מהדיונים הלעוסים בפורום, אבל בגדול - כן, ממשלת אחדות, עדיף עם קצת יותר לגיטימציה ולא עם כסיל כמו בני גנץ בתור המנהיג, אבל לא חובה. עם ישראל ביתנו, בנט אחרי קאמבק, יש עתיד, ובלי חרדים - אפשר אפילו לבלוע סמוטריץ׳ ולהעביר מדיניות טובה בהרבה מזו של הממשלה הנוכחית. מה ה-worst case? נניח וביבי שוב ״ידפוק את כולם״ כמו שכביכול עשה לגנץ - אתה חושב שזה גרוע ממה שאתה מקבל כרגע?
לפני חמש דקות היתה פה ממשלה שהורכבה ממירב מיכאלי, הורוביץ, בנט וליברמן. אל תגיד לי שאי אפשר להגיע להישגים עם ממשלה שכוללת את ביבי, או לפחות ליצור פחות נזק ממה שנגרם כרגע.
בוודאי שבאופן ישיר. כפי שכתבתי קודם - אני מבין ומכיר בתוצאות הבחירות הדמוקרטיות במדינה, ובמגבלות בהן אני חי.
מה האלטרנטיבה שלי? להצביע באופן עקיף ללפיד/גנץ? איך זה בדיוק משרת את האינטרסים הימניים שלי?
בפעם האלף - הרפורמה המשפטית היא לא ‘מדיניות פרו נתניהו’ - היא בוודאי לא נולדה ככזו, ואפילו בדיעבד לא בטוח שהיא משרתת את האינטרסים שלו בצורה אידיאלית.
הרפורמה נולדה לפני שנים במשרדים של פורום קהלת - האבא והאמא של מנסחי ההגות והמחשבה, לצד תוכניות הפעולה של מה שנקרא ‘מדיניות ימין’.
דווקא ‘לכבוש’ זו לא מדיניות ימין. זו מציאות קיימת, שכל ממשלות ישראל מראשיתה “חטאו” בה - שמאל וימין כאחד.
מדיניות ימין היא סיפוח - כולל מתן אזרחות - מה שלא נעשה כאן מאז ראשית שנות ה-80.
וזה בדיוק העניין: כשהשמאל בשלטון - משמאל ממש של רבין בראשית שנות התשעים, ועד ההבלחות של ברק ואולמרט מאוחר יותר - נעשים ניסיונות ממשיים לשינוי, גם אם הממשלה בקושי ממלאת שנתיים, וגם אם השינוי שנוי במחלוקת ציבורית עזה. כשהימין בשלטון, גם לפרקי זמן של עשור ומעלה - הוא לכל היותר שומר על סטטוס קוו. כשהוא מנסה לבצע שינויים של ממש, של מדיניות - הצד השני שובר את כל כללי המשחק.
לגבי קפיטליזם מול סוציאליזם/קומוניזם - זה נכון שמרבית צעדי השינוי שנעשו בעשורים האחרונים הם לכיוון הקפיטליסטי, אבל זה רק בגלל שהמצב ממנו יצאנו היה כ"כ קיצוני, על גבול הקומוניסטי. כיום המדיניות הכלכלית היא בעיקר מישמש ‘חברתי’-פופוליסטי עם נגיעות של שחיתות ועסקנות, כשכל גורם מנסה לקחת את החתיכה הגדולה ביותר שיכול מהעוגה (דווקא מאפיינים קלאסיים של מדיניות קומוניסטית), כשמידי פעם פקידי האוצר או שר פעלתן מצליחים להטמיע שינוי כזה או אחר של שוק חופשי.
לגבי מסורתי מול חילוני - מרגיש לי שבעיקר העם עצמו מקצין בהקשר הזה, כשהחילונים היום יותר חילוניים מהחילונים של פעם, ומצד שני הציבור המסורתי הולך וגדל (בעיקר בגלל גידולים דמוגרפיים של הציבורים הדתיים-חרדיים והמזרחיים-מסורתיים), ולא מעט ממנו גם מקצין בדעותיו - תופס מקום גדול יותר במרחב הציבורי, רואה עצמו כאליטה חדשה, וכן הלאה. מבחינת החוק עצמו אין כמעט שום כפייה דתית ממוסדת חדשה שמחוקקת, מעבר למלחמת התקציבים שהזכרתי קודם.
התחושה היא שמהבחינה הזו העם הולך לסוג של הפרדה גיאוגרפית, עם ערים חילוניות מובהקות, לצד ערים מסורתיות-דתיות. הבעיה היא שהמדינה שלנו קטנה מידיי, ויותר מידיי מעורבבת זו בזו, כדי להחזיק הפרדה כזו לאורך זמן.
יש לי בעיה מאוד רצינית עם הפוליטיקה.
בשנים האחרונות נוצר הרושם שתפקיד הממשלה היא לדאוג לציבור הבוחרים שלהם ולא לכלל המדינה. זה כל כך פסול שאין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל.
לא מדובר בקידום מדיניות יותר ימנית או יותר שמרנית בלבד, מדובר פה בזלזול של ממש בכל מי שלא חלק מהציבור של הפוליטיקאי.
אני ממש לא מופתע שהאזרחים עצמם מרגישים פחות מחויבות למדינה שלא רק שמקדמת מדיניות סותרת לאמונות שלהם, אלא גם יורקת עליהם תוך כדי.
כשהסיסמאות של תומכי הרפורמה הן ״רפורמה עכשיו״, ״רפורמה בכל הכוח״, ו״רפורמה על הראש שלכם״ אז בטח שציבור שלם ירגיש שהוא לא חלק מהמדינה ושעושים לו דווקא.
זה מאוד פשוט, תפקיד הממשלה הוא בסופו של דבר לדאוג לעם. כשהחלטה מדינית מגיעה למצב כזה, בו ציבור מאוד גדול פשוט לא רוצה להמשיך לשרת אותה, כנראה שהממשלה לא עושה את מה שטוב לעם.
יכול להיות גם שמדובר בציבור חצוף, אבל במקרה שלנו זה גם הציבור שנושא ברוב הנטל.
אני שונא את כל מי שחוסם כבישים. לא אכפת לי מי , שיהיו אלה שמאלנים, ימנים, מתנגדי או תומכי רפורמה, דוסים, אתיופים, נכים , לא אכפת לי.
אני לא עשיתי שום דבר רע לאנשים האלה. למה הם מונעים ממני להגיע לעבודה ולהתפרנס, או לחזור הביתה כדי להיות עם המשפחה והילדים?
באיזו זכות הם מונעים מאנשים להגיע לנתב"ג ולצאת לחופשה שהם עבדו קשה בשבילה?
למה הם חושבים שלקפוץ עם שלט לכביש ולמנוע ממכוניות לנסוע זה מעשה שמקדם את האג’נדה שלהם?
שישברו להם ראשים , שייתנו דוחות לכל אחד מהם, שיירקבו בכלא. אני שמח לראות שוטרים נותנים להם מכות.
יש להם בעיה עם חוק כזה או אחר? שיפעלו נגד החוק הזה ושלא יערבו אותי בתוך האג’נדה שלהם.
כן… כי כרגע לפחות יש שני מחנות… הרבה יותר מפחידה אותי ה’אחדות’ שאתה מציע. בפועל הימין על מלא לא מצליח להעביר את מה שהוא רוצה. אז הוא עכשיו מנסה לפרוס לתשלומים. אם היה את גנץ או איזה פראייר תורן אחר בממשלה הוא היה נותן להם 2-3 תשלומים ורק בתשלום הרביעי מתנגד ואז כבר היינו במקום הרבה יותר גרוע.
אתה אכן בבעיה… אבל אם בימין היו נפרדים מהמיסקונספציה שנתניהו טוב לימין אולי הייתה לך אלטרנטיבה.
אתה מבלבל בין רפורמה לטרמפ. לקהלת יש איזו תפיסת עולם ונתניהו בדיוק נוסע לכיוון אז הוא תופס עליהם טרמפ. הם האידיוטים השימושיים שלו כרגע.
תפגינו מול הכנסת, תפגינו מול הבית של ביבי, תפגינו מול הבית של השרים/מול סמלי שלטון, אל תשלמו מיסים, אל תשלמו ביטוח לאומי ואל תגיעו לעבודה או אנערף מה
לא באמת אכפת לי מה אבל לחסום כבישים לאנשים שהרפורמה לא מעניינת אותם ולמנוע ממני את החופש תנועה שלי כי ״אנחנו שומרים על הדמוקרטיה״ זה חרטא.
אותי לא מעניינת הרפורמה והנאורות של אותם מפגינים שהם בטוחים שהם שומרים על הדמוקרטיה ״בשבילי״ - אני בסך הכל רוצה להגיע הביתה/להגיע לאן שאני רוצה להגיע בלי שאיזה טמבל שבטוח בקדושתו וצדקתו יחסום אותי.
מסכים עם דמיטרי ב1000%, לחוסמי הכבישים מגיע כל עונש שיביאו עליהם והלוואי יתחילו להעניש אותם על אמת.
עורך ומוסיף:
איש אינו יתווכח איתי שחסימת כבישים לא צודקת? מעבר לטוקבקים באינטרנט שאני משתדל לא לקחת אותם כמדד, רוב החברים שלי שהם תומכים מובהקים בהפגנות ובכל מה שהולך והם אנשים מאוד אינטליגנטיים ורציניים מצדיקים את ההפגנות כי זה אקט הירואי, כי הם אלה ששומרים על הדמוקרטיה בשבילי, וכי המטרה מקדשת את האמצעים.
אין פיתרון צודק לכולם, אבל יש פה צד אחד שמבטל כל דעה שמנוגדת לדעה שלו ולא רוצה להגיע לפיתרון צודק לכולם, הוא רוצה להגיע לפיתרון שצודק רק לצד שלו.
גם אני שלא מזדהה עם אף צד, שונא את הפוליטיקה הישראלית ולא הצבעתי כבר כמה שנים, מוצא את עצמי מגן יותר ויותר על הצד התומך ברפורמה נטו כי הצד המתנגד פשוט פוסל כל דעה אחרת ולא מוכן להתחשב באף השקפת עולם שונה
אני תוהה מה יקרה כשהרפורמה תעבור. האם באמת תומכי הרפורמה יהיו מרוצים. מעטים האנשים שאני מכיר כ"תומכי הרפורמה" שיש להם אג’נדה מאוד ברורה נגד בג"צ. הרוב המוחלט של תומכי הרפורמה שאני מכיר מדברים איתי במונחים של “לוקחים לנו” ו"אזרח סוג ב’" וכ’ו. לא דיברו איתי על התוכן של הרפורמה אף פעם.
אחרי הניצחון הזה שמרגיש כמו קרב אגו אחד גדול מול ימין לשמאל שנוצרו מהגדרות חדשות ומונפצות, האם אותם אנשים יחסרו רק עם הרגשה של ניצחון על “ישראל הראשונה” (עוד מונח מונפץ תוצרת המיליונרים בכנסת)מה יקרה הלאה? מקווה שמתנגדי הרפורמה סתם חרדתיים, כי אני באמת חושש שהמדינה תלך לפח.
וואלה לא היו פתרונות טובים. לא היה שום שינוי עקרוני מאף אחת הפשרות שהוצעו. ועדה לבחירת שופטים לא השתנתה, וגם עילת הסבירות לא השתנתה. בכללי נושא עילת הסבירות הזוי בעיניי, לא נעשה בזה שום זילות מאז קום המדינה, כך שאני לא מבין את הצורך שהתעורר רק כתוצאה מקייס דרעי.
אני מסכים ומבין את החשש שלך, אני גם לא יודע איזה תוצאה באמת תיתן לתומכי הרפורמה להרגיש ״מנצחים״.
כמוך אני גם מרגיש שרוב רובם של תומכי הרפורמה תומכים מתוך אמונה עיוורת בצדקת הדרך של ביבי ושל ״הימין״(ויש כמובן אנשים שבאמת מודעים ויש להם בעיות עקרוניות עמוקות עם בגץ)
לדעתי הצנועה הפיתרון למצב הזה צריך לבוא מתוך המנהיגים שמובילים את המחאות נגד הרפורמה(אם זה פוליטיקאים, אם אלה אישיי ציבור למיניהם) שצריכים להודות שיש הרבה בעיה עם מערכת המשפט הנוכחית, לרדת מהעץ של ביטול הרפורמה קומפלט, ואמנם להתנגד לרפורמה במתכונת הנוכחית שלה אבל באותו זמן גם לקדם שיח שכן מעודד שינוי ורפורמה - וממש לא בהכרח שזה יגיע ישירות דרך הצעות חוק אלא קודם לשנות את הדעה הציבורית שהולכת אחריהם.
*שוב, דעתי הצנועה שמסתכלת על זה מהצד, מצד אחד יכול להבין את הבעייתיות עם הרפורמה ומצד שני יכול לראות מצוין מה כלכך מפריע לתומכי הרפורמה בהתנהגות, יחס, אווירה וצביעות של מנהיגי המחאה למיניהם
זו ראיה מאוד צרה. באמת יש רק צד אחד שמבטל צד שני?
הסיסמאות של תומכי הרפורמה הן ״רפורמה על הראש שלכם״, ״רפורמה בכל הכוח״ ובכללי סיסמאות שמעידות שכל המטרה פה היא בעיקר להביס אותנו.
אז האם באמת רק צד אחד מבטל צד שני? האם באמת זה בכלל הצד שלי שמבטל את הצד השני?
אתה באמת חושב שתומכי הרפורמה מוכנים למצוא אמצע אמיתי? כי בנתיים זה לא קורה.
עילת הסבירות מחוץ לתחום של הפשרות אצלם והם לא מוכנים להפרדת רשויות אמיתית.
באמת, טיפה חשיבה ביקורתית. אתה באמת חושב שיש פה מאבק של טובים מול רעים?
אני לא מבין איך אדם שלא בומך על הפוליטיקאים במדינה, עד כדי כך שהוא לא מצביע בבחירות, מוכן לשים את כל הביצים בסל שתלוי במילה של פוליטיקאים?
כאילו, איזו סיבה יש לשרים בממשלה להתנגד לכל פיקוח על מעשיהם? או להתנגד לאיזו עילת סבירות שנדיר שמשתמשים בה (וכשכן זה כדי למגן את פאקינג תושבי העוטף)?
אני רואה סיבה אחת, כדי לבצע פעולות לא סבירות שלא רוצים עליהן פיקוח.
גם הם לא רוצים לחסום כבישים לכיף שלהם, הם עושים זאת מתוך חוסר אונים מוחלט.
אתה רוצה שיפסיקו לחסום כבישים? תן חלופה! תן דרך בה הקול של האנשים ישמע ולא יבטלו פה חצי מדינה.
2 הצדדים מבטלים, חלק אחד(צד שמאל של המפה/הצד המתנגד) דרך שלל הכוחות השולטים במדינה(תקשורת, אוניברסיטאות, אליטות כאלה ואחרות) תופס צד בבירור פעם אחרי פעם וזה מביא לרגשי נחיתות(מוצדקים יותר או פחות) אצל הצד התומך, צד שכל פעם מבטלים אותו(נכון יותר או פחות, בסופו של דבר זאת ההרגשה, מה עושים עם זה? פוסלים את הדעה שלהם ואומרים שהם בכיינים או פועלים לכדי קירוב הדעות וכן נותנים יחס לטענות ולהרגשה שלהם)
אז כן - לתחושתי, יש צד אחד שבמובהקות פוסל פעם אחר פעם את הגישה והדעה של הצד השני(לא אומר להסכים עם זה, אבל כן לתת מקום להרגשה)
כמו שאמרתי בתגובה הקודמת(שכנראה פורסמה תוך כדי שאתה כתבת את זאת) אני חושב שכמו שאתה לא רואה את תומכי הרפורמה מנסים למצוא אמצע אמיתי אז תומכי הרפורמה רואים את מתנגדי הרפורמה ומנהיגי המחאה לא מוכנים לאפשר הידברות ציבורית על הנושאים האלה.
אני לא חושב שזה מאבק של טובים מול רעים, אני חושב שזה מאבק כוחות של אליטות שעושות שימוש ציני מחריד באזרחים שבאמת חשובה להם המדינה
אני לא, אבל אני גם חושב שהצד השני שרוצה את כל הביצים לסל שלו לא צודק
לא סומך על 2 הצדדים, וכמו שאתה רואה את הצד התומך ברפורמה כתעב בצע צמא לכוח ככה אני רואה גם את הצד המתנגד לרפורמה ובטוח שמנהיגי ומובילי המחאה למיניהם מנסים לעשות רווח פוליטי ואישי עם קמצוץ אידיאולוגיה בדיוק כמו שמובילי הרפורמה רוצים לעשות רווח פוליטי ואישי עם קמצוץ אידיאולוגיה
מוסיף בעריכה -המנהיגים מתנגדי הרפורמה של היום הם תומכי הרפורמה של מחר - בדיוק כמו שחוק הסמכויות בקורונה עלה על ידי ביבי הם ידעו טוב מאוד להדהד את המסר בכל אמצעי התקשורת ובהפגנות בלפור שזה חוק ששייך לדיקטטורות וגרמניה הנאצית, חצי שנה אחרי זה הם האריכו ושידרגו את החוק הזה בעצמם
לא קונה את 2 הצדדים, העובדה שהם גורמים לך להאמין שצד אחד במובהק צודק וצד אחר במובהק טועה, הרווח כולו שלהם וההפסד כולו שלנו כעם
אז כן אני חושב שזה כבר כיף להם לחסום כבישים - לפי הפסיכולוגיה בשקל שלי זה נותן להם תחושת גאווה אמיתית והרגשה שהם באמת עושים ככל שביכולתם כדי להציל את המדינה כי זה מה שרוצים שהם ירגישו.
חלופה? נתתי לך הרבה חלופות אחרות בתגובה הקודמת שלי
בדיוק כמו הרוב המוחלט של המתנגדים והמוחים נגד הרפורמה. אם תעצור אותם ברחוב, תקבל הרבה “קץ הדמוקרטיה”, “גונבים לנו את המדינה”, “מושחתים נמאסתם”, ואפס התייחסות לסעיפי הרפורמה. יהיה לך מאוד-מאוד קשה למצוא דיון וטיעונים ענייניים כנגד פרטי הרפורמה עצמם, כפי ש @dkaro לדוגמה פרט כאן בזמנו (שבאופן מעניין ולא מקרי בכלל, רחוק מאוד מלהיות מתנגד אופייני לרפורמה).
זהו טבע הדברים. בראש יש לך את ההוגים, האינטלקטואלים (בשאיפה), מובילי דעת הקהל - אקדמאים, פורום קהלת וכדו’ ; ובקצה השני יש לך את ההמונים, לרוב בורים ונבערים, שלא יכולים / לא מעוניינים לעמול ולשחות בפרטים, ומונעים הרבה יותר ע"י רגשות ואמוציות. באמצע יש לך את המתווכים בין השניים, שיודעים לתרגם את ההגות והמדיניות לאמצעי לשלהוב והנעת ההמונים, ולרוב יש להם אג’נדות אחרות בכלל - הפוליטקאים, מכהנים או עתידיים (סתיו שפיר של 2011, לדוגמה).
כל זה טבעי ואופייני, בייחוד במשטרים דמוקרטיים. אני לא מתרגש מזה, ואין צורך ללמוד מזה משהו על כמה צעד מסויים הוא נכון או לא. הדיונים שלנו פה בפורום הם ברמה מספיק גבוהה כדי לגבור על רעש הרקע הטוקבקיסטי הזה.
לגבי השאלה ‘מה יהיה ביום שאחרי שהרפורמה תעבור?’ - זו שאלה טובה, ולצערי גם כאן אני לא אופטימי.
הבעיה ברפורמה, שהיא בסה"כ כלי, בדרך להנחלת מדיניות.
מתנגדי הרפורמה יגידו שהמדיניות המבוקשת היא דיקטטורה, שלילת זכויות, והרחבת השחיתות השלטונית.
תומכי הרפורמה יאמרו שהמדיניות המבוקשת היא יד ברזל בטחונית כנגד פשיעה לאומית ופלילית, החלת ריבונות, ומדיניות הגירה נוקשה (=שמירה על הגבולות).
הבעיה שבשיח הציבורי הנוכחי, ובעוצמת הלהבות הקיימות - כל צעד שהממשלה תנסה לעשות ביום שאחרי, בהכרח יפורש כצעדים לצמצום הדמוקרטיה, ולא כמדיניות ימנית לגיטימית. ואני לא רואה מצב שזה משתנה בשנים הקרובות לפחות (אם לא הרבה יותר מזה), עם הטרלול והטראומה שהמדינה שלנו נמצאת בהם כיום.
וכל זה רק מעמיק את הייאוש וחוסר התקווה שלי לשינוי אמיתי.
לא יודע איך. שימצאו דרכים בלי ענישה קולקטיבית של כל המדינה.
אתמול לא הגעתי לעבודה כי הם איימו שיחסמו כבישים רבים. מילא אני, אני הייטקיסט, אני יכול לעבוד מהבית. אבל מה עם איזה איסטלטור או גננת ? למה אחרים צריכים להידפק בגלל שלאנשים מסוימים יש אג’נדה?
בשביל הדוסים בירושלים לחסום כביש ראשי בשבת זה חשוב מאוד, זה למנוע חילול שבת. זאת השקפת העולם שלהם, אין משהו יותר חשוב מזה. אני לועג להם ושונא אותם בגלל זה.
למה שאני אתיחס שונה למתנגדי הרפורמה? הם חוסמים את כל המדינה, הרבה יותר גרוע.
ואם אלו תומכי הרפורמה שחוסמים, למה שיתיחס שונה אליהם? גועל נפש של אנשים ושל המנהיגים שלהם שמעודדים את זה.
אתה צודק, רק ניסיתי להעביר לך את הסיבה ללמה עושים את זה.
מדובר בחוסר אונים, ככה הממשלות השונות לימדו אותנו, שאם אנחנו רוצים שהקול שלנו ישמע ושיספרו אותנו עלינו לעשות רעש.
אני מסכים איתך שככה זה לא אמור לעבור, אבל המחאות הללו הן תוצר של התעלמות בוטה מחצי מדינה.
הממשלה אמורה לעבוד בשבילינו, לא הפוך, הממשלה צריכה לדאוג למדינה. מה שקורה פה עכשיו זו לא דאגה למדינה.
אני לרגע לא חושב שזו הדרך הנכונה, הבעיה היא שכל הדרכים שגויות…
גרתי 10 שנים בירושלים בשכונה חרדית סנהדריה. בגלל שהיה זול, לא משום סיבה אחרת.
השכונה הייתה סגורה בשבת , היה מחסום, וזה בסדר.
אבל אני מדבר על הכביש הראשי שמואל הנביא, שעובר בין שכונות חרדיות אבל מהווה עורק חשוב של העיר.
עד לפני כמה שנים ראיתי שידורים שחוסמים אותו כמעט כל שבת.
בכל אופן , גם אם כבר לא חוסמים אותו, זה לא העניין. העניין זה הנזק הקולקטיבי שקבוצה מסוימת של אנשים גורמת לכל היתר.
נכנסתי לדיון רק כדי להביע את הסלידה שלי מדרך המחאה הזאת. שגויה מהיסוד. גועל נפש.
לא בשביל להתווכח על כביש ספציפי כזה או אחר.
תראה, שכונת סנהדריה היא מעל 95 אחוז חרדית. לגיטימי לכבד ואולי אף לשים מחסום שם. (בוא, זה לא מחסום הרמטי, כולה גדר ברזל החוסמת נתיב)
זה כבר לא ככה, הצירים פתוחים רק צריך ליסוע בזהירות כי אנשים הולכים בכבישים.
במאה שערים - אל תכנס עם רכב בשבת. זה פסדר, זו שכונה של אנשים קיצונים (לא כולם) שלא באמת מוכנים או מעוניינים להתפשר לחיות יחד. אגד מעל 10 שנים לא נכנסת לרחוב הזה כי אשכרה פצצו את האוטובוסים עם אבנים וגרמו נזקים בממון ובגוף. מאה שערים זו סג’עייה.
אם אתה אוהב אדריכלות, אשמח לקחת אותך ביום חול ולהראות לך את היופי בשכונה הזו (גרתי במאה שערים 4 שנים מחיי, מכיר שם כל סימטה).
גב היקר, לגיטימי לחלוטין לדרוש יותר מהממשלה המכהנת בכל עת שהיא, בין אם מדובר בממשלה הנוכחית או באלו שיוקמו אחריה.
אף על פי כן, לכל ממשלה המדיניות שלה. בכל מעגל חברתי יהיו אלו שפחות יסכימו עם העמדה בה נוקט הגוף הנבחר והשולט. זה באמת נכון שעל אחריות הממשלה לקחת בחשבון בשיקוליה גם את קהל בוחרי האופוזיציה, על כך אין עוררין, אך באותה מידה על אזרחי העם מוטלת החובה לעמוד בחוקי היסוד שהיו מוכרים לכולם עוד קודם להקמת הממשלה המדוברת. במילים אחרות - לא סתם ראשי המרי ותומכיהם לא הצביעו לטובת הקמת הממשלה הנוכחית, מדובר בדמוקרטיה בסיסית. עליהם לקבל את תוצאות הדמוקרטיה ולהבין שהמדיניות לה הצביעו ולה ייחלו אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות - ממשלה אחרת שמאופיינת במדיניות שונה לחלוטין.
מכאן ועד להצהיר בריש גלי כי מדובר ב’דיקטטורה מודרנית’ (צירוף מילים שטרם נתקלתי בו עד לאחרונה) או מושגים כאלו ואחרים - הדרך ארוכה. בכל מעגל חברתי קיימים הקיצוניים שמובילים עדר מסוים שמנסה לבוא לידי ביטוי ורוכב על אג’נדות שמצוירות כאידיאליות מבחינת אותו צד מסוים במשוואה, זה לא חדש.
הדבר היחיד שאני יכול להבטיח לך הוא, שבדיוק כפי שקיימים רדיקלים שמאיימים על הלך הרוח והסדר הציבורי במדינת ישראל במסגרת תמיכה במדיניות הקואליציה, כך גם בצד השני. האם לדעתי מדובר באבסורד? לא, התופעה מוכרת לכולנו משחר ההיסטוריה בכל תקופה ובכל מסגרת שהיא. על דבר אחד שנינו נסכים - הרוב המוחלט (משני המחנות) לא מעוניין בטרללת האופפת את רחבי הארץ כתוצאה מהסגידה העיוורת של חלקם לאותם קיצוניים מסוכנים.
הסתכלתי ולא מצאתי חלופה בהודעה הקודמת.
כלומר כתבת שהמנהיגים צריכים לשבת לדבר, זה תקף לשני הצדדים וזו לא נותן פתרון לאזרחים הנואשים כשזה לא קורה.
יש פה אנשים שמנסים לגרוף רווח אישי בשני הצדדים.
אבל הרפורמה הזו מסוכנת. אני מעולם לא התנגדתי לכל רפורמה וגם כתבתי את זה פה לא פעם ולא פעמיים.
רוצים להחליף את בגץ? אחלה, כל מה שצריך זה מנגנון חדש. חוקה תהיה פתרון מושלם, נבטיח ככה הפרדת רשויות, הפרדת דת ומדינה ואיש איש באמונתו יחיה, וביבי ימנה את כל השופטים מצידי.
אי אפשר לדרוש לבטל כל מנגנון פיקוח ולצפות שאני אתן אמון באנשים שגם אומרים בקולי קולות שהם מעוניינים לפגוע בי.
אפשרי לדבר ולהדבר, הבעיה היא שהידברות לא קורית עם חרב על הצוואר, זו לא הידברות, זו הכנעה.
לא מכניעים את העם שלך, איתם מדברים, מכניעים אויבים. אני מאמין שבתור אדם שמשלם מס, שירת כלוחם בצבא ועושה מילואים שאני רחוק מלהיות האויב…
הרפורמה הזו היא שינוי של אותם חוקים שהיו מוכרים לכולם. חוקים עליהם התחייבנו.
הבעיה היא שברגע שהיא תעבור, ניתן יהיה לפגוע בי בדרכים שהיו לא חוקיות ובעצם אהיה אסיר.
יותר הגיוני להקים פה קהילות אוטונומיות (הלוואי, הבעיה היא שיש פה אנשים שזה לא משתלם להם כי פתאום נטל העבודה ייפול עליהם)
הרעיון בדמוקרטיה הוא בין היתר הבטחה של המשכיותה. חוק המאפשר הפיכה לדיקטטורה מקדם דיקטטורה באופן חד משמעי.
כמו שבטח תאשים את האדם שסיפק את הנשק למחבל, על אף שהוא לא הרג אף אחד, כך אני מאשים את החוק שמכשיר את “רצח” הדמוקרטיה. אני פשוט מעדיף למנוע את הרצח ולא רק לבכות על התרחשותו.
בגלל זה בתור חלק מאותו רוב אני קורא לאנשים להפסיק לצעוק “רפורמה בכל הכוח על ראשכם” ולהתחיל לקרוא להידברות.
פיתרונות אלטרנטיביים לחסימת כבישים - הפגנה מול הכנסת, הפגנה מול הבית של ביבי, הפגנה מול בתים של שרים בממשלה, הפגנות מול סמלי שלטון מהותיים, אי תשלום מיסים, שביתה המונית במשק(פשוט לא להגיע לעבודות בלי קשר לחסימות כבישים, אל תרוויח כסף זה שלך לא שלי)
יש דרכים להביע מחאה בצורה שלא פוגעת באנשים שלא מעורבים בזה, לחסום כבישים זאת פשוט הדרך הקלה והכי צועקת כי זה לוקח את כל המדינה שבויה של ההפגנה
גב אתה איש עם שכל ולא התנגדת לרפורמה במהותה, אבל אתה לא מוביל את ההפגנות ואת המחאה ולך אין כוח ציבורי כמו מובילי המחאה/הפוליטיקאים שלוקחים עליה טרמפ - מהם אני מצפה למתן את המחאה, להכיר בבעיה, לנסות למצוא פתרונות ולא להתסיס עוד יותר ולקרוע את האזרחים.
להגיד כל הזמן אבל הם התחילו אז אנחנו לא מוכנים לדבר - נו מה עשיתם בזה?
אני איתך בדעה שטובת העם והמדינה צריכה להיות מקום ראשון בלי קשר לגייס פוליטי, ואני מאמין שבסוגיות פוליטיות כאלה, כמו בזוגיות, אם צד אחד ניצח בויכוח אז בעצם הקשר כמכלול הפסיד.
התקשורת מגויסת ומובילה את המחאה הזאת, מחריפה אותה וגורמת לאנשים(אינטליגנטיים ועם שכל) לדבר בסיסמאות ריקות ולחלוטין להתייחס לכל מי שלא מסכים איתם כטיפש שרוצה לאבד את הדמוקרטיה היקרה שיש לנו במדינה.
התקשורת ומנהיגי המחאה לא באמת מוכנים לאפשר הידברות על רפורמה בכל צורה שהיא - הם רוצים להוריד אותה לגמרי מסדר היום.
עד שהתקשורת ומנהיגי המחאה לא יפסיקו לשפוך דלק למדורה המחאה הזאת לא תיגמר - והם יפסיקו לשפוך דלק למדורה רק כשביבי ילך/לא יהיה בכלל דיבור על שינוי במערכת המשפט
ובגלל שזה קורה אז אוטומטית זה מרתיח עוד יותר את תומכי הרפורמה שבתגובה נאחזים עוד יותר חזק בצד שלהם ואומרים לך ״נעביר לך רפורמה על הראש״
אגיד שוב - אם רוצים לצאת איכשהו בסדר מהסיטואציה הזאת צריך לדבר על הרפורמה ברמה התקשורתית ותודעתית לא כאילו היא סוף העולם, אלא כמשהו רצוי והכרחי פשוט לא במתכונת הנוכחית שלה(כמו שEJB תיאר טוב יותר ממני -בסך הכל מדיניות ימנית לגיטימית)
אתה, גב, כן מסכים עם זה - רוב המוחים, ובמיוחד מנהיגי המחאה, כנראה לא חושבים ככה כי הם משדרים בדיוק את ההפך
אתה רחוק מלהיות אויב וגם שמעון מבית שמש שתומך ברפורמה, עשה צבא, משלם מיסים הוא לא אויב, לא בור ולא רוצה דיקטטורה או להשמיד את בדמוקרטיה במדינת ישראל ובכל זאת רוב הצד שמתנגד לרפורמה מתייחס לשמעון כאל אויב מטומטם שאין לו מושג מה ההשלכות של האידיאולוגיה שלו.