לכל מי שהגיב לגבי מודל CAPM, קו CML וכו’ - גם אני לקחתי קורס אחד במימון בו הוצג המודל, ואפילו קיבלתי בקורס ציון לא רע בכלל. עם זאת, כשהמודל הוסבר, מעולם לא הבנתי למה הוא מניח שלקחת כמה מניות שונות במקום כמה מאותה האחת, לא פוגע בתשואה הפוטנציאלית אך מונע סיכון. עדיין מחפש את ההסבר שיניח לי את הדעת.
פאקו פאבון - תראה, אני רוצה להעלות משמעותית את רמת החיים שלי, ומלראות מה קורה עם משכורות אל מול מיסים, גם בעבודות טובות, ובטח כשהשכר עולה, אני מבין שיהיה לי קשה לעשות את זה כשכיר. בטח אם עסקינן ברמה של חופש כלכלי, ברור לי שאצטרך לעבוד קשה. מצד שני, אני מנסה להבין
האם זה ריאלי בדרך הזו
האם הדרך הזו מתאימה לי
אתה מדבר, ובצדק, על סעיף 2. לא תהיה לי תשובה על אם אני אוהב את זה עד שלא אנסה. עם זאת, אני עדיין מנסה לקבל תשובה לגבי סעיף 1.
כמובן שאם יש למישהו תובנות כלשהן בנושא, אני מאוד אשמח לשמוע.
כשאתה בוחר מניות ספציפיות אתה למעשה מתחרה באנשים אחרים שקונים מניות ספציפיות. רוב האנשים האלו פועלים מטעם מוסדות למיניהם, ולכן יש ברשותם ידע ובעיקר משאבים שאין שום סיכוי שלך יש. המחשבה שדווקא אתה, שבוחר מניות כ’תחביב’ בלי תשתית פיננסית עצומה מאחוריך, תצליח לגבור בכל פעם על אנליסטים מקצוענים שמאחוריהם ארגונים פיננסיים גדולים, לא הגיונית. אולי תצליח פעם, פעמיים, עשר. בשאר הפעמים לא תצליח. בממוצע, הם ינצחו אותך. לכן, בממוצע, עדיף ללכת על מדדים.
שוב, לא כלכלן, מחזיק בידע דומה לשלך כנראה בתחום (קורס מימון אחד).
אם אני זוכר נכון זה קשור לקורלציה בין המניות, תוכל ככה להשאר עם תשואה דומה אך להוריד את סטיית התקן.
הכל נובע מההנחות הבסיסיות ביותר בכלכלה, נרצה תשואה גבוהה וסטיית תקן נמוכה.
גב, אבל תשואה וסיכון הן שני המרכיבים של סטיית התקן. תשואה זו סטיית התקן כלפי מעלה, סיכון הוא כלפי מטה. אם אתה מוריד את סטיית התקן, אתה בעיקר מקצץ משני הצדדים.
שרקי - יש משהו במה שאתה אומר כמובן. מעניין, אחקור לי עוד.
אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.
סיכון, לפחות בדרך בה אני למדתי כלכלה, הוא שם נרדף לסטיית התקן.
זה נעשה בעולם בו אנו יכולים להעריך מהי תוחלת התשואה של מניה ועל כן סטיית התקן מבטאת את הסיכון בכך שהיא מעידה כמה רחוק מאותה תוחלת נוכל למצוא את עצמינו.
כלומר, באמצעות מספר מניות נוכל להשיג מדד שארפ גבוה יותר (מדד המתחשב בתשואה, בריבית במשק, ובסטיית התקן)
יש לי קרובים (קורבה ראשונה ממש) עם שתי סיטואציות כלכליות. אמיתי, כולל המספרים. אני חייב לעזור להם כי הם לא מבינים בזה כלום, אבל כסף מזומן שיושב בבנק זה רע.
סיטואציה ראשונה - כסף שנאגר ממשכורת וכרגע עומד על חצי מיליון. מה עושים? איך עושים ממנו כסף מבלי לאבד אותו ומבלי להסתכן יחסית (תצרחו מצחוק בבית, תסתלבטו, ואחרי שנרגעתם תעזרו).
סיטואציה שניה - כסף שנפל בירושה. כרגע חלקו מושקע בהשקעות מסריחות של המלצות של הבנק וזה נראה בהתאם, הפסדים. טווח הכסף הוא 400-700 אלף שקל תלוי במכירה של איזו דירה. כרגע יש 400. בסיטואציה הזו יש יותר חובה לנזילות, היינו לא לנעול את זה לשנה כי זה כסף שאולי יצטרכו להוציא או וואטאבר.
כוונו אותי לאיזה סוגה של אנשים אני צריך לפנות, איך אדע מי שרלטן ומי לא, תנו קצת סיג ושיח.
בתור התחלה כסף שלא צריך בטווח מיידי אפשר לשים על המדדים המובילים של סנופי או נאסדק באחד מבתי ההשקעות.
(ואם אתה רוצה להקטין עוד יותר את הסיכון - אפשר להכניס כל כמה זמן סכום קבוע ואז זה אמור למצע את העליות והירידות).
וכסף שצריך להיות נזיל אפשר לשים בקרן כספית, שזה אמור לשמור על הערך שלו ושלא יישחק באינפלציה.
מצד שני זה סכומים גדולים יחסית וסיכוי טוב ששווה לשלם לאנשים שזה המקצוע שלהם ויכולים לעזור לעשות איתו משהו יותר רציני אי להשקיע אותו לפי רמת הסיכון שמוכנים לקחת.
אני לא מכיר, אבל יש שתי קבוצות גדולות וטובות בפייסבוק - ידע שווה כסף ומאני טוקס, שאם תכתוב שם שאתה מחפש אנשים ייתנו המלצות, ומההיכרות המסוימת שלי עם הקבוצות נראה לי שאפשר לסמוך על מה שאומרים שם כי זה חכמת ההמונים (קבוצות עם המון חברים פעילים).
דעתי דומה לדעתו של יהודה.
אני חסיד של השקעה במניות, במיוחד אם זה לטווח ארוך.
כדי להקטין את הסיכון, הייתי קונה תעודות סל שעוקבות אחרי המדדים המובילים בעולם, כמו הנסדאק-100 או S&P. לא צריך להבין כלום, לקנות פעם אחת ולשכוח.
הכסף הנזיל הייתי משקיע באחת מהפקדונות צמודות מדד. אני מכיר רק את מה שיש בבנק טפחות, אבל בטח אצל כולם יש משהו דומה. בפקדונות כמו קרמבולה ופומלית, יש מסלולים צמודי מדד פלוס ריבית, לתקופות של שנה ומעלה. בחלקם אפשר לשבור את הפקדון באמצע, ואז מקבלים רק הצמדה למדד בלי הריבית הנוספת.
או לחלופין להשקיע הכל במדדים. זה נזיל בכל רגע נתון. אם צריכים חלק מהכסף, מוכרים את החלק שצריך ואם יש הפסד, סופגים את ההפסד.
גם אני חשבתי ככה בהתחלה. השקעתי בקרן נאמנות אקטיבית ושילמתי דמי ניהול של מעל 2% בשנה. חשבתי שמנהלי הקרן הם מקצוענים שיעשו עם הכסף שלי משהו יותר טוב מתעודות סל בסיסיות, וזה שווה את דמי הניהול.
בגדול , הם לא. אחרי כמה שנים נטשתי אותם וקניתי מדדים.
בימים האחרונים אנחנו עדים להמון לחצים על הממשלה לממן פינוי למלונות לתושבים הגרים באיזורי עימות. הלחצים, מכל הגורמים השונים, מתמקדים בעצם הפינוי, בהרחבת איזורי הפינוי, ושיפור התנאים של המפונים. תושבים הגרים במרחק של 200 מטר מעבר לקו הפינוי שנקבע בוכים למה הם לא חלק מהפינוי, תושבים באשקלון לא מבינים איך לא מפנים עשרות אלפי אשקלונים למלונות, תושבים שכן פונו למלונות מתלוננים שאין להם 3 ארוחות ביום או שאין להם חדרים נפרדים לכל זוג, וכו’ וכו’.
אין ויכוח בכלל, בעיניי, שזו אחריות המדינה לדאוג לתושבים הגרים באזורי עימות. אבל צריך להבין, אנחנו במלחמה, ועוד אחת שצפויה להימשך חודשים ארוכים. מדינת ישראל לא יכולה לשכן רבע מתושבי המדינה בבתי מלון. לא רק שזה חתיכת נטל כלכלי על המדינה בתקופה שהיא גם ככה מורכבת מאוד מבחינה כלכלית, בסוף גם יש מגבלות משאבים ואין מספיק חדרי מלון לרבע מדינה, זה לא עובד ככה.
עם כל הסימפטיה, הפיתרון היחיד האפשרי לכמויות גדולות של מפונים הוא אירוח התנדבותי בבתים של אזרחים, או לחילופין ערי אוהלים (שכמובן לא ריאלי במדינה מערבית מתקדמת). מי שחושב שמדינת ישראל מסוגלת לממן עכשיו למאות אלפי אנשים בתי מלון פנסיון מלא לאורך כמה חודשים לא מבין מה המשמעות של משאבים מוגבלים.
מימון ממשלתי לבתי מלון צריך להיות מוגבל בעיניי לתושבי העוטף הצמודים ביותר לגדר, וכנ"ל כנראה גם אולי לכמה ישובים צמודי גדר בצפון, וזהו זה. וגם זה לתקופה מוגבלת של כמה ימים/שבועות ועל בסיס חצי פנסיון במקסימום. אנחנו במלחמה, לא בחופשה למען השם. במקביל, צריך להרים פרוייקט אירוח אזרחי על מלא שיאפשר אירוח המוני של עשרות ואולי מאות אלפי אנשים באזור המרכז.
להבנתי עיקר המחלוקת הוא סביב אשקלון שלא קיבלה תקציבי מיגון. גם זה לא מאד פייר מצד המדינה. כמובן מסכים עם ההודעה שלך ואולי גם עשיתי סלט בעניין אשקלון (ראיתי את ראש העירייה מרים קול בכנסת בנושא הזה)
@dkaro@Nati אני אפתיע אתכם ואספר לכם שבית הספר שלנו הופך בימים אלו למרכז קליטה, ושיש עוד לא מעט בתי ספר בחולון שאמורים להפוך גם הם למרכזי קליטה. אם אני לא טועה, בחולון יתארחו תושבי קריית שמונה. אם יהיה צורך בזה.
כמה תושבים יש באיזורים המפונים?
להבנתי זה כמה עשרות אלפי אנשים, כ 1% מאוכלוסית המדינה.
הסתכלתי על 28 יישובים שמפונים בצפון. הכי גדול זה שלומי עם 7000 תושבים.
בדרום שדרות זה משהו כמו 30 אלף תושבים, ועוד כמה עשרות יישובים של מאות אנשים.
אני חושב שהמדינה יכולה להרשות לעצמה לדאוג ל 1% מתושביה לתקופה של כמה חודשים. בתקווה שזה לא יימשך הרבה זמן.
אם יצטרכו לפנות את אשקלון, קרית שמונה, צפת, ראש פינה, אופקים וערים אחרות, זה כבר יהיה סיפור אחר.
הגיוני לפצות אנשים על אובדן הכנסה ולדאוג להם למגורים כי המדינה אשמה במצבם.
חישוב זריז - נגיד 100 אלף ממונים, שכר ממוצע של 10 אלף שח, חצי מהמפונים הם ילדים. יוצא סדר גודל של חצי מיליארד שקל בחודש. עוד 100 או 200 אלף למלונות.
יקר מאוד, אבל לא משהו שהחרדים לא מקבלים כל שנה.
לא בדיוק יודע מה זה אומר “המדינה אשמה במצבם”… אין ספק שהפעם מדובר במחדל אדיר אבל נניח שלא היה מדובר במחדל - המדינה “אשמה”?
אני בעד לפצות על אבדן הכנסות אבל חושב שכל נושא הפינוי צריך להיעשות באופן אזרחי וביוזמות של בני אדם וגופים ובאופן נקודתי.
הקורונה, או יותר נכון הטמטום המשילותי בתקופת הקורונה יצר מצב הזוי שהמדינה מכריחה את כולם לשבת בבית ואז חייבת לפצות את כולם. לא הרגל בריא לתקציב המדינה.
