תגובה סרקסטית, הצעתי להם שני שחקנים עם שלושה קרעים ברצועות, צפרדע, 100 מיליון יורו שחליפי שם אותם טיפ במסעדה, כלייה של פרז שיש בה בגיל הזה שני נפרונים ושחקן עם מוח של ציפורן (כן עם ה-ן).
הסיכוי היחיד שלנו להשיג אותו הוא בסיום חוזה ב-2029 אם איכשהו לא יאריך חוזה.
לא יודע איפה לשים את זה, אז כותב את זה פה.
אין עוררין שפרז ענק, שהוא כמעט כל יכול בכדורגל, ריאל מדריד מנוהלת בצורה מדהימה.
אבל, רק לי יש הרגשה שהוא חייב לנו 4-6 אליפויות שהוא איבד על התעקשויות לא מובנות ?
אם זה בתקופת הגלקטיקוס עם הזידאנס והפאבונס שלו ושיחרורם של מקאללה והיירו ופתאום בקהאם קשר אחורי, ואם זה התעקשות על מאמנים נוחים כמו אנצ’לוטי בשנים האחרונות.
אולי זה יצחיק חלק מכם אבל התבאסתי מאוד מכך שעסקת קרראס נכשלה נכון לעתה. תשמרו את ההודעה הזאת מבחינתי: בתוך לא הרבה זמן הוא הופך לאחד מהמגנים השמאליים הכי טובים בעולם. כמו שאנחנו מכירים את ריאל מדריד אין למועדון בעיה לותר על שחקנים אם לא נענים לדרישות שאנחנו מציבים, כך שאני ממש לא בטוח שאחרי המונדיאל אנחנו נרכוש אותו, ואני לא רואה סיבה שבנפיקה תתפשר.
חד משמעית. באופן אישי אני לא נהנה מהקבוצה החל מאיבוד האליפות אי שם ב2013/14 שקרלו עשה 1 מ12 מול אתלטיקו וברצלונה. הייתה מאין תבוסתנות מביכה וכדורגל משעמם, קבוצות לא מאומנות, ובכללי הפער בין איכות הסגלים לבין איכות הכדורגל לאורך השנים היה לא משהו בלשון המעטה.
מה גם שלא סבלתי את ההזדמנויות המעטות להחזיר לברצלונה על התבוסות הגדולות כשבחלק מהמשחקים היה נראה שאנחנו בדרך לניצחון גדול ושבסוף הורדנו את הרגל מהגז. כל אלה הוציאו את החשק.
בקלות 5-6 אליפויות. מעצבן.
בהחלט.
הבעיה הכי רצינית שלי עם פלורנטינו היא שהוא האמין יותר מדי לתוצאות בליגת האלופות. בשתי הזכיות שלנו תחת אנצ’לוטי לא הראנו עליונות משמעותית על יריבותינו. זה היה בעיקר שילוב של הרוח המדרידאית עם רגעים בודדים של שחקנים גדולים. ריאל כקבוצת כדורגל מאומנת הייתה פחות טובה מחלק מיריבותיה. בעיקר סיטי וליברפול.
רובנו כאן ידעו לומר שקרלו לא גאון כדורגל גם אחרי הזכיות. קשה להבין מדוע פלורנטינו לא רואה זאת.
אני לא יודע אם 4-6 אליפויות, זה אולי מעט מוגזם, טבעי שאתה לא זוכה באליפות גם אם אתה יותר טוב, אבל כמובן שנעשו טעויות ומאזן האליפויות שלנו דל עוד מאז שנות ה-90, פשוט לה ספטימה ולה אוקטבה טישטשו את זה. כשפלורנטינו פרס חזר ב-2009 התמודדנו עם מפלצת. ב-2023 זה פשע שנכנסנו לתרדמת מאז המונדיאל. היו פספוסים בתחילת שנות ה-2000, הסגל שפתח את עונת 2003/04 בלי קלוד מקאללה ואף בלם נורמלי זה ביזיון, אשכרה עד מרץ זה עבד. בהחלט חורה לי גם שלא זכינו באליפות לא בדסימה ולא ב-2014-15. כאן זה כישלון של מאמן.
אני גאה בכם שיש לכם כוח לכל דיוני ההעברות, היו לי את האנרגיות האלה ב-2009. קראתי שאלבארו בניטו אמר דברים ממש טובים על הטאלנט הארגנטינאי ואני בוטח במאמן שלנו צ’אבי אלונסו. אני מקבל כל שחקן רכש בברכה, ושחקני רכש זה תמיד טוב כדי לדרבן את מי שישנו, להזרים דם חדש. ובעדיין,
מבחינתי אני מנסה ללמוד לקח גם מהקיץ האחרון וכמובן יש לי פרספקטיבה אחרת ממרוצת הזמן. פעם הייתה ידיעה אחת על שחקן ביום, לא היה טוויטר. היום יש חמישה מקורות להתעדכן, כל כמה שעות ידיעה שזזה כמה שלבים קדימה או אחורה. לצאת ממתכונת בכימיה ולקבל SMS בקיץ 209 “כריסטיאנו רונאלדו!” ועוד הייתה הודעה רשמית באתר של ריאל מדריד ביוני זה וואו. אחרי הקיץ הזה, אחרי 2013 עם גארת’ בייל שממש חיכיתי שיגיע, אדן הזאר, קיליאן אמבפה בקיץ האחרון שרדפנו אחריו זמן רב..לא חושב שיהיה שחקן שיגיע הקיץ שאני אגיד “וואו”. הרכש הוא המאמן, הקבוצה צריכה לנצח. עדיף שמות ‘אפורים’ שעובדים.
לאחר שמסטה חתם הייתי מאוד מוטרד עקב צפיה בתקצירי משחקים שלו, בו הוא נראה מאבד הרבה כדורים ובכללי לא יעיל. הדבר הזה לא נתן לי מנוחה אז בזבזתי קצת יותר מדיי ממה שארצה להודות בפני הבוס שלי על לנסות להבין מה בכל זאת ראו בו ולמה הוא שווה את ההייפ. בסופו של דבר אגיד רק שאני שלם עם הרכישה הזו. ראיתי את מרבית תקצירי המשחק שלו, עברתי על הסטטיסטיקה שלו בפירוט, וקראתי מה אומרים עליו ברשת. אמנם בסופו של דבר שריאל תשים 60 מיליון יורו על ילד בן 18 זה מספיק כדי להבין שיש בו משהו, אבל בכל זאת רציתי להבין בעצמי.
התחלתי פעמיים לכתוב את ההודעה הזאת. בפעם הראשונה היא הפכה למגילה עוד לפני שהגעתי לחציה, אז התחלתי מחדש כדי לכתוב יותר מתומצת, ובפעם השניה היא גם הפכה למגילה רק טיפה יותר קצרה. אז אני אנסה לכתוב את השורה התחתונה וזהו.
בסופו של דבר, לאחר הרבה צפיות בסרטוני משחק שלו, הבנתי למה הסטטיסטיקות שלו מאוד טובות, מה שהיה נראה לי מוזר מאוד בהתחלה. תקציר משחק שלו אורך בין 5 ל7 דקות, בעוד שתקציר דומה לשחקן ממוצע אורך כשתי דקות. הוא מאוד פעיל ועובד כמו שני שחקנים. הוורק רייט שלו מאוד גבוה.
הרבה מהפעולות הלא מוצלחות שלו צפויות להיעלם עם הגיל. הוא עדיין חלש פיזית יחסית, למרות שהוא חזק לגילו, והרבה פעמים מצליחים להעיף אותו מהכדור. הוא מנסה הרבה פעולות “אופטימיות” נגדיר זאת כך, שחסרות כל סיכוי מלכתחילה. בנוסף הוא עדיין בודק את היכולות שלו ולא מודע עדיין למה הוא מסוגל ומה לא. כשיכיר את עצמו יותר הוא ידע גם ממה להימנע.
תעברו על הסטטיסטיקה שלו. אני חושב שאפשר לקבל תמונה טובה ממנה לגבי השחקן. ניתן שם לראות גם את היתרונות שלו, כמו הוורק רייט, כמות המסירות המקדמות שהוא מקבל או כמות המצבים שהוא מייצר, ולצד זאת את איבודי הכדור או הכדורים שמחלצים ממנו, שאלו סטטיסטיקות מזעזעות בכל קנה מידה.
לאחר שיעורי הבית האלה אני הרבה יותר שלם עם הרכש הזה. אני לא חושב שהוא הולך להיות זוכה כדור זהב או משהו כזה, הוא כנראה לעולם לא יהיה שם, אבל הוא כן רכש טוב שיש לו עוד המון פוטנציאל להתקדם ולהשתפר. אם הוא ימשיך באותו קצב התקדמות (שיפר את ממוצע המעורבויות שלו מ0.4 ב2260 הדקות האחרונות ל0.8 ב930 הדקות האחרונות, למשל) אז הוא יתקע יתד בהרכב שלנו לבסוף, ומשם השמים הם הגבול.
בכללי אני חושב שלא יהיה רע אם יהיה לנו שחקן שלא רואה בעיניים ומנהיג מלידה. יש לנו יותר מדיי רגישים למיניהם בסגל והוא יאזן את זה טיפה.
בסוף מסתכלים על ילד בן 17, נקודת הפתיחה שלו מדהימה, לא רוצה לחשוב למה הוא מסוגל בגיל 18 
קצת לא הבנתי אם התכוונת לביטוי של “רק שיהיה גדול כמו שמנבאים ויהיה בשורה אחת עם אלו ששם משפחתם מתחיל באות M בנבחרת המדהימה חמסה חמסה”, או בעצם “כמו צעירים אחרים שישאר על הספסל, ויצא להשאלות לא מוצלחות ובסוף ימכר בהפסד”
נראה לי התכוון יותר למה שאומרים בכל משחק שני של לאמין.
ברור, רק תהיתי: אם במסגרת הנבחרת או במסגרת הקבוצה?
כן
חפד היום אומר שבמועדון אמרו לקרראס שיעשו הכל כדי להחתים אותו אחרי המונדיאל.
אני מאוד מקווה שזה אכן יקרה, המחשבה שנצטרך לסחוב עוד עונה עם מה שיש לנו שם היום מכניסה אותי לדכאון.
חוץ מזה צריך לראות מה קורה עם הברזילאים. רודריגו החליף דיסקט כפי הנראה, הוא העלה סטורי עם המילה מאושר ולב לבן, ומספרים שהוא מעוניין להמשיך. הוא אמור לדבר עם אלונסו ולקבל הסברים לפרופיל שהוא מועמד אליו, ולהבהיר שהוא רוצה לשחק בשמאל.
ויני עדיין לא האריך חוזה. נראה מה יהיה לאחר המונדיאל. מתאים לו לבגוד בנו ולגמור את החוזה..
לפי פרסומים בארגנטינה (שהתבררו כמאוד אמינים ומהירים בדיעבד) מסטה הולך להיות שחקן הרכב. צאב’י הודיע לו את זה באותה שיחה הטלפונית ששכנעה אותו להצטרף אלינו.
ראיתי גם דיווח שהוא רוצה לשחק בשמאל או במרכז. זה מעניין כי אני חושב שהאיכויות של רודריגו מתאימות למרכז המגרש לא פחות מאשר לאגפים, בטח כשמדובר באגף ימין.
הברזילאי מכדרר היטב, יודע לשחק בשטחים צפופים ובאופן כללי שחקן דיי אינטילגנטי. הוא יצטרך לעשות התאמות ולעבוד על הבעיה העיקרית שלו - נוכחות במגרש, אבל בשביל זה יש את אלונסו.
בצד ימין יכולים לשחק מסטנטואונו/גולר/דיאז. הגיע מאמן חדש ואנחנו לא חייבים מיליון קשרים כדי לשלוט באמצע המגרש.
כתבה מעניינת:
מאמר הדעה של Matt Wiltse ב-Managing Madrid (2 במאי 2025) מפרק לגורמים את המיתוס שלפיו שיפוץ הסנטיאגו ברנבאו וההפסקה הזמנית של הופעות מוזיקה ערערו את היציבות הכלכלית של ריאל מדריד. במקום זאת הוא מציג תמונה של מועדון שמאז 2020 בנה לעצמו אחת ממפות המאזן הבריאות בענף הספורט העולמי.
ראשית, המאמר מדגים כיצד הנהלת המועדון שומרת בקנאות על יחס שכר-הקבוצה להכנסות: במהלך שנות הקורונה היחס אמנם זינק מעל 70 % (בעיקר משום שההכנסות צנחו והחוזים נשארו), אך מרגע שחזר הקהל למגרשים וסיימו חוזיהם כבדי-השכר של גארת בייל, אדן הזאר ומרסלו, ירד היחס בהתמדה וכעת עומד על-כ-45 %—נמוך מהרף ה”זהיר“ של 50 % המקובל באירופה, ואפילו לאחר הגעתו עתירת המשכורת של אמבפה.
המדד השני, אמורטיזציית רכש כשיעור מן ההכנסות (סטייל סיבוכיות משועכת במדעי המחשב), מציג תהליך התכנסות דומה: הזינוק בעונות 2020-21—אז עדיין נרשמה בספרים עלותם של הזאר, יוביץ’ ומנדי—הציב את המועדון סמוך ל-25 % מההכנסות, רף שמוגדר לא-בר-קיימא לטווח ארוך. חמש עונות של ריסון יחסי בשוק ההעברות קצצו את המספר ל-14 % בלבד, שוב מתחת לסמן ה־”בריא“ של 15 %.
נקודת המפנה המרכזית שמאפשרת ריסון משכורות ואמורטיזציה היא צמיחה עצומה בכל ערוצי ההכנסה שבשליטת המועדון—מכירת כרטיסים, יציעי VIP, חסויות ומרצ’נדייז—שגדלו פי שניים עד פי שלושה בארבע השנים האחרונות. רק זכויות השידור נותרו כמעט יציבות, ולכן ראשי המועדון מרבים להתנגח ב-UEFA ובליגה הספרדית, שנתפסות כמפריעות למיקסום ערך המותג הגלובלי.
לגבי ”חוב האצטדיון“—המאמר מסביר שהשיפוץ אמנם מומן בהלוואה של כ-1.2 מיליארד אירו, אך היא מפוצלת לשלושה טרנז’ים בריבית קבועה של פחות מ-3 % ול-30 שנה, כך שההחזר השנתי מסתכם בכ-40 מיליון אירו. מנגד, ריאל מדריד מניבה תזרים מזומנים תפעולי שבין 100 ל-300 מיליון אירו בשנה ומחזיקה כרית נזילות של 85-250 מיליון — כך שאפילו בלי לקחת בחשבון רווחי מכירת שחקנים, כיסוי החזרי החוב בטוח לחלוטין.
”פיאסקו ההופעות“ מקבל פרופורציה: ביטול זמני של אירועי מוזיקה בשל תלונות רעש צפוי לגרוע כ-10 מיליון אירו-שנה—פחות מארבעה אחוזים מהכנסות האצטדיון—והפגיעה העיקרית היא בחברת Legends המפעילה את האירועים, לא במועדון.
בהסתכלות קדימה, אם תחזית ההכנסות ל-2025/26 (כ-1.3 מיליארד אירו) תתממש, ריאל מדריד יכולה להרשות לעצמה להשקיע כ-100 מיליון אירו בדמי העברה (בהנחה של חוזי חמש שנים) ולהגדיל את תקציב השכר בכ-30 מיליון אירו ועדיין להישאר מתחת ליעדי הזהירות של 50 %-משכורות ו-15 %-אמורטיזציה. כל מכירה של שחקנים רק תרחיב את מרחב התמרון.
לסיכום, לפי המאמר, המועדון הצליח להפוך את שיפוץ האצטדיון ממקור סיכון למנוע צמיחה, לשמור על הוצאות סגל מתונות ולייצר בסיס מזומן איתן. המציאות הזו מאפשרת לו להמשיך להשקיע בסגל בלי לסכן את איתנותו הפיננסית.
כל הכבוד לך ולצ׳אט GPT. באמת מעניין
הצ׳אט נתן יופי של עבודה בסיכום… אבל זה מאמר מעניין אז חשבתי לשתף
כן, זה אחלה. סתם ראיתי איזו כתבה שמדברת על המקף הארוך שהצ׳אט משתמש בו ואז ראיתי את זה בהדגמה חיה😂
משום שראיתי אותו משחק מעט מדי אבל את הגול בקלאסיקו נגד בוקה ג’וניורס אי אפשר לפספס (כמובן שיכולת עילאית במצבים הנייחים זה לא מספיק כדי לקבל את הבמה בריאל מדריד מיד) - אני קורא המון מה אומרים על פרנקו מסטנטואונו שלנו. התלהבתי מהריאיון של מרטין דמיקליס ל-AS, וגם קראתי מה אמר עליו חאבייר סביולה שמשווה אותו לחאמס רודריגס שזה רגל שמאל מטורפת אבל בלי מהירות ודריבל פחות טוב.
קודם כל אני מודה שאני קצת “קשוח” עם הצעירים בהתחלה כי בכדורגל של היום יש הייפ מוגזם, מתאר לעצמי שאם היינו חוזרים אחורה בזמן 20 שנה היו כתבות דומות במארקה על רוביניו כיורש של פלה או ‘מינימום’ 75% מרונאלדו-פנומנו. מה שכן, בינתיים התחרות על מקום בהרכב תהיה קשה ואף מטורפת ואני מאוד ואני אוהב את זה. רודריגו כלל “לא מוזכר” בכתבה במארקה לגבי כנף ימין. ברהים דיאס קצת איכזב אותי בשנה שעברה ואני תוהה אם זו הרמה האמיתית שלו ועונת הבכורה של הקאמבק הייתה הבלחה. ארדה גולר משתפר אבל לא מספיק.
לגבי עמדת המגן השמאלי הייתי מצרף את מיגל גוטיירס שהוא מרגיש בנוח עם הכדור, מוכר את פרלאן מנדי לקיבינימאט, לא “מתאבד” על קרראס אבל יש את רצון המאמן. אני כן מצד אחד חושב שעם צ’אבי אלונסו על הקווים בדיוק באותו הסגל הטוב אבל לא מאוזן אשתקד - היינו משחקים הרבה יותר טוב. מצד שני כן קיים הספק, לא ברעב ובעבודה הקבוצתית שישתפרו - מה יהיה במרכז השדה בלי מנהל משחק.
