Actually, I should correct my previous response to include important information about Canada. Canada’s constitutional situation is unique:
Canada does have a constitution, but it’s not contained in a single document. The Canadian Constitution consists of:
The Constitution Act, 1867 (formerly called the British North America Act)
The Constitution Act, 1982 (which includes the Canadian Charter of Rights and Freedoms)
A series of other acts and orders dating back to 1867
Unwritten principles and conventions similar to those used in the UK
So Canada doesn’t belong in the list of countries without a constitution. While its constitution isn’t contained in a single document like the US Constitution, it does have a formal, codified constitutional framework, unlike the UK or New Zealand which rely primarily on unwritten conventions and various statutes.
The main distinction is that Canada’s constitution is partially written and partially unwritten, with both components being formally recognized as constitutional law. This hybrid approach reflects Canada’s evolution from a British colony to an independent nation while maintaining some aspects of the British constitutional tradition.
שזה לא מאד רחוק ממה שהוא אומר על ישראל
Israel functions as a democracy without a complete written constitution. Instead, it has a series of “Basic Laws” that serve constitutional functions. The process of creating these Basic Laws was meant to eventually form a constitution but remains incomplete
זה לא חדש אבל בהחלט הגיע לשיאים חדשים ומחמיר. בטח על רקע שראינו ש’ממשלת השינוי’ (אני מתעב את הכינוי הזה) התעסקה בשטויות פחות ועבדה יותר.
קשה להתעלם מזה שהבעיה גלובלית
בסוף אנחנו תמיד מגיעים לאותה מסקנה: יותר כוח לרשויות המקומיות והצורך בקואליציה ציונית. התשובה לשאלה איך משיגים דבר כזה
אנחנו מדברים פה גבוהה גבוהה על ההשוואה לדמוקרטיה הפרלמנטרית של בריטניה אבל במציאות של מדינת ישראל אין it’s not done והחקיקה היא כמעט אך ורק חקיקה ממשלתית. זה כמו שתי קבוצות שעולות באותו מערך אבל עם שחקנים שונים לגמרי
אני מניח שעל כל סעיף בנפרד אפשר למצוא דוגמאות לכאן ולכאן, השאלה היא מה קורה במצטבר? האם יש עוד דמוקרטיות בהן גם אין הפרדת רשויות, וגם יש רק בית מחוקקים אחד, וגם אין חוקה, וגם אין איזורי בחירה?
אין ספק שהפופוליזם מאתגר את הדמוקרטיות בעולם המערבי כולו, ואני מודה שלא יצא לי לדבר עם אנגלי או צרפתי לאחרונה. אני פשוט מאוד מקנא באמריקאי שלא מוטרד מטראמפ (אפילו תמך בו) כי מבחינתו המערכת בארה"ב כל כך חזקה שהוא לחלוטין רגוע.
כפי שאמרתי, נתניהו ערער את הדמוקרטיה החשופה ממילא שהייתה פה. הוא עשה זאת בעזרת סדרה של חוקים ומנהגים בעייתיים שלא היו נהוגים:
שינוי החוק לאי אמון
החלת משמעת קואליציונית מוחלטת
העברת הצעות חוק פרטיות כדי להימנע מבקרה משפטית
שימוש לרעה בועדת השרים לענייני חקיקה
העברת תקציב פעם בשנתיים
נסיון להחליש מוסדות של בלמים ואיזונים (מבקר המדינה, יעוץ משפטי, לשכה סטטיסטית ועוד)
מניח שי עוד אבל זה מה שקופץ לי.
אני כן מסכים שהאיום המרכזי על הדמוקרטיה הישראלית הוא נתניהו עצמו כי הוא למד את כל הפרצות והיה מספיק ציני כדי להשתמש בכל אחת מהן.
אבל אסור שהלקח יהיה שרק צריך לחכות שנתניהו יחלוף ואז יהיה בסדר. הוא כבר הראה את הדרך. הפופוליסט הבא כבר יגיע לדרך מפולסת.
אם ישראל רוצה להיות דמוקרטית (ואני בספק) היא חייבת לבצר את עצמה.
לא שישראל זיו הוא דובר ומייצג של כל מערכת הביטחון, אבל עצם זה שאלוף לשעבר בצה"ל, עם קילומטראז’ לא מבוטל באולפנים (ככה שעל-פניו אמור לדעת לסנן מה מותר להגיד מול המצלמות ומה אסור), מרשה לעצמו להגיד דבר כזה בשידור חי - מראה כמה חשוב ששר הביטחון לא יהיה בשר מבשרה של המערכת, אלא מישהו שיאתגר אותה ואת התפיסות שלה מבחוץ.
זה גם בא ביחד עם איזה נאום מלא פתאוס וזחיחות שאין לי כוח אפילו לקשר אליו מרוב בחילה
1 - “אנחנו” לא הרוב
2 - “אנחנו הרוב” זו הצהרה עם סופר ילדותית עם קונטאציות של אנחנו מול הם, שלא בדיוק יעזרו לך לשנות זה שאתה לא מנהיג שום רוב, וגם האווירה הזו די מאוסה
3 - ובעיקר, ואולי זה קצת נגזרת של שני הקודמים - ההחלטה להצהיר משהו כזה היא סופר שגויה מכל בחינה כי היא מחזירה את השיח למקום הילדותי של “הרוב קובע”. כל הפואנטה של המחאה בשנים האחרונות - הצבעת הרוב לא הופכת כל שר למלך שיכול לעשות מה שהוא רוצה. זה לנסר את הענף עליו הוא יושב.
אני מבין שזה מה שיועצי התקשורת החליטו עליו החודש, אבל טיפה חשיבה קדימה תעזור. כמו גם אמפתיה ולבקר קצת מחוץ לגוש דן, אבל לפיד עסוק בלהפוך את ה12 מנדטים שלו בסקרים ל17. מה אח"כ? מה זה חשוב
אתה צודק, אבל תחזור לשיעור אזרחות . שם אני ואני מקווה שגם אתה למדנו שצבא הוא תחת הדרג מדיני. האחריות להחליף או לבחור בדרג מדיני מוטלת על הציבור, אבל הדרג הצבאי כפוף לממשלה. זה לא נתון לבקשתו או בחירה שלו מתי לפרסם תחקירים. ואחריות של הרמטכל לא קשורה לאם ראש הממשלה צריך לקחת אחריות כן או לא.
תסכל איזה מינוים הרצי הלוי מבצע. תתחיל בראש אמן הנוכחי.
אנחנו לא מדינה מתוקנת, לכן ראש ממשלה והרמטכל עדיין מכהנים בתפקידם.
החקירה ועריפת הראשים בדרג הצבאי דחופה וחשובה לאין ערוך מאשר זו בדרג המדינה. האחריות של הדרג הצבאי היא מקצועית, וככזו הפקת הלקחים חשובה ביותר. האחריות של הדרג המדיני היא בעיקר סמלית, וככזו, מה לעשות, חשובה הרבה פחות.
הטעות המרכזית של ביבי שהובילה ל-7 באוקטובר היא טעות אסטרטגית שבוצעה והייתה מבוצעת על ידי כלל ראשי המדינה שהחזיקו כולם באותה הקונספציה. זו טעות שאין יותר מדי מה לחקור לגביה, ברור לנו טיבה וברור לנו (או לפחות לחלק מהעם. חלק לא קטן חזר לקונספציה) כיצד להימנע ממנה בעתיד.
מנגד, המצב בצבא אחר לגמרי. שם היו טעויות טקטיות ואסטרטגיות מקצועיות בלבל אחר לגמרי שלחלוטין דורש חקירה, הפקת לקחים, ועריפת ראשים. זה הרבה הרבה הרבה יותר דחוף, וכמובן שהרעיון של מינוי אלופים לפני שהדבר הזה קורה הוא פשוט מופרך. טוב מאוד שגלנט פוטר, וטוב מאוד שמחליפו הוא לא איש ביטחון בעברו.
היו לביבי שתי טעויות מרכזיות - האחת היא כמו שאמרת אסטרטגית (שאני לא בטוח לחלוטין שהאחרים היו עושים גם, אגב), והשנייה היא המשך דחיפת הרפורמה למרות הסכנה שזה הציב לביטחון (כי אחים לנשק וכו’… לא משנה, אתה ראש הממשלה, אתה בסוף זה שצריך לקבל החלטה לעצור מהלך אם הוא מוביל (בגלל אנשים אחרים) לסכנה למדינת ישראל).
בכל מדינה מתוקנת (ואני לא בטוח שיש הרבה כאלה) הדרג המדיני הולך הביתה או לפחות לבחירות בהקדם האפשרי. מילא הם היו טוענים שאנחנו עדיין בשלב עצים ורגיש של הלחימה ולכן לא הולכים לבחירות - אבל עכשיו הם כבר במוד של “יש תאריך לבחירות, ב-2026”. הכחשה מוחלטת שהם צריכים לקבל מחדש את אמון הציבור בהקדם האפשרי.
כל כך לא מסכים. מבלי להקטין לשנייה את הכישלון הקוליסאלי של אנשי הצבא (ואחזור שוב שלתת חצי שנה בכלא לחליווה זה לא רעיון רע ולו רק בשביל הסמליות), כשנותנים לך משימה להחזיק אצבע בסכר למשך 16 שנה, אז כשנרדמים והאצבע מחליקה זו לא רק אשמה שלך.
יש המון מה לחקור. האם הועלו דעות מתנגדות לאורך השנים, על ידי מי והאם הם הושתקו או לפחות עלו בדיון מסודר. קונספציה של שקט זה דבר אחד, אבל איך לעזעזל הגענו לפתרון של מזוודות כסף בדולרים. קונקרטית גם הציבור צריך לדעת מה היה חלקו של גנץ כשר ביטחון, בהיותו המועמד המוביל מלבד נתניהו. יש לנו ניחוש טוב, אבל צריך לדעת.
יש גם דברים שכדאי לחקור גם אם הם יושחרו ונגלה אותם רק עוד 30 שנה, כמו את השמועה שסינוואר היה נכס של השב״כ ובקשר עם הדרג המדיני.
אני כן אגיד שאני מסכים לגבי הצורך בהתפטרות של הרמטכ״ל - אני הייתי עם הרמטכ״ל לפחות בהתחלה עם הסירוב שלו להתפטר עד שהמערכת הפוליטית תיקח אחריות גם כן ונראה שיש תהליך חקירה מסודר. אני בהחלט חושב שהגענו לשלב בו זה משחית את המערכת ואת הנורמות והנזק עולה על התועלת. בשלב מסויים הוא צריך לבלוע את הגלולה המרה ולקוות שההיסטוריה תזכור שלא רק הוא היה אשם, וששאר המערכת הפוליטית תצליח להרים ועדת חקירה אמיתית
מה שמדהים שבזה כנראה ליאור לא לבד, גם לא בפורום פה.
הצבא תפקידו להגן על המדינה מאיומים חיצונים בלבד. אני יחזור שנית, צבא תפקידו להגן על המדינה מאיומים חיצונים בלבד.
ליאור לך ללוח ותכתוב את זה אלף פעם, כי נראה שלימדו את זה בשיעור אזרחות בבית ספר הברזת לראות את מראדונה משחק…
וכן אני יגיד משהו מאוד מוזר, אם רוב בעם ואני חוזר רוב העם (באחוזים של יותר מחמישים אחוז) יבחר מרצונו החופשי לבטל את הדמוקרטיה. צריך לבטל את הדמוקרטיה. זה רצון העם. זה כמובן לא יקרה , למרות שאנחנו לא באמת חיים בדמוקרטיה. יש פה מזמן רשות שיפוטית ששוללת את זה מחצי העם…
תנצח בבחירות ותמנה את מי שאתה רוצה. ככה זה בדמוקרטיה.
אני באמת לא מצליח להבין איך אנשים מתלוננים על הדרג המדיני שהפקידים בארץ עושים מה שבא להם ושמים מקלות ברגלים לדרג המדיני ויוצאים נגד כל החלטה שלה (גם אם אתה תומך בממשלה וגם אם לא להגיד שזה לא ככה זה צביעות).
צריך לשנות את השיטה בארץ כמו בארה"ב, הנבחר עי העם ממנה את האנשים שהוא סומך עליהם ולא ישימו לו מקלות בגלגלים כמו בארץ ואז יהיה אפשר באמת גם לשפוט אותו על הקדנציה שלו.
לפיד בטוח שהוא הרוב, אז בחירות הבאות הוא ינצח וימנה את האנשים שלו.
