על אותו משקל אפשר להגיד חולה על אנשים שכל אירוע, לא משנה מה גודלו ומה פרטיו, משנה את דעתם.
שוקל מחדש בעיקר את הנחת היסוד שלי שצהל צבא חזק שיודע מה הוא עושה גם אם אני לא מסכים איתו. אני עדיין משוכנע שבסוף לאורך זמן זה לא כוחות, שחמאס לא יכול לאיים על קיומה של מדינת ישראל. אבל אם הצבא כל כך פגיע אז יש מצב שהשחצנות הישראלית באמת צריכה להירגע.
לגבי נתניהו בסך הכל מדובר בשנאה עמוקה… אני מתעב את הבן אדם. כמוני רבים. הימין לא היה אמור לירוק ככה בפנים של העם כל כך הרבה זמן.
בגדול הדבר הכי חשוב זה להיפטר מביבי כמה שיותר מהר. הבן אדם כמו סרטן במשך שנים הפיץ גרורות בכל המשטר הישראלי, וכיום המצב שלנו נראה כמו שהוא נראה. יש ממשלה שלא מצליחה לתפקד בזמן הכי חשוב שיש, עם שרים שהם אנשים עלובים וחסרי יכולות וכל המגזר הציבורי מפוצץ בליכודניקים חסרי כישורים. ככה נראה ממשל בפשיטת רגל.
בנוסף, ביבי הוא זה שהיה פה ראש ממשלה כמעט 15 שנה רצוף. הוא אבי הקונספציה. זה לא משנה מה אמרו לו גנרלים או פוליטיקאים, הוא היה האיש עם המילה האחרונה. מדובר באיש פחדן שהיה מוכן לעשות הכל על מנט לקנות שקט. בין אם זה להעביר לחמאס מיליונים ובין אם זה לתת לחיזבאללה להפוך לאחד הכוחות הרקטיים הגדולים בעולם. אחד המשפטים המפורסמים של ביבי זה שהעשור שלו היה העשור עם הכי מעט הרוגים בהיסטוריה של המדינה. הוא מנע מליברמן לחסל את הנייה, הוא מנע מגלנט לפתוח חזית עם לבנון. הכל בשביל שקט.
לבסוף, צריך להזכיר את השסע החברתי שהבן אדם לא מפסיק להעמיק כבר 8 שנים, והגיע לשיאו בשנה האחרונה עד כדי כך שהאויבים שלנו חשבו שאנחנו על סף פירוק, והם רק צריכים לתת את המכה האחרונה.
מה שמשותף לשלושת הדברים האלה הוא הרצון של ביבי להמשיך להיות ראש ממשלה. הוא היה מוכן לפגוע בממשל התקין, בביטחונה של המדינה ואפילו אנושות בחברה הישראלית. הכל כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלו. בדיוק כמו אז שהוא שחרר מחבלים עם דם על הידיים בשביל להחזיר את גלעד שליט ולמסמס את המחאה החברתית. הדם של 1,500 הנרצחים על הידיים שלו. במדינה מתוקנת הוא היה נשפט על בגידה במדינה אחרי שהכל נגמר.
ועם זאת, משה צודק. רוב הסיכויים שגנץ ירכב על זה שהוא נכנס לממשלת חירום, ובתמיכת התקשורת ירכיב את הממשלה הבאה. וזה יהיה ממש להכות חטא על פשע, כי גנץ הוא אכן שותף מלא לגישה הפחדנית של ביבי. שלא לדבר על העובדה שמדיניות שמאל היא זו שהביאה אותנו למצב הזה מלכתחילה. גנץ איש טוב, אין ספק שהוא שם את טובת ישראל לפני טובתו האישית, אבל הוא לא יכול להיות האיש שייקח את המושכות ביום שאחרי ביבי.
דווקא בנט, שמשה מאוד כועס עליו - הוא השם היחיד שעולה לי לראש. אני לא רואה דמות אחרת שיכולה להנהיג את ישראל ביום שאחרי. בטח לא במערכת הפוליטית הנוכחית שמלאה בעשרות חדלי אישים. ליברמן זה לא פרקטי, אבל הוא חייב להיות השותף הכי בכיר בממשלה הבאה.
אוסיף על זה שבנט שנים טוען שהוא הרגיש שסירסו אותו בקבינטים, וקשה לי להאשים אותו במדיניות מול חאמס שכן תכופת כהונתו כרוה"מ הייתה שנה וחצי. אני לא יודע מה ציפו שהוא ישנה בשנה וחצי, אבל לא הייתי שם אותו בגזרת ה “אשמים” ובאותה נשימה עם ביבי ואפילו בדרגה השנייה (גנץ, אייזנקוט, ראש אמ"ן מפקדי אוגדות וכ’ו).
אבל לפחות תוכל לבנות ממשלה נורמאלית שמרכיבה כמה אנשים וכמה אידיאולוגיות. כבר שכחנו שאפשר לבנות ממשלה עם מספר אנשים שלא חולקים את אותדה אידיאולוגיה בכל נושא, אבל כן יכולים לייצר תלכיד יותר מייצג למה יהיה טוב למדינה בעיני העם.
באופן אישי רק רציתי לומר, שמעולם לא הצבעתי לנתניהו, ותמיד תהיתי לעצמי בראייה היסטוריה, 20 שנה מהיום - האם אתחרט על זה שלא הצבעתי מעולם לראש ממשלה שעל-אף מגרעותיו העמיד מדינה חזקה, יציבה ובריאה כלכלית לאורך זמן, או שאהיה גאה בעצמי.
לכולנו ברור שההתפוררות של החברה הישראלית הייתה גורם משמעותי בסיבות למתקפה. כולם לקחו צעד לאחור. הם עבריינים, אבל גם הם חלק מהחברה הישראלית, וגם הפחד שלהם זה שלטון חמאס. וחוץ מזה, עם כל האכזריות של אירגוני הפשע, הם מאמינים בסוג מסויים של כבוד, ומה שהיה באותה שבת ארורה הוא חסר כבוד לחלוטין.
אני חושב שגם הם לקחו צעד אחורה כי גם הם מבינים שיש להם חלק לא מבוטל ברקע למה שקרע.
וליד חטיני, צעיר בשנות ה 20 לחייו, נורה למוות על ידי אלמונים בעראבה שבגליל התחתון. המשטרה הגיע לזירת הרצח ופתחה בחקירה, הרקע לירי הוא פלילי. מתחילת השנה נרצחו 205 בני אדם מהחברה הערבית. הרצח בעראבה, הוא החמישי תוך שלושה ימים.
יוצא לי לראות יותר אקטואליה מתמיד(הייתי בגמילה איזה שנתיים) ואני חייב לציין שזה בלתי נסבל. התקשורת בישראל דוחה ברמות. יש איזו טהרנות ומוסרנות בלתי נסבלת. כל הזמן ממסגרים את הדברים בצורה פרשנית. כאילו התפקיד של התקשורת זה לחנך את הציבור ולהגיד לו מה ואיך לחשוב.
10% מהסנאט נמצא כרגע בישראל. די חסר תקדים. אחד הדברים הכי מעודדים הם שהאמריקאים לוקחים את זה ברצינות. מקווה מאד שהמעשים יתיישרו עם האמירות, ושהכל יתברר כחלק מתגובה חכמה ולא שלופה מהמותן.