לא דלפ בכלל. בכללי אני לא מתעניין כמעט בשום דבר שלא קשור למשחק עצמו.
5 לייקים
בדרך כלל אני לא צופה, אתמול צפיתי כי חיכיתי כבר הרבה זמן שהעונה הזאת תפתח. היה בא לי משום מה.
לדעתי תלוי בכל כך הרבה גורמים, אני מזדקן והרצון שלי “לברוח” הביתה מיד אחרי משחק שאני צופה בפאב לדוגמא - הולך ומתגבר. ב-2010/11 כשזכינו בקופה דל ריי לא היה אכפת לי להישאר ער גם לכל הבוקר שלמחרת ויש אנקדוטות - הפרצוף של כריסטיאנו רונאלדו, התואר הראשון של ז’וזה מוריניו, היריבה הייתה ברצלונה. הגביע עם האזניים הגדולות עדיין הכי מרגש אותי בעולם, בהקרנה שהייתה בפארק בגני יהושוע נשארתי עד קרוב לשתיים בלילה לדעתי [לא רק בגלל זה]. אתמול מיהרתי וראיתי את המאורע בתקציר ובתמונות אחר כך.
טוב זה רשמי.
אם אפילו דור אומר שהוא בורח לפעמים לפני ההקרנה של הטקס - אז זה בהגדרה הדבר הכי לא דלפ בעולם.
אני הפוך, גם בתור אוהד ברצלונה אף פעם לא ניסיתי להתחמק מהמחזה הזה של הנפת הגביע גם של קבוצות יריבות.
אפילו רציתי לראות את הפאסייו ב-2008. זה חלק מהאהדה, זה מחזק, חשוב לזכור תמיד איפה היינו, לסבול בשקט בכשלונות ובהצלחות של היריבה (ואפילו לקבל אותם. לא ביג דיל שהיריבה זוכה בתארים), ולהעריך את הרגעים הטובים יותר.
לייק 1
הגול של קאקא מול יונייטד הרבה יותר יפה, מרשים ודורש יכולות מהוולה של זידאן.
Change my mind.
6 לייקים
בלי שום ספק בכלל
גול שמביא גביע אירופה מול גול חשוב בחצי גמר.
ומבחינה טכנית הגול של זידאן ברמה הכי גבוה שיש.
גול סולו שלא נראה כמותו מעולם מול הקבוצה הטובה בעולם באיצטדיון עוין במאני טיים של העונה מול בעיטה בטכניקה גבוהה נגד קבוצה נחותה.
מסכים.
הגול של קאקא גם עם רמה טכנית גבוהה מאוד, ערמומיות וקור רוח. הכל ברמה הגבוהה ביותר.
לייק 1
בכללי שלושת הגולים של קאקא באותו צמד מפגשים היו טופ קלאס
2 לייקים
היינצה ואברה הוסיפו המון לגול של קאקה עם חוסר תיאום ברמה של שחקני טרום א שמעולם לא פגשו זה את זה. מהרגע הזה שנאתי את היינצה בכל ליבי, ואחר כך הוא עוד ביקש לעבור לליברפול… מסביר הכל.
לייק 1
עד היום אני לא מבין מה ניסה אברה הטמבל לעשות. להרחיק את הכדור בעזרת הגב? לפגוע בקאקא? לחסום אותו?
אחת הפעולות התמוהות ביותר ברמות האלה.
לייק 1
אני עוד איכשהו מסוגל לקבל דעות שהגול של זידאן הוא אוברייטד (מה לעשות שכשאתה מבקיע ככה בגמר ליגת האלופות זה משפיע), אבל אני תמיד אטען באותו הדיון שגם של קאקא. היה לו המון מזל במהלך ההוא והוא בעיקר ניצל שטוית של ההגנה.
ראיתי כבר שערים עם מהלכי התקפה מרשימים בהרבה ואני בכלל לא בטוח שבהינתן השטויות בהגנה, השער של קאקא בדרגת קושי גבוהה יותר מזול של זידאן. אני אפילו אטען שכנראה שלא.
אם כבר מדברים על מהלכים שהובילו לגול, אז אמנם לא מהלך אישי אבל מהלך קבוצתי שלדעתי היה הגול הכי יפה שראיתי זה השער של ג׳ק ווילשר במדי ארסנל נגד נוריץ.
לייק 1
ההנאה שלי הכדורגל ירדה משמעותית בשנים האחרונות. פעם הייתי יכול לשבת ולראות ככה באמצע השבת אלאבס נגד סלטה ויגו או בורנמות׳ נגד אברטון.
היום אפילו משחקים של ריאל כבר לא עוברים לי חלק בגרון.
אני תוהה מה הסיבה, האם חוסר העניין שלי נובע משגרת חיי המתישה, או שמא זה הכדורגל שמאוד לא מרשים אותי. כנראה שילוב, אבל אני כותב כאן את הפוסט כדי להתייחס לסיבה השנייה.
ההתפתחות של הכדורגל הפכה אותו למשחק שמבוסס על אתלטיות, הלחץ האינטנסיבי דורש שחקנים מהירים וחזקים וזה בא על חשבון השחקנים מסוג “קוסמים” שהולכים ונעלמים. הסתכלתי על ויניסיוס הרבה לאחרונה לפני הפציעה שלו. הוא נחשב לאחד הדריבליסטים המובילים בעולם היום, אבל הסיבה האמיתית שהוא מככב היום היא המהירות והעוצמה שלו. הדריבלים המרשימים ביותר שלו הם בעיקר ריצה מהירה למשך מרחק רב ולאו דווקא שמירת הכדור קרוב לרגל וליהטוט איתו. יש משמעותית פחות שחקנים שגורמים לי להתיישב על הכיסא. אולי זה פערי הרמות שקטנו ולאו דווקא שהסגנון השתנה משמעותית - אני לא יודע.
מרגיש לי שהכדורגל כרגע במסלול הפוך מהNBA שם אני מרגיש כאילו משחק אתלטי מאוד הפך למשחק מבוסס כישרון עם הדונצ׳יצ׳ים והיוקיצ׳ים של היום. הליגה שם נהיית לבנה מאוד והכדורגל בדיוק הפוך, תסלחו לי על הגזענות.
אשמח לשמוע דעות, האם זה רק אני?
7 לייקים
יש הרבה סיבות, וחשבתי הרבה על זה לאחרונה, בהזדמנות אני ארחיב. בגדול, כדורגל זה ענף ילדותי, ואנחנו בתור ילדים תמיד התרגלנו לאהוב כוכבים, אם זה בכדורגל או אם זה בערוץ הילדים.
אנחנו בסך הכל קהל לקוחות, מחוץ לפורום הזה אפילו מכנה משותף נמוך יותר. בסוף מנסים למכור לנו מוצר, וזה מזמן לא רק הענף שאנחנו אוהבים.
מה שמחזיק אותי עדיין בכדורגל, זה כל מיני נושאים, שחקנים וקבוצות שאני יכול למצוא בהן את מה שאני עדיין אוהב.
וכן, המלחמה עוד יותר פתחה לי את העיניים. מה שיכול לפגוע במכירות, כמו תמיכה בישראל, פשוט יתעלמו ממנו, דוגמת גינוי הטבח.
סיבה אחת ופשוטה, התבגרנו, פעם קבוצת הכדורגל שלנו הייתה הדבר הכי חשוב בחיים שלנו, מאז גדלנו, התחתננו נולדו לנו ילדים וקיבלנו על עצמנו אחריות גדולה, פתאום הכדורגל לא תופס את אותו המקום שתפס בעבר בחיים שלנו, הוא נדחק הצידה והפך לפחות חשוב.
פעם הפסד בקלאסיקו היה סוף העולם, היום אחרי תבוסה בקלאסיקו נכנס פה ומוציא קצת תסכול ומחר קם וממשיך כאילו כלום לא קרה.
5 לייקים
אתה גורם לי להרגיש ילד חחח
השבוע שלי עדיין מתנהל ממשחק למשחק ואחרי תבוסה בקלאסיקו אסור לדבר איתי
מה שכן אין לי ילדים אולי זה קי פקטור…
4 לייקים
אחד הדברים שהבנתי זה שעבור הרבה יותר שחקנים הכסף משחק תפקיד בעתיד שלהם. אם לפני כמה שנים חשבתי שזה אולי 30%, היום אני יכול להגיד שזה 90%.
אם אנחנו פועלים לפי הרגש, זה לא אומר שהשחקנים גם פועלים. אם אנחנו אוהבים קבוצה מסוימת, אין סיבה להאמין לכותרות וציטוטים ששחקן X “חלם תמיד לשחק ב-Y”.
בסוף הכל זה מותגים, וגם אם הכסף שהשחקן מקבל לא מתבטא בהכרח בשכר הישיר, הוא מגיע לקבוצה מסוימת במחשבה על עתיד המותג שלו.
זה שהמועדון Y “מרגש” ושיש ליגה סעודית\סינית לא אומר שהוא לא חושב על הכסף כשהוא בא לשחק ב-Y.
זה בדיוק זה, משנה את כל הפרספקטיבה שלך על החיים, לפחות אצלי.
לייק 1