גנץ הוא לפיד שנפל לו האסימון שהפסדנו דמוגרפית, זה ההבדל הפוליטי בין השניים. כמובן שיאיר ויאיר דואגים שתדמיתו תיהיה ה’אהבל’ וה’פראייר’. ראינו איך לפיד תוגמל אלקטורלית על כך שבניגוד לגנץ כביכול עמד בפיתוי ולא ‘נכנס מתחת לאלונקה’
מבחינת אינטלקט ופייק דמות, אין גרוע כלפיד.
כל השאר אותו דבר, מסכים עם שוסאקו ואורי. מרגיש כמו האקדח במערכה הזו שמרמז על ב’חייבים להצביע x כי זו הדרך היחידה להחליף את ביבי’ לעתיד לבוא. בקרוב סיפורים על קבוצת ווטסאפ שנפתחה, כולל שלל ביטויים כגון ‘ויתור על אגו’, ‘בחירות גורליות’ וכד’.
שאל את השאלה הבאה: נניח שהכל בסדר עם הפלסטינים והם נכונים להסדר קבע, באמת באמת. אתה מחזיר שטחים? הימין היום נמצא במקום שהסיבה שהוא לא מעוניין בהחזרת שטחים היא דתית ולא בטחונית. בנט פעם היה שם גם כן, השאלה איפה הוא עכשיו. הליכוד היה פעם בקבוצה של הטיעון הבטחוני, היום הוא בדתי. לדעתי בסוף, זה מה שאלישע שואל.
למה זה מעניין אם זו שאלה היפותטית? כן, אני מוכן להחזיר שטחים אבל איכשהו פעם אחר פעם אחר פעם מוכח שאין עם מי לדבר, ועם מי שיש לדבר לא בדיוק משפיע.
אם היית אומר לי - בוא נחשוב איך גורמים לערבים הישראלים להיות שותפים - תחילה אפילו חלקית - עם המדינה הייתי בעניין, אבל למה תמיד שאלות לא רלוונטיות אמורות להגדיר מה ומי ולמה. להיפך, הכי חשוב זו הפרקטיקה והפרגמטיות.
זה מעניין כי ישנן עוד הרבה סיטואציות חוץ מזו בהן עמדות המוצא (אידאולוגיה) באים לידי ביטוי. לכן זה תמיד שילוב בין רעיונות לפרקטיקה, בעוצמה משתנה בהתאם לסיטואציה.
הבעיה שלי היא שיש פה סתירה לוגית שאתה לא שם לב אליה. אם אייזנקוט היה מצליח, חלילה, להגיע לאיחוד עם לפיד וגנץ ולעקוף את בנט במנדטים - כל הגוש הזה היה קורס. ברמה שהקואליציה הנוכחית הייתה מגיעה למספרים גבוהים יותר מהבחירות האחרונות.
אסביר: הקריירה הקצרצרה של לפיד כרוה”מ זמני טירגרה יותר מדי אנשים (ובצדק). להלן:
אחרי הניסיון הכושל הזה (זה מדהים שהשמאל לעולם לא יפספס הזדמנות לפספס הזדמנות) כל אדם שפוי במדינת ישראל* הבין שבנימין נתניהו הולך להיות ראש ממשלה לעוד הרבה שנים, אלא אם כן תהיה לו אלטרנטיבה ימנית אמיתית. בנט איש ימין שכיהן כראש ממשלה די מוצלחת בסופו של דבר הצליח למצב את עצמו כארלטרנטיבה. לראיה, הוא היחיד שמתמודד ראש בראש עם נתניהו בסקרי דעת קהל על התאמה לראשות הממשלה.
*אדון אייזנקוט כנראה פחות מסכים איתנו, וניסה בחודשים האחרונים, ובשבועות האחרונים בפרט, לגדול על חשבונו של בנט. איחוד של אייזנקוט עם מפלגה נוספת, ועקיפה חלילה של מספר המנדטים של בנט היו ממוטטים את כל הגוש הזה. בנט הבין את זה, ולפיד לכל הפחות הסכים עם התאוריה הזאת, אחרת הוא לא היה מתאחד לתוך מפלגה של איש ימין מובהק.
אתה ברצינות חושב שבנט עשה שיפט לשמאל? זה בגדר פנטזיה לטעמי, ועצם זה שהביביסטים לא מפסיקים לפמפם את זה רק מוכיחה את העובדה שמדובר באגדה מבחינתי. זה רק מראה שהם מפחדים. הם לא היו מפחדים ככה אם בנט באמת היה חובר לשמאל, כי אז הם היו יודעים שהמצביע הסביר לא מטומטם.
בהינתן שאייזנקוט לא הסכים לקבל את בנט כראש הגוש, ובהינתן שאם בנט לא ראש הגוש, אז ביבי זוכה במלכות נצח - אני לגמרי מבין למה לפיד הסכים לשים את העמדות הפוליטיות שלו בצד ולעמוד מאחורי איש ימין מובהק. אייזנקוט ניסה להרוס את האלטרנטיבה היחידה שנבניתה פה במשך 5 שנים, ואייזנקוט צריך לעבור קניבליזציה רצינית עד שיסכים להיכנס גם הוא לעמוד מאחורי בנט.
ברגעים אלו, בעודי כותב את התגובה הזאת - אני שומע דיווח שאייזנקוט כבר פנה לשאר המפלגות בגוש בניסיון לצרף אותן אליו. הוא לא מוכן לוותר וינסה בכל זאת לעבור את בנט, ולכן זה רק מחזק אצלי את התחושה שהאיחוד הזה היה מהלך מונע. ליצור את הבידול הזה בין המפלגה הגדולה של בנט לבין זו הבינונית של אייזנקוט, לפני שעולה לאוויר השאלה “מי צריך להיות ראש הגוש?”
על לפיד אפשר לומר הרבה דברים אבל הוא מוכן לוותר על המון על מנת להגשים את האידיאולוגיה האמיתית שלו - רק לא ביבי.
אתה לא טועה, אבל כשאייזנקוט עושה את מה שאייזנקוט הוכיח כבר כרמטכל שהוא יודע לעשות הכי טוב, מהלכים מטומטמים, אני לא באמת יודע כמה אלטרנטיבות היו. לצרף את ליברמן? גם אז דפקת את הבידול ביניהם, ואולי אפילו בצורה יותר גרועה.
גניבת דעת ביביסטית בעייני. הדרך להחלפת נתניהו היא המלכת רוה”מ ימני מושחת, משסה ומסית באחד ימני לא מושחת ומאחד. זה מה שבנט גדול צריך לפמפם למחנה השני, וזו הסיבה שבנט כל כך מפחיד אתכם. הוא יוכל לעשות את זה רק כשאייזנקוט יעוף מהדרך, כי האידיוט הזה מנסה למכור את הסיפור של ראש ממשלה שמאלני. אם כבר אז הייתם צריכים לשחק על הטיקט הזה, ולנסות להפחיד מצביעי בנט/ליברמן מהאיש הזה.
הוא לא עובד אצלי, כן? הוא לא חייב לי כלום כי אין סיכוי שאצביע לו, וגם אם כן היה סיכוי כזה אז עדיין מדינה חופשית, וזכותו לעשות מה שהוא רוצה. מטומטם ככל שיהיה בעייני. ועם זאת, הוא לא מוכן לקבל את התזה שהדרך היחידה להחליף את ביבי היא לייצב את כל השמאל והמרכז מאחורי בנט (או איש ימין אחר אם יימצא כזה, אבל ספוילר - לפחות לא בבחירות הקרובות).
בהינתן שהוא לא מקבל את התזה הזאת - אני מבין שאם הוא יצליח במזימתו אז יש רק 2 תסריטים:
הוא יצטרף לממשלת נתניהו ויתן לו עוד 4 שנים.
לנתניהו תהיה ממשלה מספיק רחבה ויציבה גם בלעדיו.
בתסריט האידיאלי - כולם מתייצבים מאחורי בנט, מסבירים למצביעים ממרכז ומשמאל שהם לא יקבלו מדינה פלסטינית וכל הממבו ג’מבו הזה, אבל שהם כן יכולים לקבל ראש ממשלה שלא יחריב את מדינת ישראל. לעמוד כגוש יציב מאחורי בנט, מה שיגרום לאנשים לרוגע וביטחון שהממשלה הזאת תעבוד כמו שצריך מבלי שינסו לנגח את ראש הממשלה ולדחוף לו אג’נדות שהוא (ורוב עצום בעם) לא מאמין בו - ואולי גם על הדרך יפסיקו להבריח מצביעים פוטנציאלים מהגוש. מבחינתי הם צריכים לנסות לבדל את עצמם אחד מהשני בגורמים כגון דת ומדינה, שילוב חרדים / ערבים, כלכלה וכו’ כו’ וכו’
בקיצור - לתת לבוחר להבין שאם הם לא יתפשרו על ימין ממלכתי, כזה שיעבוד למענם, וישים אותם במרכז - אז הם יקבלו עוד 4 שנים של ביבי, חרדים, סמוטריץ’ ובן גביר. 4 שנים של שחיתות ציבורית גואה, 4 שנים של הרס הכלכלה לטובת החרדים, 4 שנים רצח משתולל ברחובות, 4 שנים של פילוג ושיסוי מתמיד והכי גרוע - 4 שנים שבהן יהיה לממשלה הבאה המנדט הציבורי להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, כי הפעם הם יוכלו לטעון שהם קיבלו את המנדט למרות הפגנות המהפכה המשפטית, ולמרות השבעה באוקטובר. קיצר לומר קדיש על המדינה בערך.
טל אני חושב שאתה ממש טועה, בנט כשהוא מצליח להביא קולות מהימין הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית, הופך ללשון המאזניים. הסיכוי שהקולות לא יתחלקו שוב כ בעד/נגד ביבי שייך רק כשיש מי שמצביעים בעד בטחוני + קפיטליסטי שמציע בנט מבלי להתחייב לשום צד במפה. (גם ליברמן בערך שם, אבל חוץ מזה שהוא וולגרי, מושחת כמו כל הותיקים ולא עשה כלום בערך כל שנותיו בהן הוא בעיקר מדבר).
ברגע שכדי להגדיל את הנפח שלו כמתמודד ראוי לתפקיד ראש הממשלה ולא כגנב קולות עם 6 מנדטים ע"י זה שהוא מתחבר ללפיד, הוא די שרף את המצע שלו. ובטח ככה קשה לבנות בייס ימני רציני לעומתי לכל החבר’ה מהליכוד.
ברור לשנינו שלא התכוונת לפרסונות, אלא ניסית למכור את תסריט הבלהות הביביסטי שממשלה ברשות בנט, תמכור את המדינה לסמול והערבושים.
בעייני זו גניבת דעת, כי שנינו מבינים שהדרך להחליף את ביבי היא ע”י ממשלה ימנית, או לפחות בעלת מדיניות לא פחות ימנית משל זו הנוכחית (שזה קל, אבל זה דיון אחר). ראינו את זה עם הניסוי של 2021, בו הממשלה הייתה מורכבת משלל גורמים מרחבי הקשת הפוליטית, אבל גורמי המרכז והשמאל סתמו את הפה בנוגע לכל מה שיכול להרוס לממשלה הזאת.
יכול להיות מדהים בעייני, אם אייזנקוט הבלתי הזה יכנס תחת בנט. נקבל מפלגת ענק של בנט + מפלגת לווין ימנית איכותית. אם אייזנקוט ימשיך להתעקש לרוץ לבד, וישראל ביתנו תחליש את בנט אז זה עלול להיות לא טוב.
אתה צודק, אבל ברגע שאייזנקוט מתקרב לבנט במנדטים ומעלה את השאלה “מי יהיה ראש הגוש?” - כל המצע הזה לא שווה כלום. אייזנקוט הוא המסמר החלוד הזה שנכנס לך לרגל, בזמן שאתה מנסה לטפל ביד הקטועה והמדדמת שלך. אם תתמקד רק במאקרו, אתה תזכה לשרוד את קטיעת האיבר ואיבוד הדם, אבל אתה תמות מוות איטי ומחריד.
אין ספק שזו סיטואציה חרא, בנט צריך היה לבחור בין אלטרנטיבות גרועות בתוך גוש שמפסיד יותר סבבי בחירות מאשר הגוש השני מנצח - אבל אני לא חושב שבהינתן האילוצים, הוא עשה טעות.
בכוונה קראתי לו ‘ראש מועצת ישע לשעבר’, לשם הקצנה רטורית. ברור לי לחלוטין שהוא לא ‘הפוליטיקאי המתנחל הטיפוסי’ סטייל יוסי דגן, אורי אריאל או סמוטריץ’.
עם זאת, אני גם לא מסכים עם הניתוח שלך אותו (לפחות הגרסה ההיא שלו). גם אם הוא לייט, כיפה קטנה, הייטקס, או כל דבר אחר שתרצה לקרוא לזה - הוא עדיין איש ימין אמיתי, אידאולוגי, שהתאכזב מחוסר היכולת/רצון של ממשלות הימין ליישם מדיניות ימנית אמיתית, ורצה לאתגר ולשנות זאת. גם החיבור לבית היהודי בזמנו הוא הרבה פחות מלאכותי בעיניי ממה שאתה מתאר, אלא ישב על קרקע משותפת רחבה (לכהן 15~ שנה בתפקידים שונים בלב הציונות הדתית ההתיישבותית, זה חתיכת התמדה מרשימה כדי להוות “מקפצה” בלבד). זה לא דומה בכלל ללפיד ולמצביעיו, שההתנחלויות עבורם הן במקרה הטוב סידור בטחוני פרגמטי זמני סביר, ובמקרה הפחות טוב מסחטת כספים מושחתת ומשחיתה.
זה קצת מזכיר לי את המיני-וויכוח שהיה לי בזמנו עם @whykds, שבגדול ניסה לשכנע אותי (ללא הצלחה) להצביע ללפיד/גנץ/אייזנקוט ושות’, כי לדבריו אני לא כזה רחוק מהם אידאולוגית. העניין הוא, שנראה שגם אורי וגם אתה לא לגמרי מבינים, זה שעבור אנשי הימין האידאולוגי ‘העמוק’ - אלה שנכוו בעבר מאוסלו שעבר ע"י קולות של ח"כים “ימניים”, מההתנתקות שהובלה ע"י הליכוד הגדול, מהסכמי Y ועוד ועוד - פיתחנו מנגנוני חשדנות מתקדמים במיוחד כלפי כל מועמד שהוא (ובטח שאנחנו לא סומכים על שאר מערכות ‘האיזונים והבלמים’ שיבואו לעזרתנו ברגע האמת פחחח). ולכן, קשה מאוד “להסתנן” ו"להתחזות" לאיש ימין אותנטי, כשאתה לא כזה באמת.
אפילו ביבי שהזכרת, בתור סוג של ‘אב רוחני’ של בנט, על כל מגרעותיו (הרבות) - לפחות הוכיח דבר אחר בכל שנותיו, וזה שאין לו שום כוונה לבצע מהלכים מדיניים נמהרים ומסוכנים מול הפלסטינים, לא משנה מול אלו לחצים הוא עומד (וזאת למרות שגם הוא אכן רחוק מאוד מאוד מלהיות ‘הפוליטיקאי המתנחל הטיפוסי’). ולכן ביבי הוא דווקא דוגמה טובה במיוחד למה שבנט (אולי) מסמל. השאלה היא האם זו אכן הדמות שבנט מסמל, או יותר טיפוסים כמו שרון, אולמרט, לבני, בוגי, ועוד רבים מידיי כמוהם. לצערי כיום אני כבר לא יודע לומר.
[במאמר מוסגר: מה שתיארתי כאן היא גם הסיבה לכך שהבחירות בישראל הולכות ונהיות יותר ויותר שבטיות עם הזמן - ככל שהפוליטיקה נהיה יותר מסריחה, מושחתת, רעילה ושקרית, כך האדם הפשוט נצמד יותר ויותר למעט שעוד נשאר לו - למי הוא הכי ‘מאמין’, מי הכי נראה כמו מישהו מ’אנשינו’.]
אני כמעט מסכים עם התיאור שלך, רק עם שני סייגים:
‘דתי’ בעיניי לא נוגע לעצם הטיעון בעד ההתנחלויות, אלא לשבטיות, כאמור - השבטיות ה’ציונית-דתית-מתנחלית’. יש מעט אנשים שאפשר לסמוך עליהם שיגנו על האינטרסים הטריטוריאליים שלנו במו"מ שכזה, ושלא יתפתו לסיכוי לזכות בתהילה נצחית, תחת מחבש הלחצים של המלחמה השוחקת והמדממת בטרור מצד אחד, וכת השמאל המשיחית עם ‘פתרון הקסם’ מהצד השני (מהבחינה הזאת, ה"דתיות" בעיניי היא דווקא בצד ההפוך - זה שמנסה לדמיין בכוח פרטנרים בצד השני, גם כשהם בפירוש לא קיימים).
פרקטית, אני אישית הייתי מוכן למסור שטחים תמורת הסדר קבע אמיתי כמו שתיארת, ואני חושב שגם בנט של אז היה מוכן (ושוב, יכול להיות שאני חוטא כאן בהשלכה של דעותיי האישיות על אנשים אחרים, במקרה הזה על בנט). השאלה, כאמור, היא האם ומתי אכן יש סיכוי ממשי להסדר כזה (התשובה הקצרה: עד היום - מעולם לא, וגם לא בעתיד הנראה לעין).
הממ אז פה אני חלוק על הגישה הזאת (שתיאר יפה גם טל בהודעה שלו, בתור הסיבה המרכזית ככה"נ לחיבור הזה בין בנט ללפיד), אם כי אני מבין שייתכן בהחלט שאני בעמדת מיעוט בקרב ‘מצביעי הימין המתנדנדים’ מהבחינה הזאת.
מבחינתי, דווקא בגלל שברור לי מי הם השותפים העתידיים של בנט בקואליציה הפוטנציאלית, ואין לי אשליות לגבי מידת ההשפעה שלו בתוכה - גם בתור ראש ממשלה - יותר חשוב לי להיות בטוח בעמדותיו האותנטיות ושהוא ישמור ‘מימין’ על הקואליציה הזאת, מאשר לדעת שהוא יהיה ראש המפלגה הגדולה ביותר ו/או ראש -הממשלה בפועל. אני מעדיף שהוא יהיה “עוד” מפלגה בקואליציה, אבל עם הידיעה שהוא יפיל אותה אם תנסה לשחק משחקים מסוכנים, מאשר להסתכן בכך שמדובר בעוד אחד ש’רואה דברים משם שלא רואים מכאן’.
כפי שאמרתי - האיחוד הזה אכן פוגע בעיניי בלגיטימציה (הימנית) של הגוש הזה, אבל אני לא חושב שיש מי שמתכוון/התכוון להצביע לו מתוך מחשבה של ‘ימין שמימין לימין’. הגישה היא צנועה יותר, בסה"כ סוג של ‘ימין פלוס-מינוס כמו של ביבי, רק עם כלכלה חופשית יותר, יותר מקצועיות וענייניות והרבה פחות שחיתות, בלי כסף למשתמטים (צבאית או כלכלית), ובלי אחראים ראשיים לטבח המוני שלא מוכנים לקחת אחריות’.
כיום, זה בהחלט נשמע מספיק עבורי. חיכיתי כבר למעלה מ-20 שנה להחלת ריבונות והגבלת האקטיביזם השיפוטי (שלא קרו), לא יקרה שום-דבר אם נחכה עוד כמה שנים עד שנחזור לאיזשהו סוג של שפיות.
החרדים אינם ציוניים. אם זאת, במשך שנים אתם מסבירים לנו למה הברית איתם טובה כי הם רוצים רק כסף, ולא מתערבים במדיניות.
מה ההבדל בין זה לבית לתת לשמאל את רק לא ביבי, ובתמורה הם לא יתערבו במדיניות? אם אתה טוען שהממשלה של סנט עוברת בשמאל, אז ממשלות נתניהו עוברות באנטי-ציוניות.
מה בעצם אתה סופר פה? למיטב היכרותי מנכ"ל מועצת יש"ע היה התפקיד הראשון והאחרון שלו שקשור להתיישבות, והוא כיהן שם במשך שנתיים.
עם זה אני מסכים כמובן. בעיניי בנט איש ימין מכל הבחינות - מדינית, כלכלית, משפטית, you name it. ולכן אני גם לא שותף לחשש (המובן) שלך שממשלה בראשותו תחתוך שמאלה אם לא יהיו שם גורמים מרסנים שהיו בפעם שעברה כמו סער ואלקין.
הטענה שלי היא שבנט הוא יותר ימין-ביבי מאשר ימין-סמוטריץ’, מבחינת המיקום שהדת תופסת בתפיסת העולם הימנית שלו. וכאשר הוא הדגיש את החלק הדתי שלו, זה היה בעיקר אילוץ פוליטי.
מבין את החשש. נראה שכמו ביבי הוא לא רואה בעיניים, ויעשה הכל כדי להיות רהמ - יכניס (או ינסה להכניס במקרה של ביבי) את עבאס לקואליציה, יהיה רהמ עם 6 מנדטים, וכו’. וזה בניגוד מוחלט לתדמית הישרה יחסית שהוא הציג מרגע כניסתו לפוליטיקה ועד הקמת ממשלת השינוי. התאכזבתי ממנו ברמת היושרה, אבל כן התרשמתי שהוא היה רהמ טוב, ולכן במכלול הוא עדיין האלטרנטיבה הרעה במיעוטה, בעיניי.
הזיה, אגב (לא שלך, של הציבור והתקשורת).
א׳ - לא ברור לי איך ניתן להסתכל על הבנאדם ולא לקלוט יש שהוא חסר עכבות. זה מסריח אצלו מקילומטרים. ב׳ - מדובר ברוח החיה מאחורי ׳מחאת המילואימניקים׳ המכוערת של 2006. איש שלא יבחל בשום אמצעים.
לדעתי:
הגדרות השמאל והימין ל ׳לחתוך שמאלה׳ שונות
הפוזיציה תדבר כמו תמיד, לא משנה מה יעשה הימין יגדיר אותו כשמאלן, צפוי מאד
בכל מקרה, נניח שהוא צריך לפלוט איזו הצהרה על שלום עם הפלסטינאים תמורת הסכם כלשהו בחסות נשיא אמריקאי - יעשה את זה? לא יעשה?
אני כמובן מסכים שהממשלה בראשותו תפקדה הרבה יותר טוב, זה מהות הטיעון שלי כבר הרבה שנים. מצד שני מדיונים פה ובכלל הבנתי את הטיעון האידאולוגי של הימין ושהסיכוי של מעבר שכזה, משני הצדדים, די קטן.
ראיתי תאוריה שביבי לא מתכוון לרוץ בבחירות הקרובות בגלל כמה וכמה סיבות (בריאותית, בעיקר), וזה גרם לי לפתח תאוריה אחרת:
ביבי כן ירוץ בבחירות (כי השם שלו שווה מנדטים לליכוד), אבל יפרוש מיד אחרי התוצאות. כי עצם הניסיון “להפיל” את נתניהו כי יודעים שהציבור הימני ילך לאיבוד בלי מנהיג.
אז בלי נתניהו, לא תהיה בעיה למשל לליברמן ובנט “לערוק” בחזרה ימינה לליכוד.
אני חושב שראיתי את התיאוריה הזאת כבר מערכת בחירות חמישית ברצף עכשיו, כל פעם ללא קשר ממשי למציאות בסופו של דבר. גם כל ‘יודעי הדבר’ ש”ידעו” לספר בזמנו על מצבו הבריאותי הרעוע של ביבי - מסתבר עכשיו בדיעבד לאחר הפרסומים, שמדובר היה בניפוח חסר פרופורציות של הנתון העובדתי המקורי.
בסופו של יום זה נשמע בעיקר כמו ווישפול ת’ינקינג יותר מכל דבר אחר (לא שלך אור, אלא של מי שממציא ומפריח מלכתחילה את ה’תיאוריות’ האלה). בסוף כולנו מכירים מספיק טוב את הבנאדם - אין שום דבר בעולם שיזיז אותו מבחירה מהכיסא שלו, ומבחינתו למות בעודו מכהן כראש ממשלה סטייל רוזוולט. כל דבר אחר זה פטפוטי ביצים והסחת דעת מהדרך הנכונה והאמיתית להדיח אותו מכיסאו.
