רוב הימין, כמו גם רוב השמאל, לא יודע מה זה סיפוח. מצביע ממוצע מימין יודע שהוא צריך להיות בעד ומשמאל שהוא צריך להיות נגד, וזה הכל. יש מיעוט מזערי שמעורה פוליטית שאשכרה אכפת לו מהדברים האלה.
הסכמי שלום קצת יותר קל למכור כי הם מוחשיים כמו בופה במלון חמישה כוכבים בדובאי, אבל גם זה לא ממש מזיז מצביעים ממקום למקום.
להלן שיעור הצמיחה בתוצר לפני הקורונה:
שלוש השנים הראשונות של טראמפ: 2.3, 3.0 ו-2.2 אחוזים לשנה. הממוצע: 2.49%
שלוש השנים האחרונות של אובמה: 2.5, 3.0 ו-1.7 אחוזים לשנה. הממוצע: 2.44%
שיעור הגירעון התקציבי ביחס לתוצר:
שלוש השנים הראשונות של טראמפ: 3.4, 3.8 ו-4.6 אחוזים לשנה. הממוצע: 3.93%
שלוש השנים האחרונות של אובמה: 2.8, 2.4 ו-3.11 אחוזים לשנה. הממוצע: 2.77%
טראמפ בעצם שיחזר את שיעור הצמיחה הממוצע של אובמה אבל עם גידול ברור בגירעון התקציבי. הגירעון עצמו כמעט הוכפל מאז שנכנס לתפקיד, וכל זה כמובן לפני משבר הקורונה.
לגבי שוק העבודה: כאשר אובמה נכנס לתפקידו ב-2009, ארה"ב הייתה בקיצוב של איבוד כ-750 אלף משרות לחודש, שוקי ההון היו במשבר, תעשיית הרכב על סף קריסה, בנקים במשברים ומה לא. שיעור האבטלה הגיע ל-10%. זה המשק שאובמה ירש.
שיעור האבטלה שטראמפ ירש? פחות מ-5%, שהוא למעשה שווה (או כמעט שווה) לשיעור האבטלה הטבעי בארה"ב. במילים אחרות, ארה"ב הייתה למעשה בתעסוקה מלאה עוד לפני שטראמפ נכנס לתפקידו, ושיעור האבטלה היה במגמה מתמשכת של ירידה.
לגבי הדיבור על שיעור האבטלה של המיעוטים: כאשר אובמה עזב את הבית הלבן, שיעור האבטלה של אוכלוסיות אלה היה כבר במגמה מתמשכת של ירידה, והוא המשיך לרדת גם בשנים הראשונות של טראמפ. זה לא היה תוצר של מדיניות מסויימת של טראמפ. נא ראה את הגרף הבא:
כאשר אתה נשיא ארה"ב, אתה צריך לפעמים להתמודד עם משברים, והשאלה היא איך אתה מגיב. טראמפ כשל, וזו סיבה נוספת מדוע הוא לא זכאי לקדנציה שנייה. כישלון של נשיאים בסוגייה אחת או שתיים כגורם לכישלון בבחירות הוא לא חדש: זה מה שקרה לקארטר אחרי המהפכה באיראן, למשל. טראמפ, בניגוד לאובמה, טראמפ לא ירש את המשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30 ואת מלחמת עיראק, וזה היקל עליו את החיים ב-3 השנים הראשונות. אך ברגע שעמד מול המשבר הראשון שלו, הוא כשל.
זו תשובה ארוכה ממה שתיכננתי, אבל אני עדיין מרגיש שהנקודה העיקרית שלי לא ברורה: עבור רבבים, הדימוקרטיה הייתה הסיבה להצבעה. שים לב לנתון הבא: בוויסקונסין, טראמפ הפסיד בקרוב ל-22 אלף קולות (אירוני, שכן זה המספר בו ניצח את הילארי). בוויסקונסין, רפובליקאיים המועמדים לקונגרס קיבלו כ-50 אלף קולות יותר מטראמפ. על מה זה מלמד? זה אומר שהיו רבים במדינה זו, ואחרות, שפשוט חששו מהאיש הזה והלכו עם ביידן או לא בחרו בנשיא בכלל.
טראמפ הפחיד יותר מדי אנשים ברטוריקה שלו, בין אם התכוון ובין אם לא. כאשר עתידה של הדימוקרטיה בסימן שאלה, לא לוקחים סיכונים. בשביל מה? בשביל צמיחה של 2-2.5% בשנה? כל נשיא סביר יכול לספק זאת, אבל בלי הרעש והצילצולים… וכן, בלי חשש לעתיד המוסדות.
אענה לשאלה זו במפורט בהמשך.
אם טראמפ היה גזען לא היו בוחרים בו בבחירות האחרונות יותר בני מיעוטים מפעם שעברה. אם טראמפ היה גזען הוא היה מנסה לפגוע בכוונה בבני מיעוטים.
זה הנקודה שניסיתי לעלות.
לגבי סכנה לדמקורטיה. מהיום הראשון שטראמפ נבחר המימסד האמריקאי בשרות המפלגה הדמוקרטית ניסה “לחסל” אותו. מזמין אותך לכתוב גדי טאוב ביוטיוב , לי היה לקשה להסביר את זה טוב כמוהו.
אתה גם מוזמן לבדוק מי הורה ל"רגל" אחריו ואחרי יועצים שלו בזמן מסע הבחירות נגד הילרי…
נ.ב נגד ביידן ונגד הבן שלו יש הרבה יותר “תחקירים” וראיות למוערבות של מעצמה זרה (הממ סין) מאשר אי פעם היה לטראמפ…
מה דעתם על הפיצול בימין? אני בתור אחד שרואה את עצמו ימין ליברלי חילוני מאוד אוהב את זה. הצבעתי לימינה בבחירות האחרונות למרות המצע הדתי שלה בעיקר בגלל בנט ושקד ולמרות המצע.
הלואי שזה יצליח. די פסימי אבל סוף סוף יש פתח תקוה לממשלת ימין אמיתי בבחירות הבאות.
(גילוני נאות לפני המפץ . התכנותי ללא ברירה להצביע לשקד ובנט, עכשיו אני באמת שוקל להצביע לגדעון סער)
מזדהה עם מה שכתבת על היעדר מפלגת ימין ראויה. בכל זאת, לפני הפתק בקלפי, בוא נראה מה הכיוון שלו ומי הרשימה שלו.
ומאיפה לך שגדעון סער מחזיק באידיאולוגיה שמתאימה לימין ליברלי חילוני?
בינתיים, הדבר העיקרי שהתרשמתי ממנו בשנתיים האחרונות זה שמדובר בעוד מאותו הדבר. אין סוף סיסמאות וכמעט ו-0 מילים על מדיניות.
אני לא יודע, אבל תמליץ לי אתה על מפלגת ימין ראויה . אני באמת ישמח לשמוע (ללא ציניות). אני לביבי גם אם תצמיד לי אקדח לא יצביע בחיים. גם לא לליכוד הנוכחי. (אולי אם אמיר אוחנה בעתיד יחליף את ביבי)
לדעתי זה התפתחות מאוד חיובית לימין, הביבסטים צורחים כהרגלם. אבל אם סער יצליח לעבור את 10 15 מנדטים ויגנוב לכחול לבן ויש עתיד קולות. זה אומר שהיה שלושה מפלגות ימין חזקות ליכוד ימינה ומפלגה של גדעון סער. ויותר חשוב זה אומר שביבי יותר לא יוכל לעשות את הבגידה הקבועה שלו ולברוח לממשלת אחדות. אז למה יש לאנשי ימין סיבה לקטר או להתבכיין? גם אם לא תצביעו לסער ואפילו תבחרו לבחור משום מה בליכוד. הבוקר הזה אני יותר אופטימי. לימין סוף סוף יש סיבה ללכת לבחירות.
אוריה עומד להגיב. אז זה מוקדש לו. אני מקוה ששרן השכל תעזוב גם את הליכוד ותצטרף לסער. ואז בליכוד יהיה 0 גדול של ימין ליברלי כלכלי.
כרגע, היחידה שראויה זה ימינה, ומדבר אתאיסט חוזר בשאלה. בימין. אם הייתי איש שמאל אז חד משמעית מרץ. 2 המפלגות היחידות בארץ שעוד מדברות אידיאולוגיה ומדיניות. כל שאר המפלגות (כולל הערביות) זה חרטא אחת גדולה ומפעל ג’ובים. זה אגב גם למה אני עדיין יכול להבין בחירה בנתניהו (וגם אני כבר סולד ממנו): מבחינת מדיניות פנים הוא אותו חרא כמו כל השאר, שלא יהיה ספק. זו אותה פוליטיקה עם אותן מגבלות של הדמוקרטיה (=הכח העודף של החרדים, ועדים וכו’). אבל את היתרונות שלו (חוץ וביטחון) הוא מביא בענק, בשונה מאחרים.
אין לי מושג עוד במי אבחר… אם פייגלין ו/או הרשימה הליברלית החדשה איכשהו ירוצו זה כנראה יהיה בפלטפורמה שלהם, אם לא, נראה.
זה נכון מאוד. מדובר במכה קשה מאוד לשמאל הישראלי שבגלל סער מאבד לא מעט קולות של “רק לא ביבי”. ובצדק, כי זה גם מהווה חלוקה נכונה יותר של הקולות בעם. השמאל-מרכז הרוויח המון קולות במערכות האחרונות שכל מה שרצו זה להעיף את ביבי, גם בלי להסכים עם האידיאולוגיה.
זה קצת תלוי מה זה נקרא ימני היום ולדעתי מדובר בחרב פיפיות באותו הקשר.
פעם היה ציר חד מימדי שנקבע לפי היחס לפלסטינים, ואז נגיד בנט הוא “ימין קיצוני” ואילו סמוטריץ’ נועד להיות באופוזיציה בכל תסריט סביר (אם תרצו אריה אלדד שכזה). הייתי בדיון משעשע לפני כמה שנים במסגרת של “דו-קיום” או חרטא בסגנון באוניברסיטה, הסטודנטים הערבים דיברו על ליברמן שר הביטחון בתור אירוע מפחיד/מכונן ואילו אני טענתי מנגד שמדובר באדם שהיה בכל תפקיד אפשרי במסגרת קואליציות כבר מיליון שנה: זו גם הסיבה לכך שבזמנו הוא נהנה מתדמית איווט האיום (הוא-כבר-יראה-להם-מה-זה בתת מודע הישראלי). על כלכלה היה שיח שטחי בעיקרו שנבע מהישגים נקודתיים או שיוך מגזרי.
היום הסיפור הוא אחר והדיון הוא רב מימדי, או יותר נכון - הדיון הוא על מה הדיון, כלומר המיסגור שלו והאנשים שאמורים להימשך לסער הם לרוב אלו שעדיין נאמנים לציר המקורי של האידאולוגיה בפוליטיקה הישראלית - נניח עד כמה אתה מתעב את ערפאת מ1 עד 10 תחת ההנחה שנתניהו הוא ציניקן מושחת שמפלג את העם.
באופן פרדוקסלי הליכוד הוא אמנם המפלגה הגדולה בכנסת, אבל הוא לא מייצג את המיינסטרים ולא מתנהג כמיינסטרים - לפחות לא מבחינת מה שאנחנו קוראים בעיתון, רואים על המסך ואם אתם יהודים חילונים במעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה כנראה גם לא מה שאתם שומעים מחברים/קולגות/משפחה. לצאת מהארון באותו הקשר זה אירוע.
בציר הדיפ-סטייט - ממלכתיות הליכוד הוא הסמן הרדיקאלי נכון להיום וזה הסוד האמיתי להצלחה הפוליטית שלו: כנראה שבעיקר באופן תת-מודע, מה שנחשב בעולם “הרגיל” כטוב בליכוד זה רע ולהיפך - אי אפשר לטעון שהתקשורת עוינת כשאישתך פותחת את המהדורה של השידור הציבורי או כשהראיונות מלטפים וזה בדיוק סוד הכח של נתניהו ושל הליכוד כמפלגה. ככל שתוקפים אותם יותר כך הם מתחזקים בקרב הבייס, זהו אישוש רקורסיבי ולמרות שבנט מצליח לפזול למרכז בהצלחה בתור “המקצועי” הוא לא נשען על הגזע* היציב באמת: מעמדו עלה בתוחלת אבל גם עלה בשונות ואין ספק שסער מתכנן לעשות את אותו הדבר. מהלכים די רציונאליים עבור מי שיכולים לייצב את עצמם בתור היורשים כשנתניהו יפרוש (אם הם יחיו עד אז).
בחזרה לדיון מצבו על הימין באותו הקשר - היום הימין עסוק בעיקר בסוגיה המשפטית (סליחה ומחילה מפעילי הליברלים בליכוד כאן) והאוזר + הנדל הכשירו את השרץ מהבחינה הזאת: כשממנים מליארד שופטים בשתי דקות להחרים את הדיון זה כמו לאמר שמבחינתי מכבי חיפה היא אלופה בעונת הקיזוז, בעיקר מעיד על חוסר אונים. בנט ושקד שרצו עם הסיסמה שמשווה בין חמאס לבג"ץ כבר לא מזוהים עם הרעיון מכיוון שהם (בניגוד לאוחנה, קרעי, עמית הלוי ועוד שחקנים חדשים שמתנדבים להיתפס כמצורעים) לא מוכנים לשלם את המחיר התדמיתי. בהקשר הזה אני לא בטוח איך מפלגת סער תתנהג בעתיד הקרוב, גם ככה חלק ארי ממצביעיה יהיו אנשי רק-לא-ביבי ובסוף המצביעים משפיעים על אופי המפלגה.
אז בקצרה: בציר הישן השמאל הציוני נמחק לחלוטין - יש-עתיד, מרצ וכחול לבן ביחד מרכיבים 25 מנדטים לפי הסקרים. אבל כל עוד אין שינויי עומק בבתי המשפט ההשפעה של הרשות המבצעת תישאר קוסמטית בחלק ניכר מהתחומים (מדיניות הגירה למשל).
*קיבלתי אזהרה אוטומטית מהאלגוריתם של totalfootball אז כדי להבהיר - אני לא גזען.
נולדת לבן אז אתה פריבליג לבן וגזען ועד שלא תוכיח אחרת אז אתה גזען!
אוריה ביום שהקורונה עוזבת אני מגיע להופעה שלך גם אם תופיע בקרית שמונה…
אני דורש להפסיק את הדיון ולערוך דיון חוזר מחר. אסור שב2020 אנשים יתבטאו כך.
שכחת “שוביניסט” ו"הומופוב". תתבייש.
טוב הודעה אחרונה שלי, כי זה טיפה מסיט את הדיון אבל אני חייב לסכם:
https://twitter.com/TitaniaMcGrath/status/1334126665086201857
ובתרגום @Uriah:
"I am so proud of Uriah for transitioning and becoming a beacon of hope for humanity.
That said, now Uriah a straight man he is officially an oppressor and deserves nothing but our contempt.
#Canceluriah
מצטער היתי חייב…
ואם לחזור לדיון שהשמאל ירגע ויחזור למציאות הוא אמור להתחיל ולהבין שהוא בבעיה גדולה. לימין מובטח רוב מוחלט בבחירות הבאות. אם הסקרים אפילו בצורה חלקית יסתברו כנכונים, ולימין יהיה יותר 65 ח"כ. ביבי גם אם ירצה לא יוכל להקים ממשלת מרכז. הוא היה תלוי לחלוטין בבנט וסער.
הפחד שלי, גם ביבי וגם וכחול לבן מבינים את זה.
רק בחירות.
אני מת עליה, היא ממש משעשעת
זה הוא 
עשית ספוילר…
נשיא ארה"ב, גבירותי ורבותי:
https://www.washingtonpost.com/politics/trump-raffensperger-call-georgia-vote/2021/01/03/d45acb92-4dc4-11eb-bda4-615aaefd0555_story.html
‘I just want to find 11,780 votes’
הוא מבקש מה-Secretary of State של גורג’יה (האמון על הבחירות) למצוא לו קולות על מנת שינצח בבחירות במדינה. כפי שאפשר לראות בלינק, יש הקלטה של השיחה.
מדובר במדינה בה המושל רפובליקאי, ה-SOS רפובליקאי, ולמעשה מקום הנשלט לחלוטין על ידי רפובליקאיים. אנשים אלה תמכו בו בבחירות האחרונות.
סמאר מה עם האנטר ביידן?