנגד הראשי להקמת בית משפט לחוקה (שיעסוק בין היתר בגיבוש של חוקה, והבאתה לכנסת לעיון ואולי אף לאישור) - הוא לא אחר מאשר… אהרון ברק עצמו! וכל-כך למה? בוודאי תשאלו. והתשובה פשוטה - כי זה יפגע בכוחו של הפוליטיקאי תאב השררה והמשוגע לכוח הזה.
לכן, בשורה התחתונה וכאיש ימין אידיאולוגי, אני לא יכול לחכות שצעדי הרפורמה יתחילו לצאת לפועל, למרות שהייתי מעדיף שיבוצעו מטעמים אחרים וע"י גורמים קצת אחרים (אין בעיה עם יריב לוין כפרה עליו, אבל הייתי מעדיף כמובן שלא יעסקו בו נוגעים ישירים בדבר כגון דרעי וביבי עצמו).
להגיע לכזה קונצנזוס פוליטי (אפילו בתוך קואליציה), לגבי רפורמה משמעותית מסוג כזה, היא אירוע נדיר ביותר, וכמעט תמיד נובעת ממשבר חמור במיוחד (בדומה לדוגמה למשבר הכלכלי החריף של 1985, שהביא להפרטה של חלקים גדולים מהמשק). בשעה טובה ומוצלחת, הגענו לצירוף נסיבות מיוחד ביותר (גם אם רחוק מלהיות אידיאלי), שמאפשר סוף-סוף את ביצוע הרפורמה המיוחלת. וכן - הנסיבות מאפשרות אותו גם מבחינת הלך הציבור הישראלי, על-אף התמונה השונה שמנסים לייצר כאן ובתקשורת.
ולסיום, כל הדיבורים הללו של לעשות שינויים ‘בהידברות’ של שני צידי הקשת הפוליטית, או ש’צריך לתקן דברים אחרים כתנאי מקדים’ - סלחו לי, אבל זה קשקוש מקושקש. מדובר במס שפתיים, ובעיקר בדרך (לא מאוד מתוחכמת ודי שקופה) למסמס את השינויים המתבקשים והכל-כך נצרכים במערכת המשפט הישראלית. הדבר משול לזה שתיבחר כאן ממשלת שמאל, שתרצה לחתום על הסכם עם הפלסטינים, וראשי הימין יגידו שזה צריך להיות בהסכמה של האופוזיציה, ושקודם ידאגו לתקן את ההגבלות של חופש הפולחן ליהודים בהר הבית.
אם אני רוצה להזכר למה אני אוהב את הפורום פה - ההודעה מעלי היא הסבר מעולה.
לא רק בגלל שאני מסכים לתוכן מרישא ועד גמירא, אלא בגלל האיכות והבניה של ההודעה.
תענוג.
עניינית אני מסכים מאד עם רוב מה שכתבת אם לא הכל. הלוואי וזה מה שהצד שיצא להפגין בבימה היה מציע, אבל זה לא. הם רוצים סטטוס קוו.
תצטרך לחדד למה אתה מתכוון בדיוק ב-״השפיע על חיי״… הנוכחות התמידית של בל״ד משפיעה עליי רבות, ההתנתקות השפיעה על חיי רבות, הנוכחות של בל״ד בכנסת משפיעה עליי במובן מסויים, ביטול ההחלטה של ליברמן לא לתקצב אברכים משפיעה עליי במובן מסויים…
חלוק מאד. הפדיחה הגדולה פה היא של הכנסת לדורותיה שלא כוננה חוקה. ברק הוסיף חטא על פשע וגרם לנזק אדיר, פחות במעמד שייחס לחוקי היסוד ויותר בפתח לפרשנות סובייקטיבית לחלוטין של החוק ע״י פקידים בלתי-נבחרים בעליי קביעות. כמובן שפגע מאד גם במעמדו של ביהמ״ש עצמו ברגע שהחליט ״ללכלך את הידיים״. החטא ועונשו.
ספר לי - האם היינו פחות דמוקרטים לפני המהפכה החוקתית של ברק? אם כן, איך בדיוק?
#התחלנו
לא כל כך תופס את העליהום -
בית המשפט פסק שאריה דרעי לא יוכל לכהן כשר אבל כח"כ מן המניין זה כן אפשרי, נכון?
בעולם מקביל, החרדים מחליטים ללכת עם גוש ‘לא ביבי’, ואז בג"ץ… (תשלימו לבד).
בחיי שאני לא יכול להבין איך אפשר לטעון שמינוי של דרעי לשר הוא לא סביר (ועוד באופן קיצוני!), כשלפחות חצי (בפועל - הרבה יותר מחצי, רק תלוי בפוזיציה) מהבוחרים במדינת ישראל, אמרו במפורש שזה סביר בעיניהם. רמת הניתוק של השופטים מהעם מעולם לא הייתה גבוהה כל-כך.
בג"ץ חושב שהוא נלחם כאן קרב מאסף הירואי כנגד הרפורמה שתפגע בכוחו, בפועל הוא רק מספק לה עוד רוח גבית אדירה של לגיטימציה.
ידוע, ובכל זאת:
זה היה הטעם הנפוץ ביותר לפסילה, ובעיקר - זה הטעם המרכזי שנשיאת בית המשפט העליון נתנה בנימוק לפסק הדין.
לא יודע אם לכך כיוונת, אבל אני מסכים כמובן שגם ללא עילת הסבירות בג"ץ היו מוצאים עילה אחרת לפסול את דרעי.
מתוך 11 שופטים, 10 פסלו את דרעי, מהם 5 לא נימקו בעזרת חוסר סבירות.
לא כיוונתי לדבר עמוק במיוחד, אלא רק לכך שככל הנראה, גם בעולם פוסט הרפורמה המשפטית, מינוי דרעי היה נפסל.
לגבי המשמעויות, יש מי שיטענו שמה שחשוב זה לא השיטה אלא זהות השופטים, ויש מי שיטענו שדרעי מלכתחילה זכה לקבל את עסקת הטיעון מכיוון שסיכם על פרישה מהחיים הפוליטיים, ולהיות שר הפנים והבריאות זה לא מי יודע מה פרישה.
ייתכן מאוד שגם אלה צודקים, וגם אלה צודקים.
טוב מאוד שפסלו את העבריין המורשע. לא ברור מדוע הוא לא קיבל קלון ונשלח להקרב בכלא שארית חייו, הרי זה המקום היעודי לחלאות אדם כמוהו.
אני אוהב את הצרחות ייאוש של תומכי הגוש המשיחי בפורום, זה מצחיק אותי בעיקר.
האירוניה הכי גדולה זה הצביעות שיש פה-אותם אנשים אשר יללו על “חוק הנאשם” הם אותם אנשים שבוכים על “חוק דרעי”.
אבל אנא ממכם, תספרו לי מדוע אתם בעוד חוק דרעי ונגד חוק הנאשם. תעשו זאת ללא צביעות ואולי תגבו את הטענות שלך עם ביסוס משפטי ולא עם הדעה שלכם.
בוא תנסה להסביר לי בדיוק מה זה רוב הציבור?
אתה יודע שרוב הציבור לא בחר בממשלה הזאת?אז כיצד רוב הציבור מחליט?
אתה מודע שממשלת משיחים-פשיסטים ניצחה בזכות השיטה ולא בזכות הצבעה של רוב האנשים בעדה?
בדיוק כמו שטראמפ ניצח בארה"ב ב2016, בזכות השיטה ולא בזכות זה שהצביעו לו יותר אנשים.
יש מצב אתה מביא מישהו שהוא לא שופר עם ידע משפט?
הנה, קח דוגמא למישהו שמדבר עובדות ותואמת ינון מגל:
https://twitter.com/orcarmi/status/1615643292405735427
הסבר מעולה לכל השטויות שנפלטו בידי השופרות.
https://twitter.com/orcarmi/status/1615684319502106624
אני אצטער שאני נכנסתי לדיון הזה כי דיונים פוליטיים הם השנואים עליי, אבל אני בכנות לא מבין איה הבעייתיות, או מה ציפו?
כל טיעון ששמעתי ללמה דרעי כן צריך להיכנס לממשלה מסתכם ברמה כזאת או אחרת של התקרבנות. בפועל באופן אובייקטיבי, הוא עבר עבירה פלילית, הוא הורשע במשפט, ועל כן לא רואים לנכון שיוכל להיות בתפקידים פוליטיים בכירים.
אני יכול להבין את הבעייתיות סביב הקייס של ביבי, אבל סביב דרעי? FOR CRYING OUT LOUD, איך יכול להיות שזה בכלל מעלה תהייה? כמה עוד רוצים להוריד את הלגיטימציה של מערכת המשפט? בדיוק בשביל רגעים כאלו, בגלל שמאוד קל להעביר את רוב המדינה מניפולציות, צריך לסמוך על אנשים בדרגים הללו ועם הידע הזה, שחשופים לכל הפרטים שיוכלו להגביל את המערכת הפוליטית.
כשאני רואה את הטירלול הזה סביב דרעי אני מבין כמה נושא פסקת ההתגברות בעל פוטנציאל להתנהלות פושעת ולא אחראית מצד הממשלה. אני מקווה שבג"צ ימשיכו לעמוד על הרגליים האחוריות בנושא הזה.
