אף אחד פה לא השקיע בביטקוין שהיה בסביבות ה 16 אלף usd למשך כמה שבועות ?
@Ender
לדעתי המסקנה מהפוסט היא בדיוק מה שאמרנו. אין כלל אצבע לא לפה ולא לשם.
אנחנו נוטים לקחת את עמדת שוק ההון כי בישראל ישנה מוסכמה שגויה שדירה זו ההשקעה האופטימלית.
לדעתי גם כן יש הזנחות קצת לא הוגנות בחישוב. מעלויות התפעול (תיקונים, נזקים וכו’) לזמן (חיפוש הדירה, חיפוש הדיירים, רדיפה אחרי בעלי מקצוע).
אבל בכל מקרה, כמובן שדירה זו לא השקעה רעה ככלל אצבע, צריך להסתכל על המספרים.
אין לי לב לרכבת ההרים הזו. אולי אם היה לי הרבה יותר הון ממה שיש לי הייתי מפזר את חלקו לשם, אבל בהינתן שעדיין לא ברור לי השימוש של זה מעבר למכשיר ״אצירת ערך״ בנוסך זהב, הספקות הגדולים (מאד) שיש לי לגבי האפשרות הטכנית לשימוש המוני ונרחב, והתנודתיות הפסיכית - אני לא נוגע.
הכלל הכי חשוב בביטקוין ובכל מטבעות הקריפטו זה להשקיע שם רק כסף שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד.
אבל אפשר לעשות שם כסף פסיכי אם עולים על הרכבת הנכונה, אבל כמובן שהרוב מפסיד חלק גדול מההשקעה ובורח.
הביטקוין כמובן היא ההשקעה הכי בטוחה בעולם הקריפטו.
מה שאתה אומר מתייחס רק לתנודתיות, אבל לא ליתר הפרמטרים. אני מסתכל על הכל בפרספקטיבה של השקעה ארוכת טווח, נניח עשור ומעלה, ולא מתכוון להתעסק במסחר תקופתי ותזמון של מכירות/קניות. ושם אני ממש לא בטוח שזה לא לזרוק כסף לפח.
כמובן שאם קריפטו אז רק ביטקוין, על האחרים אני לא חושב אפילו.
עשור ומעלה לא מתאים לקריפטו, 2-5 שנים נחשב טווח ארוך.
לא מתעסק במסחר יומי, זה הרבה לחץ וכאב ראש והרוב מפסידים, אפשר להרוויח אם לומדים ואתה יודע מה לעשות, אבל כאב הראש שנלווה לזה לא שווה את הכסף.
קניתי ביטקוינים בסביבות 16 אלף, יש לי פקודות מכירה ל 50% ב 42 אלף, בנתיים לא נוגע ולא עוקב.
רק שאלתי כדי לדעת אם יש עוד ‘‘משוגעים’’ כמוני פה
אותי ביטקוין מפחיד. אני לא מבין מדוע המחיר משתנה, אני לא מבין איך זה עובד, ויש לי את התמונה הזאת בראש
לגבי שכירות דירה.
אני שכרתי דירה עבור אמא שלי במשך הרבה שנים. מניסיון שלי, בעלי הדירות אוהבים שוכרים טובים שמשלמים בזמן ולא עושים צרות. הם מוכנים להתפשר על עליית המחירים בשוק רק בשביל שהדייר הטוב יישאר אצלו. שלא יגיע איזה מנייאק ושלא יפסיד אפילו יום אחד של השכרה בין החלפת הדיירים.
זה לא שצריך להחליף דירה כל שנה ולתזז את המשפחה.
אבל אפשר בקלות להחליף דירה אם נניח נולד עוד ילד או שצריך לעבור קרוב יותר לבית ספר נחשב. למכור ולקנות דירה אחרת זה כאב ראש מסדר גודל אחר, אני אומר את זה מניסיון. גם הוצאה אדירה על מתווכים\עורכי דין.
למה האיטריום (או מטבעות נוספים) הוא מבחינתך לא אופציה?
אני לא מבין בזה מספיק, אבל שמעתי הרצאה על האיטריום שדווקא גרם לי להאמין בו.
אני לא מושקע שם או משהו, סתם מתעניין.
הכל משחק של ניחושים ונבואות, אבל התחושה שלי היא שבהנחה וחזון הקריפטו יתממש, ובאמת יהיה שימוש נרחב במטבעות קריפטו כמשהו שמזכיר כסף - יהיה יתרון משמעותי ביותר לאפקט רשת ולשוק שמורכב משחקן אחד גדול. ביטקוין יהיה בעמדה הטובה ביותר להיות השחקן הזה, או לפחות הוא חד משמעית שם כיום. בתרחיש כזה כל מטבע אחר כמעט יתאדה.
בעיני זה התרחיש (המאוד לא סביר) השני הכי סביר שאני רואה להצלחת מטבעות קריפטו, אחרי גרסה מדינתית אחת או יותר. אבל כאמור, הכל עמוק מאוד במחוזות הניחוש.
קראתי את הפוסט עכשיו. הוא מעניין, אבל זה באמת צ’רי פיקינג.
מעבר לדברים שציינת, יש שם עוד כמה נקודות בעייתיות.
הם לקחו s&p500 בתור מדד מניות שמשווים אליו. הוא עלה ב 60% ב 5 שנים , אבל נסדאק למשל עלה ב 80%. זאת לא חוכמה בדיעבד שלי, הנסדאק תמיד עולה יותר מ s&p500 בטווח זמן ארוך.
הם חישבו לפי כלל אצבע של החזר משכנתא של 400 שח בחודש על כל 100 אלף שח. לדעתי זה נמוך מדי, בטח בשנים האחרונות.
הם הניחו שדירה מושכרת ברצף במשך 5 שנים ואין עלות תחזוקה ותיקונים.
מתעלמים מהריבית בשנים האחרונות בטענה שהחזרי המשכנתא עולים יחד עם התשלום שהיו מקבלים על השכירות. לא יודע אם זה נכון, אבל נניח.
אבל כשבאים לסגור את המשכנתא כי רוצים למכור, צריך לשלם קנס לא קטן והוא צמוד למדד. זה המון כסף.
והערה אולי הכי חשובה לגבי הדוגמא שבפוסט - אם יש להם רק 400 אלף עבור דירה של 1.6 מיליון, סביר להניח שהמשכנתא תהיה בתנאים גרועים מאוד, אם בכלל יקבלו אותה.
בזמני היה אפשר להתמקח עם הבנק אם אני בא עם הון עצמי של 40% לפחות . ככה הבנק יודע שאם אני לא יכול להחזיר את המשכנתא, הוא ימכור את הדירה בקלות ב 60 אחוז מערכה. סיכון נמוך ליפול מבחינתו, אז הוא יכול לתת לי הלוואה בתנאים טובים .
דרך אגב, רשום שם שהשכירות הממוצעת בישראל היא 3% מערך הדירות. זה זול ברמה היסטרית.
לגבי הפוסט- פסאודו מדע. יש דרך לבצע ניתוחים שכאלה, מה שהוא עשה זה לא הדרך. 5 שנים זה כלום זמן, וכמו שנאמר, זה צ’רי פיקינג מטורף (גם אם לא נעשה במכוון). הרי ברור שאני יכול למצוא במקרה איזו מניה ספציפית שעלתה ב-5 שנים האחרונות יותר ממדד ה-500, זה לא אומר שזה חכם להשקיע בה.
כשהמחקרים האלו נעשים באופן מסודר, בודקים את 2 האפשרויות לאורך עשרות שנים, וגם על טווחי זמן שונים. למשל, נניח 30 שנה, בקפיצות של 10 שנים. לדוגמא: מה היה קורה אילו היית משקיע ב-1960 ל-30 שנה, או ב-1970 ל-30 שנה, וכו’ וכו’. ורק כשעושים ממוצע על כלללללללל הדבר הזה מקבלים איזשהו מספר שאולי יכול לשקף משהו.
והתשובה, אגב, היא חד משמעית שעדיף להשקיע בבורסה. זה גם כמובן מאוד הגיוני.
אני חושב שאין תשובה ברורה, כי גם אם הייתה, אז המצב היה מתאזן מהר מאוד (יעילות השוק וכו’). כמובן שיש את מה שאמרתי על האפקט הפסיכולוגי והרצון שלנו להיות בעלי נכס שמסנוור אותנו וגורם לנו לקבל החלטות בצורה פחות מושכלת כלכלית, אבל אני לא חושב שכל קניה של דירה היא טעות.
גם לא כל קוני הדירות זהים, לא כולם מקבלים את אותה משכנתא ולא כולם צריכים להוציא כל כך הרבה על שיפוצים ותיקונים. זה מאוד משתנה בין אדם לאדם, וכמובן שיכול להיות שדירה תמכר בערך נמוך מסיבות כאלה ואחרות.
בקיצור, כל מקרה לגופו, חשוב שנדע שישנם אפיקי השקעה נוספים ונעשה את החישובים שלנו בצורה נכונה לפי תקופת הזמן המתאימה לנו.
בסוף, הכל נעשה גם עבור רמת חיים מסוימת, רמת חיים עולה לנו כסף. אם דירה עושה לנו טוב אז למה היא טעות? גם אם הי תעלה לנו 100K, גם טיול שעושה לנו טוב עולה הרבה כסף וגם ארוחה במסעדה לא זולה.
טוב, יצאה לי חפירה כללית אבל אולי זה יחדש למישהו.
אית’ריום הוא בלוקצ’יין הרבה יותר עשיר ומעניין. בניגוד לביטקוין (שם הקונצנזוס הוא די על יומן רישומים), אית’ריום מאפשרת כל חישוב כללי שהוא.
כך הלוגיקה של, נניח הבורסה/משחק/מערכת ההצבעה שלך נמצאת בקונצנזוס ואין צורך באמון עיוור (תחת ההנחה שקיימים בעולם פסיכופתיים שקראו את הקוד ולא מצאו באגים).
זו ממש תשתית כללית לכתיבת יישומים. כל יישום שקיים בעולם ה-centralized יכול להתקיים בעולם המבוזר. כל תכלית המטבעות הוא לתמרץ שחקנים ברשת (אלו שמשתתפים בקונצנזוס) להיות הוגנים.
הבעיה העיקרית כיום היא בscale, שגורמת להתממשקות עם בלוקצ’יין להיות די יקרה - throughput חסום, והביקוש לא (יכול להרחיב בפעם אחרת למה הוא חסום).
לאחרונה צצו המון פתרונות שאמורים להגדיל משמעותית את הthroughput. מנסים לקלף מL1 (Layer 1 - אית’ריום, שכבת הקונצנזוס אם תרצו) כמה שיותר עבודה לא הכרחית.
הם נקראים L2 (שכבת החישוב).
לדוגמה, במקום להריץ טרנזקציות בשכבת הקונצנזוס היקרה, אפשר לייצר הוכחה של ריצה כזאת אצלך בבית, ורק לוודא אותה שם, כשעלות הווידוא היא לוגריתמית (למי שזוכר קצת קורס סיבוכיות).
אני עובד בחברה כזאת. לא משקיע במטבעות וכולי כי אני עצלן, וגם עצם העובדה שאני מועסק בסטארטאפ שכזה שמה הרבה ביצים בסל הקריפטו.
אני יכול לומר שהעבודה ממש מעניינת.
קהילת המפתחים שם די גדולה, והחזון הוא בסוף אינטרקציה חלקה לגמרי, שאנשים לא ירגישו שהם מתממשקים עם אפליקציה מבוססת בלוקצ’יין ולא אפליקציה רגילה עם שרתים ריכוזיים.
לדעתי בלוקצ’יין זה העתיד, וזה רק בתחילת הדרך, מושקע בביטקוין ובעוד כמה מטבעות. מטבעות iot, web3 ו storage
פעם ראשונה שאני רואה את טיטי אשכרה שם כסף על אחת התחזיות הסופר-אופטימיות שלו.
אם זה איכשהו דומה לתחזיות הסופר-אופטימיות של טיטי מעולם הכדורגל, אז שיהיה לעולם הקריפטו בהצלחה.
אפילו אחרי המעבר מ-proof of work, הפער בין התשתית הקיימת לבין העבודה ומשאבי החישוב שנדרשים לשימוש נרחב היא מפלצתית. אם אנחנו מדברים על הבלוקצ׳יין באופן כללי ולא על מטבעות, אז בהחלט יש סיבה לפזול לכיוון את׳ריום. ועדיין, החזון כל כך רחוק. יש באז ומשאבים רבים שנשפכים לכיוון הזה כבר עשור, ועדיין אין killer app אחד. כשטכנולוגיה היא באמת מהפכנית ומוצלחת, זה לא לוקח כ״כ הרבה זמן - ע״ע generative AI או האינטרנט בעצמו אפילו. מהבלוקצ׳יין קיבלנו בינתיים בעיקר פארסות קיצוניות כמו NFTs.
תבדילו בין בלוקצ׳יין, פיתוח טכנולוגי מדהים שמישהו עוד יקבל עליו פרס נובל, למטבעות קריפטוגרפים. האנושות עדיין מחפשת את השימוש הראוי לבלוקצ׳יין, אך זה עדיין לא ‘נדבק’ (כשזה כן נדבק, כמו למשל עם ה ai, לא צריך להסביר). הניסיון עם ה NFT כדרך של בעלות הוא מעניין מאד גם אם לא הוביל למודל כלכלי. יש עוד, יש גם בלופים כמו ווב 3. בסוף ימצאו.
לגבי ביטקוין, הבעיה היא (זה לא ניתוח על כדאיות ההשקעה) שסיפרו מעשיות כגון ‘נפתרה התנודתיות’ ועוד, כאילו זה מנותק לגמרי מהכלכלה. אז לא, אין דבר כזה. רוב התנודתיות כרגע נובעת מסימני שאלה סביב הסיכוי שהמטבע יממש את האבטחה שלו. ככל שזה יהיה יותר משמעותי, יותר ויותר רשויות ינסו לשים את הטלפיים שלהם על המנגנון ולהחיל רגולציה.
שואל את עצמי האם ביטקוין על יתרונותיו הוא בהכרח טוב. הרי עצמאות מוניטרית היא כלי שחלק מהשימוש בו הוא טוב. ב 2008 למשל התגובה המוניטרית הייתה מהירה ונחוצה מאד. להבנתי יש סוג של הסכמה שהיא מנעה אסון הרבה יותר גדול. או למשל העובדה שאינפלציה, בכמות מוגבלת, היא כלי שבו ערך נשחק על פני זמן. מנגנון נחוץ בשחיקת שכר, למשל. קיצר - קשה לדעת.
גם אם אתה נופל ב 5 תחזיות אופטימיות אבל מצליח באחת זה המון כסף.
מצד שני אם אתה צודק ב 5 תחזיות פסימיות ופיספסת באחת אתה עדיין משלם משכנתא.
טיטי עם משפט לחיים על שחקני סלוט.
@whykds תחקור קצת מה זה כסף, כיצד הוא התפתח ומה הופך אותו לכסף. תגלה שביטקוין, לפחות כרגע, הוא לא כסף ועד שלא יאומץ על ידי ממשלות כמטבע קביל לגביית מיסים, הוא לעולם לא ייהפך לכסף.
ואתה עם תגובה של משלם משכנתא קלאסי.