אולי זה נכון.
אבל למה לא לגוון את בית המשפט וחלאס? במקום כל הרפורמות של החלשתו, פשוט לגוון אותו שאיכשהו כל העם או רוב העם ירגיש שבית המשפט מגן ושומר עליו.
בחיי שהמוצא כל כך פשוט, מחיקת כל הרפורמה לגמרי, ותיקון שורשי בבית המשפט. לא חסמים ולא נעלים, רק גיוון.
הרפורמה לא מעודדת גיוון, היא מעודדת שליטה של הקואליציה על בית המשפט.
אגב, זה דבר בהחלט לגיטימי כמו שמשה הביא לפה לא פעם שקורה בארהב, אבל זה דורש חוקה.
באמת שיש לך את הקול שלי.
ברגע שהפתרון כל כך פשוט, זה רק מדגיש לי את טיבה האמיתי של הרפורמה הנוכחית…
אבל עבודה יחד עם השמאל לא מביאה קולות…
אגב גם השמאל אשם פה, גם ללכת עם הימין לא מביא קולות, תשאלו את גנץ.
אופטופיק שיעלה חיוך אני מקווה.
אפשר להגיד הרבה דברים רעים וטובים על פתח תקווה. אבל מה שטוב בה שלאף אחד לא אכפת ממנה ולכן אף אחד לא מנסה לחסום פה או לעשות שיבוש. אני בכלל לא שמתי לב שהיום זה יום שיבוש ת"א חוטפת בשבילנו כמו אחות טובה את כל האש!
הוא לגמרי מתגוון מאז תיקון החוק של גדעון סער…
זה ספין מבית היוצר של דובר שפת השקר שמנסה להימלט מאימת הדין.
אתה יודע שאני אוהב אותך ואני חושב שאתה סופר מתון והגיוני, נכון? אבל נמאס לי, וממש נמאס לי לשמוע חרדים מתלוננים. מצטער על ההכללות, אבל הכפייה המסריחה של האוכלוסייה איתה אתה נמנה היא אשמה. אם כל רופא היה יכול לבחור איזה יום חופש שהוא רוצה, אז המון היו בוחרים ביום חופש שהוא לא שבת, והיית מרוויח עוד יום שלם שבו אפשר לטפל באנשים שאתה כל כך חרד לגורלם. אז השעתיים שהם שובתים? לא רואה באיזה עולם אתה מתלונן על זה.
רוצה לדבר על הצלת חיים? בגלל שאין תחבורה ציבורית בשבת, אנשים עולים שיכורים על ההגה. בגלל שאין תחבורה ציבורית בשבת, צעירים (שבדיפולט מעורבים יותר בתאונות מסכנות חיים) לוקחים רכב מההורים. ביום שהאוכלוסייה שלך תשחרר את האחיזה המטורפת שיש לה בשאר המדינה - ינצלו פה חיים של הרבה בני אדם.
אם רק לנציגים שלך באמת היה אכפת ממה שלך אכפת. מזמן אמרתי שביבי היה צריך לזרוק את הרפורמה מכל המדרגות ולהתרכז אך ורק בוועדה למינוי שופטים. כמובן לא במתכונת הביזיונית שלוין רוצה, אבל אפשר למצוא 1001 גרסאות שיהיו מאוזנות.
אתה צריך לקרוא את התגובות של גב שוב. המטרה שלהם זה לא רפורמה משפטית שתיטיב עם האזרחים, אלא לקבל כוח בלתי מוגבל ולעשות מהלכים לא סבירים.
ביום שהצבעת למפלגה שהולכת יד ביד עם החרדים? פשוט כשהם מסרבים אז על הזין שלכם, כי הם לא סמולנים.
כי זה לא מה שמעניין את הממשלה. אחרת הם היו מתעסקים בזה, ולא בהפיכה המשטרית שלהם…
לא מספיק. אם הוא היה מגוון מספיק, היו פוסלים את ההסכם של לפיד עם לבנון. והכי מצחיק - עילת הסבירות היא בול הסיבה בגינה היו צריכים לפסול את ההסכם.
גם אם היית מוציא אותם להורג, את כולם - העולם היה שוכח מזה עד עכשיו.
איך אני כל כך בטוח בזה? גרמניה אחת המדינות האהובות בעולם.
לא הבנתי, גבולות 67 זה מה?
לא מצליח להבין אם לדעתך אין דבר כזה שמאל או שיש הגדרה אחרת לשמאל מדיני שאתה לא נותן לי. אם הטענה היא שפרקטית אין שום הבדל בין ביבי ללפיד, נניח, אני כמובן מסכים*, אני לא ב-“גוש הימין” לא בקלפי וגם לא תפיסתית.
*עד כדי הפארסה המזעזעת עם לבנון, שהיא נוראית אבל לא קשורה ישירות לפלסטינים.
זה לוקח זמן כי עד ששופט מתחלף. אפילו הרעיון הגרוע מלפני חודש עדיין תלוי בקצב פרישת השופטים.
אתה מבין שלא סבבה לאנשים לחכות עוד 20 שנה עד שנקבל בית משפט מאוזן?
הצעה שלא שמעתי מהאופוזיציה - למנות בקדנציה הזאת שופטים עליוניים שמרניים בלבד, כדי לדחוף משמעותית לאיזון ההרכב בבגץ, בתמורה לחיסול ההפיכה על שלל חוקייה.
לגבי הספין החדש שמנסים להנחיל כאן, לפיו בית המשפט גם ככה הופך למגוון יותר אז הרפורמה בכלל מיותרת:
א. תהליך ההתגוונות של בית המשפט העליון תלוי חד-ערכית בהמשך שלטון הימין, ובאנשים מתאימים שימשיכו לעסוק בכך. כדי לייצר שינוי אמיתי ושורשי, אי-אפשר להסתמך על תהליכים שתלויים בכ"כ הרבה משתנים.
ב. אפרופו הרבה משתנים - כפי שהוזכר כאן כבר בדיון, התהליך הזה קרה הרבה בזכות עבודה פנומנלית של שקד מאחורי הקלעים, עם יצירת שותפות חסרת תקדים עם לשכת עוה"ד, ועבודה סיזיפית ומתמשכת בנושא. ואפי נווה כמובן חטף יפה מכל הסיפור הזה, וזכה לטיפול מיוחד מצד מערכת המשפט האובייקטיבית ו’נטולת הפניות’ שלנו (ולמי שקצת מכיר, עם עוה"ד החדש שנבחר לתפקיד אין שום סיכוי לשחזור שותפות כזו). וכל זה עוד היה כשהשינויים האלה נעשו יחסית מתחת לרדאר - עכשיו עם התפוצצות הפרשייה המשפטית, כל ניסיון לשינוי כזה יזכה לתשומת לב מיוחדת מכל הכיוונים.
וגם אז, עם כל העבודה המאומצת של שקד - זה ממש לא כאילו כל השופטים שמונו בתקופתה היו שופטים שמרנים. היה כאן המון תן וקח עם גילדת השופטים המכהנים (שלהזכירכם, בהרכב הנוכחי של הוועדה עדיין יש להם זכות וטו), ולא מעט שופטים אקטיביסטים ביותר מונו בתקופתה.
לשם השוואה, ועל-מנת להדגים עד כמה העבודה של שקד לא מובנת מאליה ולא ברור כלל האם ניתן יהיה להמשיך ולשחזר אותה בקרוב - גדעון סער - ימני, אבל כנראה לא ‘מספיק’ ימני - מינה 4 שופטים בשנה שעברה: 1 שמרן מובהק, 2 אקטיביסטים מובהקים, ועוד שמרן-לייט. וזה עוד כשנציג האופוזיציה בוועדה היה הכי תומך שיש למינוי שופטים שמרנים, מה שבד"כ ממש לא המצב. בקצב הזה, הדרך לגיוון בית המשפט תהיה ארוכה יותר משנות המדינה עד כה.
ג. עם כל תהליך ההתגוונות שכבר קרה לכאורה, בפסיקות החשובות והמהותיות אפשר לראות את המצב האמיתי - כמו לדוגמה בפסיקה מלפני כמה ימים על הטיפול בהגירה הלא חוקית, שנפסל ברוב מוחלט ע"י בג"ץ, כשנועם סולברג משמש לבדו כרגיל בדעת המיעוט, כעלה תאנה שמרן. הרבה מזה בגלל הכוח שעדיין יש לגילדה הקיימת, לדוגמה בבחירת ההרכבים שישפטו בכל מקרה ומקרה, כך שבתיקים חשובים אפשר לדאוג להרכב כזה שיספק את התוצאה הסופית המבוקשת מראש (מממ נקודה מעניינת מצד עצמה, שאפשר לנחש מראש את הפסיקה של כל שופט ע"פ זהותו. ואני חשבתי לתומי שהשופטים פוסקים באופן טהור ונקי ע"פ לשון החוק בלבד…)
‘מבחן התוצאה’ מה שנקרא.
ד. הכי חשוב - גם אם יבוא היום המיוחל ובית המשפט העליון אכן יהיה מגוון כראוי, או רחמנא ליצלן - שמרן ברובו, באופן המייצג נאמנה את העם היושב בציון - הרוב השמרן לא יעיז לרגע להתנהל בתעוזה ובחוסר בושה מופגן, כפי שמערכת המשפט האקטיביסטית מעזה לעשות כיום. בחירת הרכבי שופטים, יועמ"ש/ית שמסכל כל פעולה של הממשלה שלא מתאימה לו רעיונית, ומכשיר שרצים משפטיים של הצד השני - אם מערכת משפטית שמרנית תעז לרגע לעשות חצי מזה, עוצמת ההתנגדות שתעלה מצד האליטה הישנה, תחזיר אותנו בדיוק למצב של היום.
אני שב וחוזר על הנקודה הסופר-חשובה הזו, שהיא מהות וחזות הכול מבחינתי כרגע: עילת הסבירות לא משנה כרגע כלום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא משנה כלום, וגם הרפורמה כולה כרגע לא משנה כלום. הנקודה המהותית היחידה היא, שהוכח מעל לכל ספק סביר שכל שינוי אמיתי, מהותי ועמוק שהימין ינסה לבצע, בהתאם לתפיסת עולמו - אם לא יבוא בטוב לשמאל, או נכון יותר - לגווארדיה הישנה, זו שיושבת על השאלטרים - יזכה להתנגדות כזו, שלא תאפשר את ביצוע השינוי. ולו בגלל זהות אלו המבקשים לבצע את השינוי.
אין דבר כזה מינימום של ימי מילואים שמחוייבים בהם על-פי חוק. לכל אחד קוראים לפי הצורך אצלו ביחידה, לפי תפקידנים, וכן הלאה. העניין ה’התנדבותי’ כאן הוא עצם ההתייצבות למילואים - נכון שעל-פי חוק מחוייבים לכך, אבל בפועל הצבא/המדינה כמעט ולא יפעל כנגד מישהו שמתחמק ומשתמט מכך. בסופו של יום, לצבא לא משתלם לרדוף ולהחזיק אצלו בכוח אזרחים מן השורה, שממש לא רוצים להיות שם. מערך המילואים מסתמך על הרצון הטוב של המשרתים, לחזור ולעשות זאת.
לפעמים אכן מדובר גם בחבר’ה שעברו את גיל המילואים המחוייב ע"פ חוק, כך שלכאורה ההתנדבות כאן היא יותר פשוטה כמשמעה, אבל זה לא משנה את השורה הסופית - צה"ל זקוק להם, משקיע בשמירה על הכשירות שלהם, ובונה עליהם.
אני אתאר לדוגמה מה קורה אצלי ביחידה.
אני עושה מילואים בחיל האוויר, ביחידה מבצעית. העבודה המבצעית השוטפת שם מסתמכת בעיקר על אנשי מילואים - רובם טייסים לשעבר, שעברו הכשרה ייעודית לפעילות הנעשית ביחידה. ‘מעוז ההתנגדות לרפורמה’, מה שנקרא. לצורך העניין, ביום המילואים האחרון שעשיתי שם, לאחרונה, כמה מהם דנו באחת ההפסקות על איזה צירים בדיוק הם מתכננים לחסום ביום המחרת (אירוע הזוי כשלעצמו. מצד אחד קשה לי לקרוא לאל"מים במיל’, טייסי קרב שתרמו כ"כ הרבה למדינה - אנרכיסטים, מצד שני אין לי מילה אחרת לתאר את זה).
סדר גודל של 20% מאנשי המילואים ביחידה, הודיעו למפקדים שלהם שהם לא יגיעו יותר למילואים, עד הודעה חדשה.
לא ‘ימי התנדבות בלבד’, לא פעם בחודש. כלום. נאדה. חלקם אף הגדילו לעשות, ואמרו שהם לא יגיעו גם במקרה של מלחמה של ממש.
זה מה שהמדינה מתמודדת איתו בימים אלו. לא צריך לנסות לייפות את המציאות.
האמת שזה לא מוזר.
כחלק מהניסיון המתמשך של המדינה שלנו להתנהל כמדינה מערבית מתקדמת ושפויה, בסביבה שהיא הכול חוץ מזה - זהו הפתרון הסביר ביותר להתמודד עם המצב. המרחק בין מצב שגרה נורמטיבי לחלוטין במדינה, ללחימה כמעט כוללת במספר חזיתות - הוא מהקטנים בעולם המערבי, אם לא הקטן שבהם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה, מבלי להחזיק בשגרה צבא גדול, מיותר ברובו, ויקר עד מאוד - זה להסתמך בצורה חזקה על צבא מילואים רחב, שעבר הכשרה בפרק זמן מסויים (=שירות החובה), וממשיך לשמור על כשירות בימי שגרה (=ימי המילואים השוטפים). וכפי שכתבתי קודם - חוקית אמנם האזרחים מחוייבים להגיע לאותם ימי מילואים שוטפים, שדואגים לשמירה על כשירותם לקראת יום פקודה, אבל דה-פקטו זה מאוד מאוד לא משתלם לצה"ל ולמדינה לרדוף אחרי הסוררים, ולמעשה מסתמכים על חוזה לא כתוב ועל הרצון הטוב של אזרחי המדינה, שרוצים לסייע בשמירה עליה.
מערך המילואים הגמיש הזה, הוא זה שאיפשר בין היתר את הירידה ההדרגתית בתקציב היחסי של משרד הביטחון, עד המצב הלגמרי סביר של היום של כ-4.5% מהתמ"ג - בטח בתהחשב בנסיבות.
מערך המילואים הגמיש הזה, אגב, הוא גם הסיבה המרכזית לכך שצה"ל הוא הגוף שיודע להתמודד עם מצבי חירום בצורה הטובה ביותר במדינה, ולכן גוייס באופן נרחב בזמן הקורונה לסייע למשרד הבריאות במשימותיו. למערכת הבריאות פשוט אין כלי דומה להתמודד עם מצבים חירומיים לא צפויים מסוג זה.
יש הבדל בין מה שאתה מדבר עליו - מערך המילואים, לבין אזרחים שמתנדבים למילואים.
אני כלוחם, מחויב לעשות מילואים, מחויב.
המקרים שמדוברים הם לא על אנשים כמוני שמחוייבים לעשות מילואים, אלא על מתנדבים שמפסיקים להתנדב, מלכתחילה הם לא מחויבים לבוא למילואים (אנשים מבוגרים בין היתר), השאלה שאני שואל שהיא בעיניי המחדל הגדול של הצבא היא שהוא נסמך ברמה גבוהה(מסתבר) על מערך המתנדבים שלו. הם לא משרתי מילואים כמוני כמוך. ולכן הם יכולים להפסיק להתנדב בקלות והצבא אינו יכול לעשות כלום בנידון, הם פשוט לא חייבים.
אני יודע מה זה מערך המילואים ומה החשיבות שלו, בין היתר כי אני חלק ממנו בעצמי. אני מדבר בפרט על המתנדבים.
לא לזה התייחסת בתגובה(ואם כן, אז לא הבנתי ואני מתנצל)
יש מקסימום של ימי מילואים שמותר לחייב אדם לעשות לפי החוק. אדם שמתוך תפקידו צריך לעשות יותר ימים מהמותר בחוק מתבקש (מחוייב) לחתום על התנדבות.
זה רק פורמלי אבל זה החוק.
פה המחלוקת האמיתית שלי איתך, יש פה בעיה עמוקה בקונטקסט של מה שקורה. הרפורמה שהוצעה לשל עצמה אובייקטיבית פוגעת בהפרדת הרשויות ובהכרח מסכנת את הדמוקרטיה הואיל והיא נותנת כוח ללא בלמים לממשלה. זה לא עיניין של אידיאולוגיה בהכרח או מלחמת מעמדות כי אף אחד ממי שההנהיג את הרפורמה לא עושה אותה מתוך אידיאולוגיה.
ביטול עילת הסבירות לא נועדה לתקן את עוולות בית המשפט, היא נועדה להכשיר את המינוי של דרעי, ושינוי הועדה לא בא במטרה לגוון את בית המשפט (שלא הפריעו לנתניהו אחרי שנים של כהונה) הם באים בשביל לאפשר לממשלה לעשות כל מה שהם רוצים כי יש יותר מידי עיניינים שנויים במחלוקת שהם רוצים להעביר.
הבעיה היא לא שמדובר על הימין, הבעיה שמדובר על אנשים אינטרסנטים ונטולי אידיאולוגיה שבאופן ציני מטפטפים לכם שאלו החלטות שבאות רע כי אשכנזים לא נהנים לראות מזרחים שמחים, או שגם עכשיו כל מה שאשכנזים רוצים זה לשמור על המזרחים הגננים שלהם במעמד של עובדים שחורים כפי שטוען הפריווילג דודי אמסלם. זה כל השיח, אלו כל הטיעונים ברשתות ובערוץ 14. לא מדברים על הרפורמה, מדברים על כל מה שמסביב חוץ מהרפורמה, ואתם נפלתם בפח. שום דבר ממה שנעשה ברפורמה הזאת הוא לא ממקור אידיאולוגי, אז נתלים בדברים אחרים.
היא תעבור בסוף, אני בטוח, נתניהו מקבל בסוף את כל מה שהוא רוצה. נדבר אחר כך אם באמת כולם שמחים ואיך זה שיפר את החיים של כולנו.
מלחמת מעמדות, טוב שלא קראת לנתניהו רובין הוד.
אני חושב שהנוסחה ‘שטחים תמורה שלום’ היא דבר שהציבור יסכים לו או לא כתלות במצב. אם הציבור הישראלי יהיה משוכנע שהוא ישיג ביטחון אז, להערכתי, כולם חוץ מהציונות הדתית יסכימו לפשרה ביו"ש. במצב כמו שהוא כרגע זה חוסר אחריות לתת להם את השטחים ולצפות שמחר בבוקר יהיה שלום. קיצר - תלוי סיטואציה ורחוק מאד כרגע.
טוב, אשתדל לענות מסודר לכולם.
@Mikelike
אתה צודק, הבנתי את השאלה שלך לא נכון. אבל בכל זאת עניתי לה חלקית, אז עכשיו אני ארחיב אותה קצת.
מצד אחד אתה צודק שאתה מחוייב לעשות מילואים, כמו כל משוחרר במידנה, בתווך גילאים מסויים. לחלק הזה דווקא התייחסתי - אתה אמנם מחוייב, אבל לא באמת. אם תתחמק ממילואים פעם אחר פעם, בתואנות כאלה ואחרות, מוצדקות יותר ופחות - בסוף יפסיקו לקרוא לך. אף-אחד לא יבוא אליך עם משטרה הבייתה לגייס אותך בכוח למילואים, ולא תיכנס לכלא (כמובן שיש מקרים חריגים מאוד שבהם זה כן קורה, אם בשם איזושהי ‘הרתעה’, ואם פשוט בגלל ש’נפילות’ כאלו עשויות לקרות במערכת בירוקרטית גדולה). למרות שכנראה שזה כן בסמכות הצבא והמדינה לעשות זאת, זה פשוט לא משתלם להם. לכן, למרות שרשמית אתה לא מוגדר כ’מתנדב’ למילואים, לכל צורך ממשי אתה כן, ומשתדלים להתייחס אליך ככזה - ערבי הערכה והצדעה לאנשי המילואים, הטבות וסבסודים, וכן הלאה. (כמעט) כולם מבינים שזה לא מובן מאליו.
אגב, כתבת ‘כמוני כמוך’ - בכל זאת יש הבדל די משמעותי בינינו (אפרופו איפה ואיפה). בניגדו למרבית הלוחמים, אצלי הקריאה למילואים היא לא ע"י איזושהי פקידה עלומה שלא מכירה אותי, ששולחת לי צו קריאה לתאריכים מסויימים, ושאני כבר אסתדר עם זה בעצמי. אצלנו יש נציג מהיחידה שבה שירתתי, שלפני כל חודש שולח את התאריכים האפשריים לחודש הבא, והמילואימניקים של היחידה ממלאים באיזה ימים מתאים להם להגיע (מדובר בעבודה שוטפת, שהיא גם מבצעית מצד אחד, וגם שומרת על הכשירות שלנו מצד שני). אם לא מתאים לי בחודש מסויים - אני לא משתבץ. ואם יעברו מספיק חודשים שבהם לא אשתבץ - פשוט יורידו אותי מהפול, כי אני סתם תופס תקן מילואים. אף-אחד לא ירדוף אחריי, באחריות.
לגבי החלק השני בשאלה שלך, זה שמתייחס למתנדבים ממש (אלו שעברו את גיל המילואים ‘חובה’):
א. לא צריך לעשות מגיל ההתנדבות הרבה יותר ממה שהוא (זה גם עונה ל-@Bblanko). יש עוד אינסוף חוקים שנועדו ‘להגן’ על משרתי המילואים - מקסימום ימי קריאה בשנה, מינימום ימים מרגע שליחת הצו ועד הקריאה בפועל - ועוד ועוד. אם הייתי מקפיד עם הצבא על כלל החוקים, ובכל פעם שנדרש ממני רצון טוב ו’התנדבות’, הייתי מקטין ראש ולא בא - היה יוצא שאני עושה רבע מהימים שאני עושה כיום, אם לא פחות מזה.
אם תפקידן מסויים יודע
ב. בהמשך ישיר לכך - אין מה לעשות. יש תפקידנים שאורך ההכשרה שלהם וכמות הניסיון שיש לצבור כדי למלא אותם כראוי היא כ"כ גדולה, שחייבים לחרוג מגיל המילואים הסטנדרטי הקבוע בחוק (החוק היבש הוא כמובן רוחבי על כלל תפקידי המילואים באשר הם, ולא נותן מענה למקרים יחידניים מעין זה). זה פשוט בזבוז מוחלט שלא להמשיך להשתמש בהם גם בגילאים “מתקדמים”.
וכל עוד זה עבד - הכול טוב, ואין סיבה לשנות. אבל אם מתברר עכשיו שהצבא אכן מסתמך על מתנדבים שאי-אפשר לסמוך על הרצון הטוב שלהם, והוא נתון לגחמותיהם - זה בהחלט הזמן לעשות חשיבה מחדש, ולבחון כיצד אפשר לתפקד ולשמור על כשירות מלאה, מבלי להסתמך עליהם.
ג. הנקודה אולי החשובה ביותר - אתה צודק לגמרי, והתשובה נמצאת בגוף השאלה שלך. הצבא אכן לא מסתמך עליהם בצורה מוחלטת כ"כ כפי שמנסים להציג זאת בתקשורת, וצה"ל לא יתמוטט אם יפסיקו להגיע. למעט מקרים בודדים ממש, שבהם יש לטפל באופן ממוקד וייעודי - צה"ל יידע להסתדר בלי המתנדבים הללו. כפי שכתבתי קודם - אין שום הצדקה לכך שהם מקבלים כזאת תהודה לא סבירה, על אקט המחאה הלא לגיטימי שלהם.
יכול להיות שאתה צודק בכך שהרפורמה המקורית הייתה מסוכנת לדמוקרטיה. אבל זה מזמן כבר לא מה שעומד על הפרק. הדיון היום הפך לפרסונלי-זהותי לחלוטין, בלי שום התייחסות עניינית לתוכן.
קח לדוגמה את הרפורמה בטלוויזיה, שקרעי מנסה להעביר בימים אלה. אני אמנם חלוק על קרעי בלא מעט דברים, ובעיקר בסגנון ובדרך ההתבטאות - אבל הרפורמה שלו היא לגמרי ניסיון כנה לפתיחה של שוק הטלוויזיה לתחרות אמיתית. הכנסת שחקנים נוספים לשוק הסגור והמסוגר של המדיה (בדומה לרפורמה בסלולאר בזמנו), הקטנת הכוח והאחיזה של הממשלה בתכנים המשודרים, וכן הלאה. ואיך היא מוצגת באופוזיציה, בליבוי התקשורת המגוייסת? כהיפך המוחלט, וכצעד נוסף בדרך לדיקטטורה ולהשתלטות עויינת של הממשלה על התקשורת ה’חופשית’. שום דיון כבר לא ענייני, והכול פוזיציות וזהויות.
המצב כיום הוא כזה, שאם תנסה לבצע צעדים של שוק חופשי שזהים למהלכים שליברמן קידם בכהונתו כשר אוצר, או אפילו אם תנסה להעביר את ההסכם הבזיוני של לפיד עם לבנון - הם יתפרשו בהכרח כצעדים נוספים בדרך לדיקטטורה.
לכן, גם אם הממשלה תנסה להעביר רפורמה שקולה וסבירה לחלוטין, עם צעדים הכרחיים ומתבקשים לכל הדעות (או לפחות לרובן) - זה כבר לא משנה. הצד שמתנגד איבד כל אמון בה, ולא יהיה מוכן להקשיב קשב אמיתי לדברים שנאמרים. הרבה באשמת חברי הממשלה, כמובן, אבל גם לצד השני יש חלק לא קטן (אם לא שווה) בדרדור השיח.
אגב, פה אנחנו חלוקים באופן יסודי - הרפורמה היא לגמרי צעד ימני אידיאולוגי ראשון במעלה, ומוביליה הם לגמרי אידיאולוגיים מוחלטים. יריב לוין ושמחה רוטמן והציבור אותו הם מייצגים (שאני הקטן נמנה עליו בעקיפין), מדברים שנים על הצורך ברפורמה, ובאופן חלקי גם על פרטיה והקווים המנחים שלה - ורק חיכו שתינתן להם ההזדמנות להוצאה לפועל שלה. עצם העובדה שהיחס היום לאנשים רציניים כמו רוטמן ולוין הוא כמו למלחכי פינכה בסגנון אמסלם ומירי רגב, מראה עד כמה השיח התדרדר.
ביבי עצמו, כפי שכתבת, הוא זה שחסם במשך שנים כל אפשרות לשינוי, מפני שכמו שכתבתי בעבר - המאפיין המרכזי שלו הוא פחד משינויים. אתה כן צודק ששעת הכושר הגיעה לבסוף, בגלל הצטרפות אינטרסים לא אידיאולוגיים בעליל של דרעי, החרדים, וכמובן ביבי עצמו. והרבה בגלל זה, בגלל האופן שבו הרפורמה הפכה לסדרת צעדים ממשיים, על רקע של שיח זהותני ולא אידיאולוגי - ובאשמת ביבי כמובן - הגענו למצב של היום.
פה אגב נמצאת מלחמת המעמדות שדיברתי עליה. לא מלחמת עשירים בעניים, אצילים באיכרים, רשעים בצדיקים. אלא ‘מלחמת שבטים’, אם תרצה, של ה’שבט הלבן’ שבאופן מסורתי שלט כאן לאורך שנים, ומסתבר שעדיין מחזיק במרבית מוקדי הכוח במדינה ; בשבטים החרדי, ה’מזרחי-מסורתי’ והציוני-דתי, שהתאחדו להם באופן קצת לא טבעי, כנגד ה’אויב’ המשותף - האליטה הישנה. אין כאן שום-דבר קסום או רומנטי סטייל רובין-הוד, סתם מאבק כוחות טיפוסי ואופייני. וכמו בכל מאבק כוחות - כל חבר שבט שומר אמונים באופן מוחלט לשבט ממנו הוא בא, ובעיקר לאינטרס העליון לשמור על כל הכוח אצלו ואף להגדיל אותו, ולא מוכן לשמוע בכלל על רעיונות של win-win וטובת הכלל, בייחוד אם מגיעים מהצד ה’נגדי’.
אתה כותב הרבה על גיל ההתנדבות תוכל להסביר איך זה קשור למה שאני כתבתי?
לפי הבנתי חוק ימי המילואים הוא שנתי (בעצם תלת שנתי) ולא קשור לגיל.
אם בתוך תקופה של שלוש שנים הגעת ל50 ומשהו(לא סגור על זה) ימי מילואים, כל השאר זה ב"התנדבות".
אגב, כל מי שאני מכיר (שזה רק שלושה כאלה אז זה ךא מייצג לגמרי) ש"ברח" ממילואים, ישב על זה בכלא.
לגבי מה שסמוטריץ’ אומר -
נכון, מה הבעיה? אז הצעד הבא הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אחרי צמצום עילת הסבירות.
מהו ההרכב החדש המוצע? איך זה ביחס לקיים? וביחס להצעת החוק המקורית של הרפורמה? כנ"ל עבור צמצום עילת הסבירות.
התשובה שלך מוכיחה בדיוק את הנקודה שלי. יש כאן מין הנחה סמויה שאם זה מגיע מצד סמוטריץ’ (והקואליציה), זה בהכרח רע ולא סביר.
לגבי הדברים של דפנה ליאל - שוב, הוכחה מעולה לנקודה המרכזית שלי.
ניסוח חלופי לדברים שהיא הביאה:
אפשר להתנגד לרפורמה של קרעי מהמון סיבות, כפי שאורי (פאקו) לדוגמה רמז בחצי משפט - אבל שיהיה ענייני ומדוייק.
נדב כתב שאלה שמכריזים על הפסקת מילואים עושים את זה כנראה רק מימי המילואים ‘רשות’ אליהם הם נקראים.
אני עניתי על זה שהם הכריזו בפירוש שהם לא יגיעו למילואים בכלל - ‘רשות’ ו’חובה’ כאחד, ושבכל מקרה אין חלוקה אמיתית בין ימי מילואים ‘רשות’ ל’חובה’.
בתגובה כתבת לי שפורמלית בחוק קיימת חלוקה כזאת, אז אני חידדתי ואמרתי שיש הרבה מאוד גורמים שהופכים את שירות המילואים ל’התנדבותי’, להלכה או למעשה, אז אין סיבה אמיתית לתת משמעות מיוחדת לגיל חובת המילואים, או לחילופין למה שאתה הזכרת - מקסימום ימי מילואים בשנה.
אם התכוונת למשהו אחר אז אתה מוזמן להעמיד אותי על טעותי כמובן, ואתייחס בהתאם.
לגבי הבורחים ממילואים שנכנסו לכלא - צריך להיות חכם, לא טיפש. לא אומרים לשלישה בפירוש “אני לא בא יותר למילואים” (למרות שמסתבר שיש כאלה שיכולים לעשות זאת ולא קורה להם כלום). פשוט פעם “במקרה” הייתי בחו"ל, פעם אחרת “לא ראיתי את ההודעה”, פעם שלישית “קרוב משפחה שלי מאושפז”. מתישהו יימאס להם לרדוף אחריך (שוב, כמובן שיש מקרים יוצאי דופן ושאפשר ליפול על שלישה עקשנית במיוחד).
וכמובן שיש כאן הטייה מובנית, בקרב החברים שסיפרו לך על זה - הרבה פחות מעניין לספר על התחמקות ‘אלגנטית’ ממילואים מהסוג שתיארתי קודם, והרבה יותר ‘סקסי’ לספר על זה שנכנסת לכלא על זה.
קודם כל, תודה על התגובה המפורטת.
אז נותר רק לשאול: אם היא מסוכנת לדמוקרטיה ברמה האובייקטיבית, למה לצאת מנקודת הנחה שהמהות להתנגדות היא על רקע פרסונלי או שבטי?
ממה שאני קראתי מדובר על רגולציה אחת שמסתכמת בשליטה עקיפה של הממשלה כפי שציינו מתחתיי. איך ניתן לפרש זאת אחרת? בכל מקרה אני אלך לחפש על זה יותר.
מסכים.
קשה לתת אמון במנהיגי הרפורמה שבמודע ידעו שהמעשים שלהם פוגעים בדמוקרטיה. כפי שאני מבין היעדר אמון באדם כמו דרעי. אלו לא טעויות בתום לב, אלא אג’נדה ברורה. אתה מאמין שאחרי כל הפסקת אש טרוריסטים “עצמאיים” ממשיכים לירות על שטחי ישראל “בטעות”. השוואה קשוחה אומנם, אבל המטרה היא להדגיש שאין טעויות בדברים הללו.
רוטמן לוין פועלים מתוך האידיאולוגיה שלהם, האם היא בהכרח מגשימה את אידיאולוגית הימין? המון ימנים לשעבר (גם מהיכרות אישית) “עברו צד” בגלל שהרפורמה והפגיעה בהפרדת הרשויות הם לא מה שהם רוצים ולא תואם את ערכי הימין.
אם אקח רגע את ההסכמות לגבי מה שדיברנו: הרפורמה המקורית הייתה בעייתית ברמה האובייקטיבית ועל כן קמו אנשים ומחו, הגיעו פוליטיקאים מלאים ברעל וליבו שינאה על רקע “שבטי” ואז הגענו על סף מלחמת אחים, ואיכשהו שני הצדדים אשמים בזה. יש עוולות, יש חוסר צדק, ודיי ברור שהרפורמה לא נועדה לתקן אותן, יש מה לעשות מול בג"צ והנה בכל זאת הגענו למלחמה על רקע גזע.
החלק העצוב הוא שישראל עוד התקדמה, נהייתה אסימילציה הדרגתית יפה וטבעית. עוד לא מושלם ולא נפתרו כל הבעיות, והנושא של נישואים בין עדות נהיה מאוד נפוץ, ומפה לשם האספקט השבטי מתחיל לאבד משמעות והיה נשאר נחלת העבר או אולי משוייך רק לעולם החרדי. השבועות האחרונים התחלנו לקבל hate speech נגד אשכנזים תוצרת חברי כנסת שלא היה מבייש כתות שינאה בדרום ארה"ב. לאט לאט יהפוך האשכנזי החילוני לגרסא הישראלית של white straight male בשם הצדקת הרפורמה ע"י טענות אחרות.
המחאה המקורית אכן הייתה כנה ועניינית, ברובה.
מרגע שהיא המשיכה למרות הפסקת החקיקה ותחילת ההידברות - היא הפסיקה להיות כזו, עד שתוכיח שהיא יכולה אחרת.
כתבתי עליה ביותר פירוט בהודעה שמעליך, יכול להיות שפספסת. בכל מקרה מוזמן להמשיך ולהעמיק בה גם ממקורות אחרים כמובן.
שוב - מנהיגי הרפורמה לא פגעו ‘במודע’ בדמוקרטיה. הם הביאו רפורמה שלמה, מקיפה ומעמיקה, שעבדו עליה במשך הרבה זמן לא מעט אנשים רציניים (בעיקר מפורום קהלת). לא הייתה כאן שום כוונה תחילה זדונית להפוך את ישראל לדיקטטורה באופן שיטתי ומהיר (ואני חוזר על הנקודה החשובה הזו שוב - עצם העובדה שאנשים רציניים כמוך, מאמינים בלב שלם שזה מה שקרה, וחושדים בחשדות כבדים כ"כ באנשים רציניים וישרים מהצד השני - מעיד יותר מכל על עומק הבעיה).
בדיעבד, ייתכן בהחלט שמתברר שגם אנשי פורום קהלת לא חשבו על הכול, ויש צדדים בעייתיים ברפורמה שיש לתקן אותם טרם החקיקה (כפי שהתבטאו חלק מחברי פורום קהלת בעצמם). הבעיה היא שבגלל שהשיח הפך להיות כ"כ מקוטב ולא ענייני, אז גם פוליטיקאים רציניים מתקשים לקיים שיח ענייני ולחזור בהם בפה מלא, מבלי “להפסיד” את המשחק הפוליטי כולו.
ואני אמשיך ברשותך את ההשוואה שהתחלת בה.
אפילו לטרוריסטים ואויבים גמורים כמו החמאס נותנים להנות מהספק, וממשלת ישראל לדורותיה בהחלט מאמינה להם שירי רקטות חל לעיתים ‘בטעות’ או ע"י ‘סוררים’, ולא מפוצצים על כל מקרה כזה את הכול ונכנסים רגלית לכבוש את הרצועה. מבינים את המחירים של פיצוץ שכזה, ולכן מנהלים אל מול חמאס דיאלוג של ממש, תוך נקיטת מדיניות אחראית מתי הדברים עברו כל גבול אדום.
וזה עבור אויב ברור ומובהק, שרוצה בפירוש ברעתנו. כרגע עושה רושם שמובילי המחאה לא ‘נותנים’ לממשלה אפילו את זה.
כן, שני הצדדים אשמים.
הפוליטיקאים מ’ימין’ אמנם מעלים ומלבים את העניין השבטי-עדתי במילים מפורשות, ובסגנון שכתבתי יותר מפעם אחת שהוא הפוך מהסגנון שלי, אבל ה’שמאל’ - או יותר נכון ‘השבט הלבן’ - מעלה את העניין גם הוא בצורה ברורה לחלוטין, גם אם לא במילים מפורשות. המחאה אומרת בצורה שלא משתמעת לשני פנים, כפי שהתבטא גם בהודעות של ‘הצד שלך’ פה בדיון - שהוא לא סומך בשום צורה על השבטים האחרים במדינה, על הבחירות שלהם, או על נציגי הציבור שלהם והחלטותיהם. ושהוא גם לא הולך להניח להם לבצע אותן. השבטים האלו אולי פחות משכילים באופן יחסי, אבל הם לגמרי מבינים את המסר הברור הזה שמועבר אליהם.
