התפקיד של המורה הוא לאתגר את עמדת הרוב. לא לשכנע אלא לייצג את הדיון בשלמותו. לא ממקום שבהכרח חושף מהן עמדותיו שלו אלא בעיקר מהו הדיון ומהן העמדות המנוגדות בדיון.
מניח שיש ערכים מסויימים ואוניברסלים שמורה יכול להטיף להם ושיש עליהם הסכמה גורפת ושאינם זקוקים לטיעון נגדי (נניח אין צורך שמורה יציג את יתרונות הפאשיזם).
יתרונות הקומוניזם מותר?
מותר להציג אותם. עדיף לא להטיף להם. בכל אופן שייך למאה ה20.
כן, אבל רק בגלל שמדובר בחברים מאד מאד קרובים. מחוץ למעגל הקרוב ביותר זה היה מוקצה.
@whykds את מיטב שנות נעוריי המאוחרות העברתי עם חולצה כחולה ושרוך לבן. היום אני רואה בתנועה הזו גוף סופר שלילי (מניח שזה די ניכר לפחות חלקית מהודעותיי פה). הצופים זה סיפור אחר לגמרי. תלוי בקונטקסט ובשבט הספציפי ובילד הספציפי. זאת חתיכת מפלצת בסופו של דבר.
שרוך כחול?
שרוך לבן בלאט. התבלבלתי, תיקנתי.
גם המילה עצמה מוציאה אותי מדעתי. שמוץ. שמוצניק. בלתי נסבל.
טלי גוטליב, אפשר להגיד עליה הרבה דברים, עם חלקם אני יכול להסכים, עם חלק לא. אבל אם מקשיבים לגופו של עניין, יש סיבה שכל כך חשוב לגופים מסוימים להשתיק אותה ולהגחיך אותה.
המספרים בפועל הרבה יותר גבוהים. יש מחיר מצטבר להדרה של האוכלוסיה היצרנית ממוקדי האידאולוגיה וקבלת ההחלטות
כ-82,800 החליטו לעזוב.
זינוק של 50% לעומת השנה הקודמת, שגם בה נרשם זינוק לעומת הזו שלפניה.וזה האיום הקיומי האמיתי
הקדשתי זמן לראות מה יש לאייזנקוט להגיד (מודה שזה היה ברקע ולא הקשבתי לזה מאה אחוז, אבל עדיין). רציתי לראות האם משהו שונה כאן הפעם.
ראיתי ראיון עם אייזנקוט לפני כמה שנים, אחרי שהשתחרר ודיבר לפני הכניסה לפוליטיקה. 30 דקות ראיון, אפס אמירות. עוד גנרל שמדבר על זה שצריך אחרת ולא עונה כיצד.
לא חושב שמשם תבוא איזשהי בשורה.
בכלל הפוליטיקה בישראל (משני הצדדים) הולכת למקום מאוד מאוד לא טוב. 0 אידיאולוגיה, 0 תוכן, 0 עומק. נטו מי יותר חתיך, או מדבר יותר יפה, או יותר בעד/נגד ביבי, או בעד מה שטוב ונגד מה שרע. אני מניח שזה קורה גם בשאר העולם אבל שם אני פחות יודע מה הולך.
מסכים ספציפית לגבי אייזנקוט, כבר שנים כשאני שומע אותו מדבר ואני פשוט לא שומע שום דבר עם תוכן. הכל שייך לאותה בריכה רדודה של להגיד המון ולא להגיד כלום.
הקטע העצוב הוא שדווקא הנסיונות המעטים של פוליטיקאים עם אידיאולוגיה נכשלו לחלוטין והם כרגע מחוץ לפוליטיקה, אולי אפילו בגלל שהם ניסו לדבר תוכן (פייגלין, רמון, מיכאלי, גלאון).
השאלה אם זה בהכרח רע? המאה ה20 הייתה מלאה באידיאולוגיות והייתה המאה הכי רצחנית.
אני לא מחפש מנהיגים שינהיגו אותי אז תאכלס מה רע במנהלים? שיעשו ישיבות עבודה, יהיו ענייניים, יעסיקו תחתם אנשים מוכשרים ומקצועיים?
זו שאלה מעולה, והיא עלתה גם לי בראש. אני חושב שהתשובה היא כן, זה רע, מכיוון שלא מדובר רק בהיעדר אידיאולוגיות אלא בהיעדר תוכן ועומק שמוביל לאידיאולוגיות מטופשות (כגון woke או free Palestine).
זה כמובן כנראה פחות רע מאשר אם הפוליטיקאים שלנו היו מאמינים בנאציזם, אבל בעיניי החוסר בתוכן עמוק והיכולת של ציבור הולך וגדל להבין מורכבויות ולהכיר את ההיסטוריה, רק מגדיל את הסיכוי שאידיאולוגיות מסוכנות כאלו יעלו מעל פני השטח, לא מקטין (וה-woke לגמרי בעל פוטנציאל הרסני מאוד).
מי חסר אידאולוגיה למעט מפלגות הגנרלים ובמידה מסוימת לפיד?
מפלגות הגנרלים ולפיד זה יותר משליש מהפוליטיקה שלנו. תוסיף לזה את ליברמן (שאני אוהב! אני אצביע לו כמעט בטוח) שבגדול הפך לרק לא ביבי מוחלט (לצערי), וכמובן את העובדה שהליכוד כבר מזמן חסרת אידיאלוגיה וכל מה שיש לה זה פוליטיקת מקורבים (שלום מפא"י ה"ימנית"). מה נשאר לך? אלו שנשארו בחוץ בעיקר, והערבים שאני מודה שאני פחות מכיר ועוקב אחריהם כדי להביע דעה. על החרדים לא צריך להכביר במילים.
המפלגות האידיאולוגיות היחידות שנשארו הן דווקא הדתיות-לאומיות, ואפילו שם הציונות הדתית שהיא הרבה יותר אידיאולוגית מהשטות של בן גביר, היא זו שכרגע הרבה פחות מצליחה.
אם הליכוד זו מפאי הימנית המשמעות היא שגם מפ"אי היתה חסרת אידאולוגיה? זה לא מגיע בסתירה עם הטענה שלך שלכאורה הפוליטיקה נעשתה פחות “אידאולוגית”?
המספרים של מפא"י לכשעצמם היו סביב השליש מצביעים.
מפא"י הימנית במובן של מפלגה מושחתת שתפקידה לדאוג למקורבים. זה לא אומר שבהכל הן דומות. למפא"י עוד הייתה אידיאולוגיה בענייני מדיניות (עד כמה שאני מבין ויודע), אני פשוט לא חושב שזה נכון לליכוד של היום.
לזכות הליכוד (וביבי) אני כן אזקוף דבר אחד (שהוא עצום בעיניי), וזה חוסר הנכונות להיכנע לחמאס במלחמה הנוכחית. הם עמדו (ועומדים) בלחצים עצומים ועל זה ח"ח לגמרי. אם כי כדי אולי לאזן את זה קצת, אגיד שלדעתי הם גם מבינים הרבה יותר טוב ממה שנדמה לתקשורת השמאל בארץ את הלך הרוח בעם והם עושים זאת בין השאר כי הם מבינים היטב שבסוף, רוב העם לא באמת בעד הסכמי הכניעה המגוחכים שמנסים ללחוץ אותם לחתום.
אתה מניח שהציבור בעבר הבין מורכבויות והכיר היסטוריה והיום לא? למה?
מה שאני טוען פשוט יותר - אנחנו לא צריכים לשאוף להנהגות שפועלות מתוך אידיאולוגיה אלא לשאוף לניהול ענייני המדינה באופן ענייני ופרגמטי. זה לא אומר שלא יהיו אנשים\תנועות שיש להם אידיאולוגיה, ואכן חלק מהאידיאולוגיות יהיו מטומטמות ומסוכנות - זה רק אומר שאנחנו לא צריכים לחפש סימני דרך מהממשלה שלנו. אנחנו לא צריכים לצפות מפוליטיקאים שיובילו דעה או שיהיו לנו מצפן. פשוט שיקומו בבוקר וינסו לעשות כמיטב יכולתם כדי שהמדינה תתנהל טוב ככל אפשר.
דוד: חוסר הנכונות להיכנע לחמאס במלחמה הנוכחית נובע מאורייטנציה אידאולוגית-מדינית, כמו כל מפלגת שלטון הליכוד היא מפלגה מגוונת כשהממוצע במקרה שלה נמצא בימין. גם למפא"י היתה אוריינטציה אידאולוגית שאיננה מקובעת ולראיה הפילוגים המרובים בה לאורך השנים.
אפילו ליברמן, בנט ולפיד יוצאים באמירות נוקבות, היחידים שבאמת לא אומרים כלום אלו הגנרלים: אייזנקוט / גנץ ואשכנזי בזמנו.
זו תוצאה ישירה של תנועת הרקל"ב, לרוקן את הדיון מתוכן על ידי דמוניזציה חסרת תקדים.