הלוואי! תחזיקו אצבעות שהמגמה תתקדם.
- זה בהחלט נתון חיובי ומעודד.
- גרף שבו ציר ה-y לא מתחיל ב-0 זה דגל אדום בוהק. ככה נראה הגרף בפרופורציה הנכונה:
4 לייקים
לא שינו את ההגדרה של “חרדי” במקרה, כדי שזה ייראה יותר טוב?
אני רואה את זה קורה בשטח. כל כך הרבה יותר חרדים מסביבי יוצאים לשוק העבודה, ללימודים. אני מניח שהסטטיסטיקות האלו מתייחסות לכל הזרמים בציבור החרדי כמכלול אחד, בין אם זה הציבור הספרדי, הליטאי והחסידויות השונות. בעוד בחסידויות ברובן, אני מניח, פחות יוצאים לעבוד ובכך דיי “משטחים” את הסטטיסטיקה, בציבור הספרדי והליטאי אליהם אני חשוף יש שינוי ממש משמעותי, יותר מאשר אחוזים בודדים.
יתרה מזאת, ישנם כבר אנשים בתוך הציבור החרדי שמדברים בפומבי על כך שזה לגיטימי לצאת לעבוד. למשל הרב דוד לייבל שדיבר על כך בגלוי והקים מסגרת תורנית לכאלה שמעוניינים לצאת לעולם העבודה מבלי לוותר על אורח החיים החרדי, אבל ישנם גם אנשים שעושים את זה בצורה פחות בולטת. בלא מעט זרמים בעולם החרדי ניתן לראות אנשים עובדים מבלי שיסתכלו עליהם בעין עקומה.
3 לייקים
ממשלת ביבי-לפיד: יש עלייה.
ממשלת ביבי-חרדים: נשאר סטטי.
ממשלת בנט-לפיד: יש עלייה.
כאדם אינטליגנט, רוצה לנחש מה יהיה ב2026?
לא יכול להעיד על עצמי שאני אינטליגנט, יכול לספר לך שזה לא קשור כלום-נאדה-0 לממשלות למינהם.
הציבור החרדי לא מושפע לפי קריזות, אלו תהליכים מאוד הדרגתיים בעקבות היותו ציבור שמרני אולטרה. יש קשר ישיר לפי מה שאני יודע לשנה הראשונה של הקורונה שדחפה אנשים החוצה, אבל בגדול זו מגמה שתלל ותגדל.
@SantiagoBernabeu
חסידים עובדים. למה אתה חושב שלא? לא יודע כמה ואיך, אבל עיקר הליבה השרופה שלא תעבוד אלו הליטאים - אצל חלקם זו ממש פאדיחה לא ללמוד תורה למרות שזה ממש משתנה היום. מה שבעיקר מחלחל לחרדים בראש שאי אפשר לחיות פה מבלי לעבוד כי החיים פה פשוט יקרים. אתה כן יכול לחיות באופקים על משכורת אחת ולחיות חיים מצומצמים, אבל אתה לא יכול לחיות בערים מרכזיות ובמיקומים אסטרטגיים ולהצליח לשרוד על משכורת אחת.
אצלי לפחות חסידים נתפסים כקיצוניים יותר מליטאים, ולמען האמת אני לא מכיר אותם. הכרתי עד היום מספר בודד של חסידים וגם הם היו מהשוליים ולא חסידים הארד קור. לכן גם כתבתי שאני מניח שזו הסיבה ולא קבעתי את זה באופן מוחלט.
עד כמה שידוע לי, הרבה מהחסידויות נתמכות כספית על ידי הקהילות המקבילות שלהן מארצות הברית. הן קהילות שמרניות יותר ופחות מתרועעות עם אנשים מבחוץ, ולכן ההנחה שלי.
אישית אני מכיר מספר ליטאים שיצאו לעבוד או ללמוד. אני לא יכול לדמיין את אותם אנשים מאותן משפחות עושים את זה לפני עשור.
לייק 1
אחרי שנתניהו ניסה לעשות סיכול ממוקד בלמ"ס אני לא אתפלא
לייק 1
משווה ומעלה - אולי גם שווה שהוא ייגמר ב-100 ולא ב-60
ויכול להיות שכדאי גם להוסיף בו שיעור תעסוקת גברים חילונים אם אנחנו ממש חצופים
לייק 1
אכן יותר קיצוניים (חלקם), אבל זה בענייני דת (צניעות/נשים, כשרות וכדו’), לא קשור לעבודה.
שאלה לכלכלנים שבינינו (ומי שמבין כמובן), בנושא פיזור סיכונים.
נניח שיש לי כסף לרכוש שתי מניות. שתיים מאותה החברה או מניה אחת משתי חברות שונות. נניח בחרתי בחלופה השניה, כמו שממליצים לעשות בד"כ.
מצד אחד, אם אחת החברות תקרוס, רק חצי מהכסף שלי ילך לאיבוד.
מצד שני, אם אחת החברות תנסוק לשחקים, אני אגזור רק חצי מהקופון.
אז למיטב הבנתי, פיזור סיכונים הוא מה שנקרא “ממצע”, מביא אותך לאמצע. מצד אחד הוא מציל אותך מהפסדים גדולים, מצד שני הוא “מציל” אותך מרווחים גדולים.
אני מפספס משהו?
לא מפספס.
3 לייקים
אז למה תמיד ממליצים לפזר סיכונים, אבל מעט מאוד מדברים על דווקא למקד את ההשקעות למקומות הנכונים?
עקרונית ההמלצה לפיזור סיכונים אמורה להיות תלויה במידה שבה המשקיע אוהב/שונא אותם.
אני תוהה מה הרציונל שגורם להמלצה לפזר סיכונים להיות כה גורפת ובסיסית (ברור לי למה כדאי להשקיע ב5 חברות ולא 1, אבל אני לא בטוח שאני מבין את הרציונל לפזר אותו ל30 חברות שונות, בהנחה שלומדים את החברות שמשקיעים בהן היטב).
אתה צודק ברמת העיקרון, שנאה או אהבת סיכון הם גורמים סובייקטיביים לחלוטין. מאחורי ההמלצה לפזר סיכונים עומדים כמה דברים, קודם כל לא כל מי משקיע מבין מה הוא עושה(הייתי אומר אפילו שרוב מי שמשקיע לא יודע מה הוא עושה) ומדובר בהמלצה שנועדה כדי להגן על המשקיעים הלא מלומדים.
דבר שני, ישנם מודלים(CAPM למשל, שהוא מודל מאוד פשוט להבנה ואני ממליץ לקרוא עליו. אם כי קשה לומר כי ההנחות שלו מתקיימות במציאות במלואן) שמדברים על החזית היעילה ויכולים להראות לך שעל ידי גיוון נרחב מאוד של התיק אתה יכול להוריד מאוד את סטיית התקן של התיק שלך ועדיין לשמור את תוחלת התשואה ברמה מספקת.
אבל בשורה התחתונה אתה צודק בהחלט. כל הנושא של השקעות הוא מאוד סובייקטיבי(מבחינת לקיחת סיכונים) וספקולטיבי ולכן באופן גורף ההמלצה היא להיזהר.
2 לייקים
ההמלצה הזו מבוססת על 2 עקרונות בסיסיים שנובעים מהמחקרים העיקריים שנעשו בתחום -
- בממוצע, משקיע שמנסה להכות את תשואת השוק לאורך זמן נכשל.
- המשקיע הממוצע נוטה לייחס לעצמו יכולות מעל הממוצע.
5 לייקים
לגמרי הגיוני.
מהמעט שחקרתי הגעתי למסקנה שיש כמה גישות, רובן ספקולטיביות ומנסות למכור כשהשוק עולה ולקנות כשהוא יורד על סמך תנועות רגעיות, גרפים וכו’. נשמע לי מתכון מעולה להפסיד ודימיון רב לקזינו.
אני קורא עכשיו ספר המבוסס על מכתבים של וורן באפט למשקיעיו, שמציע גישה אחרת - להשקיע בחברות לא כדי למכור מחר, אלא כי אתה באמת מאמין בצמיחה שלהן על-פי דו"חות כספיים, מוצר שיהיה רווחי וטרנד ארוך טווח אליו יילך העולם, ושהחברות האלו יהיו כאלה שהשוק לא מעריך אותך דיין. דווקא את השוק הוא רואה בגישתו כחולה מניה דיפרסיה שעל פי מצבי רוח היום עולה ומחר יורד, אבל מסתכל על זה כרעש שלטווח של כמה שנים קדימה מתנקה וחברות טובות עולות ולא טובות יורדות.
החיסרון הוא שבניגוד לניתוחים שטחיים, פה יש למידה מאוד מעמיקה וקשה שצריך לעשות, ואני בדיוק בשלב שבו אני תוהה אם זה כיוון טוב ללכת אליו עבורי.
מישהו מכיר מישהו שסוחר ככה? ניסה בעצמו? שמע על זה?
לייק 1
זו דרך מאד תובענית בזמן, סבלנות ובעיקר משאבים נפשיים. יש לי כמה חברים וקרובים שסוחרים ככה, לחלקם זה נגיש יותר כי גם הקריירה שלהם במגזר הפיננסי. בגדול אם אין לך את הזמן והעניין הגדול מאד להתעמק בדוחות כספיים של חברות חלק משמעותי מהשבוע שלך - אל. זו ממש דרישת סף ולא תנאי מספיק אפילו. השקעה מבוססת מדדים גם היא לא איזה טייס אוטומטי, אפשר ליפול ורצוי לבחור איפה אתה שם את הכסף שלך ולא ״סתם״ לשים על SP שגר ושכח - אבל הסיכון נמוך בהרבה ובהסתברות גבוהה יהיו לך תשואות יפות, אפילו אם תנקוט בגישה האחרונה.
סטוק פיקינג זה חרא רציני.
בהקשר הכללי - אם במקרה מישהו פה לא מכיר, הבלוג + הפורום של הסולידית מפוצץ בחומר על פחות או יותר כל דבר שתוכלו לחשוב עליו ולשאול עליו בעולם הפיננסים, מרמת מתחיל ועד דברים מתקדמים בהרבה מרמת הידע שלי. תחרשו שם וכמעט בטוח תמצאו מאמר ו/או דיון מעמיק מאד שיתאים בדיוק למידותיכם.
2 לייקים
חחח, סיפור חיי כמשקיע.
- עדיין יותר טוב מלהשקיע בנדל"ן (לטווח ארוך)
זה מה שאני עושה. רק במקום מדד אחד יש לי אולי 10, כדי להוריד את הסיכון עוד יותר.
ההנחה היא שסיכון זה רע. כלומר, אם היו לך שתי מניות שמניבות בממוצע תשואה של 17%, אחת עם סטיית תקן (סיכון) גבוהה, ואחת עם נמוכה, אז שתבחר בזו עם הסיכון הנמוך.
בתכלס זה לא משנה, שתיהן יתנו לך בממוצע את אותה תשואה, וכמו שהסיכון של להפסיד יותר גדל במניה הראשונה, כך גם הרווח.
בפיזור נכסים אתה יכול לקבל תשואה דומה תוך כדי הקטנה דרסטית של סטיית התקן. לכן ממליצים לפזר סיכונים.
לדעתי אתה מתבלבל בין הרצון לקחת סיכונים שלרוב גם יתוגמל בצורה הולמת בתשואה ממוצעת גבוהה יותר.
במצב כזה בהחלט יש שיגידו לך לקחת סיכון גבוה יותר, במיוחד אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך (שאז סטטיסטית תתיישר לפי התשואה הממוצעת ולכן תרצה את התיק המתגמל יותר).
אם מעניין אותך יותר, זה כל התחום של השערת השוק היעיל, מדד שארפ, קו הCML.
בטח אנשים נוספים ידעו לספר יותר, הידע שלי מגיע מקורס יחיד במימון שלקחתי באוניברסיטה
לייק 1