חייב לומר שעצרתי הכל בבוקר עכשיו כדי “להתייחס” לפוסט שלך, גם אני מרגיש ככה. לטעמי בגדול מושפע מכך שזו עונה מאוד מאכזבת של ריאל מדריד, מדבר עליי, אני סובל מאוד כאוהד. קרלו אנצ’לוטי, התוצאות, בעיקר הכדורגל הדל. לא הייתה עונה עם ציפייה כל כך גדולה ואכזבה כל כך גדולה וגם ברמת השחקנים. פעם עם זה שראול היה בהרכב היה גורם לי לשכוח, כילד אתה אוהד בצורה אחרת.
אצלי, זה גם קשור ל-7/10, כעת רק ריאל מדריד מעניינת אותי באמת, בשאר הזמן, נניח אפילו כשהיה מנצ’סטר סיטי-ארסנל שזה אחלה משחק לאוהד הנייטראלי - העברתי לחדשות, חיפשתי אם יש בשורה על החטופים, אני מעדיף לראות תוכניות תחקירים וכדומה.
עוד סיבה היא שאולי המינון אצלי גבוה-גבוה-גבוה מדי, אני בורח לשם כשדברים משתבשים לי ברמה האישית - נכנס למוד כתיבה על ריאל מדריד, לצערי זה קורה הרבה, וזה קשה ש-70% מהיום שלך זה כדורגל.
נקודה נוספת היא כן שינוי שהמשחק עובר, ראיתי אתמול קצת תקצירים של ריאל מדריד של פעם. אולי הגלאקטיקוס היו מפסידים לריאל מדריד הזו ועדיין. ראיתי את העקבים של זינדין זידאן, הספרינטים של רוברטו קרלוס, לואיס פיגו מכדרר ומרים כדור גדול בכנף, רונאלדו מעלים את הבלם בין הרגליים ועוד. כעת זה מרגיש לי שהרוב זה יותר רובוטי.
אולי אני מותש מכל מיני דברים “קטנים” שעוברים עליי, ודבר נוסף הוא שמצאתי את עצמי אוהב פחות גם דברים שמאוד-מאוד אהבתי. החדר כושר, הללכת לים, לשבת במיזרקה ולהוציא מחברת פעם היה עושה לי טוב - ולא. כשדיברתי על זה עם ידידה היא אמרה לי “זה בסדר דור, דור של גיל 30 זה לא דור של בן 25, וזה בסדר”. יעני זה לאו דווקא שאתה מזדקן, אתה מחפש ריגוש חדש.
אני עדיין לא קובע אף דייט על משחק - רווק לצערי והמסע נמשך - לא מספר את הסיבה, בטח לא בהתחלה, מניח שגם לצד השני יש משהו חשוב שהוא לא יוותר עליו בדייט ראשון, זה בסדר. אני חושב שפעם כתבתי לכם בקפיטריה כשקיבלתי ברקס מאיזו מישהי ממש יפה והיה לי באסה - זה היה הדייט השני איתה, ממש רציתי אותה, אז הקרבתי איזה משחק ליגה זוטר של ריאל מדריד. ככה חשבתי. בסוף הדייט היה פחות וואו, רמזה שהיא חותכת, יחד עם הנסיעות - הבאתי אותה מרמת גן לתל אביב וכדומה, זה לקח שעתיים. ראיתי שאם אני נוסע מהר אז אני מספיק להגיע למשחק, איחרתי בשבע דקות. אמרתי שאולי זה מסר…
