עוד לא הצלחתי לקבל פעם אחת תשובה רצינית מתומכי הקואליציה הנוכחית, בוודאי שלא מתומכי ביבי והליכוד, במה הממשלה הקודמת הייתה יותר “שמאל” או “יונית” מממשלות ביבי לדורותיהן - כולל מממשלות ה’ימין-על-מלא’.
בטחונית? הממשלה הקודמת הגיבה בחריפות הרבה יותר גדולה וגם על כל “זליגת טיל” או “בלון”, מאשר מדיניות ההכלה שביבי טיפח וניפח במשך שנים (וכמו שאמר בכמט בתשובה לארז תדמור, ושאורי ציטט כאן - אני יודע להעיד על זה ממקור ראשון).
שלא לדבר על הפשיעה המטורפת שמשתוללת כאן ברחובות תחת שר הפופוליזם בן-גביר, שמי שחושב שזה בסדר כי “זה בסה”כ במגזר” - אז מעבר לגזענות שבטענה, שיידע שזה רק עניין של זמן עד שהריקושטים יזלגו גם לציבור הכללי.
מערכת המשפט? איילת שקד וגדעון סער עשו הרבה יותר כדי לתקן ולאזן את מערכת המשפט, ממה שלווין ורוטמן עשו עם צעדי הפיל בחנות חרסינה שלהם - שחוץ מלקרוע ולשסע עוד את העם המשוסע ממילא שלנו - לא השיגו כלום ושום-דבר. ובוודאי שהם עשו הרבה הרבה יותר מאשר ביבי “המגן בגופו על בית המשפט” (ציטוט של ביבי) עצמו עשה, עד שכמובן זה נגע לו אישית.
כלכלה? אל תצחיק אותי. גם אם נשים בצד את זה שביבי מאפשר ואף תומך אקטיבית בתהום הפיסקלית שהחרדים מביאים אותנו אליה (למרןת שאין שום סיבה בעולם לשים את זה בצד) - אפילו את הרפורמות הכלכליות החשובות שהממשלה הקודמת הצליחה להעביר בזמן הקצר שלה, ממשלת וועדי העובדים וההסתדרות של הליכוד דאגה למסמס לחלוטין.
מדינית? בינתיים ביבי עם 15 שנות שלטון, עם כל ממשלת הימין-ימין שלו ועם טראמפ החבריקו הכי טוב שלו - לא החיל ריבונות על פסיק אחד מיהודה ושומרון. הסכמי אברהם זה טוב ויפה ומצויין, אבל לפי מה שרואים עכשיו, כשהדברים גלויים יותר - זה נראה הרבה יותר כמו מהלך אמריקאי של טראמפ ושל מה שהוא מוכן לתת למדינות ערב, מאשר איזו הברקה מדינית של ביבי.
אז כן, גם אני לא אהבתי בכלל את הסכם הגז מול חזבאללה שלפיד הספיק לחתום עליו בחודשיים וחצי שהספיק להיות ראש ממשלה, ועוד יותר לא אהבתי את העובדה שהמערכת המשפטית כולה אפשרה לכך לקרות, תוך כדי ממשלת מעבר, ובניגוד מוחלט לחוק יסוד שחוקק רק שנים ספורות קודם לכן (אפרופו ההיתממות של חלק מהמשתמשים כאן, על כך שמערכת המשפט בסה"כ “אוכפת את חוקי היסוד שהרשות המחוקקת קובעת”). מצד שני, אני לא משוכנע בכלל שביבי עצמו לא היה חותם על אותו הסכם בדיוק, תוך שהוא ושופרותיו (כולל כל אלו שיודעים היום לצאת בשצף-קצף כנגד ההסכם) מסבירים לנו עד כמה ההסכם הזה טוב ונכון ונובע מהדיפלומטיה המזהירה ומהעוצמה הכבירה שמשרה אישיותו של נתניהו על האיזור כולו.
אגב, ובשביל מה שזה משנה - לא שבנט הוא איזה פוליטיקאי נקי וישר מאין כמותו, אבל אני לא חושב בכלל שבנט עשה את מה שעשה בשביל “ליטופים מהצד הנכון” (בניגוד לרבים אחרים שכן עשו זאת מהטעמים האלה). הוא פשוט מאוד עשה את מה שהיה צריך כדי להוציא את המדינה מהפלונטר הנוראי שבו היא הייתה במשך למעלה משנתיים (וכן, לא עלינו, גם כדי למקסם את כוחו הפוליטי - למד מהמאסטר בתחום). “ליטופים מהצד הנכון” היו פשוט פועל יוצא של זה.
לא, כי להכשיר מפלגות אנטי ציוניות, אנטי דמוקרטיות, ושפועלות אקטיבית להחריב את הכלכלה ואת המגזרים היצרניים שלנו - זה הרבה יותר טוב.
ושוב, גם כאן - שום-דבר שביבי עצמו לא עשה, היה רוצה לעשות, ויעשה שוב בפעם הראשונה שתיקרה ההזדמנות בדרכו. מהשותפות הקרובה עם אהוד ברק, דרך הטלפון הראשון להקמת ממשלה לציפי לבני ועמיר פרץ, או החיבוק האוהב למופז ושאר פליטי קדימה ואדריכלי ההתנתקות (העיקר “הצביע נגד” ההתנתקות), ועד המו”מ המתקדם מול עבאס ו”האחים המוסלמים” (מו"מ שבניגוד לשקרים של מכונת התעמולה הביביסטית - ביבי היה בשמחה משלים ומיישם, ורק סמוטריץ הטיל עליו וטו).
אין דבר שמצחיק אותי יותר (פוליטית) מאשר ביביסטים שמנסים לבוא אליי בטענות של מוסרנות אידאולוגית ימנית.
והכי חשוב - “הכשרת מפלגות שמאל מובהק” זה רק כותרת. ברמת התוצאה, כפי שכבר הראיתי - מעבר למאחז אחד יותר או פחות, או כביש כזה או אחר ביו”ש שמירב מיכאלי עצרה זמנית את סלילתו - אין שום-דבר מהותי “ימני” יותר בפעולות של ממשלות נתניהו מאשר הממשלה הקודמת.