- דרך בגין זו סיסמה ריקה.
- בגין אולי ראש הממשלה הכי גרוע שהיה פה.
תהיה רטורית לבוקר זה: אם ביבי מודיע על עצירת החקיקה, גם אז היועצת תגיד שזה ניגוד עניינים? או שזה יהפוך לבסדר?
לייק 1
קצת אוף טופיק, בואו וננסה לאחד את ליאור ומשה:
התמונה הזו מההפגנה הנוכחית? מה כתוב פה?
חובה רפואית להתנגד לדיקטטורה או חובה להתנגד לדיקטטורה רפואית?
שני משפטים שונים לחלוטין ומדויקים לחלוטין למרות שאני בטוח שהסמרטוטים האלה לא התכוונו למשפט השני.
אוי האירוניה.
4 לייקים
https://twitter.com/cohen_meirav/status/1640251146169090048
הציוץ הכי מדויק בעולם.
נ.ב
היא אישה מזרחית חזקה, אבל בשביל הממשלה הזאת היא אישה לכן דעתה לא מעניינת.
רק שיהיה ברור, עצירת החקיקה לא תעצור שום הפגנה. עצירת החקיקה זה סתם פייק פאתטי מבית היוצר הפשיסטי של לוין ושמחה.
2 לייקים
הגעגוע הזה לבגין, ממש משעשע. ‘יש להיטיב עם העם’ ושאר סיסמאות. במיוחד של הציבור המזרחי, שבגין פשוט השכיל לצרף אליו כדי לעלות לשלטון ועוד במחיר ממש זול של איזה תפקיד לדוד לוי.
תודה.
ביבי כבר שנים מאבד את זה לאט לאט. הממשלה שהחליפה אותו קידמה מדיניות כלכלית שמיטב ליברלי הפורום רק חלמו עליה בימיו. פאקינג מיכאלי מקדמת אגרות גודש (שכמובן נקברו על ידי חבורת הגאונים שמושלים כרגע). ליברמן שר אוצר מהטובים שהיו. בינתיים חבורה של חסרי אחריות משתלחים בהם. חוגגים על כל פיגוע, עושים הון פוליטי מכל גופה, משתלחים בבית המשפט, בשמאלנים, בכל מי שלא סוגד למלך. הצהרות של ‘כשאנחנו ניבחר’, הפעם ימין מלא, אתם תראו מה זה. ואז הם עולים לשלטון. מבן גביר אף אחד לא ציפה מראש, הרי. חבורת הליצנים מתחילה לעבוד. רוטציה באוצר, משרד הסברה מומצא שרק משתלח באזרחים, דרעי, קרעי, מה לא. זה מילא, התרגלנו, אבל גם התקווה הגדולה בצלאל סמוטריץ׳ עוד לא נכנס למשרד וכבר מתחיל למכור בזול להסתדרות. ואז הרפורמה המשפטית הזו, שעליה הכל כבר נכתב.
וואלה לא מבין הרבה משתתפים פה בדיון הזה, אמיתי. מצד אחד רוצים מדינה מערבית, כלכלה ליברלית, שיוויון וחופש. מצד שני חוסר יכולת להבין שזו סיטואצית קצה שהתגובה אליה היא בהגדרה קצת מחוץ לקווים. שלא זה הזמן להיות נחמדים. כל זה בזמן שבראשות ההממשלה הזו עומד אדם שהוא הכל חוץ ממשחק לפי החוקים. ועוד כשאותה ממשלה עושה בדיוק הפוך מהאידאולוגיה, שלפחות לפי מה שאני קורא פה, מצדדים בה. פוזיציה?
גייזופובי, תמחק
5 לייקים
מצחיק לי ש-״שינוי החוקים״ זה עדיין טיעון לאור מה שאנחנו רואים אתמול והיום. זה מזמן לא שם, בין אם זה הדבר הלגיטימי ביותר בכדה״א או לא. אין חוקים יותר. חסימה של אוטוסטרדות ללילה שלם, שביתות, הסתדרות, מנגנוני ביטחון. נחצו פה כמה וכמה קווים שבכנות מדאיגים אותי יותר מדרעי, ואני מודאג מאד מדרעי. למה? כי בניגוד למגונני בג״צ הבלתי מסוייגים (ממש לא כל מתנגדי הרפורמה, פה או בכלל, למען הסר ספק) - אני מסוגל לראות את הנשק הזה מופנה גם נגדי. חלק מהקבוצה שאתה מתייחס אליה מרגיש שהמשחק מכור כבר עכשיו. קשה להתכחש לחלק מטענותיו, גם אם הייתי מתנגד בלתי מסוייג לרפורמה בפני עצמה.
מה ה-endgame? לטווח הקצר והארוך? מה קורה עכשיו? הלוואי ואתה צודק ואנחנו מתקדמים לעבר מה שאתה מתאר בשורה הראשונה של הפסקה הזו. הלוואי. אני לא יודע. למדתי והחכמתי הרבה בחודשים האחרונים. שיניתי את דעתי רבות, הבנתי כמה אני לא מבין אפילו יותר מבעבר. אני לא יודע מה הולך להיות, ולצערי על כל סיבה לאופטימיות שאני מזהה יש אחת לפסימיות. הבעיה הדמוגרפית לא הולכת, גם אם ביבי אולי הפעם באמת כן (עוד נראה). יש פה התעוררות עצומה של ציבור שיש לי חפיפה באינטרסים איתו. יש פה, ממולו, ציבור גדול מאד שמרגיש שהוא לא יכול לקבל את מה שהצביע עליו. אנחנו ממש רחוקים מ-happily ever after שנראה שתומכי המחאה בטוחים שהשיגו או נמצאים בדרך להשיג.
אני מרגיש שיוצאות לי מהמקלדת רק קלישאות יאיר לפידיות מימיו ככותב טורים, אולי זה תוצר לוואי של חוסר הוודאות. יש פה התעוררות מעודדת, יש פה סממנים של ליברליזם ודמוקרטיה, ויש גם ניצנים מדאיגים מאד של ׳רודנות נאורה׳ ובוז של ממש להליכים הדמוקרטיים (משני הצדדים, ובמספרים עצומים). משהו מהותי נשבר, משהו מהותי גם התעורר. אני לא יודע מה יהיה.
4 לייקים
אני לא יודע מה יהיה, אבל אני לא חושב שמ"ימין" או מ"שמאל" יש מקום לקבל את מה שקורה פה בחודשים האחרונים. התעלמות של הדרג המדיני מהדרג המקצועי היא ההיפך הגמור מניהול תקין. זה הולך כבר כמה שבועות, כלכלנים מזהירים מבעיות לכלכלה והממשלה אומרת “לא היה ולא נברא”, משפטנים מזהירים מהפיכה משטרית והממשלה אומרת “לא היה ולא נברא”, שר הבטחון מזהיר (אחרי מי יודע כמה אזהרות נוספות) מהשלכות ביטחוניות וראש הממשלה מפטר אותו.
ככה לא נראית ממשלה מתפקדת. ככה נראית ממשלה שחיה ב"נדמה לי".
וזה לא קשור לשאלה אם אתם תומכי הרפורמה או מתנגדי הרפורמה. העניין הבהול ביותר הוא למה הממשלה לא מושלת? למה הממשלה הפסיקה לנהל את המדינה בצורה תקינה ומתעניינת רק בחקיקה?
ויותר חשוב מכך, מי יהיו אלו שיעצרו את הממשלה המטורללת הזו שאיבדה כל רצון לנהל?
לפני הבחירות היו ראיונות עם סמוטריץ’ על כלכלה “יהודית”. השם יעזור…
לא חשבתי אז שהוא עד כדי כך משיחי, אבל מסתבר שטעיתי. המשיחיות מנהלת היום את הממשלה, ומה שלא יפתרו הפיטורין כנראה שיפתר בעזרת השם.
בעד או נגד הרפורמה? זה בכלל משנה? אפשר בבקשה לדבר על ולקבל ממשלה שמתפקדת?
לייק 1
מעניין אם לאפס הזה יהיה אשכרה ביצים לעשות את זה. כיוון שעד כה כל ההבטחות של הלכו לפח.
הגיע הזמן לפרק את ממשלת הפשיזם הזאת ולבנות ישראל ליברלית שמטפלת ביוקר המחייה ודואגת לאזרחים ולא מפרנסת עלוקות, דואגת לג’ובים ותוקפת את האזרחים שלה.
אף אחד לא שמח מהדרך. אבל מה הפתרון שלך למצב?
אתה טוען בצדק שגם אם ההפיכה תיפול המצב יהיה רחוק מטוב. אבל השאלה היא האם המצב היה טוב יותר אם החקיקה הייתה עוברת?
אי אפשר לנתק את הסיבה והתוצאה. אי אפשר להסתכל על הסיטאציה בואקום. הסיטואציה הזו היא תוצאה של התנהלות של הממשלה. תוצאה של ממשלה שמנסה לקדם פה עריצות רוב (שגם לא ברור כמה הוא רוב).
המצב לא יהיה טוב עכשיו, אבל לדעתי בהחלט טוב יותר מדיקטטורה, בטח כשהדיקטטורה היא בידיים של אנשים קיצוניים שמצהירים שהם בעד לשרוף כפר שלם על כל יושביו, אנשים שמצהירים שרק יהודים נחשבים פה במדינה, אנשים שמצהירים שהחוק הוא לא הסמכות העליונה מבחינתם, אנשים שמתנגדים לזכויות של חירות ושיוויון.
לא יודע מה יהיה פה כעת, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהייתה דרך אחרת להתמודד עם המצב. דרך כל כך שקופה שההתעלמות ממנה מוכיחה לי כמה כוונות המחוקק אינן טהורות.
דרך של הקשבה לטיעוני המתנגדים, והפקת לקחים. אם רוב הטיעונים נוגעים להיעדר מנגנון משפטי שיגן על זכויות האדם, קרי חוקה, אז היה אפשר להציע רעיון זה לצד המשך קידום יתר האלמנטים של הרפורמה.
האם זה היה פוגע באיזשהו אלמנט מהרפורמה? כלל וכלל לא.
האם זה היה מתקבל אצל המפגינים? כן, שכן זו הסיבה שהוציאה אותנו לרחובות.
אז מדוע פתרון כזה כלל לא נשקל בכלל? אני יודע את התשובה.
אפילו לא דיברתי על כך שכל המומחים מכל התחומים התנגדו נחרצות לרפורמה. גורמים ביטחוניים, כלכליים, משפטיים, מדיניים. גם כל בעלות בריתינו התנגדו.
אז אמור נא לי, מה הפתרון שלך למצב, אפילו פתרון בדיעבד. אני שומע רק תלונות על הדרך בה האזרחים פעלו ולא מבין מה הרעיון שלך.
בכללי גם לא מבין מה הדעה שלך, הרי אתה תומך פה בשמאל כלכלי, שמקדם מדיניות של כפיה דתית ומתנגד לשיוויון זכויות. ההפך הגמור מכל הליברליות עליה אתה מדבר.
אז לא אני לא שמח מהדרך, אני גם לא יודע מה עכשיו, אני רק יודע שלחקיקה הנוכחית אסור היה לעבור בשום פנים ואופן, גם במחיר של הקמת מדינה בתוך מדינה…
לייק 1
גב, אתה לא יכול לצייר את התמונה היפה רק לצד שלך.
אנשים שמצהירים שהחוק הוא לא הסמכות הגבוהה מבחינתם? C’mon man… הגמל לא רואה את הדבשת שלו.
ראשי המחאה אומרים הפה מלא שהאישיו זה לא החקיקה, הם ימשיכו עד שיעיפו את ביבי. אתה קורא לזה הידברות? עריצות הרוב?
כל המומחים מתנגדי לרפורמה?? די, תקשיב גם לצד השני פעם.
העניין הוא שאני לא מצדיק שום צד, אני רק רואה איך שני הצדדים כולל המנהיגים של שני הצדדים מלבים את האש ומגדילים את הקיטוב. אל תצדיק בחיים את האנרכיה שרואים עכשיו, היא לא טובה למדינה כמדינה. אנחנו בקרייסס מטורף לצערי
צודק, נאשם בפלילים אשר בניגוד עניינים מוחלט+עבריין מורשע פעמיים שמעוניין לשים את ידיו על קופת המדינה כאשר הוא הצהיר שלא יחזור לכנסת.
הגמל באמת לא רואה את הדבשת של עצמו.
הא, הוא גם עובר על 3 מ עשרת הדיברות
לֹא תִנְאָף,
לֹא תִגְנֹב,
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר:
כנראה גם החוק הזה לא תקף לדרעי בשם הפוזיציה.
רגע של רצינות, אחרי הבדיחות של 2 בלילה שנועדו קצת להפיג את האווירה המתוחה.
דיברתי עם הרבה חברים שמתנגדים לרפורמה, קראתי מאמרים כנים של אזרחים מודאגים (בניגוד לעיתונאים משופשפים מפוזיציה), או שסתם שמעתי שיחות מטבחון בעבודה. מעניין לראות ולשמוע מה גורם לאנשים לצאת מהבית, מהנוחות, ולהפגין ברחובות. ועוד עם דגלי ישראל*, לא פחות. בייחוד לציבור שלרוב לא מאופיין באידיאולוגיות בעלות להט משיחי כמעט.
באופן מעניין, אחרי שמקלפים את השכבה החיצונית של סיסמאות ‘קץ הדמוקרטיה’ השחוקות - כמעט אצל כולם הסיפור הוא זהה: שקראו להם אנרכיסטים. שקראו לטייסים ‘נפולת של נמושות’, ו’שילכו לעזאזל’. ועוד מצד ממשלה שחלקים גדולים ממנה לא שירתו שירות משמעותי בצה"ל, ואף מתכוונת למסד השתמטות זאת בחוק יסוד.
למעשה, פגעו למפגינים (בפוטנציה) באחד ממרכיבי הזהות הבסיסיים ביותר - אזרחים שומרי חוק מועילים ותורמים, במדינת ישראל המערבית והליברלית, עליה הם ואבותיהם חלמו, עמלו ונלחמו. וכשמישהו אחר מאיים על הזהות שלך - זה מעורר אותך לפעולה.
אני יכול לדבר כאן על כל הטעויות שהממשלה הנוכחית עשתה, כפי שכבר תואר כאן יפה, ודווקא מצד אלו שמכירים טוב מכל מה זה להיות בצד שמותקף על זהותו (מנאום הצ’חצ’חים ועד ‘מנשקי הקמעות’).
אני יכול לדבר כאן (שוב) על כמה חשובה רפורמה במערכת המשפט, וכמה חבל שנראה שההזדמנות ההיסטורית לעשות זאת חלפה.
אבל זה לא העניין.
אני הראשון שמתנגד לעריצות המיעוט על הרוב, ולכך שלדוגמה קבוצה של 15 זקנים שלא נבחרו - חכמים ונבונים ככל שיהיו, יקבעו מדיניות ל-10 מיליון האחרים.
אבל זאת העת להודות. זה ממש לא המקרה כאן. השיתוק המדינתי שהגענו אליו מוכיח בבירור, שהרוב של הציבור היצרני, המשרת והמועיל במדינה, אמר את דברו. ושעם כל הביקורת על חסימת כבישים, קריאה לסרבנות וכו’ - במופת יחסי של מחאה אזרחית נחושה אבל לגיטימית (וד"ש לצרפת).
|גם בדמוקרטיה - שלטון הרוב - לגמרי לגמרי סביר בעיניי, שלציבור הזה, יהיה כוח יחסי גדול יותר מאשר ליתר הציבורים. זה בריא, זה נכון וזה טוב. בייחוד כשלוקחים בחשבון שהצד השני, הרוב הפוליטי בפועל, וה’הומוגוני’ לכאורה, הוא למעשה ערב רב של אוכלוסיות שונות, עם אידיאולוגיות שונות ולפעמים אף סותרות, שהתאחדו יחד כנגד ההגמוניה השלטת באופן מסורתי. אם האידיאולוגיה הערבית הייתה רק קצת פחות מנוגדת לזו של ה’ימין’, גם היא הייתה מצטרפת (וזה גם כמעט קרה, אגב).
ואפרופו ערבים - תחשבו לדוגמה עד כמה חוששים כאן (בכל הצדדים של המפה הפוליטית), שלציבור הערבי יהיו כוח והשפעה, התואמים את גודלו היחסי. רק מוכיח שוב למה חשוב שגם בדמוקרטיה, על-מנת שתתפקד כנדרש, המשוואה לא תהיה אופן מיידי וזהותי: כמות אזרחים = כוח השפעה יחסי.
אם ה’ימין’ רוצה לשלוט באמת, בהתאם לגודלו היחסי, כלל החברים בו צריכים לעשות מאמץ גדול בהרבה להשתלב בכלל מרכיבי החברה ומגנוני ההשפעה - בתעשייה, באקדמיה, במערכת המשפט, בצבא ; ולא להסתפק במסלול עוקף ישירות אל ‘עטיני הכסף’ - הפוליטיקה.
בינתיים, אני מקווה מאוד שמכל הכאוס שנוצר כאן בחודשיים של ממשלה חדשה (או שאולי נכון יותר לספור מהבחירות הראשונות, אי שם ב-2019), נוצרה כאן הזדמנות היסטורית אכן למסד חוזה משותף מחודש של כלל השותפים במדינה - ואולי אפילו חוקה, רחמנא ליצלן (ואם אני מצטט את יאיר לפיד, כנראה שבאמת מדובר בזמנים מוטרפים).
*רציתי לציין בהקשר הזה גם עד כמה גאונית בעיניי הבחירה הזאת בדגל ישראל הפשוט והמוכר, כסמל המרכזי (והכמעט בלעדי) של המחאה. הרבה יותר קשה לקרוא ‘אנרכיסטים’ לקבוצה של אזרחים שנושאים בגאון את דגל המדינה. הרבה יותר קשה להתחלחל, בעיקר לצד הימני-לאומי של המפה, למראה של עשרות אלפי דגלי ישראל מתנופפים. מה ממשלת בן-גביר תעשה, תחוקק חוק שאסור להניף דגל ישראל? ככה גם כל ימני שסתם מניף דגל ישראל מחלון ביתו דרך קבע, נראה כתומך במחאה. ועכשיו, עם יום העצמאות הממשמש ובא, ודגלי ישראל שצצים להם בכל עירייה ופינה - אז בכלל.
6 לייקים
במידה וביבי אכן יעצור את החקיקה, אז השמאל יצטרך להחליט על האנדגיים של המחאה שלו, ופה יתחילו מהר מאד סדקים. אחד יגיד חוקה, אחר יסתפק בעצירת החקיקה, מינוי שופטים בהסכמה או בכלל אלו שיגידו שבלי לדבר על הסוגיה הפלסטינית זה לא שווה כלום. כמה נקודות לגבי זה, לא בסדר מחייב:
- גם למחאה החברתית של לפני עשור פלוס לא היה אנדגיים מוגדר, אבל היא בהחלט הייתה אירוע שהשפיע רבות ולדעתי באופן חיובי. לצד פופוליזם צמחו גם מושגים של יוקר מחיה, מונופולים וכו’. לא בטוח בכלל שהרפורמה בסלולר, פירוק הפירמידות או ועדת שטרום היו קורים ללא אותה מחאה. את התוצאות נדע עוד כמה שנים.
- אם השמאל חכם הוא צריך להגיד לימין שהדרישה היא לחוקה ולשים על השולחן הצעה סטנדרטית. כך או שהוא יקבל חוקה (המחאה הצליחה מעבר למשוער), או שיהיה ברור מי בדיוק מתנגד ולמה. כמו שאני מכיר את השמאל הוא לא יעשה את זה אלא יתן להרס העצמי שלו לפעול וימאיס את עצמו על 80 אחוז מהציבור.
- אירוע חיצוני כעימות צבאי או אפילו מלחמה הוא סביר מאד. ביבי יגיד שעוצרים הכל, השמאל לא יסרב ויחזור כמו גדול לשרת. הסולם המושלם לקואליציה.
- ראיתי אתמול ערוץ 14. הנרטיב כרגע הוא ‘טעינו בהסברה’ ו’חבל שלא עשינו זאת בצעדים קטנים’. יש כאן שני צדדים שלא ממש מתקשרים אחד עם השני שזה די הזוי.
- אני ער לעובדה שיש ציבור שסובל מתת ייצוג (אפרופו הדיון אתמול על הסרבנות - הטיעון הוא לא שיש הקבלה בין סוגי הסרבנות אלא שהציבור הציוני דתי הוא פריבילגי בעיני עצמו בדיוק כמו השמאל מרכז. לראייה, למשל, כמות שופטי העליון מהציונות הדתית). אולם, הציבור הזה צריך ללמוד קצת אזרחות ולהביא פתרונות מעולמות הדמוקרטיה. למנות שופטים בהסכמה ולדאוג לייצוג שווה יותר - בכיף. לא להבין שכוח לבית המשפט, גם אם הוא מעצבן לפעמים, זה הרע במיעוטו כי אחרת כל הכוח יהיה של הממשלה - חוסר הבנה מסויים.
אני מקווה שאף אחד לא ימות, ממש מתפלל
2 לייקים
זה מצחיק, כי עכשיו טלי גוטליב אומרת שהוא לא יכול לעצור מכיוון שהוא בניגוד עניינים.
כמו שאמרתי בפעם האלף, כשהמנהיגים של שני הצדדים רק מלבים את האווירה, מלחמת אחים זה כמעט מאסט. המחאה הזו הוכיחה שכוח וצפצוף על חוק מתקבל על הדעת באם אתה מאויים - נניח מדיקטטורה. עכשיו יבואו לה פמיליה ויגידו שהם מאוימים מדיקטטורת שמאל ולכן הם שוברים את הכלים.
ובפעם האלף אני שואל, מה הלאה? כלומר פרקטית איך מורידים את כולם מהעץ?
אגב, לא חשבתי על פתרון קסם כזה של מלחמה נגד הטרור. הם אשכרה יושבים על הגדר ומוחאים כף לשני הצדדים.
לייק 1
אם כולם היו קוראים מה חושבים עלינו באלג’זירה וכל השמחה לאיד שהולכת שמה, היו יורדים מהעץ ומהר.
משה צדק שאמר שהם לא יבדילו בין שמאלן לימני ואני חושב שמה שהולך עכשיו רק מחליש את כולם. במלחמה המיותרת הזו ישראל מובסת.
טמבלים.
2 לייקים
לפי מה שהבנתי ביבי החליט לעצור את החקיקה.
רבות ידובר על הכישלון של ביבי והקואליציה הנוכחית אני מן הסתם מסכים עם כל ביקורת על ביבי והימין.
אבל בן גביר אמר משהו אחד נכון וזה מאוד נדיר לגביו"
" "היום הזה נפל דבר בישראל. הקולות של הטייסים שווים יותר מהקולות של גולני ומג"ב. הקולות של צהלה שווים יותר מהקולות של דימונה ובאר שבע, והקולות של אנשי ההייטק שווים יותר מעובדי הכפיים. אסור לעצור את הרפורמה במערכת המשפט ואסור להיכנע לאנרכיה".
הקולות של אנשי ימין פשוט לא שווים כלום. אין פה דמוקרטיה . לפחות אל תשקרו פה לעצמכם ולי עם ההשואות לשומר חומות וכאילו המשטרה רצתה ולא יכלה.
אני לפני כמה שנים כעסתי על ההפגנות של האתיופים . זוכרים? לא עשו רבע ממה שהיה אתמול והמשטרה התעללה בהם. אפילו הכתב של ערוץ שתים עשרה ברהנו טגניה התפרץ על זה אתמול.
אבל תספרו לעצמכם שטויות שזה דמוקרטיה וסרבנות משמאל ז.ל.א.ד כמו מימין. הקול שלי ושל עוד 64 נגנב.
זה לא סותר את כישלון של ביבי והמחדל שלו. רצוי שיפרוש ויתפטר למרות שהפעם אני חושב שהכישלון יותר של הקולאציה ופחות של ביבי. בעיני מי שצריך גם לתת את הדין זה החבורה של המטומטמים בקואליציה כולם כולל כולם מסמוטריץ בן גביר החרדים והליכוד.
היחידים שאני לא כועס עליהם זה לוין ורוטמן. עשו כמעט הכל והימין הפקיר אותם. אני נשמע כועס על השמאל אבל בדבר אחד אני יפרגן לו בניגוד למאוננים של הימין שהוא מרגיש שמזיזים לו את הגבינה הוא יודע לגבות מחיר על זה. לימין יש את הבוגדים של ימינה ויועז הנדל שירדימו אותם עם סיפורים על “ממלכתיות”
אני כועס עצוב ובמיוחד. אי אפשר לגעת בבגץ ואי אפשר לגעת באולגירכיה פה. זה לא דמוקרטיה. רק משחקים בלעמיד פנים שאנחנו דמקורטיה.טקסט מודגש
משה, אפשר לגעת בכולם. פשוט רצוי לעשות את זה עם הסכמה משמאל ומימין (יחסית, עם הקול השפוי לא עם הקיצון משני הצדדים) ולא לחתוך 180 מעלות ולזרוק זין על כל השמאל. למה? כי הם חתיכת נתח מהמדינה ואי אפשר לזרוק עליהם זין. למה זה ריווחי גם לימין? כי גם חלק מהשמאל אוהב באמת דמוקרטיה ולא דפוק טמבל סוציאליסט כמו מרץ העבודה והחרדים, ובאמת מעוניין לתת כוח יתר לממשלה+הכנסת על פני בגץ.
פשוט עשו את כל הטעויות האפשריות, וגם כשלא היה איפה לטעות שינו כדי שיוכלו לטעות.
אין באמור כלום מהטענה הבסיסית שלך, קול ימין שווה הרבה פחות מקול של השמאל. זו עובדה שהתחזקה מאוד בחודשים האחרונים.
דן אני חשבתי לא לכתוב כי אני כועס ברמה שלא כעסתי מעולם על המדינה. ואולי אני יוציא עליך עצבים עכשיו תסלח לי מראש. אבל אם אתה עדיין חושב אחרי מה שעברנו שראש ממשלה אחר יעיז לעשות משהו נגד בג"ץ אתה בטח חושב שברצלונה עדין משחקת טיקי טאקה ומסי עדיין בברצלונה. אני כואב לי. דקרו אותי בגב. שהטיסים ילכו לעזאזל.
לייק 1