אני רוצה את שרן השכל כראש ממשלה. יש הבדל בין הרצוי לבין המצוי - אם הייתי ציני לא הייתי מנסה להתפקד ולפקוד פעילים.
ברור שלא במקרה, אבל זו גם בדיוק הסיבה לכך שלכל המנץ’ים לכאורה אין צל של סיכוי. כשבנט נכנס לתאקל עם שרה נתניהו הוא המציא את עצמו כמותג - לכן לדעתי הוא יכול להיות יורש אפשרי. גם לפיד לא מוכר מפלגה, הוא מוכר את עצמו כמעין תמהיל ניואייג’י-סוציולוגי מוזר - אבל הוא עדיין פנים מוכרות והוא לא נתפס כהומופוב, גזען או קיצוני.
חלומות לחוד ומציאות לחוד ובמציאות יש לך מספר מצומצם של מועמדים ריאליים. אלו שמתוך הליכוד חלשים או סתם לא מתקשרים, אלא שמחוץ לליכוד מוכרים את עצמם כמותג: לפיד, בנט ובאופן די משונה ופחות רלוונטי כחלון.
[quote=“mos56, post:159, topic:251, full:true”]
הם בנו את הליכוד להזכירך. מי היה שמיר?, בגין? מרידור? בזכות מי הליכוד יצא מהאופזיציה ועלה לגדולה?[/quote]
בזכות בגין האבא, בשנים בהם בגין הבן רכש השכלה בתחום שמתאים לרמת הכריזמה שלו - אבנים. (דוקטור לגאולוגיה)
מרידור האבא נלחם במחתרות כמו בגין האבא וכמו שמיר, דן מרידור נחרט בזיכרון הקולקטיבי הישראלי בתור מי שמחפש את החתולה שלו.
אין ספק ששניהם אנשים חיוביים, אבל הם לא פוליטיקאים משמעותיים ולמרות תנאי פתיחה נוחים הם לא השאירו חותם. זו הקללה של מי שיורש נסיכות מבלי להרוויח אותה. ה"פינוק" מסתכם במישור הפוליטי ולא בשום מישור אחר למען הסר ספק.
שמיר איננו נסיך ואיננו רלוונטי.
מיהו נשיא המעצמה הגדולה בעולם?
יש מצב שהתשובה לשאלה שלך היא כן וזה גורר אותנו שוב לדיון סביב הPC: ישנה ריאקציה שמובילה לריאקציה. אזרחי ישראל לא אוהבים פוליטיקאים מושחתים, אבל הם לא אוהבים גם הפגנות ממומנות בידי גורמים כמו הקרן החדשה לישראל.
דמוקרטיה היא משחק סכום אפס והבחירה היא תמיד בחלופה הכי פחות גרועה.