איך ידעת?
לא יודע. באמת שלא. לא בא להצדיק אחד מהצדדים רק אומר שזה לא יעבוד בצורה של כפייה.
בכלל, הגיע הזמן לשנות סוויצ’ בכלל כלפי אנשים דתיים - מכל הדתות. נראה שחילוני ממוצע לא מבין כמה הדת תופסת אצל דתיים חזקים (שוב, מכל העדות, מוסלמים, יהודים ופעם גם נוצרים עד שמסמסו את הדת שלהם עם החילוניות), לא בחינם יש דתים מוסלמים המקריבים את חייהם עבוד איזשהו ‘עולם הבא’ מובטח. צריך להבין שאנשים דתיים מוכנים להקריב הרבה מעבר למה שאתה מוכן.
מהטויטר… צייץ את זה מישהו שאני מאמין אבל זה לא העניין חבר שלי עכשיו לפני חודשיים סיים עכשיו שוב קיבל ליוני עוד פעם זימון לצו שמונה
אבל זהו זה לא בכפייה. פשוט לא רוצים לצאת מאוהלה של תורה? שיחיו על חשבונם. זה תקף גם לערבים.
שרותי לאומי או צבאי.
לא חושב שהבנת.
קיבלת לשלושה חודשים?
אין שום קשר אלייך.
אין לי שום בעיה אם הם יבחרו להיות אזרחים סוג ב. הבעיה שכרגע הם אזרחים סוג א, וכולנו סוג ז. משרתים את המדינה, משלמים מסים ומממנים אותם.
כן. בהתראה של שבוע.
אז הקונספט של שיוויון בנטל, לא רק של חרדים, עובד אחלה עד עכשיו.
אין לי בעיה, פשוט לא תרוויח את הכוח הלוחם שאתה צריך. עזוב שוויון בנטל, אמרו שחסר כוח אדם, אם תגיד לחרדים לא תתגייסו לא תקבלו תקציבים, הם לא יתגייסו. אתה תרוויח איזה 5 מיליארד אבל כוח אדם לא יהיה לך.
זה לא רק עניין כספי זה גם עניין מוסרי, אני חושב שאתה מיתמם, אבל גם חמישה מילארד זה מספיק.
אי אפשר להמשיך כך.
אבל אתה מערבב שתי טענות.
אם חסר כוח אדם - אז זה אינטרס של מדינת ישראל לגייס חרדים.
אם אתה מדבר על שוויון בנטל, זה סיפור אחר. ואז באמת תוכל לבטל תקציבים או מה שלא יהיה. בינתיים, בית המשפט הורה לעכב תקציבים לישיבות לחבר’ה בני גיל גיוס, והפלא ופלא שום בחור לא הלך להתגייס ושוב ישיבה לא נסגרה.
אגיד לך יותר, יש לי חברים חרדים צעירים ממני שהלכו והתגייסו עכשיו בעקבות ה 7.10, באיזה מסלול מקוצר שהתקצר עוד יותר (בערך חודש כולל הכל), והם חזרו הביתה!! זהו! עכשיו אפשר לקרוא להם למילואים ומיותר לציין שאין להם מושג איך להחזיק נשק ובטח לא ללחום. שאלתי אותם, למה החלטתם לעשות את זה? הם אמרו לי, אחי, אני מקבל אחלה מימון מהצבא…
שוויון בנטל זה סיפור אחד, אבל לחשוב שחסר כוח לוחם ויגייסו חרדים ואז ימלאו את כל העתודות החסרות - חלומות באספמיא.
5 מיליארד זה אולי נצחון עבור השיוויון בנטל המוסרי, אבל זה פינטס לתקציב של מדינת ישראל. ציני ככל שזה ישמע.
הם מרביצים לכולם. אין לך מושג כמה תיעודים יש של מפגינים מקפלן/בלפור שמוכים סתם ואותם שוטרים חוזרים על מעשיהם. והם מרביצים גם לאוהדי כדורגל. זה ארגון כושל שאין ברירה אלא לפרק ולבנות מחדש.
זה שזרק רימון הלם לתוך קהל קיבל קידום
השאלה מי האידיוט שבכוונת מכוון רוצה מלחמה ארוכה במקום מלחמה קצרה…
כחוזר בשאלה שהתחתן עם בחורה חילונית, אני יכול להעיד שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותי ביחס של אשתי לאורח החיים הדתי (נניח אצל המשפחה שלי) זה חוסר ההבנה העמוקה, עד כדי סירוב לקבל זאת, של עד כמה האמונה הדתית היא מרכזית בחייו של האדם הדתי.
לפעמים נדמה שהאדם החילוני שלא באמת מכיר את הדתיים חושב שמדובר באיזו פונקציה של קיום הלכות מסוימות ופה זה נגמר. יש איזה רף מסוים של חוסר יכולת להכיל את המשמעות העמוקה של להיות אדם מאמין ואת ההשלכות של זה.
היחס לחרדים בארץ סובל הרבה פעמים מגישה בעייתית דומה.
אני לא אומר שאתה טועה, אבל שים לב מה קורה בין הדתיים הלאומיים לחרדים.
החרדים מסרבים להתגייס ולעשות הרבה דברים כי הכניסו את הבדלנות כחלק מדתם. הדתיים קידשו את ארץ ישראל ועבורם גיוס הוא ערך עליון. שני זרמים של אותה דת - והם פשוט לא מצליחים ליישב את המחלוקת (הדיבור הוא שהציבור הדתי יוצא מדעתו במלחמה הזו עקב העניין, עד כדי השלכות פוליטיות ממשיות).
זו כמובן לא מקביל לדוגמה שאתה נתת, והמרחב הפרטי שונה מהציבורי, אבל סתם כדי לציין שדתיים לאו דווקא פתוחים לקבל אמונה של דתיים אחרים.
איך זה מסביר את החיים של החרדים בחו"ל לעומת ישראל כשזה נוגע לשוק העבודה לדוגמא? האם אורח החיים של החרדים בחו"ל פחות נוגעים באמונה לעומת אלו שבארץ?
בגלל זה כתבתי בדלנות ולא אי שירות.
ברור שהאידאולוגיה משתנה ומתאימה את עצמה למציאות. בשנות קום המדינה הייתה רחצה משותפת בקיבוצים דתיים. הם מאד הקצינו מאז.
אבל לא על זה דוד דיבר. ברור שיצור דתי לרוב לא יהיה פתוח במיוחד לאמונות ודתות אחרות, ובטח לא יותר פתוח מאשר חילוני ממוצע.
דוד מדבר על חוסר ההבנה הבסיסי של האדם החילוני הממוצע עד כמה עמוק מגיעה האמונה של האדם הדתי, עד כמה היא משפיעה על חייו, ועד כמה הוא מוכן להקריב למענה. כמו שדן כתב קודם - אנחנו חיים במרחב שבו אנשים אשכרה מקריבים את חייהם בשם דתם, או אפילו את חייהם של הילדים שלהם - ועדיין החילוני הממוצע לא מוכן להבין עד כמה רחוק אדם דתי יכול ללכת בשם דתו.
אשתי עובדת בבית חולים, והיא נחשפת לסיפורים מזעזעים על אמהות שלא עושות הפלה כי “הרב אמר להם שיהיה בסדר”, למרות שכל הסימנים מראים שהילד הולך להיוולד עם פגם, ואז כשהילד אכן נולד עם הפגם (כפי שהיה צפוי) - האם נוטשת את התינוק בבית החולים (שוב, ע"פ הנחיית “הרב”) - לא לפני שהיא דואגת לעשות לו ברית מילה, “כדת משה וישראל”.
הדתי הממוצע גדל על מיתוס מכונן של עקידה (יצחק/ישמעאל) - וגם אם לא כל דתי היה עומד בניסיון, זה ללא ספק האידיאל לאורו אמורים לפעול (אני מכיר שיש פרשנויות שונות ומגוונות על הפרשה הזו, ובכל זאת - זאת ההבנה הפשוטה, בוודאי של הדתי הפשוט).
החילוני הממוצע, וגם כאלו פחות ממוצעים - פשוט מסרבים להבין ולהכיל את כל זה, גם אם זה נמצא להם מול העיניים. אני לא טוען שהחילונות והליברליות המערבית צריכים לקבל את זה, אבל על-מנת לעבוד ולפעול אל מול ציבור כזה, בוודאי ציבור דתי אדוק ופונדמנטליסטי כמו זה החרדי - חייבים לכל הפחות להבין את זה.
אני לא רואה מה ההבדל בין דת לאורך חיים קיצוני אחר כמו אוהד כדורגל שחייב ללכת לכל משחק או דת של מישהו אחר. בשני המקרים זו חוסר יכולת (די מוצדקת) להכיל קיצוניות של מישהו אחר כשאתה עצמך לא לוקה בה.
דוד דיבר על חוסר יכולת להכיל את המשמעות העמוקה של האמונה הדתית. ‘חוסר ההבנה’ נובע מאי יכולת הכלה, לא מלוגיקה פגומה. בין שני דתיים או בין דתי ללא דתי - זה בסוף מתנקז לאותה נקודה. בעל אמונה מקבל את אמונתו כדבר שלא ניתן לערער עליו, ולכן מבחוץ זה לעד לא יכול להיות מוכל. באותה מידה דתי לאומי לא מבין עד כמה עמוקה הטראומה של החרדי מהשתלבות ופחד מאובדן סגנון החיים היהודי שהוא משמר זה מאות שנים. כלומר מבין - אבל לא מסוגל להכיל שהוא אשכרה חושב שזה אומר לא לקחת חלק במאמץ ההגנה על הארץ.
אני מסכים.
אני פשוט לא לגמרי מסכים עם השאלה המקורית, אני כן חושב שהרבה יותר קל לדתיים להבין דתיים של דתות אחרות, בדיוק מהסיבה הזו.