בארץ העניין פועל הפוך בינתיים. במקום שאנשי צבא יאיימו על הממשלה שאם היא תלך בדרך x הם ישתלטו וידיחו את הממשלה, אנשי הצבא מאיימים שהם יעזבו את הצבא. אין בישראל תרבות של ממשל צבאי ואין לנתניהו ביצים לאתגר את זה.
אין לביבי אפילו יכולת אפילו אם הוא רוצה. הם תופסים את המדינה בביצים.
לטעמי, אפשר באמת לארוז את הפלקאות. גלנט למעשה מרים את נס המרד אני מצפה שאדלטשין ושאר הגמדים בליכוד יצטרפו אליו.
בכל מקרה. מבחינתי אין יותר מדינה. מה שבישלתם היום אתם תקבלו בחזרה שתחזרו לשלטון. אני עברתי את הגיל של המילואים לצערי. אני כותב את זה לצערי כי אם עדיין היתי בגיל היתי אומר "לכו תזדינו " בצו מילואים הראשון שהייתי מקבל מהצבא.
אין פה דמוקרטיה ואף פעם לא היה פה דמוקרטיה נשף מסיכות אחד גדול…
ורק שהיה ברור, את החוק בצורה הזו אסור להעביר. למרות התמיכה שלי בו. אני מפחד מהחיזבאלה כמו שלא פחדתי בחיים שלי מאף אויב. המלחמה הבאה מולם תהיה מלחמה לדעתי קשה מיום כיפור. הלואי שאני טועה. הם מתכננים לכבוש ישובים ישראלים ולדעתי גם יצליחו בזה ושהיה בהצלחה עם “אחים עלאק לנשק” במשא ומתן עם נסראללה על עילת הסבירות בבית המשפט המוסלמי שיקום פה.
אף אחד באמת לא שם לב לצפון? אני לא רוצה לדמיין מה יקרה אם חיזבאללה באמת יצליח לכבוש ישוב ישראלי בצפון…
הם לא תופסים את המדינה בביצים הם הביצים של המדינה. נתניהו ינהל מדינה עם מי בדיוק? עם טרוריסטים מורשעים? עם עבריינים מורשעים? וכל זה כי הוא עצמו נאשם בשלוש פרשיות שחיתות?
להבנתי, זה בדיוק מה שקורה לא?
הצבא אומר לממשלה בדיוק מה לעשות (מה לא לעשות).
רק שבמקום לעשות את זה עם נשק שמכוון כלפי הממשלה, הם עושים את זה על ידי כך שקצינים ומפקדים בדרגים גבוהים מאיימים בפירוק המדינה (כי בלי צבא לא נשרוד פה יומיים). מי שבעצם מנהל את המדינה זה הדרג הפיקודי הבכיר בצבא.
אז שוב, בלי להיכנס לדעות פוליטיות, בפועל, הצבא, על דעת עצמו, לא כפוף לממשלה יותר (ועובר על חוק יסוד הצבא), והוא זה שמכתיב מדיניות לממשלה.
כן אבל זה לא נעשה בצורה מאורגנת. וזה גםנשעשה בצוקה מאוד חלקית. על אותו משקל אתה יכול לטעון שההסתדרות, או ארגון המורים או עובדי הנמל שולטים במדינה כי אם משהו לא מוצא חן בעיניהם הם משביתים.
יש איזו בעיה בחלקים ניכרים של הימין של חוסר הבנה של שלטון דמוקרטי. הם הולכים לקלפי מצביעים למלך ומתפלאים שהוא בסך הכל ראש ממשלה בדמוקרטיה מפלגתית.
שם השמאל מחה נגד הצבא (גם במחיר של לבייש את החילים שחזרו הביתה מהמלחמה) ופה השמאל מסתכל על הצבא כמו “עגל הזהב” יותר נכון על הזרוע הצבאית של יש עתיד שידועה בשמה בישראל “חיל אויר”.
וואלה הייתי עוד איכשהו יכול לקבל את כל הסיפור הזה של סרבנות/אי-התייצבות בהבנה, אם הייתי מבין מזה שהשורה התחתונה היא שלא מעבירים מהלכים דרמטיים שנויים במחלוקת, בלי הסכמה רחבה. יש משהו אפילו בריא בזה.
אבל אני יודע שביום שינסו להעביר פה את אוסלו 2.0, אם וכאשר, על הפרצוף של חצי מהעם, אז:
א. לימין לא יהיה חצי מהחוצפה שיש למתנגדי הרפורמה היום, לבצע את אותם מהלכים.
ב. אפילו אם כן, הוא מהר מאוד ייאלץ להיכנע ללחצים של כל הגורמים (הצבועים) שמסביב - התקשורת, מערכת המשפט ומובילי דעת הקהל.
מהלך של מפגע בודד, שגונה מקיר אל קיר, יושב להירקב בכלא עד יומו האחרון, ופסטיבל שנתי לציון האירוע ;
אל מול המוני אנשים שמשתתפים במחדל הזה, בגיבוי מלא של כל בנאדם עם מקרופון בערך, והערצה מוחלטת של ‘הגיבורים’. אני לא אתפלא שאם וכאשר כל זה ייגמר בהפלת הממשלה, הם עוד יחלקו לעצמם אחרי זה מדליות על ‘הצלת הדמוקרטיה’.
על איזה חוצפה אתה מדבר? המנהיג של הימין זרק את הצד השני פעם אחרי פעם. תשאל את בוז׳י, יאיר, גנץ… פאקינג לא העביר תקציב כי העדיף את עצמו על המדינה. זה הרי לא גנץ או לפיד עצמו. זה הציבור שבחר בהם. אמר להם - לא מקיים הבטחות, לא תקבלו את ראשות הממשלה. שיקר במצח נחושה. הזיה שדבר כזה מקבל גיבוי במדינה דמוקרטית, בחיי.
אז עכשיו ציבור שלם אומר שלא מתאימה לו העסקה ומראה לממשלה את מגבלות הכוח. גם אם הסבירות תעבור וגם לא - הם כבר ניצחו. ביבי הרוויח את זה ביושר. אתם, אלה שמבינים שישראל צועדת לתהום כלכלי, שמה שקורה בירושלים שהתדרדרה לראשות שהיא עשירון שני שהיה מזמן פושט את הרגל אם לא צינור חמצן של מיליארד שקל כל שנה מהמדינה יקרה בכל הארץ, וואלה לא מבין אתכם. לא צריך להסכים על עניין הרפורמה עצמו כדי להבין שהיה פה צעד מגעיל של חקיקה אגרסיבית שגרמה לציבור שלם להיכנס לפאניקה ולאבד אמון לגמרי (בצדק, בטח אחרי מה שעוללו לגנץ). אתם לא חייבים להסכים אבל קצת אמפתיה לחברים שלכם מהצד השני של המפה הפוליטית (אתם הרי ימין…), אבל מאותו צד של הכלכלה. לאור התנגדות כזו עוצרים, מדברים, מגיעים להסכמות. לא ממשיכים בחקיקה, פשוט לא. לכוח יש גבול.
במקום ללכת בצורה מכובדת ולהיזכר כמנהיג שהצעיד את ישראל להישגים רבים, הוא בוחר בעקביות מאז 2015 לפלג ולשסות ולכן כתם ענק יהיה על הכהונה שלו לעד. הוא בעצמו יודע שעשה טעות (לא אופיינית) בחישוב, עכשיו הוא אוכל את מה שבישל.
הנקודה שבזמן מלחמת וייטנאם השלטון איבד את הלגיטימציה (היה גם אי ציות נרחב בדמות השתמטות מהדראפט של הגיוס), עד שלא יכל שלא להפסיק את המלחמה בהפסד.
כמו כן אני עדיין חושב שהסבירות לעימות צבאי רציני בקרוב גבוהה מאד
בגדול, מה שקורה עכשיו זה ששונאי נתניהו זיהו שהוא נמצא מתחת למבנה והחליטו לעשות מעשה שמשון ולצעוק “תמות נפשי עם פלישתים”. הם רק לא שמו לב שהפלישתים במקרה הזה הם כלל המדינה.
אין שום מקום בעולם שבו חוק כמו צמצום עילת הסבירות היה נחשב לביטול הדמוקרטיה, ויש לנו כאן מקרה של חצי מהעם (האמת, אני די בטוח שזה הרבה פחות מחצי) שמבצע מרד לכל דבר ועניין. יש קולות שקוראים להוציא את נתניהו לנבצרות או להעמיד אותו למשפט על הפיכה. אתם מבינים? המיעוט שהפסיד בבחירות ומשתמש באלימות על מנת להפיל את הממשלה קורא להעמיד למשפט על הפיכה את האדם שנבחר באופן דמוקרטי. האירוניה מעולם לא חגגה יותר מזה.
כשכל-כך הרבה אנשים מוכנים לשרוף את המועדון, אין כל-כך ברירה וסביר להניח שהם ינצחו את המאבק הזה. בטווח הארוך, הם הפסידו. גנץ, לפיד וכלל מארגני המחאה מובילים בימים אלו את מדינת ישראל אל סופה.
הרפורמה המקורית? פגעה בהפרדת הרשויות, ואף התנגדתי לה. היא בפני עצמה לא הייתה מבטלת פה את הדמוקרטיה וישראל עדיין הייתה דמוקרטיה לכל דבר ועניין גם אם הייתה עוברת כלשונה. אין אף הגדרה שאני מכיר של דמוקרטיה, או הפרדה רשויות, שישראל של אחרי הרפורמה המקורית לא הייתה עומדת בה. האם היינו יותר קרובים על הסקאלה של בין 0 ל-1 של הפרדת רשויות שמאלה מאשר ימינה? כן, לגמרי. ולכן התנגדתי. זה לא היה הופך אותנו ללא דמוקרטים.
החוק הנוכחי של צמצום הסבירות?? הוא אפילו לא עושה את זה. בעיניי, הוא אפילו יקרב אותנו יותר ימינה ל-1 מאשר שמאלה ל-0 בסקאלה המדומינת הזו. חוק דמוקרטי מאין כמותו.
וזו בדיוק הנקודה - יש כאן מקום לפרשנות. זה לא “עובדה” שאלו חוקים לא דמוקרטים וזה נתון לדיון. הפוזיציה של מתנגדי נתניהו זועקת לשמיים. הורסים את המדינה על שטויות, ונראה שחורבן הבית השלישי גם הוא יהיה על שנאת אחים. רק שהפעם, בשונה מהעבר, אחראי לה הצד הפחות קיצוני דתית.
דוד אתה מתעלם מהעניין המרכזי…אם הציבור הייתה מאמינה (סתם צוחק) שצמצום עילת הסבירות היא הדבר היחיד אף אחד לא היה יוצא לרחוב.
שונאי נתניהו שונאים אותו לא בגלל אופיו המחורבן או גועל נפשיותו המיוחדת. הם שונאים אותו בגלל מה שהוא מעולל למדינה. זה לא עניין אישי. הוא בלתי ניתן לאמון. הוא שקרן גמור. אין לו מילה. הוא מסוכן.
כן, מפגע בודד. אדם אחד, שהחליט על דעת עצמו לקחת אקדח ולירות בראש הממשלה שלוש יריות.
אף-אחד אחר לא הואשם בקשירת קשר או בסיוע לדבר עבירה, על-אף הפרופיל הגבוה של הרצח. אפילו ברמה של לנסות לעזור לו להשיג נשק, או סתם לתת לו טרמפ אל העצרת מתוך ידיעה של מה שהוא הולך לעשות. זאת ה-הגדרה של מפגע בודד.
זה שהפכו חודשים של מחאות והפגנות סופר לגיטימיות, גם אם היו בהם לעיתים מקרי קצה (כמו בכל דבר מהסדר גודל הזה), לאיזו הסתה שיטתית שאשמה ברצח לא פחות מהרוצח עצמו - זה בדיוק המשך של מה שכתבתי קודם.
מה, אם איזה משוגע יחליט מחר לקחת אקדח ולירות בביבי, נוכל להאשים את כל שטיפת המוח שמושמעת נגדו במשך שנים, ע"י כל יושבי האולפנים, כותבי הטורים, אושיות הרשתות החברתיות, או סתם האנשים הפרטיים למיניהם? נעמיד לדין גם את ליאור שקרא לו איל דוצ’ה, שטען בתוקף פעם אחר פעם שהוא רודן פושע שבדרך להחריב כאן את הדמוקרטיה? כל המחנה יהיה אשם ברצח?
נכון, כי הוא הפוליטיקאי הראשון בהיסטוריה שלא מקיים הבטחות. ופה אפילו לא מדובר בהבטחות שהוא הבטיח לבוחרים שלו (ההבטחות שאמורות להיות חשובות יותר במשטר דמוקרטי), אלא ההבטחות שלו ליריבים הפוליטיים שלו.
אבל עזוב את זה. אין לי שום עניין להגן על בנימין נתניהו, וכבר כתבתי בעבר שמבחינתי הוא אחד האשמים המרכזיים בפלונטר אליו הגענו (טרום הרפורמה המשפטית).
גם אם אתה (או אני) לא אוהבים את ההתנהלות שלו, יש מיליונים שהחליטו שהפעולות שלו לגיטימיות ו’סבירות’, והחליטו להמשיך ולתת לו ולמפלגתו את קולם. רוב המדינה דה-פקטו.
החוצפה של המחנה המתנגד, הוא בצעדים שהוא מרשה לעצמו לנקוט כשלא מתקבלת דעתו, ושבירת הכלים המוחלטת שלו. תסלח לי, אבל אמירות כמו ‘אין לי שום אמון בממשלה הנבחרת’ פשוט לא מעניינות אותי. לימין היה אמון בממשלת אוסלו? לימין היה אמון בממשלה קדימה פוסט-ההתנתקות, בראשות העבריין אולמרט, שלא רק שנכשלה בחובבנות בלבנון, גם התכוונה להמשיך בפטנט הגאוני של ההתנתקות גם בשאר יהודה ושומרון?
מה אתה חושב? שאם וכאשר הרפורמה תיקבר סופית, יהיה בא לי לבוא שוב למילואים, לצד טייסים שלא סופרים את דעתי הדמוקרטית? או שלאנשי ימין שראו את המדינה שלהם מגרשת אלפי יהודים מביתם, תוך רמיסת כלל הזכויות הבסיסיות ביותר שלהם, ובגיבוי מלא של בית המשפט הגבוה לצדק, שהחליט לנצור את לשונו המשפטית בשם ‘זאת החלטת הממשלה הנבחרת’ - אתה חושב שהם רצו להמשיך ולשרת במילואים ממשלה כזו?
אבל למעט בודדים-בודדים, כולם המשיכו לעשות מילואים כרגיל, מתוך הבנה שאין ברירה אחרת, ואלו כללי המשחק הדמוקרטי.
משטרת ישראל פוצצה את המוח של חבר שלי בגיל 15 בפינוי עמונה, בזמן שהתקשורת מטפטפת לכל מי שמוכן רק לשמוע, עד כמה המשטרה צריכה להמשיך לשבור לילדים המסוכנים האלה את הידיים ואת הרגליים, ושילמדו בפעם הבאה שלא להתנגד חלילה להחלטות הקדושות של הממשלה ובית המשפט. ולא מדובר באיזה ‘נוער גבעות’ פוחז ועבריין (כאילו שאז זה היה לגיטימי). מדובר בילד טוב, שלמד באחד ממוסדות העילית של הציונות הדתית, שכל חטאו הוא שמאוד אכפת לו מהמדינה, ושהוא חושב אחרת מהממשלה הנבחרת.
ובכל זאת, אחרי כל זה - בגיל 18 הוא נלחם (!) כדי להתגייס, כשבאירוניה מזעזעת הסיבה בגינה הערימו עליו קשיים להתגייס, היא אותה פגיעה בראש שהוא חטף בגיל 15, ממדינת ישראל בכבודה ובעצמה.
בימין יש הבנה אמיתית של כללי המשחק הדמוקרטי, גם כשלא מתקבלות התוצאות להן קיווינו וייחלנו. מוחים, מפגינים, בוכים - אבל בסוף ממשיכים הלאה ומנסים להמשיך ולתקן. אנחנו מבינים שאין אפשרות אחרת, ואין לנו באמת את הפריבילגיה להפקיר את הצבא עד שיקבלו את החלטותינו - גם אם המדינה עצמה, על מנגנוניה השונים, מפקירה אותנו. נראה שאנחנו לבד בהבנה הזו.