פוליטיקה וזה :: שחיתות, מושחת, הושחתנו

יש לך דוגמה? אגב, לפחות לגבי i24 גרינצייג כן פרסם על פלדשטיין ואיינהורן.

מה הפרקליטות חושבת על העניין?

היתה השתלטות על עציר שעשה בלאגן, כמו שמקובל בשגרה, לא נעשה שום דבר חריג. הוא ניסה להסליק חפץ בפי הטבעת ופצע את עצמו. היו אנשים מאוד ספציפיים ששכנעו אותו להתלונן על הסוהרים שהתעללו בו ובתמורה הם ישחררו אותו בעסקה. וזה אכן קרה. לא סתם הוא לא נמצא פה כדי להעיד, הכי קל.

כאמור, כשאין מה להגיד עוברים לכן ביבי לא ביבי. סיפרתי פה לא מזמן, לפני שנתיים וחצי, אפילו לפני המלחמה, הייתי מאוד מבולבל, כי ידעתי בכלליות רבה שאני בעד שינוי במערכת המשפט, אבל מאוד נרתעתי שזה יעשה ע”י ביבי ובן גביר. היום הבנתי המון דברים מאז, עדיין לא השתכנעתי להיות מצביע של אחד מהם, אבל אני בהחלט פחות מפחד מהם.

וכרגיל, כשאין מה להגיד, אז מדברים על ספינים, כאילו שבצד ה”נורמלי” בכלללל לא מייצרים ספינים ושקרים, וכאילו שאוטומטית דעה שלא מתנגחת בנתניהו על אוטומט היא דעה לא לגיטימית.

אני לא צריך את נתניהו כדי לראות מקרוב איזה פעולות נעשות. אני מניח ששמעת אולי על רגל אחת איזה פסק דין שעוצר את חקירת מבקר המדינה. בדיוק אחרי שהוא זימן את “אוסקר” מהשב”כ שנחשד בריגול, וסירב להתייצב על פי חוק לחקירה אצל מבקר המדינה, מגיע יצחק עמית ומחלץ את אוסקר שמא ידבר יותר מדי…

אגב, תחזיקו חזק, הולכים להכריז עליו כלא שפוי כדי להתחמק מחקירה(מזכיר לכם איזו קצינה בדרגת אלוף?).

אם אני אצליח לעמוד בקצב ובאנרגיות, אני אעלה פה עדכונים מדי פעם על פרטים שלא מדווחים בתקשורת ה”נייטרלית” בניסיון כמה שיותר לדייק כדי שלא יהיה אפשר להגיד שזה פייק.

כשיש צד מסוים שמנסה לאזן את מידת הרשעות של הפלסטינים ולייצר איזון, שלא רק הם אונסים ומתעללים, הנה לך סיבה אחת. סיבה נוספת היתה להראות לממשלת ביידן שישראל מתעללת בפלסטינים כדי לעצור את המלחמה.

אגב תקשורת נייטרלית, הנה שיחה מעניינת על התקשורת. ממליץ להקשיב:

האולפנומטר: “הם איבדו את המונפול על ה"אמת” והם בפאניקה מוחלטת"

2 לייקים

דרוקר פרסם תחקיר נגד יו”ר ההסתדרות נניח. זה נחשב? נגד ליברמן נחשב? נגד שרון נחשב? את i24 אני לא ממש מכיר עדיין. גרינצייג הוא עיתונאי אמיתי. לא עליו דיברתי.

אין לי מושג

סיפור יפה… לצערי לעולם לא נדע את האמת.

גם אני בעד שינוי במערכת המשפט. אבל לא שינוי של עבריינים. שינוי אמיתי שבאמת עוסק בבעיות המהותיות (משך זמן בלתי סביר להליך, עודף עסקאות טיעון, אחוזי הרשעה גבוהים מידיי)

ובפרס הפופוליסט התורן להערב זוכה:

מה עם הרעיון הרדיקלי של פשוט לשלם להם כסף?
לשירות צבאי, לשירות קרבי, לשירות מילואים.

3 לייקים

שקט אתה. אני הולך להיות מיליונר!!!

1000193764

6 לייקים

נצביע לבנט כאילו הוא לא פופוליסט
ונתלונן על הפופוליזם שלו כאילו לא נצביע לו

אם רק היו מאפשרים לחקור את היועמ”שית, כנראה שהיו מגלים הרבה מאוד דברים. אבל כנראה שיש סיבה שכל כך מתאמצים למנוע מזה לקרות. במקום זה, שולפים חקירות או מאיימים בחקירות על כל מי שרק מעז לאיים על גלי.

אני בטוח שכבר הזכירו למפכל דני לוי על החשד לעבירות בנייה שלו, ולראש לה”ב 433 על איזושהי “התערבות” באיזו חקירה.

חיפשתי כדי לקרוא על מה מדובר, אבל אני פחות בקיא באירועי ההסתדרות ב-2011. ליברמן ב-2018 עוד היה במחנה השני. התחקיר על שרון היה כבר הרבה אחרי שהאדם היה רלוונטי. אם כבר, אמנון אברמוביץ’ עצמו אמר שצריך לאתרג את שרון בתקופת ההתנתקות, דווקא אחרי שלגמרי במקרה הוא היה שקוע בחקירות ובזמן ההתנתקות הוא נוקה מכל חשד.

הוא ממש רוצה שאני בכל זאת אצביע לליברמן כנראה…

למה ליברמן זה רע בשבילך?

היה שר אוצר טוב

שר אוצר מצוין, אבל גם חרטטן לא קטן שמזגזג באגרסיביות אחת לכמה שנים. אני מאד אוהב את הגישה האגרסיבית שלו מול החרדים, אבל כרגע היא בעיקר רטוריקה. בנט זה אדם שעל אף מגרעותיו מצטייר כמי שמסוגל לשחק את ה-real politique המגעיל ולמשוך די קהל ולגיטימיציה כדי לקדם את הדברים הנכונים במישור הכלכלי. מצד שני, צריך ממש להאמין שהוא מחרטט במקרים כמו זה שלמעלה.

בסדר, אבל אפשר להגיד את זה על כל מועמד רציני לראש ממשלה אצלנו.

בעיני הוא האופציה היחידה שנשארה לי בפוליטיקה הישראלית. עצוב.

בוודאי, אני לגמרי מבין את הסיטואציה ואת הטמטום / גועל שנדרש בדרך לצמרת. לכן אני בגדול איתו מלפני הצבעתי אליו ועד היום. אני רק חושש מפופוליזם כלכלי גם בפועל, כי אם נגיע לשם באמת שלא נותר הרבה upside.

עדיין הסיכוי שאצביע לא לו ולא לליברמן שואף ל-0.

למה שלא נדע? מי שחרר אותו בחזרה לעזה?

למה אדם שיש נגדו חשד לעברות בנייה בכלל מגיע להיות מפכ”ל?


איך עוד לא התייחסו פה לתועבה הבאה?

https://www.facebook.com/watch/?v=25972616889000342

מה העילה להשאיר אותו? שבו התעללו ובאחרים לא? המרויחים העיקריים מהשחרור זה המתעללים.

אני בדיוק קורא עכשיו את אלטנוילנד, הרומן האוטופי של הרצל שבו הוא מתאר באופן ציורי את המדינה היהודית שעתידה לקום, כפי שהוא רואה אותה בעיני רוחו.

יש הרבה דברים עצובים בקריאת התיאור הזה, בימים אלה. החל מפעוטות כמו רחובות גדושים אנשים אך שקטים באופן יחסי בשל הנימוס המאופק של התושבים, דרך מערכת התחבורה היעילה והמהירה מבוססת הרכבות העירוניות והבין-עירוניות ואף בין-מדינתיות, ועד החלומות התמימים במיוחד על כך שלמדינה לא יהיה צבא ושחלק גדול מהערבים המקומיים ישתתפו ברצון בבניין הארץ החדשה. נקודה אירונית באופן מר במיוחד היא התחזית שיציאת היהודים מאירופה לא תהיה מתוך טלטלה ו/או תלווה בשפיכות דמים, אלא תתבצע בהרמוניה ובצורה רציפה והגיונית בשיתוף עם מדינות המוצא של היהודים.

אבל למרות שציינתי כאן כמה פערים נוראיים במיוחד בין התחזית/החזון לבין המציאות, הנקודה שאולי הייתה הכואבת ביותר עבורי לקרוא הייתה אחרת. לא בטוח למה, אולי כי דווקא בנקודה הזאת בהחלט אפשר וצריך היה להיות אחרת, ובעיקר - הדברים תלויים רק בנו:

2 לייקים

ההתרשמות הכללית שלי בקריאה של טקסטים של הרצל היא שחבל שנפטר כל כך צעיר. נראה שהציונות יכולה היתה להיות ליברלית בהרבה ברמה הממסדית והמוסדית אם היה ממשיך לאורך העשורים שלפני מלחה״ע השניה.

לייק 1

למנוע מצב שהוא נחקר על הפרשה, שמגלים מה הציעו לו, מי לחץ אותו, או שהוא יבטל את התלונה על פגיעה מינית ואז יגלו שה”מתעללים” לא באמת התעללו.

אנחנו לא חיים באותה מציאות. יהיה מאוד מעניין לראות לאן האנושות תלך. זה די ההפך ממה שמתואר בפלוריבוס (מומלץ!!!). האם תפיסת מציאות תחליף לאומיות? אני סקרן….

זה מצחיק אותי שאתה שוב ושוב כותב את זה, כשכל אלה הם סימפטומים ותוצאות ישירות של בעיית המקור, בה אתה לא מוכן להכיר, או שסתם חושב שלא צריך לטפל בה: האובר משפטיזציה במדינה, או בשמה המוכר יותר - האקטיביזם השיפוטי.

בגלל שמערכת המשפט לקחה לעצמה עוד ועוד סמכויות (לא לה), והלכה והתערבה באופן אקטיבי ביותר ויותר נושאים (בתהליך שאתה טוען שלא באמת התרחש) - לא נשאר לה זמן יותר לעבודה האמיתית שהיא אמורה לבצע.
15 שופטי בג”ץ, שבתפקידם המרכזי אמורים בכלל להגיב לערעורים של תהליכים מערכאות נמוכות יותר, כורעים במקביל תחת נטל עשרות אלפי (!!) העתירות שמוגשות אליהם בכל שנה (מתוכן, נפתחים תהליכים עבור לא פחות מ-10 אלף (!!!) עתירות בשנה, כשרבות מאוד מהן היו צריכות להיפסל על הסף), בגלל שהרגילו את הציבור ש”הכול שפיט”.
[כנ"ל אגב יועמשים, שבמקום להתעסק במתן מעטפת משפטית לגוף לו הם משתייכים, עסוקים יומם וליל בסיכול אקטיבי של המהלכים של הממונים עליהם (תוך חריגה מסמכותם, ועם קשר קלוש במקרה הטוב להקשרים משפטיים). אמנם לא קשור ישירות לטענות שלך, אבל גם כאן זה גורם להתארכות בירוקרטית אומללה שלא לצורך של מהלכים ציבוריים משמעותיים - הפסד של כולנו בסופו של יום.]

כל זה גורם למערכת עמוסה במיוחד, שמתרגלת לעבוד במסגרות זמנים ארוכות בצורה לא פרופרציונאלית (מה שמשפיע גם על שופטי הערכאות הנמוכות יותר, שאמנם לא מועמסים ישירות בעצמם ע"י העתירות לבג”ץ, אבל נכנסים להלך מחשבה של “גם ככה עד שהתהליך ייגמר יעברו עוד שנים, אז מה זה עוד חודש לכאן או לכאן”).
וזה מביא בתורו גם לחתירה מוגברת לעסקאות טיעון, כדי לנסות בכל זאת לקטוע את התהליכים האינסופיים האלה היכנשהו, וגם לבחירה מראש של “תיקים בטוחים” בלבד, שההרשעה בהן כמעט ודאית, לפני שנכנסים לחור השחור והאינסופי הזה של תהליך משפטי (שלא לומר - שופטים שמתפתים להרשיע ב’משהו’ בסוף התהליך, גם אם סמלי, רק כדי לא להביך את מערכת המשפט ולתת תחושה של בזבוז משווע של זמן לכל התהליך..)

3 לייקים

עשית פה פליק פלאק טיעוני שמזכיר את השפגט של אוריה הביביסט. האקטיביזם השיפוטי (לא שיש בכלל דבר כזה) לא קשור לבעיות עליהן דיברתי. זו רק התגובה הפבלובית של הימין החדש שכל פעם שהוא שומע את המילה משפט הוא מתחיל לרייר על אהרן ברק ועל היועמשית ועל עמית.

אני דיברתי על מערכת המשפט של האדם הפשוט. לא של האזרח מספר אחת המורם מעם ואישתו החיננית ושריו העבריינים.

אבל גם פה כמו בדיון על המסכנים שהתעללו בעציר או על הילד המתוק שלנו אלאורי, אנחנו בכלל לא באותה מציאות.

שאלה לתומכי בנט\לפיד\ליברמן - במשך שנים האנשים האלה צעקו בכל מקום שחייבים לגייס חרדים שוויון בנטל, חלקם ממש עשו קריירה על הטיקט של גיוס חרדים. עם זאת, למרות שהם היו בממשלה שקראה לעצמה ממשלת השינוי ולמרות שלא היו שום סיעות חרדיות שיפילו אותה הם לא חוקקו חוק גיוס.

למה בעצם? מה עצר אותם?