אמבפה הבקיע מלא שערים (דש לנעל הזהב), ומן הסתם שחקן כדורגל טוב מדמבלה. וממילא, פריז מאוד קבוצתית ומאוד לא כוכב oriented.
יחד עם זאת, יהיה קשה להתעלם מכך שפריז עברה מעונה רעה עם אמבפה לעונה טובה בלי אמבפה, ומדריד עברה מעונה טובה בלי אמבפה לעונה רעה עם אמבפה.
רוצה לומר - הפרס פתוח מאוד. דמבלה ולאמין עדיין המועמדים הסבירים ביותר כנראה, אבל בוודאי לא היחידים. ולאמבפה עוד יש שני טורנירים (לא מאוד משמעותיים, אבל כן כאלה שמצטלמים יפה) לחזק את הקייס שלו.
אף פעם לא דרשו מאמבפה משהו כזה ולפני שאפשר היה לפתח את זה אצלו הוא כבר הפך לסופרסטאר גלובלי שמרוויח שכר עצום. עכשיו לכו תדברו עם שחקן שאתם החתמתם על חוזה בעלות של 100 מיליון לעונה(בערך). מישהו יכול לדבר איתו?
אולי המאמן יכול להיות כריזמטי על חלל, מספיק כדי לשכנע אותו להיות חלוץ 9(שם צריך לעבוד הכי פחות) שעובד טיפה יותר ממה שהוא רגיל.
בשביל לעשות את מה שרואים היום בפסז’, ארסנל, בארסה המאמן צריך להיות בעמדה שבה הוא יכול להושיב כל שחקן על הספסל. זה לא יכול לקרות עם אמבפה ובדר’'כ לא קורה בריאל.
רוצים לדמיין את ההיסטריה שתתרחש אם המאמן של ריאל ילך ראש בראש עם אמבפה בגלל שהוא ‘‘לא משתתף במשחק הלחץ’’? מישהו חושב פה שפרז יתן גיבוי למאמן במקרה כזה?
בכל מקרה, אין שום סיבה שמאמן טוב לא ימצא את הדרך להפוך את ריאל לקבוצה מתוקתקת ומצליחה עם אמבפה.
אי אפשר להתעלם מזה ולצד זה הניתוח הוא דל מדי, ‘כותרתי’ מדי. לקיליאן אמבפה לא היה מאמן בקבוצה החדשה שלו, והחבר בחלק הקדמי הרס ממש - ויניסיוס ג’וניור. ההתאקלמות של אמבפה הייתה קשה בריאל מדריד, גם בזמן שהמספרים היו בסדר. למעט השלושער נגד מנצ’סטר סיטי אני מרגיש שרק בחודש האחרון ראינו את אמבפה “האמיתי”. סתם הערת אגב שלי, לא קשור לכדור הזהב שלא מעניין אותי ולדעתי לאמבפה לא מגיע, מה לעשות. אני חושב שאולי ייתנו לעוסמאן דמבלה מהמחשבה הזו של “ללאמין יש עוד עשור לזכות בזה”
האמת שאני חושב שמבחינתנו ומבחינת אמבפה בראייה עתידית טוב מאד שפאריס זכתה אתמול- הוא יהיה עוד יותר רעב בשנה הבאה להוכיח, הוא מבין טוב מאד שפאריס הזו לקחה בלעדיו וריאל הצליחה לפניו ולא הצליחה איתו ועל הדרך אולי גם יבין שמשחק הלחץ הוא משהו שלא תהיה לו ברירה אלא להשתתף בו יותר.
באופן אישי אין לי שום בעיה עם שחקן שלוחץ פחות כל עוד הוא מספק את הסחורה, מהפאן הזה הרבה יותר מפריע לי ויני מאשר אמבפה וכשזה 2 ביחד שלא עובדים על המגרש זו כבר בעיה יותר גדולה, רוצה לומר- אתה רוצה גם את הפריבילגיה לא ללחוץ? תן גם אתה 40-50 שערים בשנה ואז נדבר.
כדורגל הוא טרנדים, ב2010 דיברו על הבשורה של טיקי טאקה או חלוץ מדומה, ב2013 על הנוקאאוט של הגרמניות (ומאז לא ראינו יותר גמר כל גרמני), אחר כך עם הרוקנרול של קלופ או סיטי של פפ.
אז עכשיו אנחנו עם הקבוצתיות של פאריס נטולת הכוכבים (ושום מילה על זה שגם השנה הם שפכו 250 מיליון יורו פחות או יותר על רכש) ולא ניתן להצליח עם כוכבים בקבוצה על רקע זה שעם מסי, ניימאר ובעיקר אמבפה לא הצליחו ועכשיו כן.
כל הכבוד לפאריס הם אחלה קבוצה ונתנו אחלה עונה אבל הם תפסו עונה שבה כל הגדולות קירטעו ולכן קיבלנו גמר של פאריס אינטר שחריג מבחינה היסטורית.
לקחנו 4 גביעי אירופה עם כריס שלא לוחץ כמעט בכלל, בשנים הגדולות של בארסה כולם היללו את מסי שהולך על המגרש ומחלק נכון את הכוחות שלו, הכוכבים בסוף הם אלה שמנצחים משחקים וזה פה להישאר לדעתי גם בשנים הבאות.
זה הדבר היחיד המנחם בימים אלה. התקווה שאמבפה ירצה להוכיח בעונה הבאה שהוא מסוגל להוביל את הקבוצה לתארים. הבעיה היא שאני לא רואה את זה עובד עם ויני. מקווה שאני טועה
דווקא בסוף העונה היה בניהם שיתוף פעולה טוב. במשחק האחרון כשויני עלה הם ממש חיפשו אחד את השני. בסופו של דבר אנחנו הגענו למסקנות מתוך קבוצה שהייתה במצב רוח רע ובמומנטום מאוד ירוד, הייתי מחכה לראות איך העונה הקרובה תראה לפני שאני קופץ למסקנות.
תקראו לזה ווישפול תינקינג אבל אני בטוח בכך שהעונה גם ויני וגם אמבפה הופכים לשחקנים קבוצתיים. תשמרו את ההדעה הזאת מבחינתי. צירוף של הספקות שהטילו בויני לאחר חצי העונה האחרונה, הספקות שיטילו באמבפה אחרי ההצלחה של פסז, הרפש שהם ספגו, והמסקנה הבלתי נמנעת שאם הם ימשיכו עם האגו זה לא יוביל אף אחד למקום טוב. בנוסף לכך שבא מאמן חדש שהשקפתו היא משחק מבוסס מיקום ותבניות, הם עם הגב אל הקיר. נראה אם זה אכן יקרה, אני לא רואה מצב שלא. הם עכשיו תחת זכוכית מגדלת ויש להם רק מה להפסיד אם הם לא יישרו קו.
מדברים על אמבפה כאילו לא חווינו פרימדונת על חלל כמו כריסטיאנו. זה עבד לנו יפה יפה. אני לא דואג מהבחינה הזו.
העונה התחילה די טוב עד שחצי סגל נפצע והתחלנו עם חילטורים בהגנה ובקישור כל משחק. אמבפה אמנם לא פגע בהתחלה, אבל הוא רחוק מלהיות הבעיה
למה אתה מתכוון? אני לא רואה את צ’אבי אלונסו מספסל אותם אפילו לא במשחק ליגה ‘זניח’. ואני כן מחזיק ממנו כמאמן והוא בא עם כוח מסוים אבל הוא עדיין לא ז’וזה מוריניו שיכל לזרוק את סרחיו ראמוס ליציע נגד מנצ’סטר סיטי ולהרכיב במקומו את רפאל ואראן. זה יותר דומה ל"ליטוף" ולא לשיטת ה-“שוט” כמו שקרלו אנצ’לוטי נשאל עליה שוב ושוב. הביקורות על ויניסיוס הן מאז דצמבר ולא ראיתי שזה הפריע לו ושהוא נחוש לתקן חוץ מאותו ציוץ בטוויטר אבל לכתוב כמה מילים ולשגר שם לעוקבים זה הכי קל. הוא יודע שקרלו יהיה זה שיישלם את המחיר וזה לא הזיז לו.
אני כן חושב שנראה את ריאל מדריד משתפרת אישית וקבוצתית, זה כן. שניים שלא עוזרים להגנה או עוזרים יחד כמו שחקן אחד זה עוד סביר, אבל שלושה זה טוו-מאץ’ - לגבי רודריגו שעשה את זה לפרקים, ואם ישחק, ובטח ג’וד בלינגהאם.
אני מתכוון לא שהוא יצטרך לספסל אותם, אלא שאין להם ברירה אחרת כי הם ספגו מכה תדמיתית לא קלה שעליהם לשנות אותה. יש לו את העקרונות שלו, ולתת פטור לשחקנים ממשחק לחץ זה לא אחד מהם. הם יצטרכו להוכיח שהם שחקנים שמשחקים עבור הקבוצה ולא עבור עצמם.
אבל נראה שנה הבאה. אני באמת שלא יודע. למזלנו יש את הטורניר הזה עוד שבועיים ככה שלא נשאר הרבה לחיות עם הספקות.
אני רק מקווה שכישלון בטורניר הזה לא יגרום ללחץ שבגללו לא יתנו לצ’אבי זמן. אי אפשר באמת לשנות תוך שבועיים, ואין לנו סיכוי מול פסז’ הנוכחית.
לא יודע… חלק מאוד מרכזי לדעתי בעונה הרעה שלנו היה הגישה של שחקנים כמו ויני וג’וד. זה יכול להשתנות מהמשחק הראשון עם אלונסו, ואיכות יש לנו בכמויות.
מצד אחד-מסכים עם מי שאומר ששינוי מאמן יכול ואמור להשפיע מאוד על משחק הלחץ שלנו ועל הרצון של שחקני ההתקפה לבצע לחץ.
מצד שני אני לא מסכים שזה עבד לנו בעבר עם פרימדונות,למי ששכח הצלחנו בעיקר באירופה,בליגה היינו כישלון מהדהד בעשור הקודם,בליגת האלופות אתה יכול להרשות לעצמך ללחוץ פחות במיוחד בנוקאאוט כי אתה משחק נגד קבוצות שבדרך כלל לוחצות ומשאירות שטחים וזה התאים לנו בול,בליגה חוסר היכולת או חוסר הרצון של הפרימדונות לרוץ אחרי בלמים שמרוויחים 1/5 מהם פגע בנו מאוד.
מתי ריאל מדריד לחצה גבוה פעם אחרונה ? אם זה קרה אז זה היה לפני שאני אישית התחלתי לצפות בכדורגל.
הכוונה באופן שיטתי ולא כדי להשוות בדקות האחרונות.
יש 2 פרימדונות שלדעתי הם לא כל כך פרימדונות, ראיני בהרבה משחקים את אמבפה ממש מנסה אבל לא עוזרים לו, גם ויני בהרבה מקרים מנסה אבל לא יודע איך ורק מזיק.
ניתן לטעון ששניהם מקבלים פטור מחזרה להגנה, אבל לחץ גבוה לא כולל חזרה להגנה.
שאר השחקנים שאמורים לפתוח או להיות חלק חשוב מהסגל אתלטים שבנויים ללחץ גבוה בלתי מתפשר.
גם ארנולד שהוא חור הגנתי כבר מומחה בלשחק בקבוצה שלוחצת כל הזמן.
מאוד קל וטרנדי לקרוא לשחקן כמו אמבפה פרימדונה והוא כל כך רחוק מזה, הוא מחוייב לקבוצה, מקצוען ובוגר הרבה יותר ממה שמציירים אותו. חוץ מזה בעמדה שהוא משחק כרגע כשויני תופס את אגף שמאל הוא בכלל לא אמור לרדת לעזור בהגנה, אלא רק בבניית הלחץ מתחילת הבילד אפ של היריבה.
בכללי אני חושב שיש לו יכולות מנהיגות אנדרייטד שעוד יתגלו בשנה שנתיים הקרובות בריאל.
אפשר כבר לראות את מה צ’אבי אלונסו מתכנן, ועל מה הוא שם את הדגש בינתיים. מי אחראי על מה ומה התפקוד של שחקנים מסוימים שהיו ספקות לגביהם.
הדבר הראשון, לפחות בינתיים, אין מערך יחיד בו הקבוצה משחקת. ראינו 3223, ראינו 352, במחצית השניה מול יובה ראינו מערך מוזר רצח עם טשואמני ולפעמים גם האוסן דוחפים קדימה ומשאירים את רודיגר למעשה בלם בודד. אתמול ראינו יהלום. עם זאת עקרונות המשחק של אלונסו נשמרים. מזיזים את הכדור מהר, בחצי של היריבה עושים לחץ גבוה וכשהוא נשבר יורדים לבלוק נמוך, וכולם יורדים לעשות הגנה.
ג’וד בלינגהאם קשר. המשחק היחיד בו הוא היה תקוע כמו בול עץ למעלה וחיכה לכדורים היה במחצית הראשונה מול יובה, וזו גם הייתה המחצית הרעה ביותר שלו ושל הקבוצה בטורניר הזה. למעשה הוא מתופקד כקשר התקפי, כזה שאזור המחיה הטבעי שלו בין הקווים של היריבה, אבל הוא יורד תמיד לאחור כדי לעזור בהנעת הכדור ומתקדם למעלה עם ההתקפה. כך הוא מגיע עם הפנים לשער כמו שהוא אוהב ולא מקבל כדור עם הגב לשער בצורה שקל לנטרל אותו.
גולר. אנשים מחמיאים לו ובצדק אבל הוא עדיין לא עושה את התפקיד הזה בצורה חלקה. יש רגעים שהוא נעלם ולא קרוב מספיק לכדור, ההגנה שלו לוקה בחסר. אני חושב שהוא צריך לעשות את התפקיד הזה מעמדה שקרובה יותר לשער. אתמול הוא איים על השער בצורה טובה ובישל שני שערים בפעמים הספורות שהגיע לשליש האחרון, הוא יכול לעשות את מה שהוא עושה גם כקשר אמצע ולא אחורי.
טרנט. בינתיים לא נראה שיש לאלונסו רעיון ברור איך לנצל את טרנט בצורה טובה ומנגד להעלים את החסרונות שלו. בשני המשחקים האחרונים המטרה הברורה של היריבות הייתה לנצל את החיסרון שהוא יוצר באגף ימין שלנו ובמידה מסוימת הם גם הצליחו והגיעו להזדמנויות. הוא השיג שני בישולים בשני המשחקים האחרונים אבל אפשר לראות שיש גם בעיה באזור שלו.
לא יכולתי שלא להיזכר במאניטה המפורסמת שחטפנו מברצלונה ההיא. גם אז הגיע מאמן חדש ומבטיח מאוד. גם אז התמודדנו מול הקבוצה הטובה בעולם וגם אז זה הגיע אחרי כמה משחקים שראינו ניצוצות.
בסופו של דבר חטפנו סטירה מצלצלת שתעשה לנו הרבה טוב. פערי הרמות הבהירו לנו כמה עבודה עוד יש לנו. ראיתי את המשחק אתמול עם חבר ובאופן טבעי ניסינו לחשוב במסגרת עונת העברות איזה שחקן יכול לשדרג אותנו. האמת היא שאין יותר מדי שחקנים כאלה בשוק. המעט שכן בלתי ניתנים להעברה. המסקנה המתבקשת היא שנדרשת עבודה מקצועית עצומה של כל הסגל. יש עוד מקום להחתמות חדשות אבל המאמץ העיקרי צריך להתרכז בפיתוח החומר הקיים.
כפי שכבר כתבתי כמה פעמים - כדאי להיפרד מויניסיוס. הנזק עולה על התועלת. בזמנו ריאל נבנתה סביב רונאלדו. היו לכך מחירים מסוימים אך היתרונות היו משמעותיים. שחקן שכובש לפחות 40 שערים בעונה. כרגע יש שני שחקנים כאלה בריאל. בעוד שהצרפתי הוא חלק מהמשחק השוטף הברזילאי משחק בקצב משלו.
גם על בלינגהאם צריך לדבר. אין חולק על הכישרון של הבחור. ועדיין, צריך לנער אותו. ההשוואות לזידאן קצת סינוורו אותו. הוא מתעצבן המון וזה מתבטא ביכולת שלו.
לרוב הקבוצות הגדולות שידע עולם הכדורגל היה מאפיין ברור מאוד. קשר אחורי טכני שיודע לנהל משחק, לשלוט בקצב ושקשה מאוד ללחוץ אותו. לבארסה היה את בוסקטס, לסיטי את רודרי ולפאריזאים יש את ויטיניה. לתחושתי טשואמני זה לא מספיק. מילא אם לפניו היו משחקים קרוס ומודריץ’ בשיאם. בפועל שני השחקנים שמעליו אינם כאלה. בינתיים אלונסו מוריד את גולר אחורה. קצת כמו פפ שנעזר בצורה דומה בברנרדו סילבה. אני דיי סקפטי ביחס לזה. אני חושב שטשואמני צריך לשחק בלם יחד עם האוסן. הוא לא פפה או ראמוס אבל הוא כן שחקן חכם וממושמע שיכול להעניק לנו יתרונות משמעותיים מאחורה. במובן זה יכול להיות שנצטרך להמר. מי היה מאמין לפני שנה שנחשוב על ויטיניה כאחד הקשרים הטובים בעולם.
באופן כללי כדאי שתהיה יותר תחרות על ההרכב. אף שחקן לא צריך להיות בטוח במקומו. לטובת העניין צריך סגל יותר רחב ובעיקר יותר מגוון. אם ריאל מתכוונת למכור את רודריגו אני מקווה שהיא תביא בכסף הזה שחקן אגף לצד ימין של ההתקפה. רצוי דריבליסט, מהיר ועם רגל שמאל טובה.
אהבתי את התגובה שלך, אבל לדעתי ברצלונה של אז היא משהו מיוחד ולפריז סן ז’רמן שעושה חצי שנה מהאגדות - עוד כברת דרך לעבור. ריאל מדריד מודל 2011/12 מנצחת אותם 
[אגב ז’וזה מוריניו הקדים מדי עם הרצון לשחק ‘בשיטה הרגילה’, היה צריך להפקיר את מסוט אוזיל לספסל לטובת קשר אחורי, ובגמר הגביע למשל ראינו את פפה וזה היה טוב].
אני מביט הלאה נניח לרבע גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן או ליברפול, קבוצות שהן טובות מאיתנו ופחות טובות מפריז סן ז’רמן. ותוהה מה אפשר לעשות עם הסגל הנוכחי שלנו. אני לא יכול ‘לוותר ממש’ על אדוארדו קמאבינגה והתחושה שלי היא שאין הרכב שנהיה שלמים איתו בכל מחיר, צריך לוותר על משהו. אנטוניו רודיגר נראה רע מאוד ואו שהוא צריך עוד מנוחות או שהוא בקו ירידה מתמיד עכשיו עד לתום החוזה. על שתי הפרימדונות בחלק הקדמי אני מתבאס לדבר בכלל - חתיכת כאב ראש, אין מקום לשלושה חלוצים.
טרנט אלכסנדר-ארנולד יגרום ליריבות מצד אחד לקחת אותו בחשבון, לא ישאירו אותו פנוי להדביק כדור לחלוץ שלנו או לספק מסירות קסומות, אבל הוא גם יעשה לנו הרבה צרות בכנף הזה, ודני קרבחאל לא שיחק כל-כך הרבה זמן - וגם הוא היה צריך עזרה. פראן גארסיה בצד שמאל או אדוארדו קמאבינגה?
ברהים דיאס אולי כמנהל משחק באמצע? הוא יותר פיזי מארדה גולר וחכם ממנו. אין לו את יכולת הבעיטה אבל אני מאמין בו. גם יכול לברוח לכנף לעת צרה ולהחליף מקומות עם פדה ואלוורדה שלדעתי אתמול היה נראה השחקן היחיד מאצלינו שיכול לשחק בפריז סן ז’רמן ולהיכנס להרכב מבין שחקני השדה שלנו. חותר לכיוון למשל של שני הצרפתים+פדה ואלוורדה+ג’וד בלינגהאם זה אולי נגרי מדי, מה עושים?
אם קמאבינגה כשיר למשל והוא בפורמה יש לנו את הלוקסוס לשים אולי את פדה בכנף ימין בטח במערך של שלושה בלמים ולהרשות לעצמינו לאבד אותו באמצע, אבל שני המגינים הבכירים יסופסלו?
טיבו קורטואה| טרנט אלכסנדר-ארנולד, דין האוסן, אנטוניו רודיגר, אדוארדו קמאבינגה| אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה, ג’וד בלינגהאם, ברהים דיאס| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה
מה עושים? מחפשים בשוק קשר עם אופי מעט אחר. אני לא חושב שניתן למצוא בשוק הנוכחי מוצר מוגמר ולכן נצטרך להשקיע בשחקן שנצטרך לפתח אותו.
אם נשווה לפאריז אז קמאבינגה ופדה הם יותר ז’ואו נבש. דינמיים ואינטנסיביים. אנחנו צריכים גם שחקן שהוא יותר מנהל משחק.
לגבי החלק הקדמי - אלונסו יצטרך להיות אמיץ. כתבתי כאן בעבר שאחת ההחלטות הראשונות של פפ הייתה לוותר על רונאלדיניו. ריאל צריכה להיבנות סביב אמבפה.
אם צריך לשמור רק על אחד מבין ויני ואמבפה, בכל מצב רגיל הייתי מעדיף את אמבפה, אבל נראה לי שיותר סביר שויניסיוס כן ירוץ ויעשה לחץ מאשר אמבפה.
אצל ויני זו יותר טיפשות, אמבפה נראה לי עצלן ברמה מוגזמת.
בכל מקרה כנראה שהייתי משאיר את אמבפה. אני פשוט לא נהנה מכדורגל כשויני משחק.
כן אני יודע שצריכים פליימקר אבל ויטיניה לא זמין וקרוס פרש ולוקה בן 40 ורודרי…וסובימנדי שגם אם הוא היה מגיע לא הייתי עף על זה..אמרת בעצמך. להמר על שטילר או שחקן מפיינורד שהוזכר…גם לו יהיו קשיים וגם הוא זקוק לזמן כמט שהיה במקרה של ארדה גולר. התכוונתי מה הכי סביל ברמת הסגל הקיים. המצב לא פשוט.
מה שאמרת על רונאלדיניו זה אחלה ובאמת אמיץ לוותר על כזה כוכב, ופפ עוד היה רק בתחילת דרכו. מנגד כמה שוויניסיוס מעצבן - הוא במצב אחר. רונאלדיניו היה בליין ולא מקצוען. זה היה קל יותר להזיז אותו ככה לדעתי.
אגב אני מבין את האמירה הכללית ואי אפשר להתייחס רק למשחק אתמול. קשה עם ויניסיוס שמאז נובמבר בחופשה ואף מזיק. אבל זה קצת יותר מזה, יש עוד ניואנסים ואפילו מעבר לזה שהוא ואמבפה בטלנים. אני גם חושב שהסיכוי שוויני ירוץ בכאילו גבוה משינוי אצל אמבפה
