תסלחו לי, אני בומר אבל מניסיון הנוער של היום הוא הרבה יותר גרוע מהדור שלי או הדורות הקודמים. אני שם לב לזה באיך הם מתנהגים בלילות. ממליץ לכם לבקר בגנים (אבל רק עם ליוי חמוש) הציבורים בפתח תקוווה בלילות בשביל להבין למה שאני מתכון.
חבורה של ערסים חסרי חינוך. אני שם לב לזה כל הזמן בעבודה שלי. מספיק עם הפוליטי קורקט פה. אף פעם בבתי הספר שלי ובחטיבת בינים שאני היית בהם לא עשינו לינצים בילדים אחרים ואני יוצא בתי ספר מאוד גרועים.
וזה כן תוצאה של חינוך.
בכל ימיי חיי לא נתקלתי בסטטיסטיקה שלא מראה ירידה בכל סוג של אלימות, מתוקנן לנפש או לא, בכל קבוצת אוכלוסייה בישראל שאיננה ספציפית למגזר הערבי (וגם שם ברוב השנים אין עליה ולפעמים אפילו ירידה). לא נגד נוער, לא נגד קשישים, לא נגד ילדים.
מוזמנים להוכיח אותי על טעותי אבל לכל הפחות תביאו איזושהי ראיה שהיא לא אנקדוטה.
כל זה בלי שום קשר לעובדה שמערכת החינוך הישראלי היא פח אשפה בוער. דברים רחבים כמו ״אלימות״ הם אף פעם לא עד כדי כך פשוטים ותלויים במשתנה אחד.
לא מאשים את מערכת החינוך זה מתחיל בהורים ולמה הם מחנכים את הילדים שלהם.
זאת עוד טענה שכל דור אומר על הבא אחריו. ברור שיש אנקטודות לכאן ולכאן, אבל זה לא שהיו חסרים הורים דפוקים לפני 20-30 שנה כשאני הייתי ילד. תלוי מגזר, אזור וכו׳, אבל ״ההורים של היום״ זה meme בדיוק כמו ״הילדים של היום״.
אגב, כאן ההתרשמות האנקדוטלית שלי דווקא תואמת את שלך, אבל זה לא הופך אותה לפחות אנקדוטלית.
נכון שכל דור אומר את זה. זה לא סותר.
אני שופט לפי מה שאני שם לב בלילות ליד הבית שלי.
אני לא מאשים את מערכת החינוך כל כך כי שההורה מלמד את הילד שלו שהכל מותר לו והוא איזה דפוק שהממשלה דופקת אותו כל הזמן אז מה מערכת החינוך באמת יכול לעזור לאותו ילד.
מערכת חינוך שלנו דפוקה כמו הרבה דברים בסוציאלזים של המדינה פה, אבל בספק אם היא יכולה לשנות הרבה שהמוצר שהיא מקבלת לתוכה הוא כבר “מוצר מוגמר”.
קשה לי ישר עם ההאשמות למערכת החינוך.
מה מערכת החינוך אשמה?
רוב החינוך שלנו קורה בבית, בבית צריך לשים לנו גבולות. בבית הספר כמובן שצריך לעזור, אבל שם התפקיד הוא גם ללמד בסוף ואי אפשר להתעסק רק במשמעת כל היום.
מה גם שכמה השפעה יש למורה שנמצא עם הילד 4 שעות בשבוע לעומת ה100+ שעות שבועיות של ההורים?
מזכיר לי קצת את פרק החינול המיני בסאותפארק, ההורים מצפים מבית הספר לעשות הכל. תפקיד החינוך הוא קודם כל של ההורים.
אם תשאלו אותי, הבעיות מתחילות ביחס כלפי אותם ״נסיכים ונסיכות״. כן, הילדים ה״מושלמים״ לפעמים טועים, וזה לרוב מטעויות של ההורים עצמם.
במקום לתקוף את מערכת החינוך, בואו נתקוף את ההורים. ילדים נהיים אלימים בבית.
אולי אני קצת מתגונן, אבל זה ממש לא תוצר של חינוך חילוני, זה תוצר של חינוך שלא מכיר בטעויות הילדים.
אצלי למשל זה לא היה נפוץ בכלל (עד כדי לא קרה) כי ההורים שלי ושל הסביבה שלי לא הפכו אותנו למלאכים, פשוט לילדים. הם לא גיבו אותנו מיד בלי לדעת מה קרה ולא כעסו על המורים ה״רעים״.
אני בא מחינוך חילוני קיבוצי, אז אולי במסגרת החינוך העירוני/המסורתי יותר זה נפוץ יותר, אבל אין שום קשר לחילוניות, רק לדרכי החינוך. דווקא אני אפילו הייתי חושב להפך, אבל זה עניין אחר ולא נכנס כאן לוויכוח של האשמות.
לדעתי בסוף הורים צריכים להבין 2 דברים עיקריים:
רק למען הסר ספק, הציטוט שאתה מגיב אליו זה חלק מהפוסט ש @Cockroach_Crazy פירסם, מניח שלא הדעה הישירה שלו
תמיד כשמדברים על נוער/ילדים מנסים להיאחז באיזו השוואה. בין תרבויות… בין דורות… מה הפואנטה של זה? מה זה משנה אם זה יותר או פחות?
אתה שואל למה משווים בכלל או למה משווים עם הפרמטרים שציינת? כי לגבי השוואה לעבר אני די בטוח שזה מובן, יש רצון לראות דברים משתפרים (או לפחות לא מחמירים) ולכן הדיון בפני עצמו מעניין בכלל. אם רוצים לפתור בעיות, צריך להבין מה הן בדיוק הבעיות שיש לפתור ומה הגורמים להן.
אולי לא הבנתי את השאלה.
אני שואל למה משווים בכלל. אם מישהו ידבר פה על איזו מעילה או על שוד של בנק הדיון לא מיד ילך למקום של ‘פעם היו יותר\פחות מעילות’ או ‘בחברה X יש יותר\פחות מעילות’. משום מה כשמדובר על אלימות של בני נוער זה תמיד מוביל להשוואות בין דוריות או בין תרבותיות.
אם רוצים לפתור את בעיית האלימות בקרב בני נוער זה לא רלוונטי מה היה לפני שלושים שנה או מה קורה בניגריה. הגורמים לבעיה הם לגמרי ידועים וברורים.
זה לא רק רלוונטי אלא קריטי… אתה חייב לזהות:
ככה אתה יודע שאתה מטפל בבעיה אמיתית ולא ברוח רפאים (1), מזהה נכון את שורש הבעיה (2), ומפעיל כלים אפקטיביים (3). כמובן שצריך ניתוח נתונים אמיתי ולא תחושות בטן.
עם מה מכל זה אתה לא מסכים? מה הם הגורמים לבעיה שבעיניך ידועים וברורים, ואיך הגעת למסקנה הזו, כמו למסקנה שיש בעיית אלימות מלכתחילה*?
*אלא אם כשאתה אומר ״בעיית האלימות״ אתה מתכוון פשוט שיש אלימות נוער, ואז אנחנו מדברים על משהו שתמיד היה וככל הנראה גם תמיד יהיה בכמות שאיננה 0.
אין לי בעיה שתעשה מחקר ותזהה מגמות באלימות בני נוער בהשוואה בין זמנים שונים ובין מקומות שונים אבל למה צריך להוכיח שאלימות בני נוער קיימת אם אנחנו פשוט רואים שהיא קיימת? ולמה צריך לדון באיך לפתור אותה כשלכולנו ידועה התשובה?
רוצה לספר לכולנו מה אתה יודע שאנחנו יודעים שאנחנו לא?
אז אני עוד פעם אומר - ברור שהיא קיימת, השאלה המעניינת היא אם יש מגמה… לא צריך להוכיח כלום.
דבר אלי.
אלימות פיזית קיימת במסגרות שלא מקפידות על היעדר אלימות. היא משגשגת כאשר אין לה תוצאות שליליות מיידיות עבור האדם הנוקט בה. די פשוט לא?
קומוניזם- כל אזרח מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולותו. די פשוט לא?
המשפט סיכום שהבאת הוא יפה מאוד אבל להגיע ממנו לפתרון בעולם האמיתי זה בלתי אפשרי.
תן ל3 אנשים שונים לפרש את המשפט שהבאת ותקבל 5 פרשנויות שונות.
הנערים שמרביצים לנער האומלל הזה חיים במקום בו אלימות היא דבר מקובל והם לא נענשים על כך. רוצה לפתור את הבעיה? תמנע תקציבים מבית ספר שיש בו אלימות ותעניש באופן מהיר ילדים\נערים\הורים\מורים שמאפשרים לאלימות להתרחש.
מאיפה הקביעה הזו?
באופן כללי מסכים, אבל זה מאד כללי. כמה תקציב? באיזה מדרג של אלימות? סתם שני ילדים שהולכים מכות אחה״צ זה הצדקה לשלילת תקציב חדה? מה זה אומר ״לאפשר להתרחש״ והאם אין אירועי אלימות שלבית הספר אין איך למנוע?
באופן כללי אני מסכים שתמריצים עובדים גם פה, ובעד יד קשה מאד עם דברים כאלה ו-0 סבלנות כלפי ילדים אלימים (דבר שמאד קשה למנהל בי״ס בישראל לעשות רגולטורית). אבל אתה מאד לא ספציפי…
מה שצריך לעשות הוא להחליט שזה בסדר שנער יישא באחריות של המעשים שלו. אז הוא לא ייכנס עכשיו לכלא כמו שהיה קורה אם היה מדובר במבוגר, אבל יש עונשים אחרים:
כמובן שחשוב שהורים ילמדו כיצד להתנהג, אבל זה נכון לבני אדם בכללי ואין מה לעשות עם זה
חיי כמנתח התנהגות🙂
זה כללי כי מדברים בכלליות. העיקרון הוא מה שחשוב. אם אתה מגיב מהר לכל אלימות האלימות נעלמת. השאלה איך למדוד היא כבר עניין נקודתי תלוי קונטקסט.