אפרופו רמון, ממליץ על ההאזנה הזו:
א. אני אוהב את המנחה
ב. רמון איש מעניין שיודע לדבר אז תמיד זורם להקשיב לו
ג. הוא היה שם בשנות התשעים-אלפיים
ד. מלכלך על מי שצריך בלי קשר לימין ושמאל: ברק, ביבי, כולם
על אוסלו, קטאר, חמאס וכו׳
לייק 1
אני עוקב אחריו בטוויטר וזה באמת ממש מרענן
כל פעם שאתה חושב שהוא מלכלך על מישהו כי הוא רוצה ג’וב אצל השני, הוא בא ומלכלך על השני
אני מבין שהוא כבר לא בתחום הג’ובים ורק רוצה לטנף בטוויטר
מכבד
אני חושב שהמצב היום עד כדי-כך גרוע שקשה לי לחשוב אחרת, ומהקצת שאני רואה ושומע מה אנשים אמרו בעבר זה נשמע אחרת לגמרי. אבל אני מודה שזה יותר תחושה מאשר מידע מבוסס.
אני מסכים בגדול עם שאר ההודעה.
@Uriah גם עם ההודעה שלך האחרונה אני מסכים, אין לי ויכוח ספציפי עם מה שכתבת.
לגבי רמון - אני מאוד מאוד מאוד אוהב אותו. הלוואי וכל השמאלנים היו כמוהו, בחור רציני.
הממ זה מזכיר לי את השמאלנים שאומרים “אם רק כל הימנים היו כמו בוגי/מרידור/בני בגין…”
(גם) אני מאוד מעריך את חיים רמון, אבל בתור ימני זאת לא באמת חכמה. מדובר באדם שקידם והוביל את תהליך ההפרטה אולי הגדול והמורכב בתולדות המדינה (ולבטח אחד המשפיעים ביותר), הוא תומך גדול ברפורמה משפטית נרחבת שתיקח מהכוח שיש למערכת המשפט כיום, ואפילו מבחינה מדינית-בטחונית אני לא בטוח שיש מרחק גדול מידיי בינו לבין חלקים גדולים בציבור הימני, בטח זה הפרגמטי יותר.
מצד אחד כן לגמרי לזכותו שהוא מצליח לשפוט אירועים ומעשים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם (בניגוד ל-90% מהשיח הציבורי), מצד שני הרבה יותר קל להתחבר אליו כשגם ככה הוא מחזיק בעמדות מאוד דומות לשלך.
זה המון, וזו הסיבה שאני אוהב ומעריך אותו. זה, ובנוסף לעובדה שהוא איש שמאל ענייני. ואי אפשר להתכחש לזה, אחרי הכל - הוא לגמרי מחזיק בעמדות שמאל בכמעט כל נושא רלוונטי (בין אם כלכלי ובין אם מדיני), וככזה הוא ממש לא מחזיק בעמדות קרובות לשלי.
הדבר היחיד שמקרב בינינו זה ששנינו מסוגלים לנתח כל נושא לגופו ולתוכנו, ולכן בהחלט יהיו מקרים שבהם נסכים על המון. זה בדיוק למה אני מעריך פוליטיקאים כמוהו והלוואי וכל הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, היו כאלה.
בכלכלה ידוע שאין דבר כזה ימין ושמאל בישראל (אם כבר השמאל הוא ימין והימין הוא שמאל).
בהיבט של הסכסוך, עיקר ההבדל הוא אם אתה מפא״י/בן גוריוני או שאתה יותר ימינה לכיוון ׳פתרונות׳ של דחיקת הפלסטינים החוצה ומדינה אחת.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי וגדר ההפרדה, שני מהלכים שיש לו בהם חלק הם די בקונצנזוס. לא חושב שזה ימין ושמאל.
ראיתי עכשיו את יאיר לפיד אצל רביב דרוקר מוותר על הקול שלי ושאלתי את עצמי בעבור איזה קול בדיוק הוא מוותר על הקול שלי? כמה מטומטם צריך להיות?
לא מבין איך בנאדם לא רוצה שיכנו אותו ׳שופר׳ אחרי דבר כזה. עליבות אינטלקטואלית.
לייק 1
מה לדעתך לא נכון במה שהוא אמר?
לייק 1
מצטרף למה שהעיר מעלי @YairY, זו פרשנות שלו, ימנית, אבל לא שונה בהרבה מ’פרשנויות אוביקטיביות’ אחרות. שופר זה ינון מגל המצהיר על זה - סגידה לביבי עם 0 ביקורת עליו, אבל 100% ביקורת על ביבי (על כל מהלך) היא עדרית באותה המידה למרות שיפי הנפש הכאילו שכלתנים מנסים למכור.
פרשנות גרידא, שייתכן שאף צודקת בטח בחלקה (כיבוש עזה וגלות עזה).
מה לא נכון?
- קדם ולפיכך בגינו. חמאס מתקפל בגלל כיבוש העיר עזה. אפשר היה לטעון את זה 70 פעמים בשנתיים האחרונות. אגב אם הכל בזכות כיבוש העיר עזה - למה לא כבשנו אותה ב23?
- קדם ולפיכך בגינו. החמאס מתקפל בגלל החיסול הכושל בקטאר.
אירוע מעניין בכיכר החטופים בו נשרק בוז למשמע השם נתניהו בנאומו של וויטקוף. קושניר כבר לא הזכיר אותו. הימין שמשמאל לימין שמימין לימין נראה מקציף עקב האירוע. ממש לא רק בבועת הטוויטר, אני יודע שזה העלה את הסעיף להרבה מאד ימנים. דעתי:
- הזעזוע מהבוז מראה כמו תמיד קצת חוסר הבנה באשר להבדל בין אזרח לנתין. בסוף מדובר בראש ממשלה שאחראי למחדל אולי הגדול בתולדות המדינה ודי הגיוני שיקבל בוז
- ווטאבאוטיזם קל, אבל גם בנט זכה לבוז ו׳רדפו אותו׳ (באופן אירוני קודם ע״י השמאל, ואז כשהתמנה לראשות הממשלה על ידי הימין)
- האירוע עצמו הוא כמובן די ביזארי. שני שליחים אמריקאים (משלנו, אמנם) נואמים בכיכרות בישראל אחרי חתימת הסכם בזמן שנציגי הממשלה לא שם
- מה שמשגע את הליכודניקים הוא כמובן לא הבוז עצמו לביבי, אלא העובדה שהמלך לא באירוע. הנראטיב לפיו הלחץ הביא את טראמפ לעשות את העסקה. זה נכון ולא נכון. כל הישג הוא של ביבי מתוקף היותו ראש ממשלה, אבל הדעה לפיה הוא לא הסיבה שהחטופים חוזרים היא דעה שבה לכל הפחות יש לא מעט מן האמת. עוד משגע אותם הסדר בתיאוריה הפשטנית מדי לפיה ה׳הפגנות מעלות את המחיר׳
- הטענה שזה אף פעם לא באמת היה קשור לחטופים היא לא נכונה - אכפת להם מאד מהחטופים. וגם להעיף את ביבי. ממש לא סותר
- ׳ניפגש בקלפי׳ וכו׳… ומי יסבול? המדינה שצריכה קואליציה מרכזית ורפורמות בכלכלה ובמתווה השירות
2 לייקים
תגובתי בתור הביביסט של הפורום: הבוז משקף את מה שכולם יודעים, מדובר באירוע פוליטי שהתחפש לאירוע לא-פוליטי. אותה הצביעות אליה הורגלנו כבר שנים מספר.
אישית אני מוטרד הרבה יותר מהעתיד הקרוב ומהחגיגות המוקדמות להחריד (של רקלבים וביביסטים כאחד).
10 לייקים
בתור לא ביביסט אני כמובן מסכים שמדובר באירוע שהוא פוליטי ואני כותב זאת שוב כדי להדגיש שאני לא מיתמם באשר לכך. פשוט לא מקבל את הטיעונים לפיהם ׳אלה לא באמת החטופים׳. אלה כן החטופים. גם וגם. וגם הגיוני שישרקו בוז. הרוויח את זה, מתנצל.
הצביעות קיימת גם כן. מסכים. רואים את זה בכך שאותם אנשים גם נהנים להגיד שצריך להחזיר את כולם וגם להצביע על מה רע בעסקה, אלישע ציין זאת בתרד השני.
דווקא הקרוב? בקרוב יש סיכוי שהם יתנהגו יפה לחמש דקות כי זה צו השעה. השאלה מה עם הרחוק
@whykds מה דעתך על הקטע הזה? (של עמית סגל)
קריאות הבוז המכוערות לנתניהו ודרמר לצד מחיאות הכפיים המנומסות לארדואן הן הזדמנות מצוינת להעלות את הקטע מהטור בישראל היום:
בערך בחודש דצמבר 2023, אחרי סיום עסקת החטופים הראשונה, החל באגפים מסוימים של האופוזיציה ומטה קפלן מאמץ משולב. לא רק להחזיר את כולם הביתה אלא גם לשלוח הביתה את הממשלה שבמשמרתה הם נחטפו.
יש ביטוי יפה מהמקורות שאומר ״אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות״. זו הייתה טעות טרגית לערב בין המטרות. היא כפתה על המטה רטוריקה שהרחיקה חלקים מהציבור ואת הבחירות רק הרחיקה.
לשיא הגיע האבסורד פעמיים: ראשית, כבר בחורף שאחרי המלחמה, כשקמפיין עלום וממומן הציע בחירות כדי להתאחד (כי מה יותר מאחד מבחירות ישראליות?). את חמאס אי אפשר היה להכריע ואת החטופים אי אפשר להחזיר בזמן בחירות אבל לעזאזל העובדות.
ושנית: כאשר נתניהו דרש עסקה חלקית, ראשי האופוזיציה ופעילים במטה זעקו ״סלקציה״ ו״כולם עכשיו״, וכשנתניהו שינה את טעמו ואמר ״כולם עכשיו״ הם קראו פתאום לעסקה חלקית. לפרקים היה קשה להבין איזו הפגנה בקפלן היא נגד נתניהו ואיזו – בעד החטופים.
איחוד הזירות הוביל לבחירה לדרוש שוב ושוב את המסלול של סיום המלחמה עכשיו, כולם תמורת כולם, נסיגה מלאה ולהתעלם מאפשרויות אחרות (כולל זו שבסופו של דבר הביאה להשבת החטופים). התוצאה הבלתי צפויה הייתה חיזוק נתניהו במקום הפלתו. בכל סקר רבע מבוחרי נתניהו שעדיין איתו סבורים שעליו ללכת הביתה. אבל הם שמרו על התמיכה בו כי הוא היה היחיד שהחזיק ציבורית בעמדה שלא להיכנע לדרישות חמאס. ובעיקר, כי הסתכלו במראה ולא ראו שם מפקירי חטופים, אוכלי מוות ושונאי אחיהם כפי שתוארו.
או עינב צנגאוקר. אליה אין ואסור שתהיה כל טענה. מותר לה לעשות כל מה שעולה על דעתה בגבולות החוק כדי להשיב את בנה הביתה. אבל אפשר להפנות שאלות קשות אל מי שהפכו דווקא אותה לסמל המאבק. מדוע צביקה מור או דיצה אור זכו לפחות תשומת לב? קשה להשתכנע שזה רק בגלל שהיא ורבלית יותר והם פחות. הסיבה שצנגאוקר זכתה להצהרות בשידור חי והורי חטופים אחרים נותרו בצל היא שהאסטרטגיה שלה הייתה לדבר על נתניהו במילים בוטות ביותר, ושל מור ואור – להתמקד בהכרעת חמאס. מה שצנגאוקר חשבה על נתניהו אחרי חטיפת בנה תאם את מה שמי שפרסמו אותה ללא הרף חשבו עליו הרבה לפני כן.
לייק 1
אני בעיקר מתקשה להסביר לעצמי כיצד חמאס מתיישר לפי איזשהו צו שעה.
מה יהיה השלב הבא? האם תהיה אפשרות להגירה מרצון? האם כפי שישראל כץ מבטיח יהיה הליך של פירוק מנהרות? האם נשכיל לטפח את שתי החמולות הידידותיות לישראל?
אני מתקשה לראות את כל זה קורה, אבל גם לא האמנתי שהחטופים יחזרו.
- שיש בו הרבה מן האמת
- ששניהם יכולים לחיות ביחד: הפלת ביבי והחזרת החטופים. כן הייתה פה אידאולוגיה של החזרת החטופים. הם גם השכילו להבין שכיוון שהתחלנו את המשחק בשלושער נגדנו במחצית, יש עניין של קיזוז הפסדים. מצד שני ׳בכל מחיר׳ היא כמובן אמירה ילדותית. בערך כמו שביבי קבע שתי מטרות מלחמה עם סתירה מובנית.
- צביקה מור קיבל במה גם בערוצים המרכזיים. דווקא אותו לא הייתי נותן כדוגמה. לא שמעתי אותו מתנגד נחרצות לעסקה, מסיבות מובנות, אבל אם הוא עקבי באשר לכל מה שטען לאורך כל הדרך - אז הוא אמור להתנגד גם הפעם
- עמית סגל איבד אצלי הרבה מאד נקודות בימים האחרונים
תוספת ל׳רדיפת בנט׳, בדיוק נתקלתי:
אוריה אני מסכים עם הכל (דעתי על הגירה מרצון ידועה, לא רואה את זה פותח אחוז ניכר מהבעיה אבל כמובן שזה לא משהו שאנחנו נתנגד אליו).
לדעתי הן נטבחות ברגעים אלה ממש. זו אגב בעיה כפולה, כי האמינות של ישראל מאד נפגעת. מעצמה אזורית צריכה להיות מסוגלת לתת חסות.
לייק 1
אלמג’אידה נטבחים, אבו שבאב ואלמנסי באיזורים תחת שליטת צה”ל.
חשוב לציין שזו חמולה שהיתה משולבת בחמאס ורק לאחרונה התבטאו נגד “הכיבוש”, המעמד שלהם אחר להבנתי.
2 לייקים
אתה טועה. יש הסבר הרבה יותר פשוט: הבוז משקף את הבוז. נתניהו ראוי לו מאוד והרוויח אותו ביושר.
זו השקפתם והיא מתלכדת במקרה עם השקפתך, זו עדיין תפיסה פוליטית (במקרה הטוב) והרקלביות איננה המכנה המשותף הרחב כאן על אף הניסיונות האינסופיים להעמיד פנים שכן.
חלק הקורבנות השלום (אין פואנטה):
לייק 1