פעם רביב דרוקר ודומיו היו מונפול של מידע. אני אישית עד שלא הכרתי את אדם גולד ודומיו חשבתי שדרוקר הוא התחקירן הכי אמין בארץ. כמה שטעיתי.
יש קטע ביוטיוב שמראים את דרוקר ואילנה דיין מקטרים בתיק תקשורת על הרשתות החברתיות, הם ידעו טוב מאוד למה. מהרגע שניתנה במה לכל מיני אדם גולד ומינהם, פתאום התחילו לאתגר אותם ולבדוק ואז גם לגלות כמה בולשיט הם כותבים…
הבעיה שקשה להפריד בין פרשנים שהם ביביסטים לימין . קלמן ליבסקינד נשאר בודד במערכה.
הסכם השלום עם איחוד האמירויות הוא דוגמה מעולה לבעייתיות בהתנהלות של ביבי:
ביום 12/08/20הוצג הסכם השלום עם איחוד האמירויות.
שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי עודכנו על ההסכם רק אחרי שיחת נתניהו-טראמפ. כלומר ביב עבד על ההסכם לבדו בלי ליידע אף אחד.
ב-18 באוגוסט 2020 העיתונאי נחום ברנע מידיעות אחרונות דיווח, על בסיס מקורות באיחוד האמירויות ובארצות הברית, שכחלק מהעסקה ארצות הברית תפשיר עסקת נשק מתקדם עם איחוד האמירויות, ובפרט מטוסי F-35 לייטנינג II ומל"טים, שישראל התנגדה לה בעבר בתקיפות כדי לשמר את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון.
לשכתו של נתניהו הכחישה את הדברים ומסרה שהיא עדיין מתנגדת למכירת המטוסים למדינות כלשהן במזרח התיכון.
ממשל טראמפ הבהיר כי הוא אכן מקדם מכירת מטוסי אף-35 וכטב"מים מתקדמים לאיחוד האמירויות, בעקבות הסכמת האמירויות לכונן יחסים עם ישראל, אך לא כחלק רשמי בהסכם. שר החוץ של האמירויות אמר שהבקשה לקנייתם קדמה להסכם והם מצפים שהוא יקל על כך.
מכל התיאור העובדתי הזה עולה שלאף אחד אין מושג מה נחתם בהסכם. ביב ממדר את כל מי שמסביבו, את שר הביטחון ואת שר החוץ מהסכם כזה. עכשיו אני לא אומר שאכן הובטחו הבטחות ונעשו מעשים לא כשרים, אבל אין לנו שום אפשרות לדעת. אין שום הליך של בקרה על הפעולות של של ראש הממשלה.
זה אפילו טיפה מזכיר מקרה אחר: בריאיון שערך דני קושמרו עם ביבי בשנת 2008 ברקע פרסומים באותה תקופה על משא ומתן שניהל ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט עם ממשל אסד בסוריה, התייחס נתניהו, אז יו"ר האופוזיציה, ללגיטימיות שיש לאולמרט בתפקידו, בתקופה שבה הוא נמצא תחת חקירת משטרה: מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל", טען אז נתניהו. “קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, (משום ש) הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכול כך עמוקה”.
בהסכם השלום עם מצרים שר הביטחון דאז (עייזר וייצמן) והרמטכ"ל מודרו מהמגעים המוקדמים, בהסכם אוסלו רבין כראש ממשלה מודר בעצמו כשהחתרן הבלתי נלאה מתוך המפלגה שלח את ביילין ואת חבורת האקדמאיים שלו ללונדון. גולדה התחפשה לערבייה רק כדי לנסות להשיג הסדר עם ירדן, מסורת ארוכת שנים עם הממלכה המשונה הזאת. שרון פשוט הקים פורום בחווה שלו עם הקצינים שהוא הכי אוהב.
מרגיש לי שזה בזבוז של דיו וירטואלי אבל מסתבר שזה נדרש כאן:
הסכמי שלום/נורמליזציה (מחק את המיותר בהתאם למחנה הרלוונטי אליך) לעד יהיו רגישים בהקשר של פוליטיקה פנימית וכל עוד הם לא מגיעים כמוצר מוגמר הסיכוי לסכלם גדל.
פוליטיקה היא לא דבר יפה ופוליטיקאים אמיתיים (קרי: לא נסיכים שירשו את מעמדם ולא מי שנמצא בשולי המפה) לעד יתנהלו באופן “בעייתי”: ישקרו, יסלפו וימדרו.
התקשורת לא מסוגלת לנהל איזשהו שיח אסטרטגי רציני ולצערי זה מחלחל לפורום - מדובר בהישג אדיר עבור ישראל שדוחק את הפלסטינים, את איראן ובמידה רבה גם את טורקיה לעמדת נחיתות. זהו תקדים שיקל על מדינות נוספות לצאת מהארון ולקיים מגעים גלויים ופתוחים על אפם ועל חמתם של כל אויבי המדינה.
מה הטענות שנשארו? שיקולים לא כשרים בעקבות המשפט - אבל זה רלוונטי לכל פעולה של נתניהו: בין אם הוא חותר להקדמת הבחירות ובין אם לא, בין אם הוא מבצע את הסיפוח ובין אם לא, בין אם הוא אוכל חביתה לארוחת בוקר ובין אם לא. זה משכנע בעיקר את מי שהחליט להעביר את המידברן לבלפור, השנאה התהומית כלפי נתניהו עוד תוביל את השמאל להגן על סיפוח שטחי C.
לא מכיר את כל ההיסטוריה ומנגנון קבלת ההחלטות בעבר. עצם העובדה שהדברים נעשו כך בעבר לא מעיד על כך שהם נכונים/ראויים
לא טענתי שחייב לערב את כל הממשלה, ניתן עדיין לערב את ראש הממשלה החליפי/שר החוץ.
אין בעיה שפוליטיקאים משקרים, רק שלא יבצעו עסקאות שהתעולות בהן קטנה מהסיכון.
מסכים שמדובר בהסכם מדהים. ברמה הבינלאומית נתינהו הוא נכס אדיר.
טיעון השנאה התהומית הוא בזבוז של דיו וירטואלי. אין לי שום שנאה לנתניהו אלא חשש משיקולים לא כשרים בשל החשש המשפט המתקרב(טיעון שנתניהו עצמו העלה). כאמור אני חושב שמדובר בהסכם חשוב, והתועלות שציינת הם אדירות, השאלה היא תמיד מה ניתן בתמורה. ייתכן וההסכם מצדיק מכירת אמצעים כאלו ואחרים לאיחוד האמירויות(קטונתי), אבל כשיש חשש לשיקולים לא כשרים ראוי לשתף עוד גורמים בקבלת ההחלטות.
מסכים עם הפסקה האחרונה. הטיעון הזה שהם לא בסדר אז גם אנחנו פשוט לא מקובל. אין היגיון להנציח עוולות בטענה שככה הדברים נעשו בעבר.
לעניין נתניהו, בשל החשש של המשפט, ראוי שיעשה ככל האפשר כדי למנוע את החשש משיקולים לא כשרים. בתקופה הזאת מדובר בחשד אינהרנטי שמקבל משנה תוקף לאור הנסיבות.
גם הכלכלן הראשי בתקופת יאיר לפיד התפטר כתגובה על הזית מע״מ אפס. אז אם כולם ״הורסים את המדינה״, כי זה התרגום שלך לאיזה פקיד שהתפטר - אמשיך לבחור בהורסים שלפחות לא מעריצים את אבו מאזן.
זה ששניהם התפטרו לא אומרת שהסיבה שהובילה אותם לזה היא זהה. ברור שהוא התכוון שזה רק עוד מקל למדורה. גם אם בחירת המילים לא מדויקת, זו רק עוד דוגמא לאיך שהממשלה הזאת מתנהלת ולמה שהיא מתעסקת בו.
הסיבה להתפטרות זהה - אי הסכמה עם מדיניות פופוליסטית של הממשלה.
לא, כמו שלא כל מי שבממשלה נגד הפרדת דת ומדינה. אבל מסה קריטית מספיק כן.
כמו כן אי אפשר להתלונן על מדיניות פופוליסטית מאחורי הגב כשמה שאתה מציע זה פופוליזם כלכלי כדרך חיים. למחנה שרובו אינו בממשלה כרגע יש ביקורת תמידית על פקידי האוצר בדיוק על הרקע הזה, אז פתאום מכתב ההתפטרות של מרידור הוא דברי אלוהים חיים? נו באמת.
מרידור כמובן צודק ב-100%, אבל אין ספק שהחיבוק התקשורתי לצעד שלו די משעשע, שכן הוא אכן נעשה מתוך התנגדות לסוג המהלכים שיבוצעו בלי סוף על ידי הפוליטיקאים שהתקשורת מחבקת.
מה שכמובן מראה שמה שמעניין את התקשורת זה לא רעיונות, אלא אנשים. תקשורת רדודה כבר אמרנו?
ממשלה סוציאל פופוליסטית כלכלית, עושה הכל כדי למנוע שפיכות דמים מול הפלסטינים, מנרמלת יחסים עם מדינה ערבית, עמיר פרץ מטיל מכסים, שוסטר מחבק את מועצת הלול, ניסנקורן שומר על מערכת המשפט, מנדלבליט שעד לפני מספר חודשים היה אויב תכף ימנה עצמו גם לראש אגף תקציבים… באמת שהדבר היחיד שנשאר זה לפנות חצי מיליון מתנחלים ולהסכים לזכות השיבה. יש מצב שגם אז הם יתלוננו כי נותרה אידיאולוגיה אחת ויחידה: רק לא ביבי. פשוט שנאה טהורה. שיילך כבר רק בשביל שנראה את מי ועד כמה ישנאו אחריו.
שראל היה כלכלן ראשי (תפקיד די חסר משמעות פרקטית). ישנו הבדל משמעותי בין להתפטר כי דעתך לא התקבלה לבין להתפטר כי כל ההליך מזוהם. זה מתכתב יפה עם ההיסטוריה של ישראל כץ והכפופים אליו.
‘לא, אתם’ לא יכולה להיות תשובה גנרית לכל דבר. ‘אתם’ בשלטון מ 77
אחד התפטר בגלל חילוקי דעות מקצועיים, השני התפטר בגלל הרבה סיבות אחרות.
למה ביקורת על הממשלה הנוכחית תמיד נענית כאן בשני טיעונים: “אבל התקשורת” או “אבל גם הצד שני פעם…”?
נניח שהכל נכון, שיש לנו את התקשורת הכי מוטה בעולם ושפעם היה פה חרא לאללה - איך זה רלוונטי לביקורת על ההנהגה הנוכחית? בסופו של דבר, יש כאן שלטון מסוים כבר הרבה שנים והתקשורת (עם כל הרצון הטוב) לא משנה מציאות.
הטענה שחוזרת כאן כל הזמן היא שכאשר מבקרים את ביבי זה מוכרח להיות באלמנט שבו האלטרנטיבה טובה יותר. אף אחד כאן (נדמה לי) לא ביביסט וכמעט כל הצד “שלנו” בפורום כנראה בצד של מרידור. מועמד שיציע את האחראיות התקציבית ששואפים אליה פקידי האוצר כנראה יקבל את הקול שלי (ומעט מנדטים אם בכלל), אבל כולם משחקים את משחק שפיכת הכספים ולכלוך על הפקידים כשצריך.
@whykds - נדמה לי שאתה ממש מקל במקרה שראל. התהליך שם היה דומה מאד וגם המניעים להתפטרות. בכל מקרה, גם זה במשמרת של ביבי. אכן יש מגמה של חזרה לכל מיני הרגלים רעים של לפני תוכנית הייצוב כבר עשור בערך.