אני ואתה בוחרים בפולטיקאים ורשאים להתאכזב מהם. אף אחד לא בוחר בבג"ץ, הם לוקחים לעצמם סמכויות שלא ניתנו להם ולא מקבלים שום אחריות על זה. והכי חמור שהם נכנסו לשיקולים של הגירה וביטחון. אפילו בוגי לפני שהוא נכנס לכת של “רק לא ביבי” סיפר איך בג"ץ מנע מצהל כל מיני דברים שעלו לו בדם של חילים בעזה.
מה שנקרא “סמכות ללא אחריות”.
מה שאני כותב עליך יכול להכתב גם עלי. אני ואתה צורכים תקשורת שהיא יותר כמו התעמולה בצפון קוריאה. תשים לב איך התקשורת משקפת את הדברים. אתה רוצה להגיד לי שאנחנו צורכים מידע אמין ואוביקטיבי? זה לא אישי נגדך ואתה יכול לטעון את זה גם נגדי. הבעיה שאין לנו לא לי ולא לך היום כמעט שום מקור מידע אמין ואוביקטיבי.
הימין (אני מדבר על ימין אמיתי וליברלי) היה צריך להתחיל פה. בדיוק בתקשורת. לסגור את גלי צהל והתאגיד (או להפריט אותו) ולפתוח את כל התקשורת לתחרות. תקשורת פתוחה .
לא יודע לגבי האחרים, אבל אני לא אמרתי שאתה שטוף מוח ע"י התקשורת.
אם כבר משהו מהסוג הזה, אז אמרתי אחד משניים:
א. השתמשתי בביטוי ‘אידיוטים שימושיים’, כדי לומר שגם אם אתה מתנגד לרפורמה מסיבות ‘נכונות’, מובילי המחאה משתמשים בך (ובשכמותך) לצרכיהם הלא ראויים.
ב. טענתי לבורות של רבים מקרב המחנה המתנגד, לאו דווקא אתה. לדוגמה, לומר שצמצום עילת הסבירות הוא ‘קץ הדמוקרטיה’.
ואני לא אמרתי שאני לא יודע מה ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים. אמרתי שאני לא עוקב מה יש בהצעה האחרונה של לוין ורוטמן, אחרי כל ההסתייגויות והמשא ומתן שהיה או לא היה. ועם כל הכבוד הראוי - אני די בטוח שגם אתה (או מישהו כאן) לא היית יודע להגיד את זה בשלוף.
ואני גם לא מבין איך זה רלוונטי למשהו. אני לא דיברתי בכלל על ההצעה של לוין, אני דיברתי על מה צריך להיות בוועדה (מבחינתי). כששאלת אותי ספציפית לגבי ההצעה של לוין - הלכתי וטרחתי וביררתי, לפני שעניתי. תביא לי ציטוט אחד שלי בדיון הזה (או בכלל), טענה, או מענה לטענה, שחוסר הידיעה שלי לגבי ההצעה של לוין (עד לפני שעה), רלוונטית אליהם.
אתה רוצה כבוד בשיח? תקיים גם מהצד שלך. אל תייחס לי דברים שלא אמרתי/עשיתי.
בטח שזה איזון.
אם אני קיבלתי 10 סוכריות מאמא ואתה קיבלת 1, אז מה נעשה כדי לאזן את המצב? ניתן לך 5 ולי 5, או שניתן לך 10 ולי 1?
אני לא צריך אף-אחד שימצא לי מוקד לכעוס עליו, תודה. אני לא צריך את התירוצים העלובים של ביבי ושל בן-גביר כדי לכעוס על בג"ץ. בג"ץ הרוויח את הכעס שלי ביושר. והוואטאוביזם החוזר שלך של ‘כן, אבל גם הפוליטיקאים מימין אכזבו’ לא יעבוד כאן.
כשאני לא מרוצה מפוליטיקאי - אני מצביע עבור פוליטיקאי אחר.
אבל כשאני לא מרוצה מבית המשפט - הדבר היחידי שאני יכול לעשות זה לקוות שתקום ממשלה עם מספיק אומץ, שתשנה את המצב הרקוב.
והנה, סוף-סוף קמה ממשלה שבאה לשנות את המצב הרקוב הזה. נכון, לא כולם מהטעמים הנכונים, אבל זה אף-פעם לא ככה (אהמ אהמ אוסלו שעבר על שוחד פוליטי טהור).
ומה קרה? השמאל החליט לשבור את כל הכלים, ולא נתן לימין “לעשות את העבודה”. אז אולי בכל זאת יש צדק בטענה ש’לא נותנים לימין לעשות את העבודה’?
וההתנתקות ממש לא הייתה ‘הרים וגבעות אידיאולוגיים’ שהבטיחו לנו והתאכזבנו, אלא צינור גדול ושמן, אנטי-דמוקרטי ואנטי-הומני, בתחת של ציבור מצביעים שלם. הזלזול החוזר הזה של המחנה ה’ליברלי’, so called, בבגידה החד-משמעית של כלל מוסדות המדינה בחלק גדול מאזרחיה, הוא פשוט דבר שלא נתפס בעיניי.
אני אמרתי כבר כמה פעמים שאני לגמרי מבין ואפילו מזדהה עם החששות והחרדות של מתנגדי הרפורמה. למה כ"כ קשה לצד השני לעשות את אותו דבר, עם ציבור שלם שאיבד כל אמון במוסדות המדינה?
אתה מצפה מהצד השני כמכלול/קבוצה להתנהג באותה צורה שאתה מתנהג כיחיד. מקריאה פה אני רואה שגם הצד שמולך כיחיד כבר אמר כמה פעמים שהוא מבין ואפילו מזדהה עם החששות והחרדות של תומכי הרפורמה.
אם נתייחס אליהם כמכלול/קבוצה אזי שגם ל"צד שלך" קשה לעשות את אותו הדבר עם ציבור שלם שאיבד כל אמון במוסדות המדינה והראיה היא שהם ניסו להעביר רפורמה שלא מתייחסת לחששות וחרדות של הצד השני.
בוא נראה… מחאה לא אפקטיבית הייתה מובילה לכך ששורה של כ-10 חוקים היו עוברים ובמקומם עברו “רק” 2… בומרנג? לא נראה לי.
לגבי אלימות, חסימת כבישים לא עונה מבחינתי להגדרה. אחרת המדינה מפעילה אלימות כלפי אזרחיה כשהיא לא בונה מספיק כבישים ומעמידה אותם בפקק פעמיים ביום. אחרת כשדלתות הסוםר סגורות בשבת מישהו מפעיל כנגדי אלימות. או המום בערב אםכבר מדברים.
הבומרנג עוד בדרך חביבי… את התקדימים שנוצרו פה אנשים ינצלו בעתיד לשלל מטרות שאת חלקן הגדול לא תאהב.
אז אם אני מונע ממך להיכנס לבית שלך, זו לא אלימות כי יש אנשים שאין להם בית? מה זה הקשקוש הזה בחיאת. כבישים הם תשתית, הם שטח ציבורי, ולפגוע ביכולת שלך ליסוע בכביש קיים זו אלימות ופגיעה בחופש התנועה שלך. בדיוק כמו שלא לבנות קו חשמל / צינור מים זו לא אלימות מצד המדינה, אבל לחבל באחד קיים זו כן אלימות (או ונדליזם, לא משנה במיוחד לצורך הדיון הזה).
התקדים כבר קרה בהתנתקות ומאז לא מעלים על הדעת פינוי רציני. את ההתנגדות להתנתקות (כמו גם את ההתנתקות עצמה למרבה האירוניה) הוביל הימין.
אנחנו מסכימים שיום כיפור זה אלימות?
המחאה הזו בעיניי היא ההגדרה לבלתי אלימה. הנסיון לטעון שחסימת כביש היא אלימות היא כמו לטעון שהשבתה זו אלימות. אתם פחות או יותר מוציאים את העוקץ מכל מחאה. אין לתקשורת מה לשדר אם ההפגנה מסתכמת באנשים שעומדים על מדרכה. אין מחאה אם היא לא מייצרת סדר יום.
ההבדל המשמעותי הוא שבשום שלב לא טענתי משהו כזה עליכם. הכאב שלכם והסיבות שלכם אמיתיים, הדבר היחיד שמבחינתי הוא לא הגיוני זו העובדה שאתם בוחרים לסמוך שוב על פוליטיקאים, גם אם זה משנאת המן ולא מאהבת מרדכי.
היה שלב כלשהו שלא עניתי לך בכבוד? או למישהו בדיון הזה? ציינת בעצמך שלא ידעת בהכרח ממה ההרכב. מנגד, בכל שלב שלא ידעתי על מה אני מדבר בחרתי מתוך כבוד לשיח והרצון לחתור לאמת (גם אם ברמה הסובייקטיבית) לא נגעתי במה שאני לא באמת יודע. אם נפגעת ממה שכתבתי, זו לא הייתה המטרה שלי ואני מתנצל (נשוי רק שנה, אבל בזוגיות 8 שנים, אני עוד מנסה להישאר בקונטקסט, אולי כשאהיה בפז"מ שלך יעבור לי ).
האיזון עליו אתה מדבר הוא בהסתכלות שנתית? בדיונים אחרים מגחכים על ה woke ובשאיפה ל"שיוויון" מהסוג הזה בארה"ב ופה זה סבבה? מתי באמת יגיע איזון באופן הזה? מה עוד צריך לקרות בשם האיזון הפועל באופן הזה? אני מנסה להבין את המטרה הסופית פה.
זה לא וואטאבאוטיזם, אני מציג כל פעם מחדש את ההשלכה העיקרית מהחקיקה הצפויה. זה המחיר הגדול שנשלם. כולנו מחליפים פוליטיקאים מידי בחירות ואני לא רואה איזה גרף שיפור כלשהו באיכות התוצר שאנחנו מקבלים, ובנוסף אין תחלופה גבוהה מספיק, כך שהציפיות למשהו אחר בכל בחירות לא ברור לי.
לא שאני רואה צורך לגונן על מחנה שאני לא משוייך אליו, אבל גם על אוסלו השמאל והמדינה שילמו מחיר בסופו של יום.
הימין עובד, מתנגדי הרפורמה עושים צרות כי הם חוששים מהרפורמה, ועדיין החקיקה תמשיך. אף אחד כבר לא יקח את זה, ניצחתם.
צודק, זה לא תחת הרים וגבעות של הבטחות, ובשום שלב לא זילזלתי בזה, אבל כפי שציינת זו הייתה בגידה של כלל המוסדות. מה שלא נתפס בעיניי זה האמון המוגזם במוסד אחד על פניי האחר במקום לשאוף לאופציה שהיא לא, או לפחות פחות, תלויית המוסדות, או שמקטינה את התלות שלנו בהם בהמשך.
לא יודע אם שמת לב, אבל אני חושש ממתן אמון מלא בכל אחד ממוסדות המדינה גם בנפרד. אתה פשוט מתעדף רשות אחת על אחרת. זה כל ההבדל.
מה זה ״יום כיפור״? אם מישהו מונע ממך ליסוע בכביש אז ברור. למיטב ידיעתי זה לא מה שקורה (אם מישהו מפנצ׳ר לך את הגלגלים/חוסם רחוב בבני ברק אז ברור שכן).
א. אתה עושה סלט בין הנורמטיבי לבין התועלתני. ברור שאלימות זה מאד ״יעיל״ לפעמים, בטח לטווח הקצר. גם פיגועים מעוררים מודעות וזה לא הופך אותם לבלתי אלימים. השאלה אם אתה פוגע במישהו אחר באמצעות הפעלת כוח פיזי (ופה אני לא מבין על מה הדיון בכלל, אתה חד משמעית פוגע בחופש התנועה וגורם לאנשים נזק כלכלי, ובמקרים קיצוניים גם בריאותי, בכך שאתה מגביל את התנועה שלהם בכוח הזרוע). את הקשר להשבתה לא הבנתי בשום צורה, הכביש הוא לא של המפגינים. כמו עם המילה ״דמוקרטיה״ - אתה מצייר את המטרה מסביב לחצים.
ב. אין ספק שהמחאה הזו מאד לא אלימה באופן יחסי למחאות בסדר הגודל הזה, ולא משנה באיזו מדינה. אם הצרות יסתכמו בחסימת כבישים - אשרינו. זה לא הופך את זה ללא-פסול או לא-אלים.
ג. לגבי האפקטיביות אני חולק עליך, לא חושב שמה שנותן למחאה הזו את הנופך שלה זה חסימות הכבישים וגם בלעדיה היא היתה משמעותית מאד.
לגבי התקדימים - מי שחושב שהנשק הזה של הפעלת מנופים בטחוניים, עסקיים וכו׳ יופנה אך ורק למטרות שמוצאות חן בעיניו - סומך הרבה יותר מדי על בני אנוש ולא יודע מספיק איך עובדים אנשים במאסות גדולות. הכי קל זה לדמיין מה יקרה בפעם הבאה שמישהו ינסה לקצץ את תקציב הביטחון, אבל באותה מידה - התאחדות התעשיינים, החקלאים, יחידות צבאיות ״ימניות״ יותר, ולמעשה כל קבוצת לחץ משמעותית במדינה - כולם יוסיפו כלי חדש לארגז עכשיו.
@Ganjo , מעניין אם אי פעם יהיה אפשר לנהל איתך דיון בר טעם מכיוון שנדמה שכל פעם מחדש אתה מדהים עם היכולת שלך להגדיר הגדרות ולהפעיל לוגיקות שרק אתה בעולם מכיר בהם על מנת להצדיק את הטיעונים שלך. זה קצת הופך את כל הויכוח לעקר…
אלימות היא שימוש בכוח פיזי על מנת לפגוע בקורבן. אלימות נתפסת, בדרך כלל, כשימוש בלתי חוקי בכוח.
בקיצור, מחאה אלימה באבואבואה.
ובוודאי שמחאה יכולה להיות אפקטיבית אילולא הייתה אלימה. אין לי כמעט צל של ספק שהמחאה הייתה מאוד אפקטיבית, וכנראה הרבה יותר מהמחאה הנוכחית, אם כל אותם מאות אלפי אנשים היו מפגינים בדיוק באותו האופן, שבוע אחרי שבוע, ללא הפעלת אלימות וללא מעבר על החוק כלל. דרך פעולה שכזו לא הייתה דוחקת את הימין לפינה, הייתה מייצרת הרבה פחות אנטיגוניזם וקרע, ומאפשרת בקלות רבה הרבה הרבה יותר דרך להגיע לפשרה.
ואני בטוח גם שהפשרה הייתה אכן מתרחשת אילו זה היה המצב. הימין לאורך כל הדרך באופן מאוד ברור היה זה שרצה בזה. השמאל לא.
לפי איך שאתה (וויקיפדיה) מגדירים אלימות המחאה הזאת לא אלימה.
גם אם נגיד שלחסום כביש זה הפעלת כח פיזי (נתון לפרשנות אבל נקרע לזה כח פסיבי) ויוצא שהקורבן הוא האדם שעומד בפקק ונפגע כלכלית/בריאותית/וואטאבר, האלימות לא מופעלת על מנת לפגוע בקורבן אלא על מנת לפגוע בהתנהלות תקינה של המדינה.
בקיצור נתון מאוד לפרשנות וזה טבעי לגמרי שתפרש את זה מפוזיציה (כמו שאני עשיתי מעל).
אבל כשאתה בטוח בכל מיני דברים שאתה לא יכול להיות בטוח לגביהם אז גם הדיון איתך הוא לא בר טעם.
קחו בחשבון שהגישה שלכם בדיון פה שצד אחד צודק לגמרי והצד השני טועה לגמרי היא לא מאוד סבירה.
שמע אתה יכול לעקם את השפה העברית עד מחר, אבל חסימת כביש היא שימוש בכח פיזי, והיא לא חוקית. המטרה היא לחלוטין לפגוע בקורבן (הנחסם), גם אם זה רק דרך עקיפה להשיג דבר אחר. הפגיעה בקורבן היא האמצעי כאן והיא מכוונת, כמובן.
בקיצור, אין שום דרך לקרוא את ההגדרה הזו באופן הגון מבלי להודות שחסימת כבישים היא מחאה אלימה לכל דבר ועניין לפי ההגדרה הזו.
לאור זה שכמעט כולם פה כבר הצהירו שהם מתנגדים לרפורמה ברמה העקרונית, גם המשפט הזה משולל כל יסוד.
דוד, אתה נכנס לכאן ומגדיר את המחאה הכי לא אלימה שיכולה להיות (בהשוואה לכל מחאה קודמת, ובהתייחס לכמות האנשים שלוקחים בה חלק ולכמות האירועים שהמחאה הזו הרימה) כ"מחאה אלימה באבואבואה" ומסתמך על הגדרה של ויקיפדיה שגם ממנה לא ניתן להסיק שהמחאה אלימה.
ואז אתה מגדיל וטוען שאני מגדיר הגדרות שרק אני בעולם מכיר על מנת להצדיק טיעוניי. בקיצור נראה לי שהתבלבלת. העברת עליי את הביקורת שהיית צריך להפנות לעצמך.
גם הביטחון המופרז בו אתה מתבטא לא באמת מחזק את טיעונייך… שים לב מה אורי כתב:
ועכשיו שים לב איך אתה מתנסח:
בזמן שאורי משתמש במילה שנועדה להחליש את המילה הבאה (“לא חושב”) אתה משתמש בהמון מילים שמטרתן לחזק את המילה הבאה. שניכם חושבים אותו דבר, אתה מתבטא מאוד בנחרצות.
ולנושא עצמו, המטרה של המחאה היא לא “להגיע לפשרה”. המחאה היא לא צד בשום דיון פשרתי שעלול להתרחש. המחאה לא תשב סביב שולחן הדיונים ואלה שכן ישבו סביב שולחן הדיונים (האידיוטים השימושיים) לא בהכרח מייצגים את המחאה או מיוצגים במחאה. המטרה של המחאה היא לסמן גבולות שאותם לא חוצים.
אנחנו נמצאים במצב בעייתי מאוד. אני ושמחה רוטמן או יריב לוין יכולים לדבר על פשרה. אני מבין שיש בעיות במערכת המשפט והם מבינים שיש בעיות. לא בטוח שאנחנו מסכימים על מהן הבעיות אבל אנחנו יכולים לדבר עליהן כי הדיון יהיה עקרוני או אידיאולוגי. הבעיה היא שבראשות הממשלה עומד נאשם בפלילים וכל מהלך התערבותי במערכת המשפט ייחשד מיד ובצדק בהיותו אינטרסנטי.
במצב הנוכחי בו ראש הממשלה מואשם בארבעה סעיפים אסור לנהל מו"מ על שום שינוי במערכת המשפט. אם הייתה אפשרות להפריד את נתניהו לחלוטין מכל מעורבות (כולל במינויים עצמם) במה שקשור למערכת המשפט והיו מנהלים דיון ענייני על תיקון מערכת המשפט אז זה היה הגיוני אבל כל עוד כל מהלך נחשד באופן אוטומטי בהיותו פרסונלי אסור להתקדם, אסור להידבר ואסור להתפשר.
אם הימין רצה לעשות רפורמה במערכת המשט אסור היה לו לבחור באדם שיש נגדו 3 כתבי אישום. מרגע שזה הבנאדם שהימין העמיד בראש, הרי שהנושא הזה פסול.
אלים או לא זה דיכוטומי - והמחאה הזו אלימה. ביחס למחאות אלימות אחרות, אין ספק שהיא אלימה פחות.
לגבי האפקטיביות של חסימות הכבישים -
זה לא מצדיק אותן ברמה המוסרית, טיעון שאתה מדלג עליו בנוחות. הנזקים קיימים וגדולים, הם פשוט מתפרסים על אנשים רבים אז נוח ״להכיל״ אותם. קצת כמו זיהום אוויר. אם אני אגיד שתחנות חשמל אינן מזהמות, אתה כמובן תגיד שהחלקתי על בננה או משהו.
ברמת האפקטיביות - בעיני זה לא טיעון רלוונטי, כי כאמור לא מצדיקים פגיעה בחפים מפשע באמצעות התועלת שיכולה לצאת לנו מזה, אבל אם כן - צריך ראיות חזקות לכך שמחאות כאלה הן באמת יותר אפקטיביות. לך (ולי, ולדוד אולי) יש בעיקר תחושות בטן, ועל תחושות בטן לא פוגעים בחיים של מיליוני אזרחים תמימים.
לגבי הפסקה היתר - כפי שכבר נכתב פה עשרות פעמים, הגישה הזו תוביל אותך ישירות לבור עמוק יותר מזה שאתה נמצא בו כרגע. קוראים לזה ״רק לא ביבי״, ניסו את זה 4 מערכות בחירות ברצף. האם אתה היום במצב טוב יותר לפני שה-״אידאולוגיה״ הזו השתלטה על חצי מדינה?
אני מניח שתענה לי שזה לא ה-״רק לא ביבי״ אלא ה-״רק ביבי״ או התיקים. אבל על שני האחרונים אין לך שליטה, ועל הראשון כן.
אלים או לא זה ממש לא דיכוטומי… אפשר לטעון שלצעוק “בושה” ולהשתמש בזמבורה זה “אלים”. הכל יחסי.
גם מוסר הוא לא אבסולוטי. אני לא חושב שחסימת כביש היא אקט “לא מוסרי”. אני מבין את אי הנוחות והעצבים שזה מעורר אצל אנשים (אני גם נתקעתי בחסימה) ואני מבין שאפשר לעשות בזה שימוש לרעה. יש הרבה דברים בעולם שמפריעים לי ולא מפריעים לאחר. אני גר ליד שוני. כשנגמרת הופעה השוטרים חוסמים את התנועה כדי לאפשר לבאי ההופעה לצאת ואז יוצא שאני מחכה לחזור הביתה כי מישהו בא לראות את עידן רייכל או עמדי או שיט כלשהו. זו אלימות? לא. זה מעצבן? כן. כי לא הייתי בהופעה ולי זה לא תורם.
התחושת בטן שלי לגבי אפקטיביות היא שזה לא יורד מסדר היום ועיקר הדיווח החדשותי הוא סביב יעלו לאיילון או לא יעלו, ידליקו אש או לא ידליקו אש. השוטרים ירביצו או לא ירביצו. השאלה היא האם אני מכיר או יכול להיזכר במחאה כלשהי שהצליחה לפעול לאורך כל כך הרבה זמן עם כל כך הרבה אנשים רק באופן “לא אלים” לפי ההגדרה המאוד קשוחה הזו.
אנחנו בבור לא בגלל גישת הרק לא ביבי. אנחנו בבור בגלל שיש חלק נכבד מהעם שחושב שמנהל תקין זה קשקוש של סמולנים ושלא נורא שעובד ציבור יקבל מתנות וישתמש בכוחו כדי לסייע ל"חברים" שהוא לוקח מהם מתנות. אנחנו בבור בגלל שאין לנו מסורת אמיתי של דמוקרטיה ובגלל שחלק נכבד מהעם רוצה מלך. אנחנו בבור כי דמוקרטיה לא באמת יכולה להגן על עצמה כל עוד היא דמוקרטיה. תוריד את ביבי מהמשוואה ולפחות אין מי שמנצל בצורה כל כך אגרסיבית את הבעיות שתיארתי בעם שלנו.
לא היו חסימות של אוטוסטרדות במחאות של הפנתרים השחורים למיטב ידיעתי, וגם לא במחאות של MLK. אצלנו היו כמה וכמה מחאות כושלות שהשתמשו בכלי הזה (הנכים, האתיופים).
הבור העמוק יותר הוא מצב היפותטי לעומת דיקטטורה, אלא מהמצב לפני שנתיים והלאה לעומת המצב עכשיו. האם אתה חושב שאתה במצב טוב יותר מאשר ב-2019 נניח? ואם לא, למה אתה חושב שלהמשיך בדיוק באותו האופן ועם 0 פרגמטיות יוביל אותך לאנשהו?
לא אהבת את ביבי בשלטון, החרמת אותו שנתיים (בבקשה בלי עוד סיפורי סבתא על גנץ, הוא נכנס לממשלה כבוגד עם 8 מנדטים ולא מתוך רצון של האלקטורט שלו לפשרה) - קיבלת ממשלה גרועה בהרבה ואת המשבר הפוליטי הגרוע בתולדות המדינה. המסקנה שלך היא שאיכשהו צריך להמשיך באותה הדרך ובטוח נגיע לחוף מבטחים.
בסוף יש תרחיש סביר שבו ביבי פה לעוד כמה שנים, ובתרחיש הזה - כל דבר חוץ ממשלת אחדות הוא אבדון וודאי. לכן גישה וצעדים שמרחיקים את הפתרון הזה הם התאבדותיים. גם אם בין תמרות העשן תספר לעצמך שזה אך ורק בגלל ה-״הם״, ואפילו אם יהיה נכון, אתה תמות קדוש וטהור בעיני עצמך ויתר המחנה, אך ללא שעשית את המקסימום להינצל.
הבנתי… יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ופציעת שוטרים = מחאה לא אלימה. חסימת כבישים = מחאה אלימה. הגיוני סך הכל.
אתה טוען שבמצעד הספונטני של 300 אלף איש לא חסמו כבישים. אני לא יודע אם זה נכון. מניח שהיו חסימות במהלך המצעד. פשוט לא היה צבא ביביסטים שיצעק אלימות על מחאה לא אלימה.
לא הוגן. נקודת המפנה מבחינתי היא מרץ 2020. לעולם לא נהיה במצב טוב יותר משהיה לפני מרץ 20.
ולסיכום - קרא לי לא פרגמטי. זה כנראה נכון. החרם על ביבי הוביל לכך שהוא חבר לגועל נפש מוחלט ללא האיזונים והבלמים ועלי התאנה שתמיד ליוו אותו. יכול מאוד שזה יוביל למפלתו. על זה אני בונה.
חברי הימין, אשמח לשמוע מה דעתכם על אותו משל רפת שהתפרסם.
האם אתם לא רואים את הבעייתיות הגדולה הנוצרת כאן מבחינה דמוגרפית?
כמובן שלא כל החרדים רק מקבלים ולא כל החילונים רק נותנים, ועדיין בממוצע משק בית חילוני מכניס למדינה כ2500 שח בעוד משק בית חרדי עולה למדינה כ2500 שח. (ומשק בית ערבי עולה 300)
כל עוד יש רוב חילוני מובהק, מצב שכזה יכול להתקיים, אך עם קצב גידול האוכלוסיה במגזרים לא יצרניים, לצד חקיקות שמגדילות את עלותן הממוצעת אני לא מבין איך אפשר לתמוך בממשלה שפועלת בצורה הזו.
חיכיתי אז לתשובה של דן לנושא, אבל כנראה שזה נפל בין ההודעות.
בסוף החקיקות ה״אנטי חרדיות״ שמדברים עליהן הן דווקא הכי ״פרו חרדיות״. כלומר כמובן תלוי מטרה.
לשלב את החרדים בצבא ייצר תחושת שייכות שהיום לא קיימת מספיק, והכנסת לימודי ליבה דוחפים להכנסה גבוהה יותר.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. להשתלב בחברה זה גם לקחת חלק במטלות.
בסוף, התלונות לגבי מצב החרדים צריכות להיות מופנות 100% הגד הימין (ובעיקר החרדי).
כמו שכתבתי בהודעות הקודמות, קל מאוד לראות מי דוחף לאן בפוליטיקה, רק צריך להסתכל על מי מרוויח מאיזה מצב.
הימין הוא המרוויח העיקרי מתחושות הקיפוח של החרדים, ולכן הוא ישאף לשמר אותן. זה נכון גם לגבי המזרחים, אגב.
).