ראיתי גם את הציטוט המגוחך והמנותק של הרצי על ה-200 מיליון למוצב נחל עוז, ואני כמובן מסכים איתך. בתור מי שהתעסק קצת בהקצאות משאבים צה"ליים, קשה לי להסביר במילים עד כמה המשפט הזה מנותק. בוא נגיד את זה כך - אם הוא באמת מתכוון לזה, ומבחינתו הוא לא יכל לחשוב על שום פיתרון אחר להגנה על המוצב שלא בתקצוב נוסף של 200 מיליון ש"ח - הוא בעצם אומר שהמוצב הזה נידון לאבדון מלכתחילה. אה, וכמובן שהוא היה חייב לשים את המפתחות באותו הרגע, אם זה באמת מה שהוא חשב כבר אז.
לגבי הכתבה הנוספת שהבאת - קצת לא פופולארי, אבל אני לא לגמרי מסכים.
מה לעשות, מדינת ישראל היא מדינה עם תקציבים מוגבלים, ולכן חייבת להגביל את עצמה לתרחישי ייחוס מסויימים, אליה היא נערכת ומתכוננת. זה נכון לכל מדינה, ועוד יותר למדינה הקטנה שלנו, שמצד אחד קטנה יחסית באנשים, במשאבים ובשטח, ומצד שני מרובת איומים בטחוניים, לצד אתגרים פנימיים רבים אחרים.
גם רוסיה יכולה להחליט פתאום שהיא מחליטה לתקוף אותנו, או, בהקצנה - אפילו ארה"ב יכולה להחליט פתאום להתהפך עלינו, ולהחליט שאחרי קנדה וגרינלנד, היא רוצה לספח גם אותנו. תרחיש מוגזם אמנם, אבל בא להבהיר את הנקודה - אי אפשר באמת להיערך (משאבית, צבאית וכו’) לכל תרחיש שהוא. יש צעדים אחרים, אסטרטגיים, שניתן וצריך לבצע על-מנת להקטין איומים חיצוניים, מלבד היערכות צבאית קונקרטית - הסכמי שלום, יצירת תלות כלכלית או אחרת (אנרגטית לדוגמה), מאזן הרתעה באמצעות נשק שובר שיוויון ו/או באמצעות יצירת רשת של קשרים דיפלומטיים עם מדינות ומעצמות, ועוד.
הפיתרון לכל איום פוטנציאלי (בשונה מאיום קונקרטי) לא צריך להיות אוטומטית שליחת המוני חיילים לגבולות. יש לזה מחירים עצומים, שמדינת ישראל הקטנה פשוט לא יכולה לעמוד בהם לאורך זמן. שלא לדבר על זה שמהלך כזה יכול להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה מהרצוי, בתור נבואה שמגשימה את עצמה, ולגרום לעלייה ולאסקלציה מיותרות לחלוטין במתיחות עם מצרים, שלא הייתה קיימת כלל מלכתחילה.
בין הסקאלה של תרחיש הזוי של תקיפה אמריקאית לבין תרחיש סביר עד כדי ודאי של תקיפה של חיזבאללה - ככל הנראה שתקיפה מצרית נמצאת הרבה יותר קרוב לתרחיש הראשון. מצרים וישראל מתואמים בטחונית הרבה יותר ממה שידוע ונהוג לחשוב בד"כ, יש מגוון אינטרסים משותפים - באופן ישיר או עקיף, ולמצרים ובעיקר לעומד בראשה יש המון המון מה להפסיד מיציאה למלחמה שכזו - הרבה יותר ממה שיש לה להרוויח.
כמובן שבניהול סיכונים חייבים להתייחס גם לחומרת הסיכון במידה והוא מתממש, ולא רק להסתברות למימושו, אבל כאמור - לשם כך יש סדרת צעדים אחרים שניתן וצריך לנקוט קודם לכן (והם אכן מבוצעים ברובם כבר היום).
אגב, חשוב להכיר - מכל מי שמעורב לעומק ואני מכיר וסומך עליו - כל הפרסומים האלה שצצים לאחרונה על מצרים ועל ההכנה שלהם למלחמה מולנו, לכאורה - מדובר בהמון פייק, בדיווחים שקריים כמעט תמיד, ובעיקר - מתוזמנים ומכוונים ממקור שלישי, חיצוני וכנראה עויין לנו. יש קמפיין דומה ומקביל שרץ כרגע גם במצרים, ומנסה לחמם את האווירה עד כדי ממש לחבל בהסכם השלום החשוב שבין שתי המדינות. סיכוי לא רע בכלל שאיראן עומדת מאחורי כל זה.
