זה לא בסדר שאתה מעלה אותו בלי אזהרה.
יש אנשים שהטראומה של הפסקת הכתיבה שלו היא היא עדיין טרייה עבורם.
באופן אישי, לא פשוט לי לחיות בעולם ללא דסקל. אין כבר מי שידריך אותי מה נכון ומה לא. אין מי שיכווין אותי לאיזה אנשים כדאי להקשיב ואת מי כדאי להעריץ.
2 לייקים
הוא היווה קול טוב לשניה וחצי (הקולגות שלו בתקשורת הספורט זה לא מציאה גדולה) אבל מתישהו כשהוא התחיל לספר לנו שלליטוף כלבים יש קשר ישיר לביצועי הבלמים איבדתי אותו לגמרי
לייק 1
מטה משפחות החטופים: “מברכים על הודעת חמאס, על הקבינט להפוך אותה לעסקה - אם לא תהיה עסקה - נבעיר את המדינה”
אשמור את דעתי לעצמי.
עסקנו כאן בעבר בממלכתיות וכו’
רוצה להעלות נקודה קטנה: איך הימין היה מגיב אם השמאל היה בשלטון וזה היה המצב? קל מאד לדמיין את הנאום של ביבי: מאות אלפים מפונים. אנחנו מפסידים. מבודדים בזירה הבינלאומית. אפשר לתעב את לפיד אבל ביבי לא היה מפגין 10% מהממלכתיות שהוא מפגין.
לפעם הבאה שאתם חושבים לאיזה צד להצביע במציאות שבה בתכלס מלבד השוליים אין הרבה מרחק בדעות הביטחוניות (כלכלית אין צורך להוכיח שה’שמאל’ עשה הרבה יותר טוב). הליכוד פשט את הרגל והגיע הזמן שיפנה את מקומו. ישראל צריכה קואליציה מרכזית בראשות המרכז שמאל שתתחיל לקבל החלטות קשות. הליכוד ידרש להחליף את העומד בראשו ולהצטרף כשותף.
את תרחיש האימים שאני חושש ממנו כבר תיארתי לך והוא נראה לי קרוב היום מתמיד: לא מופרך שגנץ יתייצב מול דילמה בין ממשלה עם החרדים לממשלה עם הליכוד, סביר שעדיין בראשות ביבי, ויבחר בסופו של דבר בחרדים. אולי עם איזה מתווה גיוס מקושקש שלא ישיג כלום. בעיני זה מסוכן בהרבה אסטרטגית, כמעט ללא תלות בהרכב יתר הקואליציה.
לייק 1
דאגה הגיונית, כמובן. מצד שני כל דבר שיגרום לביבי לרדת מהבמה הוא מבורך כי זה כבר בלתי אפשרי.
לגבי מתווה הגיוס: אני קרוע בין הרגש שלא מצליח לעכל את המצב הקיים לבין הראש שמבין שזה לא באמת יכול ללכת בכוח אלא רק במתווה ארוך טווח שכולל שינוי איטי של תמריצים כלכליים, יצירת מסגרות שירות וגיוס כמות הולכת וגדלה על פני הרבה שנים.
בעניין איך תיראה את המפה הפוליטית: צפוי שיקרה הכביכול בלתי צפוי והיא תשתנה. לך תדע מי יצטרף ומי יתאחד ואיפה יהיה גנץ בסקרים
מה צריך לקרות: הבנה עמוקה ומהירה של הציבור המשרת שאין שום סיכוי לגייס חרדים בכמויות משמעותיות לתפקידים פרודוקטיביים, ושכל מי שכן ניתן יהיה לגייס לא יהיה שווה את זה. הפניית משאבים לשיפור הבעיות המבניות בצה״ל (רובן ככולן לא קשורות במחסור תקציבי), ולכיסוח מדינת הרווחה הישראלית כדי לפתור את הבעיות החמורות באמת עם הציבור החרדי.
מה יקרה בפועל: הקצאת משאבים, זמן ועצבים רבים לכיוון של מאבק על שיוויון בנטל, שיהיה פורה בדיוק כמו קודמיו. חוץ מזה גם גידול חסר מעצורים בתקציב הבטחון, שבתקווה לא יעשה את מה שעשה בשנות השמונים.
אני לא מצליח לחשוב על אף תרחיש סביר שבו יש רוב לקואליציה ללא חרדים וללא ליכוד. זה לא ממש מסתדר מתמטית, אפילו בסקרים המחמיאים ביותר. חזרה של בנט אולי אולי יכולה לטרוף את הקלפים, אבל יש לי הרגשה שהוא לא שווה יותר מ-7-8 מנדטים שחלקם יגיעו כמובן מגנץ/ליברמן/לפיד ושות׳. "אחים לנשק״ ודומיהם בוודאי שלא יעבירו אף אחד צד, ונראה לי שגם יוסי כהן לא.
בגדול התקווה העיקרית היא ריצה של מפלגה ימנית אמיתית מחוץ לליכוד, שבגדול תאחד את בנט, שקד, סער וליברמן - שהמרחק ביניהם כמעט איננו קיים והעובדה שכרגע הם 3 מפלגות שונות מגוחכת ברמה אחרת. מפלגה שכזו יכולה לעזור לפצל מהליכוד את הגורמים החיוביים האחרונים שעוד נשארו לה.
אז כן, הליכוד עדיין יקבלו קולות, אבל אני מעריך שהרבה הרבה פחות, ובעיניי למפלגה הזו, יחד עם המחנה הממלכתי ואולי אפילו לפיד - יכולה להוביל את הממשלה הבאה. ללא חרדים, ללא שמאל (מרץ והעבודה), וללא ביבי כראש ממשלה. בתסריט כזה אגב ייתכן גם לקבל את סמוטריץ’ עצמו שכשהוא מקבל משרד מחוץ לתחומי האידיאולוגיה שלו כנראה יעשה הרבה פחות נזק. התסריט האידיאלי הזו יכול להוביל למוות איטי של הליכוד תוך 2-3 כנסות.
אבל זה לא תסריט מאוד סביר, עם זה אני מסכים. בעיניי הרבה יותר ריאלי התסריט של גנץ וחרדים או אפילו אחרי ככלות הכל לראות שוב את ביבי בשלטון.
לגמרי התסריט הכי סביר. בדיוק שמעתי את אלקין מתאר את זה ואת ליברמן מנסה לצעוק שוטגאן. השאלה איך ינהלו את האגו של כל הנוגעים בדבר.
הגיוני? לגמרי. סביר? לא כזה בטוח… מי מבין החבר׳ה האלה מוכן לקחת את הסיכון של להיות מספר 2-3 במפלגה עם מספר דו ספרתי נמוך של מנדטים? ליברמן לא ירוויח מזה כלום, בנט לא יכול להרשות לעצמו אחרי רשות ממשלה. יכול להיות שהחיבור יתפוצץ אלקטורלית, אבל הדאונסייד מאד משמעותי לכולם חוץ מלסער ושקד שאין להם זכות קיום לבד. הלוואי, מפלגה של ליברמן, בנט ואולי גם איזה אביר קרא מקבלת את הקול שלי על אוטומט.
לדעתי התרחיש הסביר כרגע הוא ביבי ראש ממשלה.
@Paco-Pavon sometimes you have to make a moral call
מתים פה. לפחות חלקם צריכים לסכן את חייהם ולהתגייס לצה"ל
מה המשמעות של המילה ״צריכים״ פה? אני מקווה שברור לך שחוסר הצדק ברור וחורה לי, זאת לא השאלה. אין שום סיכוי שיהיה גיוס משמעותי של חרדים, ומה שיהיה - יזיק יותר משיועיל. רוצה הצהרות מפוליטיקאים? סבבה, אבל זה המקסימום שתקבל. ככל שימשיכו למות פה, ימשיך למות מי שתמיד מת פה. זו לא אמירה נורמטיבית, פשוט המציאות שאין באמת דרך לשנות (ונראה לי שאתה לא חולק על זה).
גיוס לא יהפוך להיות חלק מהאתוס החרדי האנטי-ציוני (או לכל הפחות א-ציוני) אחרי ארבעה דורות של ההפך המוחלט, לא בין לילה וספק אם בכלל. נתק אותם מעטיני המדינה ושחרר אותם לעבוד בגיל 18, זה המקסימום שאתה יכול לעשות בנסיבות הנוכחיות.
2 לייקים
המשמעות היא שכבר עכשיו צריך לחתור להקמה של כמה גדודים, קצת ג׳ובניקים ומסגרת שירות לאומי כלשהי. יש קשת של אפשרויות, גם שירות של חצי שנה בכיתת כוננות זה משהו.
הפחד של החרדים מהחילון ברור, אבל:
- לא כולם אותו דבר. אתה תתחיל ב low hanging fruits ומשם תמשיך. הרי יש לא מעט שהם לא באמת חרדים או לא באמת לומדים. ובתקווה עוד כמה שזז להם משהו ביחס כלפי הנושא מאז ה 7/10
- מגה אירועים הם בדרך כלל זמן טוב לעשות שינויים כאלה
כמובן שלא בין לילה, אבל כן ישנה קונסטלציה פוליטית כלשהי שבה זה יקרה. המשבר מול הציבור המשרת עמוק והרצון שלו לראות עוד נשיאה בנטל בוער. לא יעזבו את זה כל כך מהר.
מבחינת איזושהי עלות תועלת של המהלך - לא רלבנטי. זה עמוק מדי.
אתה מדבר איתי טקטיקה בזמן שהבעיה אסטרטגית. הבעיה היא האתוס הבדלני ולא שבוע או שבועיים יותר או פחות על מדי ב׳. לגבי זה שלא ישחררו אני מסכים כאמור - זו הבעיה/הטרגדיה. עם אמוציות לא פותרים בעיות מבניות. בדרך כלל להפך. במלחמות קדושות קשה מאד לנצח, בטח כשהמטרה היא גיוס בשכר מביך של אוכלוסיה שהאתוס כולו זר לה לחלוטין כבר מאה שנה.
אתה כותב כאן בזמן משחק ואם לא מנצחים זה עליך, שיהיה ברור.
אם לא תתחיל מאיפשהו, איך תתקדם לכיוון פתרון בעיה שהיא בעיה אמיתית ולא סתם מלחמה קדושה? יש צורך בטחוני ויש קרע קשה מאד עם הציבור שמשרת.
אם לחדד, הבעיה המרכזית (מעבר לזה שכידוע קשה לוותר על ת"ש שכבר יש לך) היא הפחד מהאינטגרציה עם העולם החילוני ואבדן חברת הלומדים ופחות ציונות/אנטי ציונות. בטח אצל המזרחים, למשל, שהם שונים לגמרי. ייצור מסגרות מתאימות יכול לגייס את אלה שבשוליים. ואז תמצא איזה רב שיכשיר את זה מבחינה דתית. עוד מאה קרביים, ועוד מאתיים. לאט לאט. בדיוק כמו שלאט לאט קורה עם ההשתלבות בכלכלה: מוצאים את הדרך לעבוד במשרות שמתאימות לחרדיות/ים או לקנות בגדים יקרים אצל מעצבות אופנה חרדיות או לטוס לחול. אז ההוא שלומד בפונוביץ’ אולי לא, אבל כבר נתקלתי בלא מעט חרדים יותר משולבים ממה שנדמה מבחוץ.
איזה טמטום טהור, בחיי.
מעבר לזה שהמהלך הזה מראה חוסר הבנה בסיסי בכללי שוק פשוטים (בתקופה שהביקוש למוצר ממילא גדל דרמטית, אין שום סיבה שבעולם “להוריד” את המחיר עבורו דווקא עכשיו), המהלך הזה הוא קודם כל תמונת מראה מצויינת לכל “מאמץ” ההסברה ומדיניות החוץ הדיפלומטית הלא קוהרנטית והלא אפקטיבית של מדינת ישראל - 100% פופוליזם וגחמות, 0% חשיבה מדינית מושכלת ומוסדרת.
במקום לחזק את אותם יחידי סגולה בודדים ואמיצים, שמוכנים להקריב באופן אישי לא מעט דווקא בתקופה קשה, ועוזרים לנו לשפר את מעמדנו בעולם “דרך הרגליים” - בואו נעודד אותם להתקפל ולחזור הבייתה, ונוותר סופית על המאבק הסופר-חשוב הזה על דעת הקהל העולמית, באמצעות בריחה ממוסדת וממומנת מהמקומות בהם דעת הקהל מעוצבת ברמות הגבוהות ביותר.
שכחת גם “בוא נזרוק על זה מאות מיליונים, כי למה לא?”
אני חושב שאתם מעריכים בחסר את מה שעומד לקרות במדינה בשנים הקרובות. אני לא יודע מה יקרה בדיוק, אבל ברור לי שזו הולכת להיות תקופה שתכלול שינויים. חכו - המדינה הזו עוד אפילו לא החלה להתאבל.
אתה נשמע אופטימי…