מעולה. אבל זה אפילו יותר גרוע מזה.
התרשים הזה מניח שיש כאן איזשהו ויכוח אידיאולוגי עקרוני, שבו תלויה השאלה האם אתה נאצי או לא.
אבל אין כזה.
מה שיש כאן זה מאבק פרסונלי-זהותי ציני, על שליטה במוקדי הכוח.
אתה אני? אחלה.
אתה לא אני, ואתה גם מעז לגעת לי בגבינה? אתה נאצי.
סלחו לי, אבל לקרוא לסמוטריץ’, או אפילו לבן-גביר - ‘נאצים יהודיים’ - זה גם מראה על בורות עצומה בהיסטוריה ; גם זילות נוראית בשואה ובקורבנותיה ; וגם חוסר הבנה משווע של המציאות, ושל ניתוח של אנשים ודעותיהם.
אין כאן משוגע אובססיבי שפיתח תיאוריה שטנית, לפיה יש סוג בני אדם ששווים פחות מאחרים, ושבמקרה הם גם אחראיים לכל רע שקיים בעולם, ולכן מגיע לבסוף למסקנה שיש להשמיד אותם באופן שיטתי.
יש כאן מאבק מזויין שמתנהל כבר למעלה מ-100 שנה, בין שני עמים, וגבה המון קורבנות משני הצדדים. וכחלק מהמצב המלחמתי המתמיד הזה, ומהפחד של אנשים מהאויב שבצד השני והחשש שלהם לביטחונם האישי המוחשי והממשי - יש כאלה שסבורים שיש להטיל יותר מגבלות על הצד השני, על-מנת להגביר את בטחונם האישי לחייהם - גם במחיר של פגיעה ב’זכויות’ הצד השני. האם זה הפיתרון האידיאלי? לא בטוח. האם זה שיא הרציונאליות? ייתכן שלא. אבל לפעמים מלחמה מוציאה צדדים מוזרים מאנשים (ובכל מקרה לא מדובר ב’נאציזם’ או בשנאת חינם של האחר רק בשל היותו אחר). רבאק, יש כאלו שבעקבות מצב המלחמה המתמדת הזו, אשכרה חשבו שזה רעיון חכם לתת במתנה נשק למי שקורא להשמיד ולמחוק אותנו מעל כל במה אפשרית (כל עוד זה בשפה הנכונה, כמובן).
או, במילים אחרות - איך אמרנו בזמנו על ‘טבח העם’ באוקראינה? אם סמוטריץ’ ובן-גביר הם נאצים - הם נאצים גרועים מאוד. אפילו לא מצליחים למנוע זמן מסך ופיתות חמות מאסירים (ערבים) מורשעים.
ואגב - בהקשר השיח של למי בדיוק ברסלר קראה או לא קראה נאצים*:
מצחיקה אותי ההיתממות שכאילו היא התייחסה רק לח"כים בודדים וקיצוניים במיוחד. אם זה היה המצב, מזמן היה אפשר להגיע להסכמות, ואולי אפילו לממשלה אלטרנטיבית.
לא. היא מדברת על מחנה הקואליציה בכללותו. היא, והציבור שמאחוריה - לא מוכן לדבר בכלל עם ‘הנאצים ועוזריהם’, שמנהיגם הוא בנימין נתניהו.
‘להוציא מחוץ לדיון’ גורמים מסויימים, קיצוניים - זה משהו אחד. אבל זה לא מה שקורה כאן. מה שקורה כאן, כפי שרבים מאיתנו טוענים שוב ושוב בדיון הזה - זה פסילה של ציבור שלם, כמחצית מהעם.
בהקשר הזה, גם ההשוואה לערבים מקוממת. קודם כל, כבר הוכח שברגע שה’ערבים’ רוצים - הם כבר לא מחוץ לדיון, מבחינת כל המפלגות שממרצ ועד הליכוד והחרדים. ומעבר לכך - השוואה של נציגים של ציבור שלם של אנשים ציוניים, משלמי מיסים, ומשרתים בצבא - לנציגי ציבור שתומכים בטרור (הנציגים, לא הציבור), שפועל יותר לטובת אזרחי האויב מאשר לטובת אזרחי המדינה, ושרוצה למחוק את קיום המדינה כמדינה יהודית (אם לא את קיומה בכלל) - זו השוואה שמעידה בעיקר על מי שעשה אותה, יותר מאשר על מושא ההשוואה.
ואם נחזור רגע לאמירה של ברסלר ולמה שעומד מאחוריה - מה ש’מצחיק’, זה שמבחינתה (ומבחינת הציבור שאיתה), דווקא ציבורים לא יצרניים, לא ציוניים, שלא נושאים בנטל השמירה וההגנה על המדינה - מהווים פרטנר לשלטון, יותר מאשר הציבור (העצום) הנ"ל.
*בניגוד לבדרך-כלל, שאני שונא שעושים פיל מכל אמירה איזוטרית של פעיל קיקיוני מאחד הצדדים - פה לדעתי דווקא חשוב להתייחס לאמירה המקוממת של ברסלר. קודם כל, כי שקמה ברסלר הזאת מצטיירת ע"י אנשי המחאה כאיזו משיח שנגע בה אלוהים בכבודו ובעצמו, וחשוב מאוד להבהיר לכולם שמדובר בעוד פוליטיקאית קטנה מטעם עצמה - וגם לא אחת מוצלחת במיוחד, ככל הנראה.
ודבר שני - ה’פליטה הפרוידיאנית’ הזו היא איננה פליטה כלל, ומהווה את הלך המחשבה של חלקים גדולים בציבור הכללי. הלך מחשבה שבאשמתו הישירה אנחנו נמצאים בפלונטר הפוליטי הבלתי-נסבל הזה כבר כמה וכמה שנים.