המממ למה לדעתך הכי קשה מאז?
אגב, המשבר בהייטק שבא עם האינתיפאדה היה לא פיקניק בכלל. אני זוכר בבירור אנשים חוששים מאד לאבד את פרנסתם.
במובן הזה המשבר מעניין מאד. בניגוד למשל ל 2008 אז הכלכלה העולמית הייתה ‘חולה’ והבועה התפוצצה, כאן הכל לכאורה היה בסדר עד שבא ברבור שחור. מכאן ש(כביכול) אפשר לכמת את העניין באבדן כלשהו של התוצר, למשל שישה חודשים שבהם המשחק מייצר 50 אחוז מהצפי. אין לי מושג כמה חישוב כזה אמור לקחת את השוק למטה, אבל אולי אי הודאות והפאניקה אמורים להיות יותר תחומים מוגבלים בגלל שגבולות הגזרה כביכול ידועים?
בתקופה כזו צריך לתת לעסקים פחות נדרשים לקרוס, לא להציל אותם. כל מליארד פנוי נצטרך להעביר למערכת הבריאות בקרוב ולתשתיות, לא כדי לעזור למאפייה לסגור את החודש.
לא הבנתי, במה החרגתי אותם?
אני מתכוון כמובן בארץ. ב-85 בוצעה תכנית הייצוב כשישראל עמדה לפשוט רגל. מה שהיה באינתיפאדה ככל הנראה לא קרוב לקראת מה שהולך לקרות כאן ובכל העולם בשנה הקרובה. אכן, זהו משבר שונה במובן שלא מדובר בבועה מתפוצצת. אין לי ספק שבעתיד אינספור מאמרים כלכליים ייצאו על הימים הללו.
אגב, הלוואי וגם יינצלו הזדמנויות. בדר"כ משברים כלכליים הם הזדמנות לתהליכי התייעלות שקשה יותר פוליטית להעביר בשגרה. הדוגמא של האינתיפאדה והמהלכים של נתניהו זו הדוגמא הקלאסית.
אני שואל למה. כלומר מה ההגיון או ה’חישוב’ מאחורי הטענה הזו. לי באופן אישי אין מושג
תוספת: ישנה תקווה שיגיע שחקן שובר שיוויון בדמות חיסון (אולי הדחיפות תגרום לפיתוח חיסון מהיר יותר), ערכות בדיקה זולות שיאפשרו חזרה לשגרה, קיץ שיעכב את ההתפשטות…
100%. בגלל זה נותנים למאפייה הזאת הלוואה מהבנק (הפרטי) בסך 100,000 ש"ח (סתם מספר) בפריים+1.5% עם דחיית תשלום של חצי שנה (וערבות מדינה) ולא פשוט נותנים להם מתנה מכספי המיסים שלך, שלי ושל כל שאר העסקים (כמו שיו"ר ההסתדרות מבקש). אם המאפייה מכריזה חדלת פירעון ולא משלמת את ההלוואה המדינה ערבה ל85% מסך ההלוואה של הקורונה, בדר"כ זה 50% או משהו…
חשבתי שכשכתבת “מעבר לתמיכה ישירה בחברות התעופה” החרגת אותם מהביקורת, לא קראתי טוב. מתנצל.
רוב התסריטים הסבירים מדברים על השבתה רצינית מאוד של חלקים נרחבים מהמשק בחודשים הקרובים, באינתיפאדה לא היה דבר שאפילו קרוב לזה. כן, אנשים פחות יצאו למסעדות או לבילויים, אבל איפה זה ואיפה איסור התקהלויות מוחלט וסגירת כל ענף התעופה, התיירות, הבידור וסביר שאחוז נכבד מאוד ממסעדות, קניונים ותחבורה ציבורית. הדבר הזה יוביל מן הסתם לתגובת שרשרת שתוביל לפגיעה אנושה בתעשיות חיוניות הרבה יותר. למעשה נדמה שהענף היחיד שיחסית יחטוף לא יותר ממכה קלה בכנף זה ענף ההייטק, אבל הוא לא מסוגל לסחוב את כל המדינה לבד, עם כל הכבוד.
זה בכלל לא ברמה המדינתית. העולם הוא כפר גלובלי כבר מס’ שנים. אנחנו עוד במצב סביר נכון לעכשיו.
השיא בארה"ב עוד לפנינו, חצי מאירופה לקראת קריסה כנראה וכשברור שהשיא גם שם עוד לא הגיע. הולך להיות משבר עולמי מהקשים שהיו. נקווה שלא יגרור אותנו למלחמת עולם שלישית.
אגב, באירופה זה יכול להוביל למשהו שכל הכלכלנים בערך רק מחכים לטריגר שלו: משבר החובות. אירופה כולה במשבר חובות מטורף עם יחסי חוב תוצר שאף אחד לא באמת חושב שהם מסוגלים להחזיר. כל מה שצריך זה את הגפרור שידליק את הדינמיט הזה…
מצחיק שדווקא הם, שמתיימרים להיות המתקדמים ביותר, אוכלים את הכי הרבה חרא מהעולם המערבי נכון לעכשיו. חוסר היערכות טוטאלי.
הפוליטיקלי קורקט והנחמדות בשקל הפילה אותם חזק, העיקר לא להפסיק את הטיסות. אידיוטיזם במיטבו.
האדם הוא יצור סתגלן ויתכן מאד ותימצא דרך קלה יותר לחיות עם הקורונה. לדוגמה, אולי מישהו יחשוב בהיגיון ויבין ש 22 בחורים צעירים שרצים אחרי כדור לא נמצאים בקבוצת סיכון ולא מאד הגיוני לבטל את כל הכדורגל, בטח המקומי
בגדול מצב בו הכלכלה נפגעת מאד אבל לאוכלוסיה העובדת יש סיכוי קטן למות זה לדעתי שגרת חיים שתשנה עם הזמן כי הפגיעה תיהיה גדולה מדי. לדעתי זה ילך למצב שבו מי שיסבול יותר יהיה האוכלוסיה המבוגרת כי היא נמצאת בסיכון
כבר עכשיו אומרים שפיתחו בסטנפורד בדיקה שיכולה להגיע לייצור המוני יחסית מהר. מצב בו אין כניסה למשרד/מסעדה בלי בדיקה בכניסה יכולה לשפר מאד את המצב
בסוף התוצאה הכי משמעותית של הקורונה עבור ישראל יכולה להיות ג׳ו ביידן
נ.ב
הפוליטיקלי קורקט המוגזם מזוהה חד משמעית קודם כל עם ארצות הברית. יש אזורים בהם כבר לא אומרים wife כי זה לא פוליטקלי קורקט. זה גם הגיוני כיוון ששם המתח הבין גזעי הרבה יותר משמעותי
שיא התחלואה כן. מה שמעניין יותר זה מתי המגמה מתהפכת. מחכים שמספר החולים אמנם יעלה בכל יום, אבל בכל יום יעלה פחות עד שיתחיל לרדת. אם אני צריך להמר יקח יותר מחמישה ימים.
אני מאמין שלמרות שמספר החולים עולה בצורה דרסטית, אלו בעיקר חדשות טובות. החולים הללו לא ידעו שהם חולים לפני כן ולאו דווקא חולים “חדשים”. להפציץ בבדיקות זו הדרך היחידה.
מספר החולים עוד יעלה הרבה עד שיתייצב, אבל עם התקנות החדשות אנחנו בדרך הנכונה.
באיטליה? אני לא יודע איך הם בכלל מצליחים לחשוב על כדורגל עכשיו. הם בכאוס מוחלט ואצלם באמת יש סיבות לדאגה.
אנחנו עוד לפני השיא. הסיבה שאין אצלנו כמות חולים כמו במדינות אחרות היא שאין לנו מספיק אמצעים כדי לערוך בדיקות למספר רב של אנשים. לא ייתכן שאדם שמתלונן על סיפטומים מדוייקים של הנגיף לא ייבדק.
ברגע שיהיה מספר בדיקות גדול יותר - כך גם מס’ החולים יגדל בהדרגה. ראינו את זה ביומיים האחרונים - ביום ראשון אני מאמין שכבר נחצה את ה1,000 חולים.
אותי מעניין מה יקרה פה כשחולים יתחילו למות. כרגע, ואני אמקבל את זה לרגע למלחמה - אנחנו בישורת הראשונה. מבחינה מוראלית אנחנו בסדר ויחסית מאוחדים, אבל כשיתחיל להגיע החרא האמיתי, ויגיע, איתו תגיע גם הביקורת החריפה מצד הציבור, יחד עם הפאניקה.
הבעיה המרכזית היא שהתקשורת שלנו היא פח אשפה אחד גדול למעט כמה בודדים. אף אחד לא שומר על דיון ענייני, פייק ניוז בערימות מעיתנואים עלק רציניים שחוץ מלקדם אג’נדה ולדאוג לתחת ול"אידיאולוגיה" שלהם, הם לא עושים כלום. מצחיקים אותי סמרטוטי רצפה כמו חיים לוינסון וערד ניר שעד לפני שבוע צחקו על כל העולם ואשתו וקראו לשים זין בערך על ההוראות - כי הנגיף הוא הרי רק שפעת - והיום מבלבלים בשכל על תפקוד הממשלה, ההגדרה לצביעות. הם אפילו לא יודו שהם טעו, הם פשוט יסיתו את הציבור.
בעיה נוספת היא נבחרי הציבור שלנו. יש הרבה שמגיע להם אחרי המשבר הזה לעוף הביתה ולקבל אות קלון ובחיים לא לשרת בתפקיד ציבורי יותר. בחיים. אני לא נכנס פה לפן הפוליטי כי בעיניי בעיתות חירום צריך לשים דברים כמו פוליטיקה בצד. אבל כשפקאינג יאיר לפיד קורא לאנשים לא להשמע להנחיות כי אנחנו ב"קץ הדמוקרטיה" (נו בחייאת…), וכשמודיעים לשר החקלאות שהוא בא במגע עם חולה קורונה (!!!) והוא משתין על קצין הבריאות של הכנסת ובכל זאת מגיע להשבעה, צריך לבוא איתם בחשבון כשהמצב ההזוי הזה יגמר. לא ייתכן שאלה האנשים שאמורים לשמש דוגמה ועשויים בפעולות מיותרות וחסרות אחריות להשבית פה את הפרלמנט (לא מטעמים פוליטים, לא נוגע בזה כרגע כי זה דיון בפני עצמו), ושאנחנו בתור ציבור נעבור על זה בשתיקה.
אני לא מאמין שאני כותב את זה, וזה די מזעזע אותי, אבל אם בוחנים רק את הפרשנות שלו לעניני הקורונה . נדב אייל הוא אולי הפרשן היחיד שאני מכיר שעושה עבודה טובה (תקשורת המינסטירים). וזה מדהים, כי בתחום המקורי שלו הוא מזעזע. אבל אני חייב להודות, שפה הוא משדר אמינות , מצד שני הוא מהתחלה הבין את חומרת העניין, אבל לא משדר פאניקה. רק חבל שאני לא יכול לסבול את הפרשנות שלו לעניני חוץ.
הבעיה שפרשנים ישראלים שמים את עצמם בפוזיציה כל כך קיצונית. שגם שהם מדברים דברי עניין , אי אפשר לסמוך עליהם. דוגמה, חבר שלח לי איזה פוסט של דסקל על המצב הקשה ואי מוכונות של בתי חולים, אבל הוא שם את עצמו בפוזיציה כל כך קיצונית, שקשה לקבל את הביקורת שלו כענינית. אותו דבר בן כספית.
אני מוסיף את אלעד שימחיוף . התיאור של המודל הבריטי(שנסוגים ממנו . אני מודה שההתעסקות בו נראית מסוכנת מההתחלה) ,המודל האיסלנדי (הם פשוט בודקים את כל 364 אלף התושבים וגם צעדים נוספים) והתיאור של המצב במדינות אחרות בארופה ברמת הדיווח.
מענינת התופעה של כתבי חוץ שעוסקים במגפה ונעזרים במחקרים (ולא רק מדווחים על תחלואה וצעדים) .עיתונאים רבים מספקים הרבה מידע מועיל, גם אם לא מחקרי.
