הביקורת לגיטימית ואני גם מסכים איתה כאמור. השאלה זה האם היא מלווה בטענה שצריך להחליף את ביבי, ובמקרה של אורי זה חד משמעית המצב. במקרה כזה הטענה תקפה רק אם יש אלטרנטיבה עדיפה, ולא אם סה״כ רבים על מי יהיה חסר אחראיות ליד ההגה.
זאת היתממות. ביקורת בלי אלטרנטיבה, או על בעיות אינהרנטיות בשיטת הממשל ובכלל בדמוקרטיה, הן כמו ביקורת על מזג האוויר. אפשר להתלונן שחם היום אבל אין בזה שום תועלת או בסיס לדיון
אגב במקרה הזה האלטרנטיבה הדרושה היא לא ראש ממשלה אחר, אלא אוטופיה שבה הפקידים אינם פוליטיים כלל, השר שנושא באחריות וגם שואף להיבחר שוב אינו עוסק בפוליטיקה אלא רק בעבודת המשרד ובמתן גיבוי לאותם פקידים שהוא אפילו לא מינה, ועוד ועוד דברים שפשוט לא יכולים להתקיים במציאות.
למה היתממות? בביקורת על ממשלה יש כתובת, במזג האוויר את מי תאשים? אפשר תמיד לבקר ולהתלונן גם אם אין או שלא מצאת חלופות, זה תופס לפוליטיקה כמו לכל תחומי החיים. מה בדיוק האלטרנטיבה והאם היא יותר טובה זו כבר השקפת עולם ודיון אחר לגמרי.
אם התלונה תקפה לכל ממשלה זה לא שונה ממזג האוויר. תאשים את הטבע או את אלוהים
לא צריך לבטל את הביקורת רק מכיוון שהחלופה באופוזיציה היא יאיר-תרימו-את-העיניים-מהאקסל-לפיד, יש גם נסיבות מקלות אחרות כמו פנדמיה שמגיעה פעם במאה שנה אבל זה די ברור שמשרד האוצר מתנהל עם שליפות מהמותן.
בכל אופן אפשר להניח לבינתיים להדר ותגר של יורש העצר משושלת מרידור, הצעד המעניין והמשמעותי יותר הולך להיות מלחמת העולם שישראל כץ מבטיח מול ההסתדרות.
He can talk the talk, can he walk the walk?
הוא יקצץ להם בשכר, בערך באותו הזמן שח"כ הכנסת הבלבלן ביצים שלמה קרעי יסגור את גל"צ ואחרי זה את התאגיד ואחרי זה את בג"ץ ולקינוח ביבי יפנה את חאן אל אחמר יחסל את החמאס ויחיל ריבונות על ביקעת הירדן. בערך באותו הזמן ישראל כ"ץ יקצץ בשכר המגזר הציבורי.
"
ארגון חמאס הודיע הערב (שני) כי הושגו הבנות לרגיעה עם ישראל, בתיווכה של קטאר. בארגון אמרו כי במסגרת ההבנות, הוסכם לעצור את “התוקפנות של ישראל”, וכן הוסכם עם קטאר על כמה פרויקטים אזרחיים ברצועת עזה לטובת המאבק בנגיף קורונה שהתפרץ ברצועת עזה. “הושגה הבנה להכלת ההסלמה והפסקת התוקפנות הציונית על עמנו”, הודיע הארגון. “במסגרת המאמצים יוכרז על כמה פרוייקטים שישרתו את תושבנו ברצועת עזה ויסייעו בהקלה עליהם לאור גל הקורונה ברצועת עזה בנוסף להחזרת המצב למה שהיה לפני ההסלמה. הארגון מודה ומעריך את המאמץ הקטארי”.
במילים אחרונות ביבי ממשיך לשחד את חמאס, שקט תמורת כסף, וחמאס כרגיל מוציא את ביבי כמו שביבי באמת נראה.
לא חושב, וגם לא מצאתי לזה עדות. מעבר לכך שאתה רואה שכץ יורד הרבה יותר נמוך ומערב הורים.
כשאני אומר שהליכוד פחות דמוקרטי…
הם (בהכללה כמובן) פשוט כאלה. אפילו לא מבינים איפה הבעיה. מצטער, אלה לא מאפיינים של דמוקרטיה מתפקדת. צריך לעצור את זה.
@KB9 תאמין לי שחברי מהסמול חושבים שזו ממשלת ימין בדיוק כמו שאתה חושב את ההפך. זה דווקא סימן שיש ממשלת אחדות. מעבר לזה, לא ברור לי על סמך מה אתה חושב שהסמולני הממוצע בעד המכסים של פרץ. תראה איפה מפלגת העבודה.
מודה באשמה שאני פשוט כזה ובאמת לא מבין איפה הפגיעה בדמוקרטיה במה שהיא צייצה. להיפך, דמוקרטיה במיטבה - נבחרי הציבור מחליטים גם אם הם טועים.
כל מצביעי העבודה עברו לכחול לבן והם לא עשו זאת בגלל אג’נדה כלכלית שהשתנתה. כלכלה היא תחום מורכב יחסית שדורש ידע והעמקה שלא קיימים בקרב רוב הציבור, גם לא בציבור המשכיל מהשמאל עם ההיי-טק והנימוסים האירופאיים. מיטב חבריי באמת לא מבינים שחינוך חינם מגיל אפס רע להם גם אם כרגע יש להם תינוק בבית.
אף אחד לא בעד מכסים, אבל תשאל אנשים האם המדינה צריכה לעזור לחקלאים ומרביתם יענו כן חד משמעי בלי להבין את ההשלכות. רוב הציבור לא מבין את הקשר בין הכיס של הישות הנקראת מדינה למיסים שלו ולכיס הפרטי שלו. זאת צרה חוצת מפלגות שגרמה גם לנתניהו לזנוח את השקפת עולמו הכלכלית. זה פשוט לא משתלם בקלפי.
לגבי הממשלה, במקרה הזה שני הצדדים לא מרוצים בצדק. אם אפילו תקציב הם לא מסוגלים להעביר אז באמת שעדיפה ממשלת מעבר עד אין קץ. פחות בירוקרטיה, פחות הוצאות, פחות חקיקה מיותרת בכנסת.
זה פשטני מדי.
תמיד יהיה לך איזון כלשהו בין משילות לבין הצורך בפקידות חזקה ואיכותית. כשם שהכלכלה היא לא מאה אחוז חופשית או מתוכננת, כך בנושא הזה. כוחם של הפוליטיקאים צריך להיות מוגבל גם הוא, בטח אם יש לך מערכת איכותית עם ידע מקצועי גדול הרבה יותר משלהם. אם כבר, המקרה הזה מהווה הוכחה לכיוון השני.
בדיוק, פופוליזם. לכן אין פה בהכרח קשר לשמאל.
תפקיד הפקידות הוא לעשות את מה שהשר הממונה מבקש ממנה, וזהו. עדיף שהיא תהיה איכותית אבל זה לא קשור לעקרונות דמוקרטיים.
מבחינה פרקטית, אין ספק שלפחות במשרד האוצר יהיה יותר טוב לכולנו אם שר האוצר יתחבא מתחת לשולחן והפקידים יהיו אלה שקובעים את המדיניות וגם המבצעים. אבל דמוקרטי זה לא. האיזון שאתה מדבר עליו בין פקידות לנבחרים (ואני מסכים איתו עקרונית) גורר בהכרח פגיעה מסויימת בדמוקרטיה.
אני מבין את הצורך בפקידות איכותית, אני לא מבין את הצורך בפקידות חזקה.
גם במקרים שבהם התמריצים של המערכת הפוליטית יהיו עקומים בהגדרה? ע"ע לגלגל את הגירעון אל הבא אחריי? אני מניח שאפשר לטעון בצדק שגם הפקידים מושפעים מתמריצים פוליטיים, אבל איך אמור להיראות פתרון חוקתי לדבר הזה?
יש חקיקה לגבי גירעון ויש לא מעט ביקורת פומבית, גם מיודענו יאיר לפיד תקף את שטייניץ על העלאת מיסים בקמפיין הבחירות ולכשנכנס סיפר בתדהמה שהוא “גילה” גירעון שאילץ אותו להתיישר עם חוקי הטבע.
הפיתרון האמיתי הוא תודעה ודיון ציבורי רציני לגבי איזון פיסקאלי. זה משתפר בשנים האחרונות, בין השאר מכיוון שאנחנו לא שבויים יותר בידי שניים וחצי פרשנים כלכליים ללא תואר בכלכלה ועיתונאים שמתכננים קריירה פוליטית. אם זה היה תלוי בהנהלת בתי המשפט לא היינו רואים בכלל איזושהי ביקורת כלפי הוד פקידויותם.
הרצון בפקידות חזקה נובע בעיקר מהתפיסה לפיה אני יודע יותר טוב מרוב העם. זה לפעמים נכון, אבל זה בטח לא דמוקרטי.
זה טיעון שנראה כאילו הוא לקוח מספר של איין ראנד. קיצוני מדי. אני בדרך כלל חושד אם אומרים לי שמשהו עובד תמיד לכיוון אחד בלבד.
ראשית, אנשים טובים וחזקים לא נועדו להיות חותמת גומי בשום ארגון. שנית, לפוליטיקאים יש נטייה לקבל החלטות על סמך שיקולים זרים ולכן כדאי מאד שיהיה מי שיעמוד מולם במקרים מסויימים. אלו מקרים? זה כבר איזון. המקרה של כץ בן ניסו לכופף את כל המערכת בצורה גסה הוא לדעתי אחד מהם. לבסוף - שים לב למדינות שאתה רוצה לדמות אליהם, שם יש מוסדות כלכליים חזקים ועצמאיים (קצת כמו הטיעון על הסוציאליזם - תאורטית רעיון נחמד אבל בפועל אנחנו יודעים איך זה יגמר אם ניקח את זה לקיצון).
אני יכול לנסות לתרום לדיון סיפור אישי שהייתי עד ראיה ושמיעה ואולי יוכל לשפוך קצת אור על שאול מרידור.
לפני כשנתיים הגעתי עם עוד קבוצת סטודנטים לכלכלה לסיור במשרד האוצר באגף התקציבים.
לא אכנס לסיבת הסיור ופרטיו אבל כן אספר שבשלב הראשון נפגשנו עם כמה רפרנטים (״נערי האוצר״) שסיפרו לנו על הפעילות שלהם ועל פעילות האגף וכו׳
בסוף השלב הם נתנו אפשרות לשאלות ואחד הסטודנטים (שאח״כ התברר לי שהוא כתב כלכלי באיזה עיתון זניח בדרום) שאל אותם האם השר נותן את המדיניות והם מבצעים אותה בלי קשר לדעתם האישית או שהם אלה שמתווים את המדיניות.
הם צחקו והציעו לשאול את השאלה בחלק השלישי של הסיור שבו נפגשנו עם שאול מרידור.
הגענו לשלב השאלות בחלק השלישי, הסטודנט לא וויתר ושאל שוב את שאול מרידור מי מתווה את המדיניות.
תשובתו היתה (פחות או יותר מילה במילה עם סטיות קלות):
״ברור שמי שאמור להתוות את המדיניות זה השר ואנחנו צריכים לבצע אותה. בפועל שרי האוצר האחרונים, למעט ביבי, לא מבינים בכלכלה ולכן אנחנו מיישרים את השר עם המדיניות שלנו ובעצם יוצא שאנחנו מתווים את המדיניות. וזה גם דבר נכון היות ואנחנו אנשי המקצוע. ייתכן שיש פה ושם דברים שחשובים לו אז אנחנו זורקים לו לפעמים עצם״
שר האוצר אז היה כחלון.
שכל אחד יבין מזה מה שהוא רוצה.
גם לפקידים יש נטייה כזאת, כנפי מלאכים הם לא חלק מדרישות התפקיד לעבודה בשירות הציבורי. והם בשונה מהפוליטיקאים המוצהרים אינם נבחרי ציבור. לכן מתן כח מוגבר לפקידות הוא לא דמוקרטי.
עם כל השאר אני יכול להסכים: מוכן לשים בצד קצת דמוקרטיה בשביל לרסן אדיוטים כמו לפיד וכחלון מלפגוע לי ישירות בכיס ובחיים. במשרדים אחרים שהם פחות אמפיריים/טכניים מהאוצר ויותר מבוססי אידיאולוגיה כנראה שאקבל את זה פחות (כפי שקורה במשרד המשפטים נניח). בכל אופן אני פרגמטי לחלוטין, רחוק למדיי מאיין ראנד. איך מוצאים את האיזון שאתה מדבר עליו? אין לי מושג, מניח שבאמצעות משיכת חבל תמידית בין הפקידות לנבחרים, כפי שקורה עכשיו. בכל מקרה לא יכול להיות שרק כאשר החבל נמשך לכיוון שלא נח לך זאת קטסטרופה והרס הדמוקרטיה.
לגבי מדינות שאני רוצה להידמות אליהן, אני ממש לא בטוח שזה טיעון שעובד לטובתך. מפתה מאוד לומר שאני רוצה להידמות לארה"ב שבה הפקידים מפוטרים על ימין ועל שמאל ומוחלפים כמעט לחלוטין כשיש שלטון חדש. בצד השני של הסקאלה נמצאת כנראה בריטניה, שם הפקידים חוגגים ועליהם אמר טוני בלייר - שאינו חשוד בביביזם - את הדבר הבא:
Tony Blair said of the Civil Service, “You cannot underestimate how much they believe it’s their job to actually run the country and to resist the changes put forward by people they dismiss as ‘here today, gone tomorrow’ politicians. They genuinely see themselves as the true guardians of the national interest, and think that their job is simply to wear you down and wait you out.”
בשאר המדינות אין לי מושג מה קורה, אני מניח שעל הסקאלה בין לבין. איפה אנחנו כרגע? עקפנו את בריטניה בסיבוב. הסיפור הנהדר של @Dovi הוא טיפה בים.
מה שאני מבין מזה זה שהם עושים את העבודה שלהם. זה לא שהם משקרים לשר בפנים, אלא דוחפים לעבודה מקצועית כפי שהם רואים אותה. זה חשוב שבעתיים כאשר באמת דבילים כלכלית כמו כחלון ולפיד עמדו שם בראש.
צריך להבין, משרד האוצר הוא משרד עם אופי שונה משאר המשרדים. אם בשאר המשרדים תפקיד השר להתוות מדיניות על פי מה שהוא נשלח לעשות אידיאולוגית, במשרד האוצר אם זה היה המצב היינו פושטים רגל מזמן. יש חשיבות רבה מאוד למדיניות כלכלית מקצועית והנזק ששר אוצר לא אחראי יכול לעשות שם גדול אין ערוך מהשאר הנזק, לצורך העניין, ששר חינוך גרוע או שר בריאות יכולים לעשות. זה בכלל לא באותה הליגה.
ולא בגלל ש"כסף" יותר חשוב מבריאות או חינוך (אם כי במובנים רבים הוא יותר חשוב כי האחרים תלויים בו), אלא פשוט כי מאופי התפקיד והאיזונים הקיימים, הנזק האפשרי בכסא הזה גדול פי כמה.
אם אתה בגיל שלי אתה בטח מכיר את הסידרה “כן אדוני השר” (אנגלית זה נשמע יותר טוב). גם קורע מצחוק וגם מדבר בדיוק על הנושאים האלו. הומור בריטי בשיאו!
אני אמנם נוטה לא להסכים איתך אבל לא בהכרח לא מסכים איתך.
ובגלל שאני לא סגור על עצמי רשמתי את הציטוט שהבאת שכל אחד יבין מה שהוא רוצה בלי פרשנות אישית.
אחד הדברים שמאוד מפריעים לי בביבי זה הקטע הזה.
יש פה אדם שככל הנראה מאוד מתאים לתפקיד, הובטח לו התפקיד ועדיין הוא בחר לשים מישהו רק בשם הג׳ובים והליקוקים.
אם ברקת היה בתפקיד, אני בטוח שמרידור היה נהנה לעבוד איתו.
רק שאני לא בטוח מה היה קורה במצב של חילוקי דעות בינהם, כלומר, לא בטוח שמרידור היה מוריד את הראש ואומר ״אתה הבוס, מה שתחליט״
לא שזה מאוד משנה ואין באמת דרך לדעת מה יקרה בפועל (אצל כץ בינתיים הפער בין מילים למעשים בשמיים), אבל לפחות ברמת ההצהרות - ברקת גרוע לאין ערוך מישראל כץ.