קצת כיף לקיץ :: בואו להרכיב את הרכב כל הזמנים של ריאל בעידן המודרני

דיון כיף! בחירה קצת קשה, אבל זה ההרכב שלי:

*בקישור קשה עד בלתי אפשרי שלא לבחור בזידאן, למרות שהיו לו תקופות (כמו כמעט לכל הפרוייקט הדיי כושל ההוא) שהוא היה נעלם/חושך ואז מביא אותה בשער או בישול מבריקים. אבל בלי קשר, זידאן זה זידאן.
*שקלתי להכניס גם את די מריה לקישור. הוא אמנם שיחק רב הזמן בכנף, אבל באמת שלדעתי היה מדובר בשחקן מצויין ומנוע שלא מפסיק לרוץ. זו הייתה אחת התקופות שהכי נהניתי מריאל כשהוא שיחק בתור קשר.
*התלבטות גדולה בין בייל לרונאלדו בהתקפה. בייל יצר ציפיות מפחידות והצית דימיון של תואם כריסטיאנו#2 ויחד עם זאת האכזבה מאוד גדולה. אין ספק שהוא איכזב, אבל אני לא יכול שלא לבחור ברונאלדו הברזילאי.

למרות שנאתי לשיטת היהלום, נראה לי שהיא די מתאימה להרכב שבחרתי.

קסיאס בשיאו אולי היה קצת פחות גדול מקורטואה, אבל משהו בחיבור שלו לקבוצה ברגש שהוא הביא וגם בהצגות המרגשות וההצלות הזכורות גורם לי לשים אותו כמתאים יותר בפאזל.

אני חושב שהחוליה החלשה בו הוא קרבחאל שגם בשיאו לא מגיע לרמת התרומה ההיטורית של מסלו ואחרים.

לגבי בלמים לא היתה לי בכלל התלבטות. ראמוס זה שחקן שחייב להיות בכל הרכב לא רק מקצועית אלא גם מבחינת אופי ו-ווינריות. פפה זה הבלם המושלם מבחינת כדורגל נטו.

מקללה ואולנסו בשיאם יתנו לנו עוצמה שאין שני לה בקישור. מודריץ׳ בשיאו עם זידאן משלים לדעתי קישור פנומנלי.

מתבאס שראול לא נכנס. אבל הקריטריונים פה הם לנצח משחקים ולא ״גדולה״ או ״היסטוריות״.
רונלדו הברזילאי צריך לדעתי להיות בכל הרכב בכל קבוצה ששיחק בה. והוא החלוץ 9 הכי גדול שראיתי.רק מסי וכריסטיאנו עולים עליו כשחקנים.

לייק 1
לייק 1

ההתלבטות היחידה היא בין מרסלו ורוברטו קרלוס. כל אחד הגדיר את האגף השמאלי מחדש. באמת. אגדות לכל דבר.

נאצ׳ו ראוי להיות בהרכב במקום קרבחאל שאף פעם לא הרשים ולא החזקתי ממנו התקפית. גם הגנתית הוא לא מי יודע מה, אפילו בשיאו. הייתי הולך על בטוח. על נאצ׳ו.

קאסי! מהרגע שנכנס להרכב דאז אחרי ההפסד לאתלטיקו בבית אי שם ב2015-2016 אז במקום חאמס- נכתבה היסטוריה.

על השאר כמעט הרוב מסכים. ולא, הרכב בלי ראמוס לא מתקבל בשום פנים ואופן. הגדול בהיסטוריה שלנו.

כמה נקודות חשובות ודברים שהנחו אותי -

שוער - אין שאלה מבחינתי, קורטואה זה השוער שתמיד חלמתי שיהיה בריאל. קסיאס היה ענק באחד על אחד ובחתוליות אבל חלש במשחק גובה ובמשחק רגל. בשיקלול שלי, היתרונות של קסיאס על פני קורטואה זניחים ביחס ליתרונות של הבלגי על פני קסיאס, וזה מה שהכריע.

בלמים - קנאבארו ופפה. הבלמים הטובים ביותר שראיתי בריאל מדריד, בדגש על האחרון. גם קנאבארו היה אדיר אחרי המונדיאל המפלצתי של איטליה, אבל לרוע מזלו זה היה בדיוק בתקופת המעבר בין המחיות והגראבסנים לאלונסואים והכריסטיאנואים. אז מסי ניקנק אותו כמה פעמים, את מי לא?

מגן שמאלי - לדעתי מרסלו בפער דיי משמעותי מרוברטו קרלוס. לא היה מגן כמו מרסלו שאגף שלם היה על הכתפיים שלו וכל תוכנית המשחק של הקבוצה לפרקים התבססה על להעמיס שחקנים באגף שלו ולשחק דווקא בתוך הצפיפות שנוצרת. הוא איפשר את זה. אגדה.

מגן ימני - הרע במיעוטו. כן, היו לדני שנים אדירות, אבל לא היה לנו באמת מגן ימני אגדי בתקופה הזו. המתחרים העיקריים שלו הם ארבלואה, סלגאדו ואולי סיסיניו. זה לא רציני.

קישור - אז פה האתר לא איפשר כ"כ מרחב תימרון. המערך הוא לא באמת כפי שמוצג אלה יותר מערך א-סימטרי עם מודריץ’ שמשלים שלישיית קישור מרכזי וזיזו שחשקן חופשי שבעיקר תומך התקפית באגף ימין הפחות חזק כאמור.
למה? כי יש מרסלו, וזה מבחינתי מייתר את הצורך בקיצוני שמאלי שידרוך לו על הרגליים. מצד שני יש לו את המגבלות ההגנתיות שלו ולכן מודריץ’ שם כדי לחפות.
אלונסו ומקאללה כדאבל פיבוט זה לדעתי סיוט אמיתי. אם ההנחיה היא לנצח כמה שיותר משחקים אני חושב שצמד כזה מכסה אותך לחלוטין מבחינת סגירות ומשחק לחץ. עם תוספת של מודריץ’ זה מאפשר משחק בשטחים צפופים (גם אלונסו וגם מקאללה לא קוטלי קנים בתחום) ואפילו עוד יותר חנק כשהכדור אצל היריבה. שלושה שחקנים עם אינטלגנציית משחק אדירה שידעו להתאים את עצמם לפרזיטים מקדימה.

התקפה - זיזו מאחורי כריסטאינו ורואנלדו השמן. הייתה לי התלבטות אם להכניס את ראול\בנזמה על חשבון רונאלדו השמן, בעיקר בגלל שהם מוסיפים למערך הזה משהו שהשמן לא - בנזמה יודע לעבוד עם כריסטיאנו מאוד טוב ויש לו יכולות בניית משחק אדירות, וראול יודע ללחוץ מדהים ויכול לתרום מאוד לשלישיית הקישור המרכזי בלחץ מקדימה. החלטתי על הברזילאי בסוף כי יש בהרכב הזה יוצרים מדהימים והוא הפינישר הטוב ביותר, אם כי אני מסכים לגמרי שהשיא שלו לא היה בריאל. מבחינתי כל הרכב שכולל את אחד מהשלישייה - רונאלדו/ראול/בנזמה מתקבל, אלה שלושת החלוצים הטובים ביותר שלנו בשני העשורים האחרונים מיד לאחר כריסטיאנו כמובן.

6 לייקים

אין לי הרבה מה לחדש בנוגע להרכב, אבל זה מדהים לראות את הקונצנזוס (היחסי) על קורטואה.
לא שאני מתווכח, כי ההגדרה של המשימה כוללת עונת שיא ולא קריירה, אבל ב-11 שלי שמוגדרים מקריירה נגיד אני עדיין שם את איקר (אם קורטואה חוזר טוב מהפציעה ונותן עוד עונה-שתיים טובות זה כנראה מתהפך).

האם היה מקרה דומה של שוער (או שחקן) שאחרי יותר מעונה בקבוצה קיבל מרוב האוהדים הודעות נאצה על גבול האישיות (למי שרוצה להזכר: הצ'מפיונס חוזרת לברנבאו :: רק 2-2 מול ברוז'. הזאר וקורטואה מאכזבים) ואחרי 4-5 שנים כבר מקבע את מעמדו בהרכב כל הזמנים של הקבוצה (גם אם על בסיס שיא ולא קריירה)? הסוויץ’ המנטלי שהוא עשה אחרי אותו חילוף נגד ברוז’ הוא מדהים.

מרסלו זה דומה אבל די שונה (הגיע בגיל 18, היה די גרוע במשך שנים וזה לקח כמעט עשור לקבע את מעמדו מהגדולים).

2 לייקים

אין קונצנזוס על קורטואה! אני הולך על איקר! אבל אף אחד לא שיער לעצמו בוודאי, ואני לא חושב שברוז’ זה היה הרגע הכי גרוע שלו דווקא - שקורטואה יהיה חצי ממה שהיה. @Tim_Duncan, לא היית צריך לערוך את התגובה בגללי. זה גם מסקרן אותי מה שקורה, לוקח על עצמי לבדוק עוד כמה ימים כמה קולות קיבל כל אחד בעמדה וכן הלאה

לגבי ההרכבים - אני די התבאסתי שלאט לאט, לא מעט בגלל ברצלונה של רונאלדיניו - קבוצות רבות עברו למערך של שלושה קשרים באמצע. אני גדלתי על 4:4:2 די שקרי שלנו בגלאקטיקוס1 וכן הלאה (כי זיזו לא באמת היה שחקן כנף).

ההרכב של נירו - מעניין מאוד. רק הנוכחות של קנבארו מציק לי. אני יודע שמאוד אהבת אותו, לא “חושד” בך או תוקף אותך פשוט לא מסכים. לדעתי קנבארו בריאל זה גימיק, זה מיתוס על בלם שהציג מונדיאל אלוהי באמת - משחק ההגנה הכי טוב שראיתי ואראה משחקן, זכה גם בבלון ד’אור. לא מאשים אותו בהדחות בשמינית הגמר וגם לא בביזיונות האחרים. אבל הוא היה בינוני מאוד אצלנו. וזה לא נראה, גם וולטר סמואל נכשל. וטורהאם היה חלש מאוד בברצלונה וכן הלאה. חשבנו שראמוס ילמד מקנבארו שר ההגנה וזה להיפך. לדעתי אין ספק מי היה שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו בעונת האליפות ההיא. דווקא רוב הקלאסיקוס של קנבארו היו טובים, ה-0:2 בברנבאו למשל והשער נקי בעונה אחר כך כשפפה גם בלט. אני זוכר את אוצ’ה ורקראטיבו מתעללים בקנבארו. משחק אחד לא מייצג אבל הוא לא היה טוב אצלנו. רביעי בהיררכיה אחרי ראמוס-פפה ו-ואראן.

לייק 1

לא הבנתי את המשפט הזה, אם הכוונה שאף אחד אז לא חשב שהוא יהפוך למה שהפך בריאל אז יש לך טעות, גם בתקופה הכי רעה שלו אצלנו שכולם ביקשו שנבאס יהיה השוער הראשון בכל המסגרות כתבתי והגנתי תמיד על קורטואה שהוא שוער ענק שעוד יחזיר בגדול.

זה ההרכב שלי.
אסביר כמה בחירות מעניינות:

  1. די מריה - קודם כל, אני מת עליו, בעיני בשיאו הוא לא נופל מבייל (בשיאו).
    מעבר לכך, הכנסתי אותו בגלל ההתאמה. הזכרון הגדול ביותר שלי מהBBC היה שחסר לנו שחקן יוצר. בהרכב שלי שמתי את רונאלדו פנומנו על חשבון בנזמה, שהוא מוסר טוב יותר, ולכן הזדקקתי לשחקן שידע לפתוח משחק צפוף ולבשל ל2 הסקוררים המטורפים למעלה.
    בנוסף, הרכבתי קישור יחסית התקפי. די מריה כשחקן כנף יוכל להוסיף לנו איזון הגנתי להרכב, ולייצר משחק לחץ.

  2. מקאללה - להוסיף איזון הגנתי ואגרסיביות שעלולה להיות מעט חסרה במערך הזה. צריך גם מישהו שיכפה על החורים של מרסלו.

  3. פפה ולא וראן - וראן בשיאו שחקן מדהים, אך פפה יציב יותר ואגרסיבי יותר. לטעמי אלה התכונות שיותר חסרות במערך הזה.

  4. מרסלו ולא קרלוס - בשביל השילוב עם רונאלדו בעיקר, מה גם שבשיאו הוא גם היה לא רע בהגנה.

תביא לי קצת ממה שעישנת.

לייק 1

חחחחח
מבחינה טרמינולוגית הייתי צריך לכתוב ״לא עד כדי כך גרוע״.
אני בהחלט עומד מאחורי ההרכבה של מרסלו, במיוחד כשבאגף ימין שמתי את די מריה שעוזר יותר בהגנה, וכקשר אחורי את מאקללה

אני אישית מסכים ב 100% עם מה שרשמת על מרסלו גם מבחינה הגנתית, אתה לא צריך לשנות כלום.

לייק 1

כשטיטי מסכים איתך ב-100% - פה במקומך הייתי מתחיל לחשוד

אני מסכים איתך גם עם זה ב 100%

9 לייקים

התכוונתי להדגיש שאני לא חושב שהוא איזה מגן הגנתי מדהים, הוא פשוט היה בסדר בהגנה בשיאו, וזה בהחלט מספיק מבחינתי כדי לקבל את היכולות ההתקפיות שלו.
ברור שהוא תמיד היה החוליה החלשה מבחינה הגנתית, אבל הוא לא היה חור כמו שהיה לפני מוריניו או מ2018.

בינתיים 15 אוהדים בחרו את ההרכב שלהם, נשמח אם מספר הבחירות יעלה ובינתיים התוצאות של מה שיש - האם אתם מוכנים?

המסקנות? כולם כמובן בחרו בכריסטיאנו רונאלדו, 15 מתוך 15, אין שאלות בכלל. גם רונאלדו-פנומנו בולט מאוד – תשע פעמים הוא נבחר על אף ארבע עונות וחצי בלבן והרבה פציעות. ראול, “הסמל” שלישי עם שש בחירות. קארים בנזמה נבחר פעמיים. שני מצ’אפים גדולים היו: הראשון הוא בין הקורות, תשעה הלכו עם סאן איקר ושישה עם טיבו קורטואה. בעמדת המגן השמאלי דווקא לא היה צמוד: 12 קולות למרסלו - 80%, שלושה בלבד לרוברטו קרלוס.

עברו להגנה, ברור לכם מי קיבל הכי הרבה אשראי. אחד בחר בנאצ’ו כמגן ימני, כל שאר ה-14 בחרו בדני קרבחאל. פאביו קנבארו ופרננדו היירו אף הם נבחרו פעם אחת. סרחיו ראמוס הופיע ב-12 הרכבים, כמו פפה. רפאל ואראן הופיע פעמיים. בקישור ומעלה, איסקו, וחאמס נבחרו פעם אחת ויחידה, אנחל די מאריה הופיע פעמיים ולואיס פיגו שלוש פעמים.

הקונצנזוס גם כן קיים. 13 פעמים הופיעו זינדין זידאן ולוקה מודריץ’ – כבוד גדול. ארבע פעמים הופיע בייל. בקישור האחורי: תיקו בין קלוד מקאללה וצ’אבי אלונסו – שבע פעמים הופיע כל אחד, קאסמירו על הפודיום עם חמש פעמים.

דוד קארו: קורטואה, קרבחאל, פפה, ואראן, מרסלו, קאסמירו, אלונסו, זידאן, בייל, כריסטיאנו ורונאלדו.

דור רומנו : קסיאס, קרבחאל, פפה, ראמוס, רוברטו קרלוס, מקאללה, מודריץ’, זידאן, בייל, כריסטיאנו וראול

טיטי : קורטואה, קרבחאל, פפה, ראמוס, מרסלו, מקאללה, מודריץ’, זידאן, פיגו, כריסטיאנו ורונאלדו

אלישע : קסיאס, קרבחאל, ואראן, היירו, רוברטו קרלוס, מקאללה, אלונסו, מודריץ’, זידאן, ראול וכריסטיאנו

גוטי : קסיאס, קרבחאל, ואראן, ראמוס, מרסלו, קאסמירו, מודריץ’, זידאן, פיגו כריסטיאנו ורונאלדו

חסה : קורטואה, קרבחאל, פפה, ראמוס, מרסלו, קאסמירו, מודריץ’, חאמס, בייל, כריסטיאנו ובנזמה

שי : קסיאס, קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו, מודריץ’, אלונסו, איסקו, אנחל די מאריה, ראול וכריסטיאנו

אסף : קסיאס, קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו, מקאללה, אלונסו, מודריץ’, זידאן, בנזמה וכריסטיאנו

עמיר : קסיאס, קרבחאל, ראמוס, פפה, רוברטו קרלוס, קאסמירו, מודריץ’, זידאן, פיגו, ראול, כריסטיאנו

טל : קורטואה, קרבחאל, פפה, ראמוס, מרסלו, אלונסו, מודריץ’, זידאן, בייל, כריסטיאנו ורונאלדו

דניאל : קסיאס, קרבחאל, ראמוס, פפה, רוברטו קרלוס, אלונסו, מודריץ’, זידאן, ראול, כריסטיאנו ורונאלדו

איימ-בלו : קסיאס, קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו, מקאללה, אלונסו, מודריץ’, זידאן, כריסטיאנו ורונאלדו

שרון : קסיאס, נאצ’ו, ראמוס, פפה, מרסלו, קאסמירו, מודריץ’, זידאן, ראול, כריסטיאנו ורונאלדו

נירו : קורטואה, קרבחאל, פפה, קנבארו, מרסלו, אלונסו, מקאללה, מודריץ’, זידאן, כריסטיאנו ורונאלדו

גב : קורטואה, קרבחאל, פפה, ראמוס, מרסלו, מקאללה, מודריץ’, זידאן, אנחל די מאריה, כריסטיאנו ורונאלדו

9 לייקים

אם יש לי מכונת זמן - הדבר הראשון שאני עושה, אפילו לפני שאני לוחש לפרז לעשות מה שהוא יכול כדי לחטוף את הפרעוש הארגנטינאי מתחת לידיים של בארסה, זה להעתיק את המשפט הבא:

אל הפורום של לפני 15 שנה.

ואז מחכה בסבלנות לראות את הפורום עולה בלהבות.

2 לייקים

היה גם מאצ’ אפ בין אלונסו ומקאללה.
אלונסו עם 8, מקאללה עם 6.
לא היו שאלות על מודריץ’ (12) או זידאן (13).
אשמח לדעת קצת מה הסיבות שמי שבחר אחד ולא את השני עשה זאת. אם זה בקשר להרכב שהוא בחר או באמונה שמדובר בבחירה חד משמעית.
אצלי למשל בחרתי במאקללה בעיקר בגלל ההתאמה להרכב שבחרתי, אני חושב שאם במקום זידאן היה לי קשר אגרסיבי והגנתי יותר (קאמבינגה כזה למשל, או פדה, או אולי אפילו בלינגהם) אז סיכוי טוב שהייתי בוחר באלונסו.

המיקוד בדיון הזה הוא על הרכב מנצח, אז אלה בעיני הווינרים הכי גדולים שכפות רגליהם דרכו על כר הדשא בברנבאו.

לא ברורה לי ההעדפה של רונאלדו נזאריו על פני ראול או בנזמה. הוא נתן עונה בכורה טובה מאוד אבל לא משהו שמשתווה לתפוקות של האחרים, כנ"ל לגבי התשוקה והמחויבות.

קורטואה החל מעונתו השנייה והלאה הוא גדול שוערי ריאל מדריד ומשלושת הגדולים לצד בופון ונוייר.

עשיתי עוול לבייל, התארים מדברים בעד עצמם אבל רק עונת הדסימה היא תרומה משמעותית מצידו. לא יכול להכניס אותו במקום אלונסו.

קסיאס - לטעמי השיא שלו היה ארוך ויציב, נוטים לזכור את הסוף הפחות טוב. בתקופות השיא הרגשתי שיש כישוף על השער ושום דבר לא יכול להכניע אותו. כמובן התעלות בכל משחק גדול (חוץ מגמר 2014, בעונה שבה סופסל בליגה). אחד ויחיד.

רוברטו קרלוס - האמת הופתעתי מהרוב המוחץ למרסלו. אני חושב גם שעושים למרסלו אידיאליזציה. לדוגמה אנשים שכתבו שמרסלו היה ענק בין 2012-2018- עובדתית עד 2014 חיפשו לו בקבוצה מחליפים ללא הרף, ולראייה- פאביו פאקינג קונטראו פתח בגמר הצמפיונס 2014 על-חשבונו. מרסלו היה בשיאו 3 שנים עם זידאן, שגם בשנים האלה הקבוצה עשתה הכל כדי לחפות על המגרעות שלו (טוני קרוס קשר שמאלי בעמידה מאוד עמוקה, כדי לאפשר למרסלו לעלות, וגם בהגנה היה בסוג של “דאבל-אפ” תמידי), מה שקרבאחל לדוגמה לא זכה לו. ולענייננו - רוברטו קרלוס היה בשיאו מגן הגנתי ענק (תציצו לגמר צמפיונס 2000 מול ולנסיה), מהיר כסופה, בעיטות פגז, חורש את הקו בלי סוף מעלה ומטה. מלך מלך מלך.

היירו+פפה - ראמוס עם יותר מדי אדומים (בדגש על אדום כל קלאסיקו) ופנדלים מפגרים לגמרי שגרם להם במהלך הקריירה. אגדה ווינר שאר קלישאות שחוקות- אבל עלה לנו בהמון נקודות ובתארים. וראן מבחינת יכולת היה מעולה אבל לא יציב, איבד את המהירות בעקבות פציעות ולא היה מספיק דומיננטי. היירו ופפה היו גם מאוד דומיננטיים, פפה היה אתלט ענק, היירו היה מאוד אגרסיבי וקולני. מרגיש לי ששילוב שלהם היה יכול להיות מדהים.

קרבאחל - מגן מעולה בשיאו, נבחר בעיקר עקב מחסור באופציות אחרות.
מקללה- התלבטתי בין קסאמירו למקללה מאוד, מקללה היה קצת פחות כבד ויותר “כספיתי” בשיאו, מה שהיה עוזר לנו נגד לחץ יריב.

מודריץ וזידאן - שני השחקנים האהובים עליי בכל הזמנים. מודריץ גם היה תורם יותר בהגנה. זידאן זה אלוהים ביי.

רונאלדו את רונאלדו - לא חושב שיש צורך לפרט. אצל הברזילאי הלכתי על יכולת שיא ולא על יציבות ואריכות קריירה, אחרת ראול היה נכנס במקומו כנראה.

בייל - בדומה לקרבאחל - מחסור באופציות. אם אריין רובן או די-מריה היה נשארים פה יותר שנים יכול להיות שהיו משתחלים במקומו. בכל מקרה הביא לנו כמה תארים במו רגליו וראשו.