בחיי שאני נדהם עד כמה אנשים יכולים להיות אובססיביים לאיש נתניהו ועד כמה הוא מצליח להעביר אנשים מדעתם, עד שהוא גורם להם לדמיין ולהמציא היסטוריה הפוכה לחלוטין (במודע או שלא במודע) - העיקר לנגח את ביבי. בעיניי זאת תמונה מראה מושלמת לביביזם, שמצדיק כל דבר שנתניהו אומר או עושה, ותופעה לא פחות תמוהה מזו.
ביבי הוא הראשון שתמיד היה מנסה לגשר ולייצר קואליציה כמה שיותר רחבה וחוצת גושים (כמובן, מכיוון שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלו). היה פונה תמיד קודם כל לציפי לבני, אהוד ברק, עמיר פרץ ואחרים, לפני שהיה מתפנה לחברי הגוש שלו. את “השותפים הטבעיים” שלו הוא היה זורק לסוף תהליך הרכבת הקואליציה, ובעיקר את חברי הציונות הדתית, מכיוון שידע שהם בכיס שלו ושאין להם קואליציה חלופית, וידע שתמיד יוכל ללחוץ עליהם להיכנס לממשלה בסוף, כי אחרת “בגללם לא תהיה ממשלת ימין”.
ורק לצורך העניין - אני אומר את כל זה לחובתו, ולא לזכותו. קואליציה אמורה להיות יחסית הומוגנית, על-מנת לאפשר ולקדם את האג’נדות שלשמן היא נבחרה. ביבי אהב את הקואליציות הרחבות והמגוונות, כי זה אפשר לו מצד מרחב תמרון פוליטי (הקואליציה לא תלויה באף ח"כ או אפילו מפלגה בודדת), ומצד שני אפשר לו למסמס כל יוזמה ואג’נדה ימניות כלשהן.
פוליטיקת “הגושים” נוצרה להיפך, בגלל מתנגדי נתניהו, שהחרימו אותו בזה אחר זה (מי יותר בצדק ומי פחות), עד שביבי נאלץ להסתגר בתוך הגוש שלו, ועבר לשיטה אחרת של חישוק הגוש ומניעת דליפה וזליגה של חברים מהגוש שלו אל הגוש השני. מן הסתם ביבי היה מעדיף בהרבה את דרגות החופש הנוספות שהיו לו קודם בתמרון של קואליציות שונות ומשונות. זה פשוט מגוחך לומר שהוא זה שיצר את הגושים.
זו עוד דרך להסתכל על זה אבל זה לא העניין בכלל. בין אם זה באשמת נתניהו או באשמת מתנגדיו, תפיסת הגושים מעוותת את המשטר ויוצרת אנומליה. החוק בישראל רזה מידיי, כולו על כרעי תרנגולת.
במילה אחת - הוא פחדן.
אין לו כוח עכשיו ללכת להילחם במשך חודשים על העמדות שהוא לכאורה מחזיק בהן, ולצאת פעם אחר פעם כנגד הקואליציה והמפלגה שהוא חלק מהן. אז הוא פשוט מתפטר, וככה מונע מעצמו את הכאב ראש של להחליט בכל פעם מחדש כיצד לנהוג. וככה על הדרך הוא גם חוסך מעצמו את העבודה הפרלמנטרית הסיזיפית, אחרי שהיה שר במשך תקופה, וגם שומר על כל האופציות שלו פתוחות, אפילו אם שני הצדדים כועסים עליו היום - לגוש האופוזיציה הוא יכל לומר שלא רצה להיות חלק מקואליציה כזאת, ולגוש הקואליציה הוא יכול לומר שלא רצה להצביע בניגוד לצו מצפונו, אבל גם לא להכשיל אותה מצד שני.
מסתבר ש’אביר הדמוקרטיה’ ו’זה שעומד באומץ כתריס אחרון בפני הקואליציה שרוצה להפוך אותנו לדיקטטורה’, ששווה לשרוף את המדינה בגלל פיטורים שלו, הוא בסה"כ עוד אופורטוניסט שחושש לעצמו ולעתידו. הפתעה גדולה.
בעופרת יצוקה אולמרט רצה למוטט את חמאס בעזה, הוא חיפש בעלי ברית. הרמטכל ושר ביטחון ברק התנגדו מי היה בעד? אלוף פיקוד הדרום דאז גלנט לא רק שהוא היה בעד אלא גדול התומכים במיטוט חמאס, ברק שמע את זה , קרא לו לפגישה ואמר לו “אם אתה רוצה להיות רמטכל תתנגד” גלנט יצא מהפגישה ופתאום “גילה את אלוהים” ושינה את דעתו לנגד…
שרמון פנה לאולמרט ושאל אותו למה הוא שינה את דעתו בקשר למיטוט חמאס? הוא אמר לו שלא היתה לו ברירה , למוטט את חמאס לבד לא היה לו תמיכה ציבורית בשביל זה ובשביל לשנות את זה הוא היה צריך שלפחות קודקוד אחד מהצבא שיהיה יחד איתו…
דרך אגב, בעופרת יצוקה למוטט את חמאס היה הרבה יותר קל מהיום. לא היה להם מינהרות כמות הנשק שלהם היתה הרבה יותר פחותה. וכל צמרת חמאס ישבה בשיפא בעזה בבונקרים שם.
צהל היה מרחק של כמה קילומטרים משם, רק היתה חסרה הפקודה. וכל הצמרת היה מחוסלת.
לוין וסער מציעים פשרה חדשה לרפורמה המשפטית, שגובשה יחד עם אנשי מקצוע נוספים משני צידי המפה הפוליטית, שעשויה להביא (בתקווה) לסיום אמיתי וסופי של פרשת הרפורמה המשפטית / המהפכה המשפטית.
עיקרי הפשרה המוצעת:
מינוי יצחק עמית (האקטיביסט, אך זה שהיה אמור להיבחר ע"פ שיטת הסניוריטי השוררת כיום) לנשיא בית המשפט העליון.
ביקורת קלה של יאיר לפיד יו"ר האופוזיציה, אבל - ללא פסילה על הסף של הפשרה מצידו
ברכה ראשונה (ואולי לא אחרונה) למתווה מצד חבר אופוזיציה (מתן כהנא הימני יחסית אמנם, ובכל זאת)
ביטול מוחלט של הפשרה המוצעת ע"י חברים קיצוניים יותר באופוזיציה (יאיר גולן)
כצפוי, התנגדות מוחלטת מצד המפסידים העיקריים של הפשרה - לשכת עורכי הדין, שמאבדת את נציגיה בוועדה
בעיניי יש כאן הזדמנות אמיתית לסיים את הסאגה הנוראית והמפלגת הזאת אחת ול"תמיד". יש כאן מצד אחד “נצחונות” קטנים אך חשובים לצד הימני והשמרן, ומצד שני חיזוק ממשי (וחשוב!) של האופוזיציה (זכות וטו במינוי שופטים), לצד הורדה סופית מסדר היום של מרבית החוקים שהיו בליבת המחלוקת - פסקת ההתגברות, חוק דרעי, שינוי (חד-צדדי ושלא בהסכמה) של הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שינוי שיטת בחירת נשיא העליון ועוד. בנוסף, לזכות הפשרה הזאת עומדת גם זהות העומדים מאחוריה - אמנם מן הסתם לוין עצמו, המוקצה על חלקים גדולים מהציבור, אבל גם סער היחסית שקול וממלכתי, לצד דדי שמחי ויזהר שי - דמויות משני צידי המפה הפוליטית, שלא מעוררות אמוציות מיוחדות.
התקווה הגדולה שלי היא שכל מובילי דעת הקהל וכל הנוגעים בדבר, משני הצדדים, יגיבו לעניין בצורה עניינית וקונקרטית, ולא בצורה אוטומטית שתמנע כל אפשרות לשיח ולגישור. סבלנו מספיק מהמשסעים למיניהם, שעושים את הונם הפוליטי על הגב של העתיד של כולנו כאן.
6 וחצי דקות מדברים על הרכב הועדה המוצע החדש, ו-20 שניות על חוק יסוד החקיקה. נחכה לשמוע עוד פרטים, אבל כלל האצבע אומר שאם הם לא פירטו עליו - אז יש סיבה. אישית - אני לא מאמין שבן אדם ששם לעצמו מטרה להרוס את המערכת, ואת המדינה בכלל - פתאום מגיע עם הסכם פשרה. נחכה שימצאו את מה שהמתווה הזה מסתיר, לדעתי זה חבוי בחוק יסוד החקיקה.
זה ניצחון לאליטה השופטת. אבל אני לא דואג כי הם ידאגו גם את זה לסכל. כי כל המאבק פה זה לשמור על הכח המוחלט שלהם.
יצחק עמית זה סדין אדום בעיני. הוא לא שופט הוא אקטיביסט שמאלני.
אבל לדעתי רפורמה משפטית התחילה רע. צריך היה להתחיל בתקשורת (הפרטה של תאגיד סגירה של גלי צהל פתיחה מוחלטת של לערוצי חדשות) משטרה פרקליטות בתי כלא ואז לסיים בבתי משפט.
אבל קודם בחירות.
אה ולפרק את לשכת עורכי הדין, למה אם אני עורך דין ימני אני צריך לשלם לכנסים שבהם אחמד עודה מקלל את מדינת ישראל? או עמית בכר פועל כמו ביריון נגד הימין? למה לכפות על עורכי דין ימנים לממן את זה?
ספוילר אלרט:
"בכירים במערכת המשפט אמרו ל-ynet כי הם דוחים בתוקף את הצעת לוין-סער. לדבריהם, “השופטים הם לא חלק משום עסקה שנועדה לחבר בין בחירת נשיא לבית המשפט העליון לבין הסכמה למתווה של שינוי בחירת השופטים”. כמו כן, הם הוסיפו כי “הסכמה למתווה אינה ‘דמי הסכמה’ לבחירת הנשיא”, והבהירו כי “לא יהיה כל דיל”.
אפשר תמיד לסמוך עליהם שילחמו עד טיפת הכח על הכח שלהם…
אני מסכים לגמרי שהכל תלוי בפרטים, אבל באופן כללי אם זה מה שזה אז זה נראה סביר (כמו ש @Shusaku ציין - נחכה שהכל יתבהר כי בסופו של דבר מישהו צריך להגיש הצעה מפורטת ואז מיטב המוחות יתחילו לעבור עליה בדקדוק).
מקווה מאד שיתחיל איזשהו טיפול שורש, כזה אמיתי, שעקרונותיו פחות כוח הן לשופטים והן לממשלה. המאבק הוא כרגע בין שני גופים שלשניהם יש יותר מדי כוח.
יצא המרצע מן השק. בראיון עכשיו עם יזהר שי בערוץ 12 הוא אמר שהמתווה עליו עבדו ביחד איתו ועם דדי שמחי הוא מתווה הועדה לבחירת שופטים. הוא אמר שאין לו מושג מה מוצע בחוק היסוד החקיקה, ושהוא צריך לקרוא את ההצעה כדי להגיב עליה.
הגיעו למתווה פשרה, כדי להכניס חוק יסוד חקיקה בדלת האחורית. מוכן לשים כסף שאין שם דרישה של מינימום 100 חכים עבור חוק יסוד.
משה, המטרה של לוין זה שהעליון לא יוכל לפסול חוקי יסוד. אם הולכים למשהו כל כך קיצוני, צריך שחוקי יסוד יעברו ברוב עצום. לדעתי לחוק יסוד צריך להיות מחוקק עם לפחות 80 בעד ולא יותר מ-30 נגד.
