אין לי ספק שההרכבים שאנצ’לוטי בוחר יכולים להראות טוב יותר, אבל הוא צריך להשתמש בהם אחרת, הוא צריך לזהות את היתרונות היחסיים של כל שחקן ולבנות שיטה סביב המארג הזה. הוא נכשל בזיהוי פעם אחר פעם ועם סגל אחרי סגל. אנצ’לוטי מאמן חלש להחריד ופה אין ביננו מחלוקת.
הגישה שלי שאתה מדבר עליה גורסת שאין הבדל מהותי בין רוב המאמנים בהנתן סגלים זהים (על כל דוגמה שקבוצה עברה שינוי לאחר החלפת מאמן אני מעריך שיש 10 דוגמאות למצב בן לא חל שינוי אמיתי). אני כן חושב שיש מאמנים שיוצאים מהתבנית הזו, בודדים מאוד בעולם אמנם, אבל יש. ההשפעה של פפ וקלופ על הקבוצות שלהם למשל היא לא משהו שאפשר לפספס, אבל יש גם דוגמאות למאמנים “רגילים” שיש להם שיטה ברורה. הטענה העיקרית שלי היא שאם אנחנו מצפים שאחד מהם יגיע לריאל נכונה לנו אכזבה ופה אני מתחבר למה שאור כתב לגבי מועמדות של קלופ לצורך העניין.
וקצת יותר בהרחבה לגבי סוגיית השפעת המאמנים -
כדי שמאמן יוכל להשפיע על קבוצה הוא צריך שתהיה לו הבנה מאוד עמוקה בכדורגל ובניהול אנשים, אבל בנוסף לכך הוא צריך גם מוניטין, ואת זה קשה לבנות (סיפורי הקריירות של מאמני העל רצופים בנסיבות מאוד ספציפיות שהביאו אותם למעמד הזה, כך שזה לא עניין פשוט).
ריאל לא תביא מראש את גאוני הכדורגל שכבר צברו מוניטין, דוגמת פפ וקלופ, כי זה לא מסתדר עם המערכת (קרי פלורנטינו), וגאוני הכדורגל בלי המוניטין שיגיעו וירצו להנחיל שיטה אבסולוטית פשוט לא יצליחו להנחיל כלום בגלל אילוצי מערכת.
מה שקורה זה שפרופיל המאמן היחיד שמתאים לנו הוא סטייל זיזו - גאון כדורגל שיכול להיות מספיק פרגמטי כדי לקבל את אילוצי המערכת ועדיין להצליח. וגם זה, כמו שציין אור, עד גבול מסוים, כי גם לו נמאס בסוף כנראה. פעמיים.
מקווה שאלונסו הוא מהסוג הזידאני.
יש הרבה מאוד שחקנים שנרכשו בהרבה כסף, אבל האם אתה רואה בהם כוכבים?
מה שאני אומר זה שאמבפה, ויניסיוס ובלינגהאם הם מטרת על של המועדון הרבה יותר מצ׳ואמני, בייל, חאמס ואיסקו, הם מותגים הרבה יותר חזקים בשביל לגעת בהם.
אתה צודק מבחינת הציפייה של אוהדים לראות כדורגל טוב יותר. מבלי להשוות באיכות השחקנים, כנראה יותר קל לאמן שחקנים שהגיעו מוכנים לסגנון משחק מסוים מאשר קבוצה עם כוכבים שנעשה בה שינוי פרסונלי משמעותי בקיץ.
אין ספק שבלי קרוס ועם אמבפה זו ריאל אחרת, וגם מערך אחר. בעונה שעברה לאנצ׳לוטי היה קל יותר לבצע שינוי במערך אחרי ההגעה של ג׳וד במקום בנזמה. עכשיו זה עוד שינוי במערך.
זה שינוי משמעותי, אבל מה שחשוב יותר מכל למועדון, זה נוכחות של המותגים הכי שווים שלו על כר הדשא, ושהמאמן ימצא פתרונות. יכול להיות שלכל מאמן יקח זמן מסוים לחבר הכל שוב. למי יותר למי פחות, זו שאלה מעניינת.
אבל לגבי פליק, היו לו הנחתות מלמעלה, אבל יש לו שחקנים שמחוברים לסגנון, ורק צריך לאקלם אותם פיזית ברמה של הקבוצה הבוגרת.
בריאל זה הפוך, פיזית אלה אתלטים ברמה הכי גבוהה, זה היתרון שמביא את הניצחונות במאני טיים. אבל מבחינת סגנון משחק יש פה עוד עבודה.
יש כאן עבודת אימון לא טובה או בכלל אין עבודה, זה ממש “קחו כדור ושחקו” וביום טוב של הכוכבים זה יסתדר וכמובן שיגיעו הרבה ימים כאלה. גם אם חסר לנו שחקן בפרופיל מסוים אני לא חושב שמה שאנחנו רואים. האנסי פליק מוציא מים מהסלע זו לא רק התאמה כזו או אחרת וגם הוא סובל מהרבה פציעות.
לגבי מיתוג השחקנים שציינת אני חולק עלייך. חאמס רודריגס הגיע כמלך שערי המונדיאל ובסכום גבוה וזה מוסיף וגם ככלי שיווק כי הוא אלוהים בקולומביה. גארת’ בייל היה כבר סופרסטאר, שחקן שז’וזה מוריניו עוד רצה לצרף, כבש את השלושער המדהים ההוא נגד אינטר והגיע כשחקן העונה באנגליה עם המון גולים - שיא עונתי נראה לי - מחוץ לרחבה. בייל 2013 הוא לא אמבפה 2024 אבל הוא בטח מעל בלינגהאם בזמן שהאגלי רק הגיע.
אי אפשר ללמד את ויני להיות מתמטיקאי על אבל כן אפשר ללמד אותו את לוח הכפל, פשוט יושבים בבית יחד איתו עד שהוא זוכר בעל פה את כל לוח הכפל, לחץ אפקטיבי זה קודם כל לוח כפל ואז נכנסים משתנים כמו קריאת משחק ויכולת תיקול והם הרבה פחות קריטיים ללחץ קבוצתי אפקטיבי(חוץ מבלמים וקשר אחורי שחייבים להיות טובים בהשתלטות על כדורים ארוכים וכדורים חוזרים).
עדיין, סופרסטאר זה לא גלאקטיקו, לפחות לפי התכניות של פלורנטינו. כל מה שכתבתי מתבסס על ההשקפה לפי דעתי שעכשיו מתחיל פרויקט גלקטיקוס אמיתי, בניגוד להכנה הארוכה שהיתה בשנים האחרונות.
היו שחקנים יקרים, כוכבים, סטארים. הם לא גלקטיים ברמה של אמבפה שהיה מטרה עיקרית על פני שנים. חאמס ובייל היו הזדמנות של תקופה.
אם אני צריך לחלק את העוגה בשאלה ‘מה צריך שיקרה כדי שבהינתן שכל הכוכבים על המגרש ריאל מדריד תשחק כדורגל’ אז זה 80% שהכוכבים יסכימו להקריב מעצמם בשביל הקבוצה (מאמץ פיזי, הגנה, תהילה, מספרים) ו-20% לשפר אותם בכדורגל. ברור שהרכב כזה מביא בתוכו חוסר איזון מובנה. הפיתרון הוא לא טקטי וזה מה שמאתגר פה. ממש לא איך לוחצים וכו’. אם רוצים להשתפר בטקטיקה יש מאות מאמנים שיכולים לעשות את העבודה הזו, למשל זיו אריה או מסאי דגו. אנחנו צריכים דמות שמבינה שהמשאב הקריטי ביותר הוא זמן שיקח לדברים להתחבר ויכול לנהל את האירוע הזה.
במארקה כתבו את המובן מאליו שעם חזרתו של אדוארדו קמאבינגה עוד מעט ריאל מדריד צפויה לחזור ל-4:4:2. הכותרת הייתה נחרצת יותר כשמדובר על משהו “קבוע” לאור מרכז השדה הפרוץ וחוסר האיזון שלנו, ולאחר מכן דובר על “בדגש על המשחקים הגדולים”, כמו הדרבי נגד אתלטיקו מדריד בסוף החודש, אוטוטו, אם כי קמאבינגה לא יהיה זמין למשחק הזה.
אף אחד לא חשב שנשחק נגד מנצ’סטר סיטי, באיירן מינכן ואפילו ברצלונה במערך כזה של שלושה “חלוצים”. מה שכן אני מסתכל על הנייר ונניח קמאבינגה במקום טשואמני, יחד עם פדה ובלינגהאם זה קישור מאוד-מאוד-מאוד אתלט. מעבר לכך, מה, גם במערך ההתקפי הזה אנחנו לא מסוגלים לשלוט באמצע נגד קבוצה לא רעה כמו שטוטגארט? לא רוצה לתת את הדוגמא של מנצ’סטר סיטי אבל אנחנו לא יחידים בעולם שמשחקים עם שלושה שחקני התקפה מובהקים. אצל פפ רוב הזמן המערך יותר התקפי. ובאמת אי אפשר לדרוש גם מאמבפה וגם מוויניסיוס לעשות קצת יותר הגנה?
אנחנו לא שולטים במרכז המגרש לא רק בגלל הקישור אלא ולדעתי בעיקר בגלל ההגנה, אי אפשר להניע כדור עם הגנה כזאת וגם אי אפשר ללחוץ עם הגנה כזאת.
כל רביעיית ההגנה שלנו לא חזקים בהנעת כדור וזאת בלשון המעטה, רק רודיגר סביר פלוס כשהוא משחק בצד ימין, בצד שמאל הוא גם הופך לנטל ומאבד כדורים פשוטים כפי שראינו מול הגרמנים, אי אפשר להניע כדור ככה, כל לחץ קטן ומיד מגיעים למצב שקורטואה מרחיק כדור.
גם אי אפשר לעשות לחץ כי כפי שראינו גם מול הגרמנים אפילו אם הלחץ טוב והיריבה מרחיקה כדור ההגנה לא מצליחה להשתלט ובמקום כדור קל לנו מתפתחת התקפה מסוכנת ליריבה, הצד של רודיגר ומנדי בסדר גמור בקטע הזה אבל הצד של קרבחאל וואסקז היה קטסטרופה וזה מובן, עם הכניסה של מיליטאו היה שיפור בצד ימין אבל לא מספיק גדול שאתה יכול ללחוץ גבוה מבלי להסתכן יותר מדי(וזה שאנחנו לא יודעים ללחוץ מספיק טוב זה דיון אחר).
דעתי האישית היא שאם ואן דייק לדוגמא מגיע ומזיזים את רודיגר ימינה ההשפעה שלו על הנעת הכדור, הלחץ הגבוה והשליטה במרכז המגרש תהיה יותר מורגשת מהגעת רודרי אבל הישארות עם ההגנה הנוכחית.
עונה שעברה עם רודיגר בצד ימין וקרוס כבלם/מגן בצד שמאל כשהכדור אצלנו הצלחנו להניע קצת את הכדור וזה היה בקושי עם המון חריקות ולקיחת סיכונים הגנתיים כשבנוסף איבדנו עוד שחקן התקפי בגלל ההתאמות.
הגנה שמלכתחילה התלוננו עליה לפני שנה ולפני שנתיים, ספגה בשנה שעברה פציעות משמעותיות מאד (גם קורטואה קריטי בהנעת כדור בהשוואה ללונין) ואיכשהו הייתה חלק מקבוצה מנצחת ולכן מצפים שזה ימשיך. זה לא.
@titi_camara אני חושב שהנקודה שלך כן רלוונטית אבל אתה מגזים. ברור שהכדורגל התקדם אבל קח דוגמא פרננדו היירו ואיבן הלגרה שניהם היו קשרים שעברו הסבה לבלם ויחד עם רובטו קרלוס בכלל היה קל להניע כדור מאחורה והנה בלי קלוד מקאללה לא הצלחנו לחטוף כדור ב-2003. דני קרבחאל סביר וגם צמד הבלמים, לדעתי אדר מיליטאו הוא דווקא יהיר. מי שלוקה בחסר זה פרלאן מנדי שבדרך כלל ניצל ובנס.
הנקודה שלך היא אולי שכקבוצה אנחנו די לחיצים גם כי אורליאן טשואמני מסתתר לפעמים, וזה נכון. אבל למה לוקח לנו כל כך הרבה זמן להחזיר את הכדור? למה אין משחק לחץ מסודר? יש לנו שלושה שחקנים מאוד פיזיים באמצע, שלושתם קוראים משחק טוב, נניח פדה וג’וד זה קונצנזוס, טשואמני חצי-כוח וגם קמאבינגה.
אני לא מאוהדי פרלאן מנדי כמובן אבל בהינתן המגמה ההתקפית הרצויה, ואני חושב שחרצו את גורלו של פראן גארסיה מוקדם מדי אבל הגנתית זה לא אותו לבל - השאלה אם בהתחשב בכך שאף שחקן לא עושה הגנה בצד שמאל מבין קיליאן אמבפה ו-ויניסיוס ג’וניור - מגן אחר ‘יסתדר’ יחסית יפה עם אגף שלם? מה ששלו - שלו.
מסכים על הנייר קישור של ג׳וד/פדה/קמא זה קישור מפלצתי, אבל מיליטאו בעייתי מאוד בהנעת הכדור, קרבחאל סביר ותו לא וזה אספקט שהוא בנסיגה עם הגיל, רודיגר אחלה אבל לא וואו, ובצד שמאל… ובכן בצד שמאל יש אנומליה גדולה שמתקראת פרלנד מנדי, והוא כנראה השחקן הגרוע ביותר שראיתי אי פעם בהיבט הזה בריאל מדריד.
אי אפשר להמעיט בנזק שהוא מייצר לנו במשחק ההתקפה, וזה לא רק טעויות שלו ישירות, שחקנים אקטיבית נמנעים מלמסור לו, מסבכים שחקנים אחרים ואת עצמם רק כדי שכדור לא יגע לו ברגל. גם כמות הפעמים שהוא מוסר אחורה כשמסירה פשוטה מאוד קדימה יכולה לפתוח משחק היא עצומה.
שימו בלם מומחה הנעת כדור פלוס דיוויס וזה משנה תמונה לגמרי ויאפשר לנו לשחק התקפי הרבה יותר.
הפציעות דווקא ייצבו את ההגנה, חייבו את אנצ’לוטי לקבל את ההחלטות הנכונות מהסיבה הפשוטה שאלה היו ההחלטות היחידות שנשארו לו.
אבל איך זה קשור למה שכתבתי ? מכרו את הקשר ההגנתי היחיד וקנו עוד כוכב, מי יעשה עבודה שחורה ? היום יש לנו שחקנים שיכולים לעשות עבודה שחורה הכי טוב בעולם.
הטענה שגם אם אנחנו נלחץ טוב(מה שאנחנו לא עושים) זה לא מספיק כי ההגנה שלנן מתקשה מאוד להשתלט על הכדורים הארוכים שההגנה היריבה מרחיקה בעקבות הלחץ שלנו, תראה קבוצות לוחצות טוב כמו ליברפול וסיטי איך הבלמים משתלטים על כל הכדורים האלה וממשיכים את המכבש, אצלנו הבלמים מסתבכים מול כל כדור ארוך וגורמים להתקפי לב לאוהדים.
אחד הבלמים שמניעים את הכדור הכי טוב בעולם שהוא גם מצויין בכדורי גובה וכבונוס ענקי יכול לשחק גם בצד שמאל בהגנה היה זמין תמורת סכום סביר מאוד ואנחנו אפילו לא שקלנו לפנות אליו.
לדעתי הוא מדבר על קלאפיורי,רגל שמאל,גבוה,מניע כדור מצוין,יודע לצאת קדימה ולשחק גם כמגן שמאלי,דיברתי עליו פה בקיץ עוד לפני שהיו שמועות עליו לארסנל,פספוס גדול שלנו.
אני מקבל את הטיעון העקרוני על ההגנה אבל אני חושב שלטעון שהיא היא הבעיה בחוסר השליטה במרכז המגרש שלנו זה מוגזם לחלוטין. הבעיה היא גם לא ב’מערך התקפי מדי עם שלושה חלוצים’, כאשר האמת היא שיש לנו 0 חלוצים אלא שלושה שחקני התקפה, דבר טבעי לחלוטין ורגיל לגמרי בכדורגל המודרני. כבר צוין בעבר מספיק פעמים שנדמה שכל שאר הקבוצות בעולם יודעות היטב לעלות עם 3 בקישור ו-3 בהתקפה, והרבה פעמים ה-3 בקישור גם הרבה פחות הגנתיים, ועדיין שולטות במשחק הרבה יותר טוב.
ההבדל לטעמי נובע מ-2 סיבות עיקריות, ורק לאחריהן ניתן להאשים את ההגנה:
לריאל מדריד אמנם יש אחלה בייביסיטר, אך אין מאמן כדורגל.
הקישור הקיים אמנם מאוד אתלטי אבל הוא גם מאוד מאוד מאוד נגרי. טשואמני בעיניי הוא די פלופ (ואפילו הגנתית הוא לא כזה טוב), וואלוורדה את בלינגהאם שחקנים ישירים מדי עם פחות יכולות של הנעת כדור.
אז כן, במצב הקיים להוסיף קשר רביעי על חשבון אחד מ-3 שחקני ההתקפה כנראה יעזור, אבל זה לא כי שלושה בקישור זה מעט מדי אלא כי זה בא לחפות על 2 הבעיות האחרות שציינתי.
לגבי הבעיה השנייה - אני בשונה כנראה מרוב אוהדי הכדורגל חושב שלריאל מדריד יש בעיה מאוד גדולה בקישור וכבר התרעתי על כך בעבר שנותנים הרבה יותר מדי קרדיט לשלישיית האתלטיים שלנו (טשואמני, ואלוורדה וקמאבינגה) ושהם הרבה פחות טובים ממה שעושים מהם.
הפיתרון בעיניי חייב להיות אחד מבין להחליף את טשואמני בקשר אחורי שמסוגל לנהל משחק (רודרי זה בול בפוני) או אם קשה למצוא כזה (ואכן אין הרבה), להביא קשר אחורי גרזן אמיתי ולחפש שחקן 50/50 בסגנון אחר מפדה שישחק במקומו בקישור.
האופציה הראשונה מועדפת עלי בהרבה (כי פאקינג פדה), אבל אם אין בנמצא אני לגמרי מוכן לשקול להוציא את מדבקת הבלתי נגיע מואלוורדה. הוא בפירוש חלק מהבעיה של חוסר השליטה במשחק.
רק מזכיר שעם גרזן אמיתי בדמותו של הגרזן הכי אמיתי שיש קסמירו, ועם לא 50/50 אחד אלא שני 50/50 בסיגנון אחר מפדה בדמותם של גאוני כדורגל כמו קרוס ומודריץ’ בשיאו לא הצלחנו לשלוט בקישור מול קבוצות טובות עם 433, רק מעבר ל 442 תחת זידאן הביא תוצאות.
רק תזכורת לכל מי שיטען שעם קרוס ובלי טשואמני זה לא היה קורה ושאנחנו לא שולטים בגלל הקישור.