תלוי משחק בן. בזמן משחקים של ארחנטינה ואתלטי אני לא אוכל. מתרכז במשחק וזהו.
בשאר המשחקים אכלתי בכיף כי קשה לא לאכול כשאתה רואה יותר מדי משחקים בסופ"ש פלוס ערבי אלופות שהקבוצה שלך רלוונטית מעט מאוד פעמים 
לייק 1
הבעיה שלי בזה שאתה אוכל בזמן משחק זה לא שתפסיד חלק מהמשחק, הבעיה זה חוסר הכבוד המוחלט כלפי הלזניה ! כשאתה אוכל לזניה אתה חייב להקדיש את כל תשומת הלב שלך ללזניה ! עוד יזרקו אותך מאיטליה אם לא תיזהר 
2 לייקים
אתה מבין איזה כיף לך.
כשאנחנו רואים אתלטיקו בארץ אנחנו צריכים לדאוג רק מאוכל אחד…שאבי נימני אוכל את הראש
3 לייקים
Bad habits die hard
לייק 1
אוסובוקו טלה - בעד ונגד - שוט!
מה נגד ? למה נגד ? מי שנגד אני בעד לזרוק אותו מהפורום
בטוח שטלה זה מה שמתאים פה? הייתי הולך על בקר
בואו נעשה את זה יותר מעניין - דירוג נתחי בשר, עם נימוקים.
אישית, בנאלי ככל שיישמע - מבחינתי אין על אנטריקוט. גדלתי על אנטריקוט, ואחרי סיבוב ארוך של כל מיני סוגי נתחים - מבחינתי עדיין אין על אנטריקוט. אולי צלעות טלה עוקפות במעט, הבעיה בצלעות שצריך לעבוד קשה מידיי כדי להוריד את הבשר מהעצם, ובסוף אתה נשאר עם מעט מידיי בשר.
מה איתכם? הכול הולך - מנתחים מוכרים ונפוצים שיש לכם טיפ מיוחד שהופך אותם למשהו אחר, ועד נתחים ייחודיים שאפשר להשיג רק במקומות מאוד ספציפיים, אבל שווה להשקיע כדי להגיע אליהם.
שוט.
צריך להוציא מהחוק אנשים שאוהבים סרדינים ועוד מתגאים בזה.
אין משהו יותר מגעיל מסרדינים. צמרמורת.
2 לייקים
אנטריקוט קל.
אף פעם לא התלהבתי מפילה, פיקניה אוברייטד ולא שווה את המחיר, סינטה יבשה לי מדיי.
אם אפשר לדחוף פה איזה דלפ, אז בשרים מעושנים זה פשוט לא טעים. אחת הרכישות שאני הכי מתחרט עליהם זו המעשנה שקניתי. נסחפתי אחרי טרנד מטומטם והושפעתי מאנשים שאין להם מושג אבל רצו להיות מאגניבים.
לייק 1
כמישהו שרוצה להיות צמחוני, אין לך זכות דיבור.
במחיר של להישמע פלצן: פיורנטינה נוטפת דם 
בפעם הראשונה שאכלתי את זה בחיים לא חשבתי שיהיה טוב, במיוחד בגלל הדם. אבל אין דבר מושלם מזה.
לייק 1
אגיד את דעתי בעניין ואצא קצת מתנשא, ועל הדרך כדי לצאת עוד יותר אוסיף לשמות של הנתחים את התרגום שלהם בספרדית למטיילים העתידיים שירצו אבל תזכרו שאתם התחלתם את השיחה ובשר זה אחד מהנושאים האהובים אלי בעולם לדבר, לעשות ולאכול.
אישית אני הכי אוהב ואסיו (vacio בספרדית) הנתח הכי ארגנטינאי שיש שקראתי איפשהו שקוראים לו בארץ “פלדה”, יושב צמוד לנתח קצבים (entreana) ויש קצביות שימכרו אותו ביחד אבל תתעקשו להפריד כי זה פשע בעיני, הנתחים לא דומים באופי ההכנה לא דומים בטעם ואין סיבה לעשות אותם ביחד, אני אישית לא אוהב גם נתח קצבים וגם זה נתח שמאוד קל להרוס ואסור לעשות נתח קצבים מעבר למדיום רייר זה פשע.
הבאים בתור ברשימה שלי יהיו שפיץ שייטל (colita de cuadril) שהוא נתח מאוד עסיסי יחסית לזה שאין לו המון שומן ואפשר לעשות אותו אפילו קצת עבה ויצא מדיום נהדר
אחר כך פיקניה (Picanha) שהוא נתח מצויין לנתחים גדולים בצלייה ארוכה, אני בדרך כלל יעשה פיקניה בגושים של 2-2.5 קילו ובפריסה איטית לשולחן ככה שהוא מעולה למי שעושה ישיבות ארוכות מסביב לשולחן ולאסאדור שעושה את הבשר יש סבלנות.
בקרב הסינטה (Bife Angosto)/אני מעדיף אותו על אנטריקוט ( bife de chorizo) שהוא נתח מאוד אובריטד בעיני ופשוט לטעמי, לסינטה רכה יש טעם מעולה והיא כיעט לא שומנית מה שמבטיח מלא בשר רק לא לייבש מעבר למדיום אחרת זה צמיגי.
בנוסף פילה (Lomo) הוא נתח שאוהב לעשות והוא דווקא מתאים לחתיכות קטנות עגולות או מרובעים ואז הוא מתבשל זריז מעולה ויכול להיות גם מדיום רייר.
כמובן הדברים הטובים בצד שהם לא נתחים אבל מוסיפים מלא
שקדי עגל (mollejas) נקניקיות צ’וריסו (chorizo) מעיים (chinculin) נקניקיית דם (Morcilla) שיותר קשה להשיג לפעמים אבל טעים מאוד.
צריך בכללי לציין שהעניין של הנתחים והטעם גם קשור לאופן העשייה.
אונטר ריב (Aguja) למשל נתח מצויין אבל למעשנה ולצלייה ארוכה, שורט ריבס (tira de asado) שזקוק לבישול ארוך ומצויין למנגלים עם מנואלה שעולה ויורדת ואפשר לשחק עם החום . וזה דברים שמשפיעים על הטעמים שאנחנו חווים.
וחוץ מזה רק מלח גס על הבשר שלא יטעו אתכם עם כל מיני דברים אחרים, רק מלח.
נהייתי רעב.
10 לייקים
הלוואי שהייתי מסוגל לאכול סרדינים. זה נשמע אוכל מושלם - אפס עבודה, מקסימום ערכים. אבל אני ברצינות מסוגל להקיא רק מהריח. לא מסוגל לדמיין את עצמי מכניס את זה לפה. זה ברמת הלאכול קקי בשבילי (רק בשבילי). אני באופן כללי נגעל מדגים נאים אבל עם הסרדינים זה קיצוני ואין לי מושג למה, זה דווקא היה בבית כשגדלתי.
לייק 1
אני לא לבד בעולם!!!
אתה אולי הראשון שמסכים איתי!
לייק 1
איפה אתה קונה את כל אלה בארץ?
כבוד 
לייק 1
רוב הדברים תמצא בקצביות בארץ בלי בעיה רק צריך לבקש ולא לקחת סתם מה שיש במדפים ובתצוגה.
אני אישית גר בקיבוץ בערבה וקונה באילת אז לא הכל יש פה אבל כשאני עולה להורים בצפון שם נולדתי אז יש קצביות בצפון (מרינדו בגולן, דאבח המפורסם, בדרך כלל בקצביות שפחות כשרות יהיו דברים מעניינים, למשל האיטליז האדום בכפר תבור, אומנם ישוב יהודי אבל הקצביה לא) ויש דברים שאבא שלי עושה משלוח או שדוד שלט טס לארגנטינה הוא מביא לנו.
כל עלייה לצפון לבקר את ההורים זה חזרה עם צידנית מלאה למקפיא הגדול
בטוח יש עוד מקומות במרכז שאני פחות מכיר
לייק 1
לגבי נתחים רק אציין את גאגו שהיו לי ממנו ציפיות בשמיים אבל התברר כנתח יקר, רך ואוברייטד. דווקא פיפיטה, שהקצב זרק לי כמעט בחינם באותה קנייה הפתיע את כולם לטובה, סחט מחמאות מכל באי הארוחה והציל את המצב שלי.
יש גם את גראי הסתמי שהוא בגדר נתח אין ברירה אצלי. אם אין מה לאכול וצריך לזרוק משהו על המנגל שישביע - אני משתמש בו.
לא מזמן הקצב נתן לי נתח מזן אחר של פרה שנקרא פדה. הנתח נמצא כרגע בתהליך ישון אבל לפי איך שהוא משויש זו הולכת להיות ארוחת מלכים.
6 לייקים
הקצב זה פפה? או ראמוס? 
לייק 1
הפוסט הזה הוא הזדמנות נהדרת להזכיר שיש פונקציית bookmark בפורום שעכשיו השתמשתי בה לראשונה.
2 לייקים