זה לא מסיבות של טעם, אין ויכוח מה יותר טעים.
זה כי יותר הרכבתי את הלזניה מאשר ממש הכנתי אותה וכי אני לא אוכל בשר כל יום.
טעיייםםם
מה עם פורקטה, אתה אוכל?
לייק 1
זו פרמיג’אנה, עם חצילים וזה
וזו לזניה עם בשר (ראג’ו)
רואים את ההבדל?
בסופר השכונתי, כל יום שישי, יש פורקטה טריה. בפעמים שאני קונה אני מבקש אקסטרה עור.
4 לייקים
עכשיו גם מוסיפים לי תמונות
LA puta madre q lo pario
2 לייקים
מעדן. מופתע שזה מבחינתך לא נחשב דל שומן
אין לי מושג אם זה דל שומן או לא. אבל אני אוכל המון שומן מהחי, אז אין לי בעיה עם זה.
אבל פורקטה זה מצוין רק עם לחם טרי וחם. במיוחד העור.
שאלת השאלות… כשתגלה את התשובה תגלה לי.
אני הפסקתי לחפש.
ראיתי בשוק בעכו כשביקרתי שם, אבל הם נראו רע ופחדתי לקנות.
בקשת טעמים יש קפואים תוצרת ויאטנאם באיכות מזעזעת. הפסקתי לקנות.
זו מחלה ישראלית או שזה ככה בכל מקום שלא קרוב מספיק למקומות הגידול במים קרים מאד?
שרימפסים זה לא רק מים מאד קרים, חלק מהטובים ביותר מגיעים מאזור הים התיכון, למשל למזרח ספרד (השרימפס האדום זה גן עדן) ודרום מזרח צרפת. גם האיטלקים נהנים ותאמינו או לא - העזתים ידועים במנות שהם מכינים עם שרימפס.
הבעיה היא שהדגה באזור ישראל נמצאת במצב בעייתי. יש מחסור בדגים ובעייה קשה בהיגיינה של המים.
אפשר להשיג דברים לא רעים בכרמל (מוסי ויש אחד ממול יותר למטה), ביפו ואני בטוח שגם במקומות כמו עכו יש דברים לא רעים. המחיר, well…
הבחירה ההגיונית זה לברקים ודניסים מחקלאות ימים
סתם צחקתי, כמובן, אני יודע שאתה על דיאטת שומן. לדעתי שומן חזיר משתלב יותר טוב עם הבשר וזה פחות הרגשה של ‘לאכול שומן’.
3 לייקים
כבד על שלל צורותיו
תאנים
מוח
גבינות קשות
אין שום דבר שאני לא אוכל (יש דברים שאני פחות אוהב אז פחות יוצא), חוץ מטונה משימורים. אין דבר יותר נוראי מזה בעולם… הריח של זה לבד עושה לי להקיא ואסור להכניס את זה לבית שלי (רצוי גם לא לאכול את זה לפני שפוגשים אותי כי אני מריח בשניה ויש סכנה ממשית שאקיא על הפושטק שלקח את הסיכון)
אצלי הרבה יותר בעייתי שילובים מסויימים, בעיקר במרקמים ובעיקר לא צפויים… למשל משהו רך בתוך משהו קשה, נגיד שוקולד שבתוכו איזה קרם או משהו כזה. גם במקרים האלה אני ישר מקיא.
*בונוס-,דברים שכולם סביבי מתים עליהם ואני לא אוהב כל כך-
זיתים (רק על פיצה).
גלידה.
שתיה מוגזת (בעיקר קולה וסודה).
קפה על שלל גווניו.
לייק 1
אתה זה שפעם דיבר פה על בעיות בויסות חושי נכון?
לייק 1
כן בהחלט. השילוב של זה ואוכל הוא בעייתי לפעמים.
הדברים היחידים שמבחינתי הם נו-גו:
- תמרים. מה זה הזוועה הזאת. אני דווקא חובב של דברים מתוקים באופן כללי, אפילו של פירות מיובשים, אבל תמרים זה נורא.
- פפאיה. זה תמיד בטעם של הילד הבלתי רצוי של מלון רקוב ואבטיח בוסר.
- כבד. לא יודע למה אבל זה פשוט דוחה בכל צורה והטיה שניסיתי, וניסיתי הרבה כי לבבות למשל אני ממש אוהב.
- חציל. ירק מזעזע שיודע להיות באחד משלושה מצבי צבירה/טעמים: דלוח, טחינה (ואז עדיף כבר רק את הטחינה) או פחם.
- גמבה. מסוגל לאכול, אבל בין שהיא חיה ובין שהיא מבושלת - משתלטת על כל מנה שהיא נמצאת בה ומוסיפה לה אפטר-טייסט חזק להחריד של משחת שיניים.
- יש לי חוסר אהבה עמוק לכל עוגת ״ספוג״ קלאסית, עוגות שוקלד של יום הולדת, עוגות בחושות וכו׳. מרגיש שאני בולע מזרן ישן ומאובק.
- קוקוס על כל צורותיו המוצקות. קרם/חלב דווקא סבבה. החטיף קוקוס הורוד זו הזוועה הגרועה ביותר שהאנושות המציאה מאז גז החרדל.
פתאום כשאני רואה את זה כתוב אני מתחיל לחשוב שאני הרבה יותר בררן משאני תופס את עצמי.
לייק 1
וואו אורי, אתה מפספס כל כך הרבה אוכל טוב.
אני לא מבין איך אפשר שלא לאהוב תמרים ותאנים. מהפירות היותר טובים שיש.
לייק 1
רגע
איזה עדה אתה אמרת?
אני לפני כמה חודשים אכלתי לראשונה אפרסמון. הפרי הזה דוחה אותי
לייק 1
אם אתה אי פעם שומע את המילה תאנים בסרטון של נשיונל ג’אוגרפיק תעביר ערוץ…בורות היא בהחלט ברכה במקרה הזה.
ביפן הם קוראים לאפרסמון קקי.
חשבתי שראוי לציין.
חצי ארגנטינאי (בערך, חלקם היו בארגנטינה פחות מדור) חצי עירקי. כפירה חמורה לחצי השני, אין ספק. מצד שני, עד גיל 19 בערך הייתי הולך לארוחות אצל הסבתא העירקית ובזמן שיש על השולחן קבב, ממולאים, 40 סוגי סלטים ו-500 סוגי קובה - הייתי מבקש פיתה וחומוס צבר. לאור ההתאוששות המרשימה שלי מהבור הזה מוכנים לספוג את שנאת החצילים, אני מאמין.
לחלוטין שכחתי את זה, ראוי למקום ברשימה הזאת ללא ספק.
3 לייקים