אין לי הרבה מה לחדש בנוגע להרכב, אבל זה מדהים לראות את הקונצנזוס (היחסי) על קורטואה.
לא שאני מתווכח, כי ההגדרה של המשימה כוללת עונת שיא ולא קריירה, אבל ב-11 שלי שמוגדרים מקריירה נגיד אני עדיין שם את איקר (אם קורטואה חוזר טוב מהפציעה ונותן עוד עונה-שתיים טובות זה כנראה מתהפך).
האם היה מקרה דומה של שוער (או שחקן) שאחרי יותר מעונה בקבוצה קיבל מרוב האוהדים הודעות נאצה על גבול האישיות (למי שרוצה להזכר: הצ'מפיונס חוזרת לברנבאו :: רק 2-2 מול ברוז'. הזאר וקורטואה מאכזבים) ואחרי 4-5 שנים כבר מקבע את מעמדו בהרכב כל הזמנים של הקבוצה (גם אם על בסיס שיא ולא קריירה)? הסוויץ’ המנטלי שהוא עשה אחרי אותו חילוף נגד ברוז’ הוא מדהים.
מרסלו זה דומה אבל די שונה (הגיע בגיל 18, היה די גרוע במשך שנים וזה לקח כמעט עשור לקבע את מעמדו מהגדולים).