בגלל זה ליאור את חי בתיבת תהודה וחושב שהאמת שלך היא אמת מקודשת.
אני מודה שגם אני לפעמים.
ברגע שתבין שאולי יש גם צד שני נוכל להתקדם.
ידוע, ולכן דעתם לא באמת צריכה להוות פקטור בעניין. צריך כאמור לשנות את מערכת התמריצים שמסביבם (על אפם ועל חמתם של נציגי הציבור שלהם, וגם שלהם עצמם במידת הצורך), וההתנהגות החברתית שלהם כבר תשתנה בהתאם.
אגב, הם לא לגמרי טועים בזה שהמימון ה’חילוני’ של הציבור החרדי הוא לא באמת בקצבאות ובסבסודים הישירים (אם כי זה בהחלט מרתיח שהקריטריונים נקבעו כך שכמעט ורק החרדים ייהנו מהם, ולא - לא רק בגלל שמדובר בציבור עני “מטבעו”). אפילו אגדיל ואומר שיש מה לדבר (בעיניי) על מימון מדינתי ישיר מסויים של עולם הישיבות, בדומה לעולם התרבות ה”לא יצרני”, באמת.
המימון המשמעותי והקריטי, זה שעתיד להביא לקריסה לאורך זמן לאור המגמות הדמוגרפיות - הוא המימון העקיף. “אם אנחנו רוצים להישאר עניים תנו לנו להישאר עניים” זה נחמד בתאוריה, בפועל - האזרחים החרדים משתמשים בכל השירותים שהמדינה מייצרת ומספקת, אם זה בריאות, חינוך, ביטחון, תחבורה (כבישים + תחבורת המונים, שמסובסדת בכבדות - בין היתר כי מסתמכת על זה שה”השקעה” תוחזר בגלל השיפור ביעילות הזמן של האנשים העובדים), תשתיות ועוד ועוד. החרדים נהנים מכל זה תוך שהם לא מכסים את העלות של עצמם, ואם אנחנו רוצים להמשיך ולהנות כאזרחים משירותים של מדינת עולם ראשון, ולא להתדרדר למצב של מדינת עולם שלישי - החרדים חייבים להיכנס מתחת לאלונקה.
קוראים לזה רציונליזציה.
הנחתי שמתישהו יופיע המגזר הערבי בדיון. אז ככה:
- יש בעיה אינהרנטית בגיוס כללי של המגזר הערבי לצבא, כי חלקים גדולים ממנו (אם לא רובו) מזדהה (מילולית - רואה את עצמו כאחד מ)עם אויב למדינת ישראל.
- עם זאת, אתה צודק - יש בעיה אמיתית עם המגזר הערבי בישראל, שהגיוס לצבא הוא רק אחד מהסימפטומים שלה. כאמור - מדובר בציבור שחלקים גדולים מאוד ממנו מזדהים כבנים לעם אויב, שנמצא במלחמה איתנו. אני אומר בכנות שאני לא יודע איך פותרים את הדבר הזה. יש כאלה שטוענים שה-7.10 היווה את קו פרשת המים בעניין, והוכיח סופית שהערבים הישראליים “בצד שלנו” (כי לא הצטרפו לעזתים + ראו מה העזתים עוללו גם לאזרחים ישראליים מהמגזר הערבי) - אני לצערי פחות אופטימי מהם.
- ועם כל זאת: לא דומה המגזר הערבי שלא מתגייס, אבל גם מתוקצב פחות מכל אחד אחר, לא מצורף לקואליציות (אוהה איזה קול צעקה קם כשהעיזו לצרף ערבים לממשלה), לא משמש בתפקידי שר בכיר ויושבי ראש של ועדות עם כוח אדיר, ולא מחליט האם לשלוח את חיילינו למות בשדה הקרב - למגזר החרדי, שכן עושה את כל זה. המשחק הכפול של החרדים כאן הוא זה שהכי מוציא מהדעת פה.
לסיום, אוסיף ואומר שחלופה של שנתיים-שלוש של שירות לאומי מאולץ (וממומן בידי המדינה, בסופו של דבר) במקום שירות צבאי - היא חלופה גרועה במיוחד, שלא כדאי בכלל שנתפתה לדחוף אליה. עדיף כבר שמי שלא מתגייס - שיילך ללמוד ולעבוד, ושיביא כך תועלת גבוהה בהרבה למשק - גם בשל ביצוע עבודות שדורשת כישורים מפותחים יותר (שדורשים הכשרה מוקדמת), וגם באמצעות המיסים שישלם.
וזה נכון גם עבור ערבים וגם עבור חרדים. בואו נתחיל מזה שהציבור החרדי יתגייס באחוזים דומים לזה של הציבור היהודי הכללי, אח”כ נדאג כבר לכל אלה שנשארו מכלל המגזרים.
3 לייקים
האמת היא לא מקודשת וההבחנה שלי היא לא בין אמת לאמת. ההבחנה שלי היא בין אמת לשקר.
מסתבר שכמה ימים ספורים לפני שבג”צ עצר את חקירת מבקר המדינה את אירועי השבעה באוקטובר, נתניהו עצמו נחקר אצלו וגם הציג מסמכים מסווגים.
מעניין מה היה תוכן החקירה ומה היה במסמכים האלה…
זה לא מסתבר ש… זו הדלפה מגמתית של נתניהו. מתכון לספין. לא טוכפלד כתב את הכתבה - נתניהו הכתיב את הכתבה. עכשיו כל מלחכי הפנכה יחזרו על זה והופ - שקר חדש בא לאויר העולם.
בניגוד לאף פוליטיקאי אחר מצד אחר שלא מדליף בכלל. למשל אביעד גליקמן שמדברר את היועמ”שית, הוא אמין במאה אחוז ואין להטיל ספק באף מילה שהוא אומר.
ואם זה מה שנתניהו אמר, ואם זה באמת מה שקרה, למה ישר להדוף את האמינות על הסף מידיעה שלא נוחה לך?
2 לייקים
אני לא חבר של אביעד גליקמן. אם יש לך ביקורת כלפיו יש מצב שאסכים איתה. הוא אכן נשמע בדרך כלל כדובר ולכן אין לו שום חשיבות עיתונאית. השאלה מה התפקיד של עיתונאי? לפרסם את מה שהוכתב לו? וזהו? או לעשות גם עבודת עיתונאות? המקור של טוכפלד (נתניהו) טוען שהעביר מסמכים שמחזקים את עמדת נתניהו. האם זה מספק? האם זה תחקיר? האם העיתונאי הוא רק צינור?
זה אומר שאם אתה מטיל ספק רק בדיווח אחד, יכול להיות שתצטרך להטיל ספק באחוז גבוה יותר של הידיעות שאתה מקבל.
זה מה שאני עושה לצערי, זה סיוט שאין אמון באף דיווח בלי לשאול את עצמי “מטעם מי?” גם אם מדובר בדברים פשוטים יותר.
אבל בכל דיווח “מטעמו של” יש לפחות טיפה של אמת. השאלה היא איך מחליטים לדווח, באיזה ניסוח, איזו מילה להשמיט או להדגיש.
נראה שהשבוע ספי עובדיה ובהרב מיארה עשו איפון לבקשת ביטול המשפט לא? רק מדמיין את רמות הלחץ בבלפור.
מאוד מסקרן אותי למה נתניהו חיכה כל כך הרבה זמן והגיש את הבקשה כל כך סמוך לבחירות ולסיום עדותו הפיזית בביה”מש.
התשובה הכי הגיונית שאני יכול לחשוב עליה, זה דרך טראמפ להפעיל לחץ על מערכת המשפט כמו שהוא עשה בברזיל ובהאג.
מתנצל מראש על ההכללות הגסות שאני הולך לבצע כאן, בייחוד מכיוון שיש לנו כאן בפורום חברים יקרים שנמנים/נמנו על המגזר הזה.
יש כאן במדינה ציבור שלם, ענק, שמשקלו היחסי באוכלוסיה רק הולך וגדל לאורך השנים - שפשוט לא מעניין אותו כל העניין הזה של המדינה שהקמנו כאן - חוקיה, מוסדותיה, והמשטר שלה. כל אלה הם לכל היותר ‘קישוט’ בחייו ובתפיסת עולמו של הציבור הזה, במקרה הטוב, או מכשול שיש להתגבר עליו במקרה הפחות טוב (מתקשר גם לעניין ה’דמוקרטיה שנכפתה על ציבורים מסויימים’ ש @Ganjo הזכיר בת’רד מקביל).
הציבור הזה מצפצף באופן סדרתי על חוקי המדינה והחלטותיה, ובכך גם תוורם לתחושת הזלזול הכללית בחוקי המדינה, וגם מביא לא פעם לאסונות ישירים - האסון במירון, הטריבונה בגבעת זאב, האסון המחריד של אתמול, מגבלות הקורונה, ההשתמטות מהצבא ועוד ועוד.
הציבור החרדי ונציגיו ימהרו לספר לכם שזה בגלל שזה מנוגד לערכים שלהם - אבל זה שטויות במיץ. או, ליתר דיוק - זה במקרה הטוב רק חצי מהאמת.
כל מי שעבר פעם בבני ברק, אפילו באופן חטוף, מכיר טוב מאוד את מציאות המערב הפרוע הנהוגה שם בכבישים, שם אין דין ואין דיין. חוקי התנועה והתעבורה הם לכל היותר המלצה שם, וכל אחד עושה ככל העולה על רוחו. וכמובן שאין שום מצוות עשה או לא תעשה בהלכה היהודית שאוסרת על הישמעות לכללי התעבורה (להיפך, יש לא מעט הנחיות שדווקא מחזקות ציות כללים הללו - החל מ’ונשמרתם מאוד לנפשותיכם’ ועד התוקף ההלכתי המחייב שמקבלים חוקי המדינה (=כל מדינה שהיא) ביהדות, בשל חשיבותם במניעת אנרכיה).
לכן, הסיפור המרכזי כאן הוא לא ‘התנגשות ערכים’ (שאם אכן זה היה הסיפור, עוד היה מה לדבר על גישור ומציאת פתרונות מוסכמים), אלא התנשאות וזלזול מוחלטים בכל הדבר הזה שנקרא ‘מדינת ישראל’.
הדבר הזה בא לידי ביטוי כמובן גם בהסתכלות החרדית על הכלכלה, שדנו בה רבות, על תשלום מיסים (=המלצה בלבד, ואם הצלחת לעקוף אותם - מה טוב), ועל חוקי המדינה באופן כללי (שיכולה לנוע מאדישות ועד ראייתם בתור ‘גזירות שמד’, כאילו מדובר באימפריה כובשת זרה בעת העתיקה, ולא במדינה דמוקרטית שבה החרדים פאקינג יושבים ושותפים בממשלה..)
מדובר בתרבות קיצונית של ‘בעזרת השם’ ו‘סמוך על הנס’, בורות מוחלטת בכל הכלים והמתודולוגיות המודרניים (כולל סטטיסטיקה, מדע, רפואה, ועוד) - מה שמביא אותם (ועל הדרך גם את כולנו) למציאות נורמטיבית ולתהליכי קבלת החלטות (גם ברמה האישית אבל גם ברמה המדינית הכללית) שלקוחים מימי הביניים, ולא מאמצע המאה ה-21.
אני בדיוק צופה עכשיו עם אשתי ב’הישרדות’ (האמריקאית, למען הסר ספק). בדומה למה שקורה שם, גם כאן יש לנו, לציבור ה”כללי”, חלון הזדמנויות מצומצם כדי לבצע מהלך משמעותי - כל עוד המספרים עדיין “בצד שלנו”. צריך להבהיר בכוח (=סנקציות, מניעת הטבות וזכויות, וכן הלאה) שהמצב הזה לא יכול להימשך, ואי אפשר להמשיך לשחק את המשחק הכפול הזה. מי שחי במדינה הזאת צריך להיות שותף מלא בה, ולכל הפחות לכבד את כללי המשחק הבסיסיים והיסודיים שלה.
נ.ב. לפני שמישהו יקפוץ - הפמפלט הזה אכן נכון בהחלט גם עבור המגזר הערבי (שאכן יש קווי דמיון רבים בין ההתנהלויות של שני המגזרים האלה - ושכל אחד ייקח מזה את מה שהוא רוצה). אבל, כפי שכבר כתבתי בהודעה אחרת, לא מזמן - יש בכל זאת הבדלים מהותיים בין שני הציבורים האלה, שגורמים לכך שהטיפול במגזר החרדי הוא דחוף ואקוטי בהרבה. ובראשו: הסיפור הדמוגרפי.
2 לייקים
מצטער שאני נדבק למשפט אחד על כל ההודעה (עליה אני מסכים במאת האחוזים), אבל הם הבינו את המשחק הדמוקרטי הכי טוב. אחוזי ההצבעה שלהם היסטריים. יאמרו להם ללכת להצביע הם יצביעו. הם לא רק יצאו ליום חופש כמו החילונים שנגמר להם הכוח להצביע, הם יגיעו כל פעם כמסורת, כי הם יודעים שפה טמון הכוח שלהם. אם מישהו צריך עוד סיבה לצאת ולהצביע יהיה במי שיהיה.
לייק 1
@EJB איך פתרון נראה לדעתך ברמה הפוליטית?
לגבי זה:
אני לא חושב שהציבור הערבי הוא אנטי כמו החרדי. לא נראה לי שקיימת אצלו החרדה משילוב, חרדה מחילון, ושליטה מלמעלה (רבנים, הנהגה) כמו אצל החרדים. כלומר, יש את עניין אבדן המשילות/חוסר בחוק וסדר, אותו אני מאמין שניתן להעלות לפסים נשלטים כמו שכתבת והסברת מדוע. החריג לטעמי הוא הסיפור של הבדואים בנגב, בעיה גדולה שמצריכה התמודדות רצינית וארוכת טווח. אני כן חושב שהערבים והנהגתם היו רוצים עבודות בשכר גבוהה ושיפור חייהם ברמה האזרחית, ללא אותו פחד שקיים אצל החרדים.
כמובן שהבעיה/מחלוקת בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים היא על בסיס אחר ומכאן גם האיום אחר לגמרי, אבל זה מחוץ לנושא.
זה שהמשטר הדמוקרטי נכפה עליהם, לא אומר שהם לא משחקים לפי הכללים שלו בצורה הכי טובה שאפשר מבחינתם (להבדיל אלף אלפי הבדלות - בדיוק כמו שבמשך שנים בגלות, היהודים היו אלופים בלקחת את החוקים והגזירות שנגזרו עליהם, ולהפוך אותם ללימונדה - בהגבלות על חופש העיסוק, ועוד).
הקטע הוא שבשביל לנהל מדינה דמוקרטית מתוקנת ומוצלחת, לא מספיק אזרחים ש“משחקים את המשחק” הדמוקרטי. צריך אנשים שאשכרה מאמינים ומחזיקים בערכים דמוקרטיים, או לכל הפחות רואים בהם ערך. לצורך העניין, לבג”ץ יש כוח במדינה לא בגלל שאם לא יישמעו לפסיקתו של יצחק עמית אז הוא יבוא עם עוד כמה שופטים קשישים וירביץ למי שהפר את פסיקתו, ואפילו לא כי ישלח שוטרים, אלא קודם כל ולפני הכול - כי העם רואה בו ובפסיקותיו כצו מחייב במדינה (עם כל הביקורות הרבות).
די פשוט: ממשלה ציונית שלא כוללת עסקנים חרדים, שתסיר קודם כל את כל ההטבות שהציבור החרדי מקבל באופן בלעדי כמעט, ואח”כ גם תקצץ אקטיבית במקומות שאולי ישפיעו על כל האוכלוסייה, אבל ”יכאבו” במיוחד לכיס החרדי הדל ממילא.
זה, בהדרגה, יכריח את החרדי הממוצע לצאת החוצה לשוק העבודה, מה שיפתור בקבועי זמן בינוניים את הבעיה האקוטית (זו הכלכלית), ובקבועי זמן ארוכים - יביא גם להתערות החברה החרדית בחברה הכללית, ובהתאם גם ל”דמוקרטיזציה” שלו.
לצורך העניין - החרדי החו”לניק הממוצע ליברלי ודמוקרטי בהרבה ממקבילו במאה שערים. על אחת כמה וכמה שהתופעה הזאת תתרחש במדינת ישראל ביתר שאת, בה הרוב הגדול הוא יהודי, ולכן הגבולות יתטשטשו אפילו יותר (וזה, אגב, החשש והפחד האמיתי של מנהיגי הציבור החרדי).
ממשלת ישראל כבר ניסתה את זה יותר מפעם אחת בעבר, וזה עבד נפלא - הבעיה היחידה היא שבכל פעם זה נפסק מהר מידיי.
אצל המגזר הערבי ה’אנטי’ מגיע מסיבות אחרות, אבל זה לא משנה מה הסיבות - התופעה היא אותה תופעה. בהכללה - בוז עמוק למדינה ולמוסדותיה, בבחינת ‘מי שמכם להחליט עבורנו?’. אצל הערבים זה מגיע מהתנגדות עקרונית למדינה היהודית, אצל החרדים זה מגיע משילוב של ‘חוקים “אנושיים” לא שווים כלום’ יחד עם שאריות היסטוריות של התנגדות עקרונית למדינה היהודית הציונית (עדיין קיים כיום, אבל הרבה פחות). אבל כאמור - הסיבה אולי שונה, התוצאה בסוף זהה.
2 לייקים
בגדול מסכים הם ההודעה.
זה בדיוק מה שהתכוונתי לשאול: איך?
אני נוטה לחשוב שאם תהיה מסה קריטית מהימין, אז הם ימצאו ׳בוגדים׳ מהשמאל שיסכימו להיכנס לקואליציה ציונית תמורת ביצוע אמיתי של השינויים האלה. זה יכול לקרות? תיאורטית זה גם יכול לקרות עכשיו: מעלים להצבעה, החרדים יפרשו, מגייסים רשת ביטחון מהמחנה השני עד הבחירות ונגמר האירוע.