בכל מקום שאני מכיר המלצר מקבל את הטיפ. יש מקומות שמשלמים מס (במיוחד כזה מגיע מאשראי) ויש המון מקומות שלא.
רוב המלצרים הם סטודנטים או אנשים שעושים את זה בעבודה חלקית אז הם מרוויחים כמו בהיי טק שעתית אבל לא חודשית.
אפשק להוסיף לזה גם שכמעט ואין פנסיה למלצקים כי כלום לא נרשם במס והם עובדים פחות שעות.
כשאני עבדתי מלצר הרווחתי המון כסף כי העדפתי את העבודה על הלימודים.
מצד שני אני בעד שיפסק עניין הטיפים גם. אם לא משתלם לפתוח מסעדות בארץ צריך לטפל בזה בדרכים אחרות, לא מבין למה זה צריך ליפול על הלקוח ואנשים מקבלים את זה בהבנה.
מלצר מרוויח 150-200 שח לשעה? לא ידעתי.
אז למה יש עדיין אנשים שעובדים עבור שכר מינימום או קרוב לזה? הרי יש המון מודעות דרושים למלצרות. משהו פה לא מסתדר.
בעניין עצמו, לי כלקוח לא משנה האם להשאיר טיפ 12% או לשלם 12% יותר על הארוחה.
כשאני משלם במסעדה, אני אומר למלצר להוסיף 12% ומעביר כרטיס. מה יש להתעצבן?
אם ככה מרוויחים בהיי טק אז קצת הגזמתי, ובטח שאם עושים ממוצע וכוללים את כל המלצרים אז זה הרבה פחות… אני בזמנו (לפני הרבה זמן) הייתי עושה ממוצע של 80 לשעה בערך ובתל אביב עשו יותר… היו לנו גם משמרות של 100 ומעלה לשעה.
מסעדה יכולה להיות רווחית רק אם היא גרועה או יקרה. יש לנו מסעדות טובות כי לבעלי המסעדות לוקח זמן להבין את זה. מי שנהנה מזה זה הסועדים. אם תעמיס עליהם עלויות שכר גבוהות יותר הם יגלו מהר יותר ויעשו הסבה.
בישראל יש כל מיני גורמים לכך שלמסעדות קשה מאוד להצליח ולהיות עם שולי רווח גבוהים. זה לא ממש קשור לנושא של הטיפים ויותר לעניינים אחרים של ריכוזיות, כשרות, נדל"ן, וחסמי סחר.
לגבי הטיפים עצמם, יש בזה היגיון כלכלי מסוים, בצורה שבה זה מבוצע בפועל יש חסרון. ההיגיון הוא שזה לכאורה מתמרץ את המלצר לתת שירות טוב. תשלום נפרד על שירותים נפרדים הוא לא רעיון רע בהכרח, והוא עושה הרבה שכל גם במקרה של המלצר. הבעיה היא לא עם תרבות הטיפים עצמה, כמו עם אלמנטים מסוימים שלה:
העובדה שזה מוביל להעסקה שחורה ולא ממוסה. וכן, זה אכן מוביל לזה שמלצרים לפעמים עושים משכורות עתק בלי לשלם עליהן מיסים. לא לעניין בכלל. האמת שזה גם פתיר די בקלות (תשלום הטיפים יתבצע כחלק מהחשבון אבל כן בצורה צבועה), אבל במדינת כל תחמניה זה משהו שתרבותית יהיה קשה לשנות.
בתרבות שנוצרה, אני כנראה אטען שהתמריץ לא עובד יותר מדי טוב. אם היה מקובל למשל לא לתת טיפ בכלל על שירות גרוע, מילא. מלצר חרא יקבל 0% טיפ (ואז את המינימום מהמעסיק שלו), מלצר בינוני 10%, ומלצר איכותי 20% (סתם זורק מספרים, הם לא חשובים). הבעיה שטיפ הפך תרבותית במקום לסמל את איכות השירות, לסמל את קמצנות הלקוח (ראו תגובת מנדייטה). ואז כולם זורקים טיפים כדי לא לצאת קמצנים, וכל מערכת התמריצים הלכה לפח.
ממה שאני מכיר, אין התנגדות ליברלית גורפת לרישום פטנטים, וזה לא נושא “חם” במחלוקת פנים ליברלית כמו הפלות, ילדים או זנות. יחד עם זאת, סביר להניח שאפשר למצוא ליברלים שמתנגדים לזה, ושאפשר למצוא ליברלים שתומכים בזה.
אז תראה, בגדול יש פה רצף, כמו בכל קבוצה חברתית. לא כל מי שמגדיר את עצמו ליברל (/ליברטריאן) חייב להיות אנרכו-קפיטליסט או אפילו להיות “רק” בעד מדינת שומר הלילה. בפרט, אפשר לחלוטין להיות ליברל, שתומך בשוק חופשי ובזכויות פרט, ועדיין לתמוך בקיום של מדינת רווחה (או יותר קיצוני - בתשלום מיסים).
בעיניי, מספיקה התנגדות עקרונית למעורבות של המדינה בכלכלה ובחיים האישיים, כדי להיקרא ליברל. כשנכנסים לפרטים, אז כל אחד מצייר את הקו במקום אחר. יש כנראה מקומות שאם אתה מצייר את הקו בהם, אז אתה כבר לא יכול להיקרא ליברל - אבל אני לא חושב שעולם הפטנטים הוא אחד מהמקומות האלה.
כמו שאצל מי שתומך בסוציאליזם / סוציאל-דמוקרטיה / מעורבות המדינה בכלכלה, יש מגוון רחב של דעות, ואוסף של התערבויות אפשריות, ולא כל מי שמגדיר את עצמו סוציאליסט תומך באותן התערבויות. במהות, סוציאליסטים חושבים שמעורבות המדינה בכלכלה היא דבר חיובי, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. ואילו ליברלים חושבים שמעורבות המדינה בכלכלה היא דבר שלילי במהותו, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו.
נניח שאני חושב שבסיכוי סביר תפרוץ מלחמת עולם. איך כדאי להתכונן לדבר כזה? אני אמור לגדר איכשהו (השקעה בחברות נשק, מחירי מתכות)? ‘אלגוריתם’ ליום בו תפרוץ רשמית מלחמה כזו ויתחילו ירידות?
מרגיש לי שאחרים פה ידעו להסביר יותר טוב ממני, אבל אפילו עיון בגוגל/ויקיפדיה/תחקיר המקור עליו (אם ממש בא לך) יעשה את העבודה.. גם חיפוש השם שלו בעמוד הפייסבוק של עומר מואב, שמאוד היה חשדן לגביו ולאחר מכן מאוד שמח לאידו, יכול לשפוך אור.
בגדול המחקרים פורצי הדרך שלו בכלכלה התנהגותית התגלו כבלתי ניתנים לשחזור (כלומר כאשר ניסו לשחזר התקבלו תוצאות שונות מהתוצאות שהוא דיווח עליהן), וחמור מזה - התגלה שהנתונים שהוא השתמש בהם במחקרים עברו מניפולציות (כלומר מישהו שיחק עם הנתונים).
אישית, אני לא יודע אם זה הפריבילג שבי שמדבר, ותכלס גם החתך הסוציו-אקונומי פה בפורום כנראה לא בדיוק משקף, אבל בעיניי מדובר (שוב) בהתבכיינות הישראלית הקלאסית של ‘אכלו לי, שתו לי’, שהמסקנה הקבועה שלו היא כמובן ‘ולכן הממשלה (=אזרחים אחרים) צריכה לשלם’.
אנחנו בפאקינג מלחמת חורמה מול איראן, מעצמה איזורית סף-גרעינית. אז כן, יהיו כמה ימים/שבועות שנצטרך לבטל עבודה ומסגרות לילדים, מה לעשות.
אני מדמיין לעצמי אם היה פייסבוק ב-1942, איזה בריטי מלונדון מעלה פוסט בזמן הבליץ-קריג של גרמניה “ומי בדיוק הולך לשלם לי על ימי העבודה שהתבטלו לי עכשיו כשאני לא יכול ללכת למשרד שלי להטריד מינית את המזכירה שלי?”
שאנשים ילמדו להתנהל כלכלית קצת, שלא יחיו על הקצה כל הזמן ויוציאו כסף שאין להם כדי לחיות ברמת חיים שהם לא יכולים לעמוד בה (וכן, אני יודע שיקר כאן - ואף על פי כן, ויותר מזה - דווקא בגלל זה), ושישמרו בצד ליום סגריר. בטח אחרי לקחי הקורונה.
נכון, המצב מחורבן, קורים יותר מידיי דברים כל הזמן, וזה “לא פייר” שבפחות מ-5 שנים התרחשו יותר “ימים סגריריים” מאשר ב-40 שנה שלפני כן ביחד. אבל זה המצב, ולכן תדאגו לעצמכם מראש, ואל תצפו שבכל פעם “המדינה” תבוא להציל אתכם.
