אתה עושה סלט. יש חוק יסוד (הממשלה) שמגדיר בדיוק מה היא ממשלת מעבר ומה בסמכותה לעשות. בגדול: כמעט הכל, בקטן: בג"ץ מגביל אותה.
ממשלת מעבר יכולה להיווצר מהרבה סיבות שאינן קשורות למיעוט או לכנסת כלל. גם כשראש הממשלה מת הממשלה אוטומטית הופכת להיות ממשלת מעבר, וזה קרה פעמיים בתולדות המדינה. מה שקורה בכנסת באותו זמן - מיעוט, רוב או שבכלל אין כנסת פעילה כי היא פוזרה - לא רלוונטי.
שר לא חייב להיות חבר כנסת בכלל. גם אותך מותר למנות לשר. דוגמאות לשרים שלא היו חברי כנסת יש בשפע והדוגמה האחרונה היא אבי גבאי כשר לאיכות הסביבה. בממשלת מעבר החוק אכן קובע שבעת מינוי שר הוא חייב בזמן המינוי להיות חבר כנסת או לקבל את אישורה. רפי פרץ היה חבר כנסת כאשר מונה, אין שום קשר לכנסות קודמות.
אתה אולי רוצה לטעון שלממשלת מעבר אין זכות מוסרית/ערכית להחליף שרים. סבבה, החוק לא איתך וגם לא פסיקות של בג"ץ בנושא, ויש לכך סיבה טובה והיא שהמדינה צריכה להתנהל גם במצבי קיצון כמו זה שאנחנו חווים.
לגבי הניתוח שלך, ביבי שאני לא ממעריציו הוא אכן גוליבר בארץ הגמדים. אבל במקרה הזה לא היה שום צורך בהפחדה, שקרים, משחקים או תחכום. הוא פשוט שיקף לציבור את המציאות המובנת מאליה שרבים מסרבים להבין אפילו אחרי השבוע האחרון. השקרים במקרה הזה באים מהצד של כחול לבן: לא נישען על המשותפת, נשתמש במשותפת רק פעם אחת, כולםםםם יבואו אחר כך, הליכוד ידיח את נתניהו למרות שזה עתה הוא הביס את יריבו היחיד בפריימריס והגדיל את מספר המנדטים, את החרדים מעניין רק הכסף לישיבות ושאר הבולשיט הגובל באנטישמיות שהם מוכרים לציבור שמחשיב עצמו משכיל ונאור.
זה כבר סתם משחקי מחשבה תיאורתיים אבל הליכוד יאמץ, ישריין ויחלק שלל ג’ובים בשמחה לקבוצת מורדים משמעותית שתגיע יחד. האם יהיה לזה מחיר פוליטי? בודאי, אבל את העבר אי אפשר לבטל. אם החלום של גנץ או אשכנזי היה להיות ראשי ממשלה הם בחרו בצד הלא נכון של המפה, ודאי נוכח העובדה המסתמנת שאידיאולוגית אין הבדל בינם לבין המיינסטרים בליכוד.
לגבי גנץ וה"יעוץ" שלי, כנ"ל - ודאי שתהיינה השלכות אם הוא יוותר. השאלה היא מה האלטרנטיבה. גם לבצע תפקיד משמעותי במדינה לארבע שנים, כשמקביל הוא מאזן את סמוטריץ’ וחבריו, זה יופי של דבר מבחינתו ובסוף בסוף אחרי כל הספינים והקומבינות זאת אמורה להיות המטרה שלו. אם יצליח להוציא רוטציה זה בכלל מדהים מבחינתו. בכל תסריט אחר הוא יכול להתחיל לקפל כבר עכשיו.
ייתכן מאוד שאתה צודק והתחזית שלך תתממש. ההבדל בתפיסות בינינו לא נובע מהשקפות שונות על המציאות בהווה, אני יודע שחרא בשטחים ויש מחירים קשים שאנחנו משלמים על השליטה בהם, אלא על אמונה: אני שותף לתפיסה שלהנהגה הפלסטינית במאה השנים האחרונות יש מטרת על אחת, והיא לא להגיע לשום סוג של הסכם שמדינת ישראל תוכל לחיות איתו. וזאת ההגדרה הכי עדינה שאני יכול לתת לכך שהם פשוט עדיין לא מכירים בקיומנו כאן כמדינה יהודית. השטחים הם בכלל לא האישו, גם אם נתכנס כולנו לתוך שטחי תכנית החלוקה הם יחתמו, ילחצו ידיים על מדשאות הבית הלבן וימשיכו להיות רסיס בישבן שלנו. מסיבות לאומיות, דתיות, כלכליות, אנטי-מערביות - קרא לזה איך שתבחר. מה הפיתרון? אין פיתרון. ממשיכים לחיות ומשתדלים לעשות טוב.
ככלל, למעט הבקעה, סיפוח לא מאוד חשוב לי באופן אישי. אבל הבקעה בכל תסריט עתידי חייבת להיות בשליטתנו. גם המובן מאליו צריך לרדת מהשולחן כשארה"ב נותנת הזדמנות כזאת.