והגרועה ביותר שאני זוכר הייתה אינטר של מוריניו.
לייק 1
ליברפול ניצחה את מילאן כשהייתה נחותה והפסידה כשהיתה טובה יותר
לייק 1
בראשונה בהחלט, הייתה זכיה מאוד מפתיעה, אבל בשנייה היינו הכי טובים, אחרי שעלינו לגמר כתבתי שאני מעדיף לקבל את אייאקס על פני טוטנהאם, אייאקס שיחקה כדורגל מרענן אבל לדעתי היינו מנצחים אותה בגמר יותר קל.
יובנטוס יצרה פעמיים 2 קבוצות גדולות.
אחרי הזכייה בשנות ה-90 הייתה לה קבוצה מצויינת באמצע שנות ה-2000 עם אמרסון זמברוטה קנבארו דל פיירו זלאטן טרגזה נדבד קמורנסי שהייתה צריכה לקחת גביע ואף הגיעה לגמר אחד.
הייתה לה גם את הקבוצה של העשור האחרון שהייתה מצויינת הגיעה ל-2 גמרים ונתקלה במפלצות.של בארסה וריאל.
מבחינת חולשה צ’לסי של 2021 הכי חלשה שהייתה
5 לייקים
אתם יודעים בכיתה ב-ג כשאתה מצטרף לעסק שנקרא כדורגל ואתה לא יודע שהחיים שלך משתנים מקצה לקצה - יש לך כמה קבוצות שאתה מחבב חוץ מזו שאתה אוהב. באנגליה נמשכתי לארסנל בגלל תיירי הנרי וגם הכינוי ‘התותחנים’ היה מבריק. אולי זו כן תשובה לשאלה של הדיון אבל הבעיה שלי עם הקבוצה הזו היא שהיכולת הנפלאה שלה בליגה לא באה לידי ביטוי בליגת האלופות אלא דווקא ב-2005-06 כשהיא גם הייתה פנטסטית בגמר ודרגה אחת מעל ברצלונה למרות ששיחקה בעשרה שחקנים. ב-2002 עפו בשלב הבתים השני, ב-2003 גם כן בשלב הבתים השני ואייאקס עלתה על חשבונה, בעונת הבלתי מנוצחים נגד צ’לסי בבית בלוזריות…
מה שאני כתבתי נכון לדעתי גם ליובנטוס של עידן פאביו קאפלו פחות או יותר. שתי הדחות מאוד-מאוד-מאוד חלשות כשלא עמדה בקצב של הכדורגל האנגלי. היא הסריחה את המגרש גם נגד ורדר ברמן כשעברה אותה על הקשקש. אני גם חושב שיובה ב-2003 אמנם עברה את ריאל בצורה מדהימה וכל הכבוד לה על ההצגה בטורינו אבל מילאן הייתה הקבוצה שרוב הזמן עשתה את הרושם הטוב ביותר, ריאל למרות חוסר היציבות שלה וגם מנצ’סטר יונייטד.
אם כבר דלפ, ואם כבר מאמנים, אז
אלכס פרגוסון.
חושב שעושים ממנו הרבה יותר ממה שהוא, ושקלופ ובטח פפ גדולים יותר - ובפער.
ועוד דלפ שחשוב לי לירוק מהבטן -
כרסטיאנו רונאלדו.
יש נטייה להקטין אותו בגלל חוסר הכשרון הטבעי שלו בדריבל ובעיקר בגלל היותו בצל של מסי בהרבה מהעונות שלהם. לטעמי טופ 5 בהיסטוריה.
כופר.
אלכס פרגוסון כנראה יעיד על עצמו שהוא מאמן כדורגל בינוני. בכל הנוגע לטקטיקה, עמידה על המגרש, בניית תבניות משחק, תיאום לחץ, הכנה ליריב, הוא דיי ממוצע. בוודאי לא קרוב לטופ של היום, אבל גם לא קרוב לטופ של פעם. פפ וקלופ מאמני על שהופכים שחקנים למכונות מאומנות, ופרגי לא נמצא שם.
העניין הוא שהוא אף פעם לא ניסה להיות שם. הגדולה של פרגוסון הייתה בניהול קבוצת כדורגל ולא באימון שלה.
זה מתבטא בשני אופנים מרכזיים. ראשית, אין שני לאלכס פרגוסון בבניית קבוצות מאפס. הוא לקח קבוצה עם שם גדול והווה עלוב (הרבה יותר עלוב מהיום) ב-1987 והפך אותה לשליטה בלתי מעורערת בבריטניה ולאימפריה אירופית. אם יש שיטענו שהדור של 1992 היה עניין של מזל (קנטונה זה לא מזל אבל בסדר), הוא עשה את זה שוב ב-2004 ושוב ב-2010. יש מאמנים שהגיעו למועדונים עם תשתית מצויינת ובנו כמה דורות של קבוצות מצוינות עם בסיס דומה. יש מאמנים שהגיעו למועדונים עם תשתית מחורבנת ובנו קבוצה מצוינת. אין מאמנים שהגיעו למועדונים בלי כלום ויצרו 3 דורות של קבוצות על ששונות מאוד זו מזו, הן בסגנון המשחק והן מבחינת החומר האנושי שמרכיב אותן.
הדבר השני הוא היחס שלו עם השחקנים. כששחקני יונייטד לשעבר מתראיינים על פרגי, גם אם עברו כמה קבוצות מאז, גם אם שיחקו רק עונה תחתיו, גם אם פרשו לפני שנים, הם תמיד מכנים אותו ‘בוס’. זה לא כי כך נהוג באנגליה, ולראיה הארי רדנאפ לא זוכה לכינוי הזה מכל מיליארד השחקנים שעברו תחתיו ומעריכים אותו מאוד, אלא כי נבנתה בין פרגי לשחקנים שלו יראת כבוד שלא רואים במקומות אחרים. כשקוראים אוטוביוגרפיות של שחקני יונייטד רואים כמה דעתו הייתה מכרעת עבורם, כמה חשוב היה להם להרשים אותו.
הוא השיג את יראת הכבוד הזו גם מרשימת תארים והישגים בלתי נגמרת, אבל עוד קודם לכן מדברים קטנים. אם שחקן לא היה פותח, פרגי היה דואג לומר לו שבועות מראש, ולהכין אותו למשחק בו יזדקק לו בעוד שבועיים. ג’וני אוונס קיבל ממנו שיחה עוד לפני שערך הופעת בוגרים אחת, ושמע שהוא הולך לערוך 100 הופעות בנבחרת. עד אז רק שחקן אחד בהיסטוריה של צפון אירלנד הגיע להישג הזה, וג’וני אוונס היה השני. זו שיחת הטלפון היחידה שהשניים ערכו אי פעם. פרגי ידע מה קורה לכל אחד במשפחה בכל רגע נתון ולהתנהג עם השחקן בהתאם.
היחסים האלו יצרו קבוצות. קבוצות עם מטרה ברורה ובעיקר סטנדרטים. לעולם לא היית רואה במנצ’סטר יונייטד חלוץ שלא מוסר לחבר שלו כמו סלאח ומאנה, כי אין אומץ לעשות דברים כאלה כשפרגי מסתכל מהקווים. לעולם לא היית רואה שחקן צועק על פרגי מול מצלמות, ואם הוא צעק עליו שלא מול מצלמות הוא היה עף למקום אחר כשיונייטד הייתה ממשיכה לזכות בהכל גם בלעדיו. היחסים האלו הפכו שחקנים כמו ווס בראון וג’י סונג פארק לשחקני הרכב תורמים בגמר ליגת האלופות, כשבמקום אחר הם היו חוטבי עצים ושואבי מים במקרה הטוב.
אני חושב שהחולשה של פרגי בכל הנוגע לטקטיקה וכיוצא בזה בהחלט הייתה בעוכריו באירופה, שם נדרשות יותר התאמות ליריבה. שני תארי צ’מפיונס ב-27 שנים זו סטטיסטיקה עלובה יחסית לשליטה המוחלטת שלו באנגליה. זו לדעתי הסיבה שפריים מוריניו היה הכי טוב בנוק אאוט אירופי אי פעם. אבל גם במקרה הזה, הוא ידע לכסות על החיסרון הזה עם הבאת אנשי מקצוע מעולים שיעשו את העבודה הזו במקומו - מקלארן וקירוש לדוגמא.
מבחינת תארים, רק פפ ברמה של פרגי (ויעבור אותו אני מניח). מבחינת בניית קבוצות בלי תשתית - רק קלופ ברמה של פרגי. אבל פפ מביא תארים בקבוצות על שהיו קבוצות על גם לפניו, וקלופ הראה שהוא יודע לבנות רק דור אחד וללכת הביתה, גם בדורטמונד וגם בליברפול. להביא תארים בערימות, עם דורות שונים של שחקנים, במועדון שאתה בנית מכלום והפכת למעצמה - הישג שרק אלכס פרגוסון יכול לנכס לעצמו, ולכן הוא הגדול מכולם.
17 לייקים
למען ההגינות, לשים אותו מחוץ לטופ4 ההיסטורי זה ככל הנראה דל"פ…
3 לייקים
מקבל. חשבתי טופ 3 ונבהלתי. לא חשבתי שיש מספר שקוראים לו 4 אז מיד זה עבר ל5…
לייק 1
מסכים אתך לגמרי, חוץ מהשורה האחרונה המצוטטת, המסקנה שלך.
הוא טופ 5 בהיסטוריה בלי ספק בכלל הוא קילר ו-ווינר ברמה הכי גבוהה שהייתה ולהתכחש לזה לטעמי מוציא אנשים בצורה לא טובה
בדעה שלי הוא טופ 3 אחרי מסי ומראדונה וגם על זה אני בטוח שיהיו אנשים שיתווכחו איתי על הסדר שם.
מי השניים האחרים בטופ 5 אפשר לדון, מה שבטוח וזה אולי דל"פ חדש, פלה לא שם.
עם כל הכבוד לפלה הזמן שהוא שיחק, איפה שהוא שיחק ונגד מי בעיני מורידים אותו מאוד בדירוג לטעמי.
אולי הסופרסטאר הכדורגלני הראשון אבל באופן מקצועי הוא קצת מאחור.
לייק 1
מסכים לגבי פלה. אגדה שיצאה מפרופורציות. אמנם מאוד קשה להשוות בין דורות אבל להבקיע צרורות של גולים לכל מיני קבוצות פח בתקופה שארגוני הכדורגל (להלן קבוצות) לא ידעו להיות גלובלים ולייצר סופר קבוצות וכל הכשרון התחלק אצל הרבה יותר קבוצות - זה לא רציני.
כריסטיאנו שחקן על. להציב אותו בטופ 3 למרות שהוא לא פנטזיסטה ודריבליסט מחונן זה דלפ לטעמי.
לייק 1
לא מאמין שאני הצד שמגן על כריסטיאנו בדיון הזה אבל האתלטיות שלו, היכולת כיבוש שלו עם מספר שערים מטורף בעידן הכי קשוח של הכדורגל חייב לשים אותו גבוה
לא סובל אותו כאישיות אבל כמקצוען ו-ווינר נטו אין כמעט כמוהו, אולי רק 2 ארגנטינאים 
לייק 1
כריסטיאנו רונאלדו היה “בצל” של ליאו מסי אולי מבחינת האסתטיקה. כמובן שהוא גם בישל פחות שערים. בכל מקרה חוץ מזה אין לו במה להתבייש. מסי טחן את הליגה וכריסטיאנו את ליגת האלופות. אני גם חושב שכל מי שלא שם אותו, אפילו אגיד מספר 3 - הוא לא מאמין לעצמו. רונאלדו לא נולד חלוץ רחבה. הוא היה שחקן עם דריבל מעולה, בסגנון אחר. הוא לא היה דוחק, אל תהפכו אותו לפיליפו אינזאגי. הוא הגיע לקבוצה שהשקיעו בה רבע מיליארד יורו אבל חיפשה את עצמה, ובעונת הבכורה סבל מפציעות מה שהקשה גם עליו וגם על הקבוצה.
לגבי אלכס פרגוסון: בנה שלוש קבוצות גדולות במנצ’סטר יונייטד, האופי, הסטייל, הוא לא היה “רק” מאמן אלא האיש שעשה הכל במועדון. הוא כמעט תמיד חתך בזמן את הכוכבים. לזכות בכל כך הרבה אליפויות בליגה קשה זה פסיכי. מה שכן עם עוד איזה גביע אירופה באוסף אני הייתי יותר שקט לגביו. צריך לומר את האמת, לא רק כשריאל מדריד הגיעה - בתקופה הזו יונייטד לא עשתה מספיק.
לייק 1
רונאלדו היה בליגה של מסי רק בכיבושים. מסי היה הרבה יותר מטוחן שערים, הוא היה פליימייקר, מה שרונאלדו בחיים לא היה.
בכל מקרה הוא מקום שני בהיסטוריה בקלות. אין לי בעיה שהארגנטינאים כאן ידרגו גם את מראדונה מעליו, בשבילם הוא חצי אלוהים, בשבילי הוא היה רמאי ומסומם ששיחק כדורגל בתקופה שהכדורגל היה חצי מקצועני. שחקן על, לא מתכחש לכך, אבל לא נכנס לדיונים האלה מבחינתי.
3 לייקים
כן אין ספק מי היה שחקן מוכשר יותר וקוסם גדול יותר. אבל אם כריסטיאנו רונאלדו היה מבשל מעל עשרה שערים ברוב העונות והוא עשה את זה בנגיחה למשל או בכדורי רוחב מעולים זה גם בסדר. כל שחקן התקפה טוב שברור שהקבוצה הייתה עובדת בשבילו כפי שעבדו בשביל כריסטיאנו - היה מבקיע פחות שערים. אני לא אומר את מה שאני אומר עכשיו כדי להשוות לליאו מסי, אבל בחלק מהזמן גם למסי היו פרטנרים יותר טובים למשל. קארים בנזמה הפציע לעונת חייו או.קיי ב-2022, גארת’ בייל היה פצוע. מבחינתי אלו היו תשע שנים של חלום מתוק.
אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעובי הדיון אבל אפשר להשוות את מספר העונות של רונאלדו בטופ לדייגו מראדונה? לרונאלדיניו? גם לא לרונאלדו-פנומנו כמובן…עקב האכילס של רונאלדו אלו המונדיאלים החלשים עם זה אני מסכים לחלוטין.
כריסטיאנו הוא ספורטאי על, איזה עוד ספורטאי יכול להציג אותה רמה פיזית במשך כל כך הרבה שנים?
תמיד כשהיה דיון על מי הגדול בהיסטוריה, עלה לי אוטומטית יוהאן קרויף. הכדורגלן ההישגי והמוכשר ביותר לזמנו כל הזמן יכול להיוולד כל פעם, ועל התואר הזה התחרו תמיד פלה-מראדונה ומסי-כריסטיאנו, אבל אין לי ספק שקרויף הוא המשפיע ביותר, גם בגלל שכמאמן הוא שינה המון.
אבל בגלל שהדיונים האלה תמיד היו ילדותיים לטעמי, השם של קרויף לא החזיק מים ותמיד היה דעה פחות פופולרית.
אבל לפחות עם השנים השתנתה לי ההשקפה לגבי כדורגל ודי נמאס לי מההאדרה של הכדורגל המודרני, בטח ובטח כיום כשאנחנו יודעים מה שווה הכדורגל במציאות הנוכחית וכמה אנחנו הישראלים חוטפים בראש ורואים את הגב של הכדורגל המודרני מופנה כלפינו.
לייק 1
יש פה 90 אלף הודעות שמספרות איך פפ חייב את הקריירה שלו למסי, ואיך ברצלונה ההיא הייתה עיניין של מזל בעיקר בגלל מסי, רק בשביל לבוא ולהגיד שלמסי היו שחקני התקפה טובים לצידו. כן, הפרדוקס הזה מעייף כל פעם. לפחות אל תשכח את די מריה בתור שחקן שעזר לכריסטיאנו מקדימה.
אני מנסה להבין לאיפה אתה חותר. כאילו, אני מסכים שלקרוייף היה יותר ערכים מלכל גיבורי הטיקטוק בדור הנוכחי, אבל בקטע של עקביות, כושר ואינטנסיבית? הרבה כוכבים לא היו שורדים אותו. לא סתם עלה שיח לא מזמן על מותם של הפנטזיסטות ותחיית הבינוניים שבכושר.
ריקלמה, דיאלסנדרו, רפאל ואן דר וארט, דייגו של ורדר ברמן ועוד לא היו שורדים לדעתי את הכדורגל המודרני.
2 לייקים
אתה ממש כועס עליי משום מה (אני גם לא חייב להסכים עם דעת הרוב, שכחת). קח את מה שאמרתי לשם האדרת כריסטיאנו ולא להקטנת מסי. קח את רונאלדו מודל 2012 ומבחינתי הוא שחקן שיוצר יש מאין. לא יעבור שלושה שחקנים על מטר בהטעיית גוף - אבל יטוס למתפרצת ויסתדר. אוזיל “חייב” לכריסטיאנו שהיה קל לבשל לו. למעט איזה עונה במצטבר - בארסנל הוא נעלם. אתה לא צריך לספר לי על אנחל די מאריה. שנים הייתי “במחנה שלו” בקרב הלא רשמי מול גארת’ בייל.
אולי גם מר נבדל פיליפו אינזאגי לא היה שורד בכדורגל המודרני ומיצ’ל סאלגדו המגן הימני האגדי שלנו ואנטוניו קסאנו השורר.
לגבי יוהאן קרויף: הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר ועל שני מועדונים, נבחרת, הכל נכון. יש לו מקום גבוה מאוד בהיכל התהילה. “הבעיה” שלי איתו - המונדיאל בו לא השתתף ומה שהאגדה מספרת על הגמר נגד גרמניה. כמאמן מי אני שאתווכח, רק אשים את זה כאן ששתיים מהאליפויות שלו של הדרים-טים הושגו הודות להפסד של ריאל מדריד המוליכה ערב מחזור הסיום - במגרש המנחוס בטנריפה.
דווקא פחות כועס, רק היה חשוב לשים דגש על זה דווקא אחרי הדיון האחרון.
נוטה להסכים עם רוב הדברים שאמרת. צריך גם שחקן התקפה טוב כדי לזהות שטחים וזה לחלוטין הקל על אוזיל. התבאסתי על אוהדי ריאל שלא העריכו את די מריה. שחקן מצויין בעיניי שנתן שנים אדירות בריאל. בטח לעומת שחקן הגולף.