בפרטי
הרבה מלל על אנשי שמאל כשגודלם בארץ קטן למדי. חלק מוסכם חלק פחוץ. ואוסיף:
ראשית, רבין גם הסביר את השקפת עולמו המדינית לגבי הפלסטינים. הוא חשב שצריך לסיים את הסכסוך ובמקביל להאבק בטרור (“נשבור לכן את העצמות”) הוא רצה למנוע מדינה דו לאומית. הוא היה גם חשדן לגבי ערפאת ולפי אהוד יערי הוא שאף לבצע שינויים בהסכמי אוסלו. הוא חשב שזה שווה את הסיכון וחלק מהתרחישים שהליכוד אמר הם הפחדות.
הרבה שנים קוודם הוא אמר: “כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה… חרדה היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון…”
אוסלו היה תהליך שהיה אמור להסתיים ב1999 ומבטא רעיון. מטרתו היה סום הסכסוך ולכן הגיוני שהוא תהליך שלום. עובדתית, חלק מההסדרים הקשורים להסכמים נשמרו. עובדתית ,בימי אוסלו, יחסי החוץ והכלכלה השתפרו באותה תקופה . למשל, היו מדינות שיצרו קשרים והחרם הערבי נחלש. החסרונות (טרור, אין שלום, חינוך ברשפ וכו) ידועים.
לגבי כלכלה, יש שמאלנים ליברלים (כמו חלק מהאמריקאים) ושמאלנים סוציאליסטים. כשאתה מתווכח על רעיונות, אתה מתכוח על ההשלכות ולעיתים מתעלם מהחסרונות. מדובר באיזון בין חירות לשוויון ולכן לכל אחד יש העדפה , גם אם היא מתעלמת מהנתונים.
לגבי העולם, אני זוכר שבוש הגה אתה ביטוי “ציר הרשע”. האם בוש לא חילק את העולם לטובים ורעים בגלל השקפת עולמם?
במלחמה הקרה, נשיאי ארהב לא חילקו לטובים ולרעים? ומה מקרתי עשה?
ואם נמקד את ישראל של ימינו ונתניהו. היו שביקרו אותו על רעיונות כמו על נושאי דת או יוקר המחיה או הריכוזיות . הקריאה שלו ללכת בגלל תיקיו מבוססת של הרעיון של נורמות או שמירה על שלטון חוק (דברים שנתניהו תמך בעבר). קמפיין הארדואן (אף אחד לא קרה לו היטלר) מבטא לפי ההסבר של מפיצי הקמפיין (שאינם שמאלנים): שאם תחוקק פסקת ההתגבורת בגרסה הקיצונית והחוק הצרפתי, רהמ יהיה מעל החוק. כלומר , זו הגנה על רעיון המשלבת באי אמון בפוליטקאי. קמפיין גועלד שלדעתי הביע נואשות וניסיון להיות אגריסיבים.
חלק מהמצביעים אמרו הצבעתי ביבי ולא הצבעתי ליכוד. יש פרסונליצזיה. גם הקמפיין של הליכוד כלל מיקוד באופיו של גנץ. וכו
“מדיניות השמאל כולה מבוססת על תפיסת עולם של סרט מצוייר.”- כאשר פוליטיקאי מוכר מציג את התקשורת כדמון או מציג זרם פוליטי שלם כמו הכותב, האם זה לא סרט מצויר?? כאשר אדם כותב 0מול ומקלל אותו זו לא שנאה רעילה .
יש אנשים כאלה ויש אנשים כאלה.
לדעתי, מותר לפסול אדם בגלל השקפת עולם או בגלל אופיו והתנהלותו או אם הוא איש רע. התנהלות של אדם גם קשורה לערכים. אני לא מ"השונאים" . אני מתנגד לצד מסוים מסיבה ערכית. שצוינה פה . אפילו הצבעתי למפלגה שהיה בקואליציה שלו בעבר.
לגבי הקמפיין של נתניהו, הוא שילב בהתחלה מתקפות חזקות (וגם הכפשות) על היריב ,התקרבנות משפטית ותקשורתית,הצגת הישגים, הצגת המצב הכלכלי כטוב , הצגתו כ"ליגה אחרת " ובעל קשרים אישיים (תוך התעלמות מכך שיש מסורת ואינטרסים ) . וכמובן גואלד . פחות חזון או הצעה לפתרונות והרבה במחשב.
זה היה קמפיין של אדם , לא רעיון. במועד ג וקצת ב, נשארו חלק מהדברים שצוינו פה ובמקביל נוספו הבטחות , יציאה לשטח ואופיטמיות . היה כמובן את ביבי וטיבי .
לייק 1
חברי המקור (ברוך קרא ורביב דרוקר, לא אנשי ימין) עתרו לבית המשפט והשקיעו כספים ומאמץ בשביל לפרסם.
אולי הוא אמר משהו מעליב על אדם מסוים (אולי ברק) על אישתו או הפרסום יפגע בו פוליטית ואולי הפרסום יעודדו הפצת תאוריות רדודות עליו למרות שהכל נבדק והופרך. הוא אומר פרטיות.
אתה באמת מאמין שמוציאים צו איסור פרסום כי הוא אמר משהו מעליב על מישהו אחר? או שזה יפגע בו פוליטית, צו איסור פירסום אמור להיות רק במקרים של סכנה לביטחון המדינה, או פגיעה בחקירת משטרה. (אמור להיות. במציאות זה משמש כלי להשתקת ביקורת על המשטרה או על הפרקליטות לרוב )
שום דבר לא הופרך כי זה לא פורסם. יש מספיק עיתונאים (איילה חסון לדוגמה) שטוענים בתוקף שבחומר שבתמלילים שצו איסור הפירסום נוגע אליו, יש ראיות מפורשות לעבירות פליליות חמורות. ובנוסף לראיות נגד אשכנזי, יש גם חשדות שמנדלביט שיבש חקירה. אני לא יודע, אבל כל עוד יש צו איסור פירסום, הם יכולים בקלות לייפות את המציאות.
לגבי החוק, לדעתי מטרתו היא מקור לחץ על הליכוד לקראת המומ. ליברמן לא צריך לדבר. הסכנה קימת. זה גם סחריר שציצמם את השיח על עריקות ותחושת הנצחון.
מדובר בהצעת חוק ולא בהקמת ממשלה (לא ברור למה אי אפשר להגיש הצעה פרטית אחרי הקמת הכנסת. גנץ הגיש אחת בכנסת הראשונה שלו ולא קידמו אותה. איך זה פועל? ) . לכן, ציבורית זה פחות קשה. עם קצת חיטוט בארכיון, אפשר למצוא קומבינות שביצע הליכוד עם המשותפת ומרכיביה. ועדיין, ההשפעה על הציבור אינה ברורה עדיין.
לברמן , המשותפת (Aגדלה גם בגלל הקמפיין של ביבי) והבלוק הצביעו יחד במטרה לפזר את הכנסת מוקדם ועזרו למנות את מבקר המדינה הנוכחי. נושא החסינות כלל עמדה של ליברמן נגדה.
לגבי התהיה של פרסונלי או לא, אי אפשר להתעלם שהויכוח בעיני רבים בגושים היה על הסוגיה: האם רהמ צריך להמשיך לכהן אחרי כתב אישום והאם נתניהו אמור להשאר או לא ? הרוב הצביעו לאלה שאמרו לא. יש כאלה שגם אדישים.
יש הטוענים שיש לקונה בחוק לגבי הענק מנדט לרהמ עם כתב אישום. לפי גישתם, זה מילוא הלקונה.
כמובן, יש כאלה שיראו זאת כצדק פואטי בגלל העבר:
https://twitter.com/talschneider/status/1235154630012743680
בכל מקרה, נכון להיום, כחול לבן שואפת שהחוק יחול החל מהכנסת הבאה.תאורטית, הסיעות יכולות להחליף יו"ר עד אז. לא גיבשתי עמדה סופית. אני שואף לממשלת אחדות.
לא מכיר את הפרמטרים עבורם קובעים איסור פרסום. נקבע על ידי בית המשפט( חלקם מינוי טרי של שקד). יש פסק דין.
“הפצת תאוריות רדודות עליו למרות שהכל נבדק והופרך” - יאשימו אותו בפשע או משהו אחר למרות שהוא נוקה והתוכן הופרך ע"י הגורמים החוקרים. יכול להיות שיש דבר שהמשטרה חשבה שהיא ראיה שהובילה אבל המסקנות של היועמש היה שזה לא פלילי או שזה הופרך או שהיה הסבר סביר. יכול להיות שיש שם משהו מביך או לא מוסרי אבל לא פלילי.
יש גורמים מסוימים שמתעסקים בנושא כי הם רוצים להגן על נאשם מפורסם. למשל , הם נזכרו במנדבליט אחרי כתב האישום של ביבי וקודם הם דיברו רק על אשכנזי.
לגבי מנדלבליט, יועמש וינשטיין החליט לסגור את תיקו של היועמש מחוסר אשמה אבל הוא ביקר אותו וחשב שהוא לא ראוי. בבעקבבות עתירה , בית המשפט טהר אותו ואמר שבהתנהלותו לא היה רבב. נתניהו, הממשלה ועדת האיתור ובגץ נחשפו למידע במהלך הליך המנוי למזכיר הממשלה והיועמש. הם הגיעו למסקנה שאין בעיה.
המצב הפוליטי בישראל מדאיג. שלוש מערכות בחירות ב-11 חודשים, ועדיין אין הכרעה ברורה. החברה הישראלית בנויה מקבוצות שונות, ועם הזמן כל קבוצה הצליחה להשיג כוח אלקטוראלי משמעותי, והכנסת רוב הקבוצות האלה תחת מטריה אחת הפך למשימה קשה מאוד.
בד"כ, זה חלק מתפקידם של מנהיגים-- לקרב אנשים ולא לגרום לפילוג ויותר פולריזציה. כיום, אין בישראל מנהיג אחד כזה, אבל זה צו השעה!
אגב, צפיתי לפני יומיים במשדרי הבחירות ממרחקי אלפי קילומטרים. בתור אחד שגדל על פופוליטיקה עם ניסים משעל, מה שקורה היום בדיוני הפוליטיקה בישראל פשוט בלתי נסבל. הרמה רדודה מאוד.
אני לא סובל את ליברמן , אבל אני בתמימותי עוד חשבתי שיש לו גבולות. יום עצוב ושחור. ההשלכות של החקיקה של החוק הזה היו מאוד קשות. לא הצבעתי ביבי (סופו של דבר הלכתי להצביע ימינה. עם כל ההסתגויות שלי מהם) אבל בבחירות הבאות אני יצביע ליכוד וביבי.
לכל השמאל שחוגג, את המחיר על הבושה הזאת אתם תשלמו בבחירות הבאות.
גנץ ליברמן הנדל והאוזר חוברים לטיבי עופר כסיף עודה ויזבק . שוללי מדינת ישראל והציונות מתאחדים עם המחנה העלוב של “רק לא ביבי”
עוד מוקדם להכליל את גנץ הנדל והאוזר, הם טרם התבטאו בנושא. להבנתי החוק הוא יוזמה של עפר שלח (מכחול לבן. מניח שהניעו עוד ח"כים מעבודה ומשותפת), אבל עמדה רשמית מכחול לבן לא שמענו עדיין.
לגבי ליברמן, לי זה היה ברור.
עושים פה הפיכה שלטונית על התחת שלנו. הדבר יוביל לכאוס במדינה. עלק הציבור ה"נאור" ו"המוסרי". חבורה של סמרטוטי רצפה. אחר כך שיאיר גולן יגיד שהוא מזהה תהליכים - הוא רק שכח שהתהליכים הם מהמחנה שלו עצמו. נראה אותו מבלבל את השכל עכשיו.
3 לייקים
עופר שלח לא עושה דברים סתם, היד זה עופר שלח , מי ששלח אותו זה יאיר לפיד.
הנדל והאוזר בכל הטעם רע שיש לעריקים, אם הם עורקים זה היה לדעתי לגטימי. מקווה שהם יעשו את הדבר הנכון.
זוכר שהם נבחרו ויש להם רוב( רוב כידוע הוא לא פרמטר יחיד). לדעתם, נתניהו משסע ומעודד שנאה כלפי קבוצות ( מה שאמר נתן אשל) . לדעתם, נתניהו איבד חלק מהמעצורים ועלול לנצל את כוחו כדי להשפיע על ההליך המשפטי שלו ועל הדמוקטיה. וזה עוד בלי הבדלים אידיאולוגיים , אי אמון ואגו.
איני מסכים עם הכל
בסדר, לדעתם. לדעתי הם פשוט לא מקבלים את ההכרעה של העם ויש פה מלחמה על ערכים ומלחמה של קבוצה אחת בחברה הישראלית נגד קבוצה אחרת.
זה לא עניין של ביבי או לא ביבי - זה עניין יש תפיסות עולם. מצחיק שהעקרונות הדמוקרטיים עלק חלים רק על צד אחד במפה הפוליטית, בעוד כשבצד השני “זה לא אותו דבר”. להם מותר לעשות מה שבא להם, הם האדונים והשליטים.
אני לא רואה איך נתניהו אשם בפילוג כשבבסיס הקמפיינים והשיח שכחול לבן מנהלת פה יש דה לגיטימציה מוחלטת לרוב הציבור הישראלי. בין אם זה החרדים, הדתיים הלאומיים או הליכודניקים - או בשפה הכחוללבנית - ביביסטים, או בשפה של הבוחרים הנאורים והליברליים - בבונים, שטופי מוח, שופרות וטיפשים.
אחר כך שיבואו וידברו על שיחה מפלג ומסית. חרטה בפיתה. הפיכה שלטונית וסירוב לקבל את ההכרעה הדמוקרטית. רוצים לשמור על הדמוקרטיה דרך רמיסת כל היסודות הדמוקרטיים. עובדים עלינו בעיניים בקיצור.
2 לייקים
מה העם הכריע? אין ממשלה ושיקולי ההצבעה מגוונים. מתמטית יש להם הרוב והם מסכימים על הנושא. נושא כשירות של רהמ עם כתב אישום היה בדיון בכל מערכת הבחירות. כל זאת בנוסף לעימותים אחרים של תפיסות עולם( כמו דת ומדינה וכו) ולאגו .
הביקורת של כחול לבן מכוונת לנתניהו ולפוליטיקאים ולא לתומכיו ( גם השקפת עולם) . הם די נזהרו לגבי זה. הם ולברמן גם אינם שמאל כהגדרתם. הכינוי ביביסטים הוא כינוי עממי , לא של פוליטקאים. הוא כינוי לאלה שמעריצים עיוורון עיוור ומאתרגים את נתניהו האדם ולא הזרם הפוליטי . לא אוהב את הכינוי הרדוד הזה. הם מדגישים שהם לא פוסלים את הליכוד כמפלגה אלא את היור. היור חשוב והוא לא הכל כי בוחרים רשימות וערכים.
ועדיין, לא גיבשתי דעה לגבי החוק. ז
בסדר, ככה אתה רואה את הדברים. אני ועוד חלקים גדולים רואים פה עניין אחר.
אני רואה פה תפירת תיקים והפיכה שלטונית, אתה יכול לבחור לראות מה שבאלך. בשורה התחתונה גוש הימין קיבל 58 מנדטים, גוש השמאל 40 (לא שכחול לבן זה שמאל, אבל בסדר), והערבים 15. ליברמן המרגל יושב כרגיל על הגדר ומחזיק את המדינה בביצים. הרי עם הערבים הוא לא ישב.
כולנו יודעים שלהחליף את נתניהו מבחינת הצד שלו במפה זה דבר שלא בא בחשבון. מבחינת גוש הימין הוא המועמד המתאים והאידיאלי. אני לא מבין תומכי נתניהו הגדולים, אני פשוט מזהה פה תהליכים אנטי דמוקרטיים בעליל בשם העלק דמוקרטיה. כל מה שלמדתי בשנה שעברה במשפט חוקתי מתנפץ פה לרסיסים - מהגוש ה"צודק".
לייק 1
הפעם ליברמן לא החליט לשבת על הגדר.
הדמוקטיה יש ויכוחים על השקפת עולם ובסוף מכריעים . השיקולים מגוונים ואני בוחרים רשימות. חלק המצביעים אדישים לנושא המשפטי או זהות רהמ. אנחנו בוחרים רשימות. נניח, אני סוציאליסט ולא פוסל את ביבי, למי אצביע. נניח שאני חרדי והרב קבע, אסתור את דעת הרב? נניח שאני ימני שלא אכפת לו מזהות רהמ, למי נצביע. יש כאלה שמציעים בגלל חכים מסוימים
אנחנו במשבר חוקתי תקופה ארוכה. הוא החל שהבלוק, ליברמן וחכים הערבים (ואחר מונה מבקר איתם לכאורה) הקדימו את פיזור הכנסת בעזרת פרצה ולא מיצו את ההליך הרגיל. נוצר תקדים.
אחכ היה חוק המצלמות שסתר נורמות ועצבן את הערבים.
הוא נתן פה עמדה מענינית
ליברמן נתן עמדה מענינת:
כך זה, ועמית סגל מסכם יפה:
“אפשר להבטיח לפני הבחירות רוב יהודי, ואפשר להזדעזע לאחריהן מהטענה לרוב יהודי. אבל את שניהם יחד - אי אפשר. אך לפני 72 שעות התברר שאחיזת המקל בשני קצותיו לא השתלמה לכחול לבן, לא מובן מדוע הם ממשיכים בה.”
למיטב הבנתי, 62 חברי כנסת יכולים להעביר חוק. אולי לא נסכים עם החוק ואולי לא נאהב אותו, אבל זו השיטה. חוק הלאום למשל עבר עם 62 קולות בעד.
אני לא יודע אם זה יקרה. אבל אם יקרה, זה יהיה מהלך דימוקרטי לחלוטין.
אתה באמת חושב שחוק פרסונלי שנועד לשלול הכרעה של העם (בוא נפסיק לשקר לעצמנו לגבי מי ניצח ומי העם רוצה) זה דמוקרטי?
הבעיה העמוקה שלי אם החוק הזה, זה יותר מביבי. החוק הזה מעביר את הריבונות לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. מהרגע שהחוק הזה יאושר, הכרעת הבוחר זה רק המלצה. היועץ יאשר. ההמלצה תעבור, היועץ יתנגד . יקרה מה שקורה ופתאום תצוץ פרשת שחיתות.
זה ההתנגדות הכי גדולה שלי פה.
לייק 1