כל מה שכתבת מעניין ואולי אתייחס בהרחבה בהמשך, אבל למה לא טלפון טיפש? אם המטרה היא אך ורק זמינות.
אני מסכים מאוד עם זה שיש יישובים פחות אלימים. אבל צריך לזכור שעוני, מהגרים וכו הם המחוללים הקריטיים ביותר בשאלה למה באותו יישוב יש אחימות. לדעתי בזה הממשלה צריכה להתערב קודם כל.
לגבי החלק השני, מקריאה בלתי מזויינת החינוך שלך הוא די מתירני. בחרת בסוג החינוך הזה מראש?, הוא שפשוט ככה התגלגלו החיים?
כי ברגע שאתה מונע משהו מהילד אתה גוזל ממנו את העצמאות ואז אתה הופך להיות המנהל שלו והוא מפסיק לנהל את עצמו.
לשתי הגדולות שלי יש טלפון (8 ו-11) ושתיהן מתנהלות איתו הרבה יותר טוב מילדים שקיבלו אותו בגיל מאוחר יותר. אם אני כבר מעיר לבת שלי (8) על משהו זה על זה שהיא שוכחת להטעין אותו.
נראה לי שדי בחרתי מראש אבל גם התגלגלתי תוך כדי תנועה. ככה גידלו אותי (לינה משותפת אול אין) וככה נראה לי נכון.
לייק 1
זה קצת פרדוקס לא? סביר להניח שלא יהיו לי ראיות אם אין דיווחים או תיקים.
עזוב רגע מספרים, משום מה מרגיש לי שאני בעמדת מיעוט פה (לגיטימי). תענה על השאלה בכנות: האם היית מרגיש בטוח לעבור בגן משחקים ביום שישי בלילה כשאתה פתאום נתקל בחבורה של ערסים יושבים על הספסל?
אותה שאלה, רק כמה שנים אחורה (נגיד 7+)?
אם התשובה היא כן לשתיהן אז סבבה, נראה לי שהדיון מוצה. אני אישית לא כל כך מפחד מערסים אבל יכול להיות שעל השאלה הראשונה הייתי עונה כן ועל השנייה לא. לא שזה בהכרח מעיד על עליה באלימות כן? אולי התודעה השתנתה וזה יכול להיות קשור גם לאלף ואחד דברים שלא בהכרח קשורים לתפישת האלימות בישראל (=לגמרי אופטופיק).
דניאל,
החיים נהיו יקרים פה יותר, העניים - יותר עניים ובקושי שורדים את היומיום, עניות מובילה להגדלת אזורי פשע.
אתה רואה נכון, זה הגיוני. כשהמצב הכלכלי שלנו יתאזן במדינה יהיה סיכוי, עד אז נגדיל את נוכחות הערסים האלימים בינותינו (ערסי מחמד הם אדירים, מצחיקים אותי בטירוף. וכן, אני מתנשא עכשיו) ונפחד. בתור ירושלמי חרדי היודע לדבר בשפת הערסים שפה, ברגע עולה להם הדם - תברח
אני לא ממש בטוח מה הנקודה שלך בהודעה, אבל אני רק אציין שהמטרה שלי היא לא לשכנע ש “יש המון ערסים והמצב חרבנא בגללם ויאללה בואו נפחד ביחד”.
אל תדאג, לא יעזור לפחד יחד. אני פשוט לא מפטרל באזורי מוכי אסון בשעות מסוימות.
הפואנטה היא שהערס (להלן עבריין קטן) לא נוצר לבד. אני לא יודע סיבה מסובב ותוצאה, אני כן יודע שפשע תופח באזור עוני. ככל שקשה יותר לעניים עם יוקר המחיה כך הם ידרדרו לפשע יותר. לדעתי כמובן.
כיוון שבעיית יוקר המחיה רק מתנפחת פה, מן הסתם גדלים מלא מתוסכלים בעלי כישורים נמוכים ומזל בינוני במקרה הטוב - ההופכים לערסים. ושוב מסייג, ערסים מסוכנים המחזיקים עליהם סכין, מאיימים באלימות ומקיימים, צועקים בתחבורה ציבורית וכשמבקשים מהם להנמיך את מערכת הרעש שהם נושאים על כתפיהם ואונסים את כל האוטובוס לשמוע - הם משיבים בסתום ת’פה במקרה הטוב.
ערסים ידידותיים זה אחד הדברים המצחיקים ביותר.
זה לא נכון בעליל.
אני לא בקי גדול, אני 90 אחוז קפיטליסט, ועדיין רואה כמה עולה החיים פה ביחס להכנסה. זה נהיה קשוח מיום ליום.
הקפיטליזם עושה את כולם יותר עשירים. זו סתם הנפצה של סוציאליסטים שהחליטו שהעניים הם עניים בגלל עשירים. אבל המחיה פה יקרה יותר ויותר, קניית דירה או שכירות שלה, מיסים מטורפים, ושירותים בינוניים במקרה הטוב.
זה נכון, אבל רמת החיים של כל העשירונים עולה (כי גם המשכורות עולות). פשוט בקצב הרבה פחות גבוה ממדינות טובות באמת.
רוצה להעלות שאלה או דיון תאורטי.
כמה מהאופי וההתנהגות של האדם נובע באמת מחינוך, וכמה נובע מגנטיקה?
היה לי דיון כזה עם בת הזוג בעקבות ספר שהיא קוראת, “סערת נפש” (היא ממליצה מאוד), אני בהתחלה נמניתי בגישת החינוך (בן לאמא מורה, בכל זאת), אבל המון מחקרים כאלה ואחרים (במיוחד מהשנים האחרונות יותר) מראים כמה הגנטיקה בעלת משקל מכריע.
כמובן שזה בעיני לא שחור ולבן, אבל בהחלט רואים אנשים עם אופי אלים יותר ופחות, אנשים רגישים יותר ופחות, עם נטיות לבעיות נפשיות כאלה ואחרות (התכרויות, אובססיה, וכו’…), ועם הזמן גם המדע לומד כיצד לזהות את אותם גנים ואנשים.
בספר למשל מסופר על מחקר שעשו על גן מסוים וגילו שמתוך 49 אסירים שנידונו למוות (כלומר ביצעו פשע אלים ביותר), ל47 יש אותו. יש גם את הסרט “שלושה זרים זהים” שמספר על ניסוי שעשו בשלישיה שנולדה ושלחו כל אחד למקום שונה לגמרי כדי לראות את ההשפעות של החינוך השונה לגמרי שלהם, גילו שעל אף החינוך השונה לגמרי שקיבלו, הם פיתחו תשוקות דומות, סבלו מקשיים דומים ובהחלט היה להם אופי דומה.
אני כמובן שלא חושב שחינוך זה מיותר, לדעתי בזכות החינוך אנשים לומדים להתמודד עם הפתיל הקצר יותר, או עם נטיה לאלימות, או עם משיכה מינית לאנשים מסוימים, לומדים בין טוב ורע ולא מתנהגים בהתאם לרצונות הפרימיטיביים שלהם באופי.
שאלה נוספת שעולה מהנושא היא מה נוכל לעשות עם זה? במידה ונמשיך לגלות על קשרים כאלה, האם תצדיקו הרחקה של אנשים מהחברה לפני עשיית העבירה? כלומר, אם נגלה שלמשל 90% מהאנשים בעלי גן מסוים פוגעים בצורה משמעותית בסביבה שלהם, האם תהיו מוכנים לנקוט באמצעי מניעתי של הדרת אנשים כאלה מהסביבה טרם העבירה? מבחינת הפרט כמובן שיש פה עוול, אך מבחינת הסביבה נציל הרבה אחרים.
באופן כללי, אם מישהו פה כן מבין יותר בתחום המדובר וירצה לשתף אני מאוד אשמח לשמוע את דעתו, וכמובן גם דעות של אנשים שבאים מרקעים שונים, בין אם רקע כלכלי יותר שיתנו ניתוח קר, או אנשי חינוך שיגידו את דעתם.
זה גם מפנה אותנו אם נרצה לדיון על ה"מוח היהודי" וחוסר ההתבוללות שלנו שאולי שמרה אותנו עם כל כך חכם (וגם שימרה את החסרונות השונים שלנו).
בקיצור, אשמח לשמוע על דעתכם, אם למישהו יש מה להוסיף.
ווטסון טען שאם תתנו לו 12 תינוקות בריאים לגדל בעולם שלגמרי בשליטתו, הוא יכול מראש לגדל כל אחד מהם להיות מה שהוא מייעד אותו להיות (רופא, עו"ד, אמן, סוחר, גנב, קבצן). זה הטיעון הכי קיצוני לטובת הסביבה. על פניו אני נוטה להסכים עם הנחת היסוד שאם האדם בריא הסביבה יכולה להשפיע עליו באופן מוחלט.
מה שווטסון טעה לגביו זה מה מידת השליטה שיכולה להיות לך על הסביבה בה הילדים גדלים. אני מגדל 3 בנות - אף אחת מהן לא גדלה באותה סביבה ועם אותו אבא ואותה אמא. יחסי גומלין בין אדם לסביבה הם דבר סופר מורכב והמחשבה שאפשר להשיג שליטה היא מגוחכת.
הגנטיקה שהאדם מגיע איתה היא פוטנציאל ההתפתחות שלו ותקרת הזכוכית שלו. מעבר לזה הכל נקבע במהלך התפתחותו של האדם.
לדעתי ככל שהמטען הגנטי של תכונה מסויימת דומיננטי, כך יש פחות משקל לסביבתי ולהפך.
אתה חושב שהגנטיקה לא מעצבת את הרצונות או המעשים שלו בשום צורה שהיא? רק את היכולת לעשות אותם טוב?
אתה חושב שהגן הספציפי שנמצא אצל הרוב הכמעט מוחלט בבתי הכלא הוא מקרי?
אני במקור שלי מגיע מהדעות שלך, לאחרונה נחשפתי להמון הסברים המובילים לכיוון הזה ותהיתי מהי מידת ההשפעה של החינוך עצמו על התוצר הסופי.
אני היום בדעה שמדובר ב50-50 איפושהו. אדם מאוד מובל על ידי הנטיה הגנטית שלו, אך חינוך טוב בהחלט מוביל למקומות אחרים. בין אם מתעלים את הנטיות לכיוונים חיוביים (במקום להתמכר לסמים, להתמכר לספורט) ובין אם מלמדים לשלוט ביצרים.
כמובן שהסביבה משפיעה המון, הרצון של רובינו הוא להדמות לסביבה (או חלקינו רוצים להיות שונים), השאלה אם למשל אותו רצון להדמות לאחר או להיות שונה הוא לא נובע משום עניין מולד למשל?
כמובן שישנה שאלה של כמה הקורלציה חזקה, למשל אם ההבדל הוא שאדם בעל גן מסוים הוא עם 2% ולא 1% לפעול באלימות, זה לא מצריך פעילות מניעתית מוקדמת, אבל אם למשל יגלו שזה מעלה ל90%, זה דיון אחר…
לייק 1
הפוטנציאל לקיומם של רצונות ומעשים הוא גנטי. הרצונות והמעשים עצמם הם לחלוטין תוצרץאה של התפתחות. המחשבה שגן איד אחראי על מעשה או רצון דומה מאוד לתפיסה השגויה (ברובה) שאיזורים מסוימים במוח אחראיים על פונקציות מסוימות.
אין לי מושג מה זה אבל זה נשמע כמו קשקוש בלבוש.
בין כל שלושה אנשים אקראיים אפשר למצוא תכונות משותפות.
לייק 1
אגב, אולי אני מדבר על גן, אבל הכוונה למשהו מולד. לא יודע אם ההגדרה המתאימה היא גן, או קשרים במוח
אבל הקשרים במוח נוצרים. התינוק האנושי לא מסוגל לעשות בערך כלום כשהוא נולד והוא סיעודי לאיזה 2-3 שנים. אנחנו נולדים עם פוטנציאל לא יותר.
לייק 1
אפשר לדמות את מה שליאור אומר למחשב בערך.
תחשוב שאתה בונה מחשב ויש לך ספקס מסויימים לפיו המחשב יכול לתפקד, כשאתה מקבל אותו את מעלה לו מערכת הפעלה ואז מתחיל העמיס עליו תוכנות. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה על המחשב ולשים עליו איזה תוכנות שאתה רוצה אבל הוא יריץ אותן לפי מה שהספקס שלו מאפשרים.
למחשב א’ יש כרטיס מסך יותר טוב אז הוא יהיה אומן.
למחשב ב’ יש מעבד יותר טוב אז הוא יהיה מתמטיקאי.
מחשב א’ עדיין יכול להתעסק במתמטיקה אם תשים עליו אקסל וכאלה אבל הוא לא יהיה מהיר כמו מחשב ב’.
אבל תינוק לא נולד עם מעבד ועם כרטיס מסך ואתה לא יכול להתקין עליו כלום. הכל הוא צריך ללמוד מאפס.