פוליטיקה וזה :: ישראל במלחמה

קשורה כי:

  1. אתה מדבר על כפיה בכיוון ההפוך. לא יודע
  2. לא ברור לי איך איפה פה תיהיה התפשרות שהיא לא להשאיר את המצב בערך אותו דבר
  3. האירוע הוא כבר לא רק הרפורמה המשפטית

לי זה נדמה כאילו אותו ציבור חש שאיימו עליו, קם, ואמר ‘עד כאן’. עכשיו הוא רוצה לממש ולהשיג לעצמו משהו. לא רק רוצה, מרגיש שאם הוא לא יעשה את זה אז הדמוגרפיה תמשיך לעשות את שלה ובסוף הרפורמה תעבור. אני נוטה לחשוב שאנחנו בתוך אותה תגובה שמטרתה להבהיר לשלטון את מידת הכפייה. ובוא, זה לא הולך בנעימות גם מהצד השני. זה לא שהמתנחלים באמת שואלים מישהו לפני שהם מממשים את האידאולוגיה שלהם בשטחים או שהחרדים באמת נותנים למישהו להתערב להם.

אבל איך. תמכתי בגנץ שניסה. הסברתי למכרי שלי שיופי שרק לא ביבי אבל חצי עם לא רוצה ביבי וקואליציית מרכז שפויה היא גם פיירית וגם האינטרס של כולנו בסחרור הזה. תראה מה קיבלתי. עכשיו יש קואליציית ימין מלא מלא שהראתה שהיא פחות בקטע של לספור את הציבור הזה.

אני רוצה שינוי תמריצים כמו שעשה ביבי ב-2003 ויותר ערכים ליברלים. תסביר לי למה להתחיל בלהסביר לשלטון ש’לא עוד’ היא לא האסטרטגיה הנכונה כרגע. זה החיוך לעומת החיוך והאקדח. גם אם כרגע זו נראית תגובת נגד מוגזמת, בראייה היסטורית זו אולי העמדת גבול הגיונית ונדרשת. בטח כשהזמן הוא לרעתי. להפיל את הקואליציה המחנה שלי לא יכול, אז הוא משתמש במה שיש לו. ביבי נאלץ לעצור את הרפורמה, זה הזמן להשיג משהו מכל הדבר הזה. אחרת לא השגנו כלום פרט לשקט זמני.

לייק 1

נראה לי שלא הבנת אותי בכלל. אני לא מדבר על המחאה בהקשר של כפייה מצד שני, היא לגיטימית וניצחון מהדהד. לא באתי בטענות על התגובה הזו, כל הכבוד וזה מהלך מרשים ללא עוררין (גם אם נחצו קווים, ונחצו). השאלה היא מה הלאה. אני מדבר על כל מיני רעיונות כמו גיוס חרדים או דברים בסגנון (גם כפייה אקטיבית של ליבה, לצורך העניין). יש פה אלמנט של אחו״סלים יותר משל שלום עכשיו. ליברליזם

אתה אישית תמכת, האלקטורט שלו בכללותו לא ממש ולראיה ההתרסקות שלו. ביבי עשה תרגיל מסריח, הכל נכון, פעם הבאה צריך לשלוח מישהו שאיננו טירון פוליטי תאב פנסיות תקציביות* ובלי פריטטיות ושאר חארטות. צריך להיות גם חכם מעבר להבעת הנכונות. הרל״ב מעולם לא חלף או אפילו נרגע, לא במספרים גדולים. אפשר לראות את זה גם עם הפלירטוטים של גנץ עם החרדים אחרי ולפני הבחירות האחרונות, פלרטוט דומה עם ביבי לא היה מתקבל בברכה (אם כי זה אחרי התרגיל לגנץ). תציע אלטרנטיבה, אני באמת לא מבין מה ה-end game מבחינתך, בהינתן שאת זה:

כבר עשית.

קיצר, תסביר לי מה זה בדיוק שאתה רוצה להשיג ואיך אתה חושב שאפשר להשיג אותו בלי להיכנס פנימה. כל השינויים שאתה מתאר הם בגדר פנטזיה רחוקה מהאופוזיציה, אפילו ה-״קטנים״ שבהם. חוץ מזה שאת הבעיות העמוקות באמת אתה לא פותר. כל שינוי אמיתי מצריך שינוי פרדיגמה, ושינוי פדיגמה עושים מבפנים (כמו ביבי ב-2003).

*יש מצב שגנץ הנוכחי כבר מספיק טוב.

עצרנו חקיקה חד צדדית. עצרנו אותה כי אנחנו רוצים שהחקיקה תתחשב גם בצד שלנו.
אי אפשר לדבר כשהחקיקה הנוכחית מאיימת לעבור, זה לא הידברות, זו כניעה.
הידברות קורית כשהאיום מוסר ושני הצדדים מתיישבים לצד השולחן כשווים.

במילים אחרות אתה אומר שהימין צריך ללמוד איך לנצח ולהכניע בצורה מוחצת יותר, לא איך ליצור מצב טוב יותר עבור כולם.
כלומר, זין על הדעה שלי ושל עוד 50% מהעם, הימין צריך לדעת להכניע אותנו ולא איך למצוא פתרון שיהיה מוסכם על כולם.

העיקר כתבת יפה שחייבים להמשיך לעבוד ביחד, מה שאתה מתאר פה הוא לא עבודה או חיים משותפים, זה שעבוד וכפיה לכל דבר ועניין. אתה מתאר פה איך צריך להכניע את השמאל ולא איך לעבוד יחד איתו.
מאכזב אותי מאוד שזו הדעה שלך…

2 לייקים

על איזו כפייה מדובר. אני יכול לחלק את זה לשניים עיקריים:

  1. גיוס - לדעתי כולם מבינים שחרדים לא הולכים להתגייס וזה העצם שכן יזרקו לחרדים. לדעתי בשאיפה לגייס אותם יש חוסר הבנה גדול באיך ראש של חרדי עובד (ממה שאני יודע, וזה לא הרבה ולכן זו דעה מסוייגת)
  2. לימודי ליב"ה - מסכים איתך שהדרך הנכונה לעשות את זה היא שינוי תמריצים שיעודד זאת

לגבי גנץ - התוצאה לא קשורה אלי אישית. הוא היה מת להיות ראש ממשלה וביבי עבד עליו. בנושא הזה לא רואה איך אפשר לטעון שהבעיה היא לא פרסונלית ביבי והרל"ב צודק. הערה בנושא: גנץ מקפיד לא להסתכסך עם אף אחד ולדעתי יש חוסר הבנה של החילונים לגבי העובדה שלפיד, אם יקבל את הכס, הוא קצת מראה לרל"ב. הרבה מאד חרדים מתעבים אותו באופן הכי עמוק שיש, בין השאר גם בגלל אבא שלו. אני לא חושב שתל אביבי מהבתי קפה יכול להיות מקובל על כל העם. גנץ בקטע הזה הרבה יותר ריאלי. ועוד משהו לגבי התרגיל שביבי ‘עשה לגנץ’ - זה לא גנץ. גנץ הוא לא הסיפור. זה כל הציבור שהוא מייצג. מצחיק שזה נתפס כמשהו אישי בין שניהם. לא. ביבי בעט לי בפרצוץ אישית.

האנדגיים שלי, בכל זאת עם התחשבות במצוי כי חוקה פרופר והפרדת רשויות כמו שאני רוצה כנראה שלא יהיו בזמן הקרוב, הוא:

  1. עיגון כלשהו של הזכויות הבסיסיות. זה יכול להיות על ידי מתן מעמד ‘רשמי’ לחוקי היסוד. העיקר שלא יוכלו לגעת בהם כל כך בקלות
  2. שיוויון בנטל - הכלכלי חשוב מהבטחוני. כאמור אני קונה שינוי תמריצים כצעד ראשון
  3. אופק להבין איך בכל זאת הופכים, לפחות חלק מהאזורים, לחילונים יותר או לחילופין חיה ותן לחיות אמיתי

נניח שביבי עוצר את החקיקה ומפסיקים עם המחאה, איך מתקדמים מכאן? כל עוד הוא בשלטון הוא בחיים לא יכול ללכת נגד הבייס שלו, וגם מנהיג אחר מהימין ספק אם יעיז לעשות את זה. נתניהו עשה את זה ב-2003 ומאז הוא מצולק ובעקביות הולך נגד אותה אידאולוגיה שהוא קידם אז.

כרגע הדבר הכי יעיל שאפשר לעשות זה לדרוש אוטונומיה כדי או לקבל אותה או לקבל תנאים יותר טובים. להצטרך לקואליציית ימין עם בן גביר, סמוטריץ’, והמפלגות החרדיות - אני מתקשה לראות איך זה מביא הישג כלשהו.

3 לייקים

…אחרי שגנץ עצמו בעט בפרצוף של אותו ציבור בעיטה חמורה בהרבה. אין תמימים בסיפור הזה ואם אתה זוכר את זה כ-50-50 לגבי כניסה לממשלה הזיכרון שלך קצר, העמדה שלך היא המיעוט של המיעוט בקרב בוחרי כח״ל דאז. מי שעושה סיבוב על חשבון רבע מהבוחרים, לא אמור לצפות שהצד השני יכבד אותם יותר ממנו. בדיוק בגלל זה זה ממש כן גנץ אישית, הוא עשה מהלך ציני לא פחות בשלומיאליות גדולה ובתאבת כוח. לא מצדיק כאמור כלום, ביבי הרוויח ביושר את חוסר האמון.

איזה תמריצים? לא בטוח שאני מבין לאילו צעדי מדיניות אתה מתכוון.

לשאוף ל-״במקום״. קואליציה בלי חרדים זה לא סביר בימים רגילים כי הם פרטנר קואליציוני סופר-זול ונוח בטווח הקצר, כעת יש סנטימנט ונסיבות חריגות שצריך לפחות לנסות לנצל. בעיני זה הרבה יותר חשוב מהאשר להוציא את סמוטריץ׳, גם כי המספרים אחרים לגמרי וקל יותר להגביל אותו, וגם כי בלי בן גביר הוא פרטנר סביר לגמרי. תן איזשהו הישג ברמת הרפורמה במשפט וזה לא בלתי אפשרי לחלוטין.

אני יודע, תרחיש מופרך מאד. אבל גם שלך. אני פסימי כאמור, אבל אם יש דבר אחד וודאי זה שביבי לא יפסול על הסף הצעות כניסה לקואליציה.

אני בהלם מכך שחוק המתנות לא עולה בכנסת. יכול להיות שמתבשל איזה הסדר טיעון של פרישה? כאילו מה הדבר הבא? לזכות את זדורוב?

גנץ - ברור שעשה מה שעשה מרצון להיות רוה"מ. עדיין - קיבל החלטה עם סיכון (היה נאיבי, אבל גם הוא הבין שיש פה סיכון, הוא לא עד כדי כך אידיוט) שמהותה להתפשר. הציבור שלו היה אוכל את זה בסדר גמור אם הייתה ממשלה מתפקדת וההסכם היה מתרחש. לא חושב שזה חטא כזה גדול ועובדה שהוא עדיין מקבל קרדיט מהציבור גם היום.

תמריצים שהם במהותם מעודדי ילודה כמו צמצמום קצבאות וכו’ כלומר - במקום לכפות מה ללמד בבתי ספר, ליצור קרקע שתעודד את זה. מניח שלזה בדיוק התכוונת.

כניסה לקואליציה עם ביבי - לדעתי יש גבול. אין דרך חזרה איתו.
תרחיש מופרך - סבבה, מסכים, לא קל בכלל. לכן גם אני מאד מודאג. ביום ראשון כתבתי:

עם זאת המגמה לדעתי היא לאט אבל בטוח לנקודה של בחירה בין פיצול לשינוי. עדיף להקדים את ההגעה לשם.

טקסט מעניין שנתקלתי בו:

כתבה הפסיכולוגית ד״ר זיוית אברמסון על נתניהו, כבר בשנות התשעים, במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלה. מאז זה רק החריף:

״הפרעה

מרבים לדבר על כך שראש הממשלה הוא “שקרן”, אבל “שקרנות” איננה תכונה העומדת בפני עצמה. שקרנות כרונית היא התנהגות סימפטומטית, המצביעה על קיומן של בעיות נפשיות עמוקות.
במקרה של ראש הממשלה מהווים השקרים ביטוי הכרחי ובלתי נפרד של תסמונת מוכרת: בהתנהגות של אדם בריא קיים איזון מסוים בין התייחסות לצרכים ולשאיפות האישיים, לבין התחשבות בצרכי הזולת והכלל. אצל בעלי התסמונת בה לוקה נתניהו, התכונה העושה בני אדם ליצור חברתי – הזולתיות – לא התפתחה. צרכים של האחר ושל הקהילה אינם מהווים חלק מן השיקולים הקובעים את התנהגותם. כאן מקור אי הבהירות הקיימת בציבור מאז קיבל נתניהו לידיו את השלטון, בקשר לשאלה מה הוא בעצם רוצה מבחינה מדינית. התשובה היא, שהוא רוצה להיות ראש ממשלה. אנשים תהו אם הוא בעד או נגד פעימה, אם הוא רוצה או לא רוצה לבצע אותה. התשובה הפשוטה היא ש: He couldn’t care less או בעברית: שאלות מעין זו אינן מעניינות אותו כלל. הוא רוצה להישאר ראש ממשלה, וכך לשמור על הכבוד ועל העוצמה ולחיות חיים טובים.
אנשים הלוקים בתסמונת כשל נתניהו מאופיינים כך:
א. היחס לחוקים: האדם הנורמלי יודע את חוקי המוסר ותופש אותם כמחייבים אותו אישית. חולה הנפש אינו יודע ואינו מבין את החוקים, וממילא אינו תופש אותם כחלים עליו. אלה שסובלים מההפרעה שמדובר בה, יודעים את החוקים ומבינים אותם, אך תופשים אותם כאילו הם חלים רק על האחרים.
ב. הם מייחסים חשיבות עצומה לאותות כבוד ולסימני סטטוס חיצוניים. יש להם מושגים ילדותיים על המשמעות של להיות “איש חשוב”. מה שאדם כזה רוצה באמת, הוא לא להיות ראש ממשלה, אלא להיות מלך. כזה שהוא ובני משפחתו זוכים לכבוד גדול, בלא שיצטרכו להצדיק אותו במעשים או לזכות בו בבחירות. מכאן, אגב, החיבה היתרה הנודעת מצד ראש הממשלה לנסיעות עם האשה, הילדים ופמליה של משרתים.
ג. תפישת המציאות שלהם לקויה במובן זה, שהם לא ממש קלטו את הקשר בין דיבורים לבין מעשים. לא מדובר כאן באי הבנה אינטלקטואלית, אלא רגשית. בכלל נוטים בעלי תסמונת זו להיות בעלי אינטליגנציה שכלית גבוהה ואינטליגנציה רגשית נמוכה. כילדים, הם למדו, שהחשוב הוא מה שאתה אומר (“תגיד יפה סליחה ושאתה מבטיח לא לעשות את זה יותר”) ולא מה שאתה עושה.
ד. יש להם ליקוי בתפישת הזמן. הם עסוקים בהווה בלבד. ההתמודדות שלהם היא תמיד עם מצב עכשווי, כשהמטרה היא להסיר באופן מידי לחצים ואיומים על מטרות אישיות. דרך ההתמודדות היא להגיד (לא לעשות!) מה שהאחר רוצה לשמוע. בזה הם מגלים יצירתיות גאונית. איפיון מעניין של האנשים האלה, (המצביע על שיפוט מציאות לקוי), הוא, שבניגוד לשקרן לעת מצוא, הם אינם מודאגים מכך שתתגלה אי ההתאמה בין דבריהם לבין המציאות, או בין דבריהם בבוקר לבין דבריהם בערב. כשזו מתגלה – הם מגיבים שוב באותו אופן, ע"י אמירה שלכאורה פותרת את הבעיה באופן מיידי. חסרה להם לגמרי ראייה כוללת, עתידית, לטווח ארוך.
ה. אין לבעלי התסמונת האמורה יכולת ליצירת קשר רגשי עמוק, ממשי וקבוע. קשר שהופך את האינטרסים של האחר לחשובים לא פחות מאלה של העצמי. מכאן נובע היעדר מוחלט של נאמנות, גם לקרובים ביותר. הם תופשים עצמם כבודדים, ואת האחרים כאויבים, או כאויבים פוטנציאליים (מנגנון של השלכה גורם להם להיות משוכנעים, שגם האחרים עסוקים אך ורק במטרות אישיות).
האסון הוא, שהמשתייכים לקבוצה זו הם ברוב המקרים אנשים בעלי כריזמה, כושר שכנוע וכוח השפעה עצומים, ויכולת גאונית להרשים ולתמרן (בכך מושקעת כל האנרגיה המנטאלית שלהם). באמצעות “קומון סנס” אפשר אמנם לחוש שמשהו לא בסדר אצל האיש המרשים והמצליח – אבל לא באופן מידי. זה לוקח זמן. בתהליך איטי, מצטברות בדרך כלל בסביבתם של האנשים האלה חוויות של כעס ושל אי נוחות גדלה והולכת, אשר באות בסופו של דבר לידי ביטוי כשכולם יודעים פתאום שהמלך הוא לא רק עירום, אלא גם מזיק. (הוא לא אשם בזה ולא מגיע לו עונש. הוא רק לא מתאים לתפקידו).
השאלה היא תמיד, כמה נזק מספיק איש כזה לגרום למשפחתו (אכזבה רגשית עמוקה לאנשים הקרובים), לשותפיו (הפסדים כספיים על רקע מעשי רמאות), או לעמו ולארצו ואולי לעולם כולו, בטרם יבינו הנוגעים בדבר שיש להם עסק עם אדם בעל הפרעה עמוקה באישיות, שצריך להיזהר ממנו כמו מאש.״

לייק 1

מחוץ לקואליציה ובזמן שאגודה וש״ס בפנים? איך? מה ה-׳אקדח׳ שלך פה מבחינה פוליטית? עוד הפגנות?

גם במחיר של ישיבה באופוזיציה עוד שנים? בסוף ביבי כל כך לחיץ ובמידה שהוא זורם על קואליציה בלי חרדים - הייתי קופץ על זה במקומך. אחרת זה או ניצחון בבחירות הקרובות (נראה לי אופטימי, אם כי פחות מופרך מבעבר), או לחכות שימות ואופוזיציה עד אז.

@Ganjo - הייתי מפעיל את הספקנות הבריאה שלך בנוגע לפסיכואנליזה, בטח לכזו שמתבצעת מרחוק ובשקל, גם כלפי הטקסט הזה. (סליחה @Gev אם מתחרט על הלייק).

לייק 1

למה מתחרט?
אני מתנגד לביבי, באמת, אבל אני סך הכל אדם ריאלי. אני חושב שלחבור לביבי ו"לנצח" עדיף מלא לחבור אליו ו"להפסיד".
הממשלה הנוכחית היא הגרועה בהיסטוריה של המדינה, היא בשלטון בגלל גוש ה"רק לא ביבי" יותר מאשר בגלל גוש ה"רק ביבי".
ביבי הוא אדם שקל לחזות. תסתכלו מה המהלך הנכון ביותר עבור המשך השלטון שלו - והוא יבחר בו. אנחנו אלה שלא השארנו לו ברירה אלא ללכת עם החרדים והבן גבירים.
כתבתי את זה גם אז, שה"רק לא ביבי" יהיה מה שיפיל אותנו. שבמקום לייצר ממשלת מרכז יציבה אנחנו הולכים אול אין על ממשלת שמאל לא יציבה.

3 לייקים

גב, כמה זמן אני אומר את זה עד שהשתכנעת? רלב לא השאירו לביבי אפשרות אחרת, ברגע שהערבים 15~ והשמאל (כולל ליברמן וסער אנשי הרלב) 45~ ביבי חייב רוצה או לא ללכת עם כל השאר. לא בחינם סחטו אותו כל המפלגות הקטנות - כולם ידעו את היד שלו ואת המספרים.

אגב, גוש מרכז של ליכוד + לפיד + גנץ יציב מספיק כדי לקחת את החרדים ולזרוק את כל השאר. מנסיון, החרדים יהיו הכי זולים אחרי משולש כזה.

לייק 1

האמת שאני אומר את זה כבר מספר מערכות בחירות (לא שזה הרבה זמן :joy:).

אני מתייחס לפסיכואנליזה כאל פרוזה. יש בה אפס גרם של מדע אבל המון תובנות על הנוכחות האנושית.

לייק 1

כמה אתם מתכוונים להמשיך לשקר? לביבי הייתה ממשלה בלי חרדים ב2013 והוא הפיל אותה ב2015, כדי לחזור לחרדים. ביבי לא יקים אף ממשלה בלי חרדים, ואם תמשיכו לחזור על השקר הזה הוא לא יהפוך לאמת.

כדי שביבי יסכים לא לשבת עם החרדים צריך לקרות משהו חריג ברמת הלפיד וגנץ מגיעים בלי דרישות קואליציוניות בכלל חוץ מבלי חרדים. כלומר בלי מדיניות, בלי דרישות, בלי משרדים, בלי הישגים - רק בלי חרדים. וגם אז לא בטוח שביבי יסכים.

למה? כי את ביבי מעניין הביבי. וביבי רוצה להיות רוה"מ עד סוף ימי חייו. ניתוק הברית עם החרדים תסכן את מלכותו.

לייק 1

סקופ פולטיקאי ישראלי מבין שבשביל להישאר ראש ממשלה הוא צריך בני ברית נאמנים וזה החרדים. מכל החרא של ביבי אפשר לחשוב כמה זה שערורתי.

הוא לא יקים ממשלה בלי חרדים כי הם המשענת שלו.

לפני כמה שבועות היה לי פה חילופי דברים מענינים עם @dkaro הוא טען שאחת הסיבות שהוא מתנגד לרפורמה כי אין לה תמיכה בציבור רחבה.

שכחתי לענות לו, אז אני ינצל את ההזדמנות שלך בשביל זה.

שהשמאל עושה את הסכם אוסלו ומכניס את רוצח היהודים הכי גדול מאז היטלר ליהודה ושומרון ומעניק לו שטחים ונשק הוא יכול להביא את ההסכם עם בקושי 61 ושתי עריקים תמורת מרצדס מפוארת בתור שוחד פוליטי לשרים. שהציבור חלוק לחלוטין וההסכם בלתי הפיך

שהשמאל (באמצעות אריק שרון שפוחד מכתב אישום) רוצה לפנות יהודים ולהחזיר חד צדדי את עזה אחרי ששרון שיקר בבחירות ועבד על חצי מדינה אפשר בלי תמיכה ציבורת רחבה.

שיאיר לפיד מחזיר שטח ימי לארגון טרור, שההממשלה שלו נפלה ובתור ראש ממשלת מעבר אחרי שברור שהוא לא נהנה מתמיכה ציבורית כמה שבועות לפני שהוא מסיים את תפקידו שזה אפילו לא עבר בכנסת, אפשר להעביר את זה ללא תמיכה ציבורית רחבה

והשיא שאהרן ברק באמצעות דן מרידור aka הפודל, מעביר את חוקי המהפכה השיפוטית שלו בסוף ממשלת שמיר תוך כדי שמרידור עובד על חברי הכנסת ואם אני לא טועה זה גם בזמן ממשלת מעבר אבל אני לא סגור (היה אחרי הקריסה של הממשלה) שמיעוט חברי הכנסת בכלל טורח לבוא ולהצביע כי הם חשבו (שוב מרידור הונה אותם) שזה חוק סימלי זה לגטימי.

יאיר לפיד יעלה לשלטון הוא יוכל להקים מדינה פלשתינית קוי 67 עם 59 חברי כנסת ועוד שתי עריקים ואף אחד מהשמאל לא ישאל אותו שאלות או יגיד לו שזה צריך להיות “בהסכמה רחבה”.

מנגד:
שהימין רוצה לעביר רפורמה שכל מי שבאמת קורא אותה מבין שהיא לא קיצונית כל כך וזה ברוב של לא 60 ועוד כמה עריקים אלא 64 חברי כנסת לגטימים. בום כמעט מלחמת אזרחים סרבנות והכל…

זה ההבדל. וזה למה הכל פה מסריח. הצביעות פה כל כך מסריחה. רק הימין צריך להעביר דברים עם הסכמה רחבה ולקבל אישור מהשמאל לחוקק. רק הימין.

אני בסה"כ אומר שאנחנו צריכים ללמוד מהמחאה הטובה שלכם ולראות איך אתם הצלחתם ולעשות את אותו דבר . בכנות אני לא מבין למה זה מעצבן אותך. הרי אתה ואני מסכימים שזו היתה מחאה טובה ורצינית ומתנגדי הרפורמה הצליחו לעשות דבר אדיר מבחינתם אז למה שאנחנו לא נלמד ממכם? זה רשום בטאבו על שימכם?

תוריד את האף שלך טיפה אתם לא חמישים אחוז מהעם. בפעם האחרונה שבדקתי אני נמצא בצד שניצח 64 מנדטים בבחירות שהשמאל יקבל אותם מנדטים אתה תוכל להרים את האף ולהתגאות בזה.

אני עדיין בעד פשרה. אבל פשרה שמכבדת גם אותי ונותנת לי חלק ממה שאני רוצה. כך עובדת פשרה. צד אחד מקבל חלק והצד השני מקבל חלק וכל צד מוותר על משהו, אתם רוצים הכנעה מלאה ושהרגל של המחנה שלך תהיה על הצואר של המחנה שלי עד סוף ימי הממלכה, ושאנחנו נמשיך לדמיין שצריך להיות ממלכתים ולכבד את רצון הממלכה בעוד שהשמאל כל פעם שמדמיין לעצמו שהלכה המדינה יכול לעשות קמפיין סרבנות לשרוף מדינה שלמה ולהביא אותה עד כדי פתח של מלחמת אזרחים…

כל עוד לא מדיחים את הטיסים ולא משדרים מסר ברור וחד משמעי שמה שהם עשו זה פסול ואסור אז המערכת אומרת שסרבנות משמאל זה שיטה לגטימית ואם לסרב בשביל להכניע ממשלת ימין זה דרך פעולה לגטימית אז וואלה אני חושב שהימין צריך גם לנקוט באותם שיטות נגד ממשלת שמאל. זה שאתה בכלל מנסה לא להכיר בזה אתה צריך לשאול את עצמך שאלות לא אותי. אתה חושב שלך מותר מה שלי אסור. איך זה נקרא?

דרך אגב, זה הדעה הפרטית שלי. לצערי בימין יש הרבה סוסים טרויאנים של השמאל כמו הנדל ובנט שתמיד יטיפו לנו מוסר ויגידו לנו לשמור על הממלכה . אז זה הדעה שלי זה לא בהכרח אומר שזה מה שיקרה.

לייק 1

אני רק רוצה להראות לכם איזה שיטות התקשורת עובדת לפיהם.

במציאות שלנו, טייס קרב שיוצא נגד הסרבנות עובר משא שיימינג ארסי ושיקרי שחיל האויר מדליף נגדו מידע אישי בצורה לא חוקית. הכירו את שי קלך תראו מה הוא עובר. והוא בסהכ נגד סרבנות. זה גם לא קשור לרפורמה. הזוי . הנבל הופך לגיבור והגיבור הופך לנבל כך מנסים לעשות . גועל נפש.

https://twitter.com/shaykallach/status/1641117973682216961

@dkaro אתה מלך !!! סידרת את הטויטר

לייק 1

כולם: אנחנו בעד פשרה שתביא רפורמה מאוזנת ונורמלית.

משה:

מה? איך זה מה שהסקת מכל הדיון פה?

נכון, השמאל לא רוצה רפורמה בכלל. אבל יש פחות מ10 מנדטים של שמאל בציבור, ואפילו פחות מזה בכנסת. אתה פשוט מתעלם מכל מי שהוא לא שמאל ולא רוצה את התועבה הזאת.

4 לייקים

אני לא מדבר על הפורום פה טל. אנחנו לא קובעים כלום. אם אנחנו היינו קובעים לא היינו בכלל מגיעים לפיצוץ הזה.

אני רואה מי שולחים לבית הנשיא. ששולחים אנשים כמו קארין אלרר ובריבאי אני מבין לאן זה הולך… פשרה לא תהיה , במקרה הטוב יהיה איזה משהו סימלי. בקרב הזה, הצד שלי הפסיד. אני רק מקווה שלא תהיה שפיכות דמים בימים הקרובים.

אם נצא לדקה מדיוני “השל מי המחנה הוא המן הרשע ושל מי מרדכי היהודי” יש לי שאלה שאני לא מצליח למצוא לה תשובה ברשת העולמית הרחבה-

הועדה לבחירת שופטים מורכבת מ
.שר המשפטים ועוד שר (2 בהכרח מהקואליצה)
.2 חברי כנסת אשר נבחרים בהצבעה עיוורת (אם שניהם לא מהקואלציה, מה שכן היה במשך שנים רבות, זה רק אשמה של הקואליציה עצמה)
2 עורכי דין
3 שופטי עליון. (קראתי היום שב2011 נעשה נסיון לשנות את הרכב השופטים ל1 עליון ו2 מהמחוזי כדי ליצור איזון וייצוג…הקואליצה בראשותו של ביבי הפילה את ההצעה).

סהכ 9 חברי ועדה
5 מתחום המשפט
4 פולטיקאים, במקרה הגרוע 1 מהם מאופוזיצה.

יש צורך ברוב של 7 קולות בכדי למנות שופט עליון

אני לא טועה עד פה נכון?
אם לא, לפי ההגיון שלי במקרה הגרוע ביותר מבחינת הקואלציה עדיין צריך שאחד מהם יצביע יחד עם השופטים השמאלנים האלה…
ועכשיו השאלות שלי, מה קורה אם שלושת חברי הקואלציה אומרים חד וחלק אנחנו לא מצביעים בעד עד שישקל מועמד ימני.
לאן מתקדמים מפה? והאם זה קרה בעבר?

לייק 1

צד א’: בואו נדרוס את צד ב’.
צד ב’: אני לא מוכנים שתדרסו אותנו.
צד א’: שוב פעם צד ב’ דרס אותנו…

אתה רוצה לחוקק חוק? שלא יפלה חצי עם. לא אין פה שום פגיעה בימין בכך שלא מחוקקים. בטח כשאפשר עדיין לחוקק משהו בסגנון הזה.

א. אם מדובר ב48%, זה משנה משהו?
ב. האם כל מי שבחר במפלגות הללו עשה זאת בגלל הרפורמה? אין קשר לביטחון? לכלכלה? לחינוך? לתרבות? כל המצע של המפלגות הללו הוא הרפורמה וזו הסיבה שהצביעו להם?
ג. לפי כל הסקרים על הרפורמה עצמה, אין לרפורמה רוב בעם. בין אם בגלל שאנשים לא רוצים להעביר אותה ללא תמיכה רחבה ובין אם בגלל שמתנגדים לה.
ד. האם לרפורמה שלא תפלה תפסול את כל זכויות היסוד לא יהיה רוב?

ללמוד איך להכניע את השמאל זה לא פשרה.
כשהמסקנות שלך מהאירוע לא נוגעות באיך לשפר את הרפורמה כך שתהיה מקובלת על רוב העם אלא נוגעות באיך להכניע את החצי המתנגד, זה לא נשמע לי כמו רצון לפשרה.

מכל ההצעות לפשרה שעלו פה בפורום, על ידי ועל ידי אחרים, איזו פשרה לא היית מוכן לקבל?
אתה כל כך מתנגד לעיגון זכויות היסוד שלנו?
אתה כל כך מתנגד לחוקה? להפרדת דת ומדינה (עם שמירה של הבחירה אצל האנשים עצמם)?

אני לא כתבתי שאני מסכים עם זה, כתבתי שאני מוכן לסבול את זה כדי לנצח את הרוע הגדול יותר. הרפורמה שהייתה על השולחן הייתה רוע שהיה צריך לנצח גם במחיר של סרבנות.
אני גם נגד רצח ועדיין יהיו מצבים שאני אתמוך בהרג, כמו הגנה עצמית, סיכול פעולות טרור, עונש מוות למחבלים וכו’…
אז אני גם נגד סרבנות, אבל לגמרי אתמוך בזה כדי לשמור על הדמוקרטיה והמדינה שלנו.
אגב, מה נראה לך היה קורה לעם אם ההפיכה הייתה עוברת? לדעתך החצי שהתנגד היה מקבל זאת יפה? אתה מבין שכנראה היית פותח פה תיבת פנדורה חמורה הרבה יותר מכל המחאות יחד?

איך בדיוק? בכך שביקשנו לעצור את החקיקה לפני ההידברות?
מישהו בפורום פה כתב שהוא נגד כל שינוי בבגץ?
אתה מנהל פה וויכוח נגד איש קש שהמצאת.