זה הפיתרון הכי טוב, פרז מודיע למושתן הקטן שנגמרה הקייטנה ואלונסו יעשה מה שרוצה, כל דיבור או פרצוף עקום קנס ולא משחק משחק הבא ואם רוצה לעזוב הוא מוזמן, לעשות ממנו דוגמא למה שקורה אם מתנגדים למאמן, לדעתי במקרה כזה ויניסיוס יתיישר.
אגב לא רק ויניסיוס, להודיע שכל מי שיעשה בעיות המאמן רשאי להעניש אותו, גם אם זה ג’וד, פדה, אמבפה או מי שלא יהיה.
ויניסיוס עצמו כנראה חי בכוכב אחר, כנראה לא מבין שמבחינת האוהדים הוא שרוף והרוב כבר רוצה אותו החוצה מהקבוצה, הוא מאמין שהוא במצב שיכול תבוא בדרישות, הזוי.
אם מסתכלים על זה לאור ההיסטוריה של פלורנטינו עם מאמנים בסיטואציות דומות - לא הזוי בכלל. אני חושב שפלורנטינו עדיין בטראומה מהפעם האחרונה שצידד במאמן באירוע שכזה (מוריניו). אנצ׳לוטי + זיזו היו טובים בלהתחמק מהסנריוס האלה, כל אחד בדרכו (זוכרים את אנצ׳לוטי ואינסוף הפעמים שניסה להחזיר את בייל להרכב?).
בכל מקרה, בהנחה ששלל השמועות על חדר ההלבשה מדויקות פחות או יותר (וזה לא טריוויאלי), פלורנטינו יקח הימור גדול מאד אם יצדד באלונסו. הלוואי ויעשה את זה, ובכל מקרה - אם צ׳אבי יוצא מהתקופה הקרובה כשהוא עדיין על הכיסא ואנחנו עדיין במקום הראשון, זה וואחד הישג ויעיד עליו המון.
והאופציה השנייה היא להיכנע לתכתיבים של השחקנים,לפטר את המאמן ולהביא במקומו עוד בובה שתרצה את השחקנים שלא בא להם להזיע יותר מידי או שחושבים שמגיע להם הרכב בכל מחיר,אולי נחזיר את זידאן כל שנתיים כי אותו השחקנים מכבדים? ככה אי אפשר להתנהל,השחקנים צריכים להבין את מקומם.
הבנאדם טיפש טורבו, נראה לך שהוא מסוגל להבין דבר מתוך דבר?
הדבר משול לעובד שנתן שנה טובה בעבודה וכבר שנה וחצי לא מביא תפוקה, עושה נזקים וממריד את העובדים סביבו, ואז בא ודורש משכורת משולשת כדי להמשיך לעבוד בחברה, וכל זאת בתנאי שיפטרו את המנכ”ל.
מועדון בריא לא יכול להרשות לעצמו להמשיך להחזיק שחקן כזה, כשרוני ככל שיהיה. הייתי מאמץ את הביצים של פפ ועושה ניקיון אורוות רציני. לברצלונה זה עבד נהדר בזמנו.
אגב, אני חושב שהיכולת הירודה על המגרש נובעת בהכרח מהסמי-מרד שויניסיוס יצר בחדר ההלבשה. אם הוא יקבל את מבוקשו כעת אנחנו בדרך לתקופה רעה מאוד, כי הטיפש לא רק שיקבל את מבוקשו - אלא מעתה והלאה כל פעם שדבר מסוים לא יהיה לרוחו, הוא ישוב על ההתנהגות הבזויה שלו, ואנחנו נקבל מאמנים שעושים מה שהשחקנים רוצים מבלי אפשרות להתפתח טקטית.
נכון, אבל הפעם המצב שונה, ויני המאיס את עצמו על האוהדים שהם כבר לא בעדו, פרז הראשון שמריח דברים כאלה ויודע מה זה אומר.
זה לא כוכב אהוב או סמל מקומי, זה אחד שאף אחד כבר לא סובל ולכן הרבה יותר קל.
אם הכוכב שאיתו יש בעיות היה אמבפה(של היום לא אמבפה של נובמבר שנה שעברה) או ג’וד המצב היה שונה.
מה גם שבמצב שלנו אם ויני לא מתיישר ועושים לו מה פפ עשה לרונאלדיניו ודקו, או מה שקאפלו עשה לרונאלדו, זה פותר את הבעיות שלנו, כלומר ויני ורודריגו הסיידקיק שלו החוצה בכסף שמקבלים ולמקום שמתפנה מביאים חלוץ טופ ואמבפה מקבל לעצמו את צד שמאל האהוב, קרראס מתחיל להשתלב יותר התקפית וג’וד מקבל את ה’’קיר’’ שלו מלפנים כדי לעשות דאבל פאסים, וכמובן מקבלים מה שהכי חסר לנו, מישהו ברחבה.
-אני לא יודע כמה השחקנים שלנו יכולים לזרוק זין ולעשות בכוונה, התקשורת תצלוב אותם וזו עונת מונדיאל. רודריגו למשל מת להיכלל בסגל נבחרת ברזיל. אבל האמת רודריגו גרוע אין מה לדבר עליו. ויניסיוס ג’וניור כן יהיה בסגל נבחרת ברזיל ויש לו את קרלו אנצ’לוטי המלטף, אבל בשאר הנבחרות? אנגליה תירגלה משהו ללא ג’וד בלינגהאם למשל וזה על קצה המזלג.
-המצב הנוכחי של ויניסיוס ג’וניור שונה מזה של רונאלדו-פנומנו ב-2007 שהמניות שלו היו בירידה, מי שזרק אותו היה מאמן שאסור להתעסק איתו - פאביו קאפלו, וגם הוא נאלץ לעשות את זה רק בחורף, מאמין שהוא קיווה כבר בפתיחת העונה. הנשיא אגב היה ראמון קאלדרון ולא חובב הגלאקטיקוס פלורנטינו פרס.
אני לא יודע כמה פלורנטינו עושה ביחס למה שעשה פעם. הוא מתראיין פחות, הוא מופיע בעיקר בכנסים האלה של אסיפות הסוסיוס וכשמוצג שחקן חדש לתקשורת. אולי הוא כבר פחות ‘יומ-יומי?’ בוולדבבאס, בכל מקרה כמובן שיש לו את הכוח (אפשרות) לעשות הכל. ויניסיוס היה מרכין ראש אם היה רואה אותו.
-בסופו של דבר זה הכל תלוי תוצאות. זה מה שיכריע אם אלונסו יישאר. היחסים בין השחקנים למאמן מכרסמים אולי ביכולת ובאקסטרה מאמץ אבל לעתים מתגברים על זה. חדר ההלבשה שלנו קרס ב-2012-13 ממש בהתחלה עם ז’וזה מוריניו ופתיחת הליגה האיומה לא עזרה. ועדיין מאוקטובר היינו בקצב צבירת נקודות לא רע - כמובן שלא הספיק לאליפות, והצלחנו לעשות גמר גביע המלך ולא רחוקים מחצי גמר ליגת האלופות. רק שאז היו לנו שחקנים אחרים. כריסטיאנו רונאלדו עלה לשחק ולהבקיע את הגול שלו ומוריניו לא עניין אותו.
מעניין אם קלופ אי פעם החליף את סלאח מול סיטי.
ארטטה את סאקה.
אם בצ’לסי מישהו העיז להחליף את דרוגבה במשחק מכריע, ונשאר בתפקיד.
הרעיון התיאורטי שכולם שווים, המאמן מעל כולם, הם צריכים להישמע להוראות הוא נחמד בפן התיאורטי ונכון עד לגבול מסוים.
כוכבים מקבל יחס אחר, אין מה לעשות. זה נכון תמיד ולכולם. בכל קבוצה ובכל ליגה.
בריאל זה הא’-ב’, מעל טקטיקה ומעל כל דבר אחר.
לדעת להתמודד עם השחקנים בפן המנטלי.
פפ החליף את דה בריינה (ולדעתי גם את מחרז) בברנבאו, דקה 70, ביתרון 1-0. להבדיל, אבל אתמול פליק החליף את לאמין.
אני חושב שהחילוף של ויניסיוס היה בסדר בהינתן המגמה של המשחק - היינו ביתרון וירדו אחורה לשמור עליו.
העניין הוא שויניסיוס בפאניקה מכל הכרה או סממן ששם אותו בליגה מתחת לאמבפה. במעמד בהרכב, בשכר, בפנדלים וכו’. אבל זאת המציאות, גם כשהוא בשיאו וקל וחומר שהוא בתקופת שלשול. מבחינתי שיקבל את זה או שיילך.
אני באמת ובתמים לא מבין למה מאמן צריך לחשוב כמה וכמה פעמים לפני שהוא מחליף שחקן. למאמן יש את שיקול הדעת ה(כמעט) בלעדי בכל הנוגע לחילופים במהלך המשחק. אין צורך להתנצל, להסביר, לתרץ. אין שום תרחיש הגיוני שבעולם ששחקן יגיב בצורה פראית שכזו כאשר הוא מוחלף, גם אם הוא מרגיש ו/או חושב אחרת.
לא סביר ולא הגיוני ללכת על ביצים ולתת לשחקן לעשות מה שהוא רוצה, ובעיקר כשהיכולת שלו לא מרהיבה, ההתנהגות הילדותית שלו משפיעה על השחקנים שבמגרש וכאשר המחויבות שלו להוראות הטקטיות (“משעמם לי וכל הטענות בולשיט האלה”) ולמשחק הקבוצתי מוטלת בספק. ויניסיוס עדיין לא בגדר אליל ואני בספק אם אי פעם יהיה, ואין לו את הפריבילגיה להתנהג כאילו המועדון הוא העסק המשפחתי שבבעלותו.
מי אמר שככה אי אפשר להתנהל? גם אם אתה מאמין באידאל של עבודה קשה ומחויבות למאמן ולקבוצה ב100 אחוז המציאות מראה שאפשר גם להיות מפונקים מול מאמן שלא אוהבים ועדיין להיות מצליחים.
אותה חבורת שחקנים מפונקת שזרקה את בניטז לכלבים בקלאסיקו מביש ב2015-16 זכתה באותה עונה בליגת האלופות וגם בשנתיים שאחריה. ותאמין לי שקיללתי והייתי עצבני על השחקנים אחרי אותו משחק.
אותה חבורת שחקנים פלוס מינוס שהפסידה 5-1 בקאמפ נואו ב2018-19 הצליחה להיפטר מהמאמן ולזכות שנתיים אחרי זה בליגת האלופות.
גם אני חולם על ריאל מדריד של שחקנים שבטירוף כל משחק כמו ליברפול של קלופ ובאידאל הייתי רוצה ששחקנים ישלמו את המחיר אבל האמת שהבנתי שיש מחיר ללאהוד את הקבוצה הגדולה בעולם. כששחקנים מצליחים פה הסטאטוס שלהם עולה לגג העולם ומשם נולדת גם תחושת הפריבילגיה וכך זה נראה מול אלונסו. אם בכל זאת זה קונה לי ליגת אלופות כל 3 שנים ואליפות כל שנתיים אני בעיקרון מסכים לדיל.
אני חושב שכדי לייצר פה קבוצה רעבה של שחקנים שבאים מלמטה יש צורך בכמה שנים רעות וסגל שמגיע רעב כמו אצל מוריניו או מאמן בעל שיעור קומה כל כך גבוה כמו יורגן קלופ שברור לכולם שאם אתה לא מסתדר איתו אתה זה שתמצא את עצמך בחוץ ולא ההפך.
התייחסתי לאפשרות כזאת מצד ההנהלה.
חשבתי שהמאבק כוחות בינו ואלונסו כבר התרחש ודווקא הקלאסיקו היה האפשרות להתחמם מחדש. אחרת למה לפתוח איתו גם?
אני לא פוסל את האפשרות הזאת.
בכל מקרה זה חילוף לא סטנדרטי, ולכן את טענת ה-‘‘צריך להישמע להוראות המאמן’’ אני בכלל לא מקבל.
המאזן אליפויות העלוב שלנו מהעשור הקודם (גם בעשור הנוכחי זרקנו לפחות אליפות אחת לפח) אומר שאי אפשר להתנהל ככה,לא אני,זכייה בליגת האלופות זה הכי כיף והכי יוקרתי אבל גם הכי מקרי,לא זוכר מתי בפעם האחרונה הגיעו לגמר שתי הקבוצות הבאמת הכי טובות באירופה באותה שנה וגם אם זה קרה זה לא קורה הרבה.
בשביל לזכות באליפות צריך לבוא למשחקים כמו נגד אלצה וראיו בטירוף,בברנבאו אפשר מידי פעם לעלות בהילוך ראשון ולתקן,במגרשים האלה פחות.
בסדר זה טיעון צודק מאוד ואני איתך, אני מאוד הייתי נהנה מלקחת אליפויות ולנצח יותר קלאסיקוס. אבל באופן ברור אפשר לראות שלמועדון יש סדר עדיפויות אחר ואם לפני כן ריאל הייתה צריכה להיות ׳הכי יפה והכי חזקה׳ נשארנו עם ׳הכי ווינרית׳. המועדון נרמל את זה ורוב האוהדים קיבלו את זה כי כמו שאמרת - הכי כיף וסקסי זה ליגת האלופות.
אני אישית לא רואה את זה משתנה בזמן הקרוב ולכן אני לוקח אולי פחות קשה את המצב הנוכחי של הקבוצה ואני חושב שצריך להיות יותר מציאותיים לגבי הדינאמיקה בין המאמן לשחקנים - כרגע הכוח אצל השחקנים.
אני מאמין שהסיבה למעבר למערך ולשיטה הזאת מאוד פשוטה, כל השחקנים שמתאימים לזה היו כשירים אולי בפעם הראשונה העונה.
חנקנו אותם השליש המרכזי, לא צריך ללחוץ גבוה כשיש לך באותו שליש אמצעי את קמאבינגה, ג’וד ופדה כשמעליהם סילונים כמו ויני ואמבפה, תן להם להגיע לשליש השני ושם פשוט תשלח את האתלטים לכתוש אותם כשמאוד קשה להם להחזיר כדור אחורה עם שני הסילונים מחכים לטעות הכי קטנה.