לא שכזה אכפת לי אם ויניסיוס נדפק מזה שהוא חרא של בנאדם (והוא חרא של בנאדם, אני שונא התקרבנויות והוא המתקרבן הראשי), אבל להגיד שלקריטריון הזה צריך להיות חלק בהצבעה לכדור הזהב… סלחו לי, זה בדיחה. זה פרס שחקן השנה בעולם, לא פרס השחקן החביב של השנה בעולם.
3 לייקים
בהחלט אין סיבה שזה יהיה קריטריון שראוי לציין בפני המצביעים, אבל ממילא אין ערך אמיתי לקריטריונים, וראינו זאת בהצבעות מהעבר. בסוף אנשים מצביעים לפי טעמם האישי, כך תמיד היה וכך תמיד יהיה, ואיפשהו, זה חלק מהעניין בפרס, שהוא סובייקטיבי, בניגוד למשל (ובהשלמה) לנעל הזהב. דוגמאות לטרלולים בהצבעה לא חסרות, גם מעיתונאים של אימפריות ספורט ומעצמות כדורגל כמו ישראל.
איך אפשר למשל להשתמש בקלאס ופייר פליי כדי להסביר את הבחירה של עיתונאי אל סלבדור, שהשאיר את שני המועמדים הבכירים בדיעבד מחוץ לטופ 5 שלו:
- Bellingham
- Haaland
- Kroos
- Lautaro Martínez
- Dani Olmo
לפעמים אנשים מצביעים מוזר פשוט כי יש להם דעה מוזרה. זה עד כדי כך פשוט.
4 לייקים
ויניסיוס ג’וניור השחקן שמעורב בהכי הרבה שערים בכל המסגרות (שלוש הליגות הגדולות+ליגת האלופות) ב-2024. הוא כבש 30 שערים (מדורג שלישי) והוסיף 16 בישולים (שני רק לקווין דה בריינה לו 18) ב-43 משחקים כלומר מעורב ביותר משער למשחק. רוברט לבנדובסקי שני עם 43 שערים וקול פאלמר שלישי עם 38.
המארקה אחרי כמה ימים בכותרת: “ויניסיוס - מכונה לייצור שערים”. “שחקן שעושה את ההבדל”, כך הגדיר קרלו אנצ’לוטי את ויניסיוס. והברזילאי הוא מכונה לייצור שערים בריאל מדריד. עם סך של 46 שערים ובישולים עד כה בשנת 2024 , ויניסיוס הוא השחקן עם הכי הרבה שערים בשלוש הליגות הגדולות. עם 30 שערים ו-16 בישולים , הוא עולה על כוכבים בסדר גודל של רוברט לבנדובסקי (42), והבטחות צעירות כמו קול פאלמר (38). גם דמויות ענק כמו ארלינג האלנד (35) ומוחמד סלאח (35), נמצאים מאחורי הברזילאי.
“עם או בלי כדור הזהב, ויניסיוס ממשיך להראות את הרמה שלו לעולם, את היכולת שלו להכריע משחקים ואת היכולת שלו להתבלט כמו מעטים אחרים בכדורגל של היום. העונה השתתף הברזילאי ב -17 משחקים, המחולקים בין הליגה, ליגת האלופות והסופר קאפ האירופי. עם 12 שערים ו-7 בישולים , ההשפעה שלו הייתה בולטת עד כדי כך שהרים את הקבוצה ברגעים קריטיים וכבש לא אחד אלא שני שלושערים. משהו שרק שלושה שחקנים מחמש הליגות הגדולות השיגו העונה : הארי קיין (3), ראפיניה (2) והולאד (2)”.
רק בנבחרת ברזיל זה שוב לא מצליח לו - חמישה שערים בלבד ושניים ב-2024, והלילה נגד ונצואלה - החמצת פנדל בבעיטה די גרועה (בריאל מדריד הוא עם 6 מ-6 טפו-טפו-טפו) וגם בריבאונד…
2 לייקים
בסנטוס רלבו עלתה לאחרונה כתבה גדולה על ויניסיוס ג’וניור, ילדותו ו"הניצחון" שלו, הרבה יותר מכדור הזהב שחמק ממנו. זה לא עוד סיפור או קלישאה על ילד עני מברזיל שהגיע לטופ שבכדורגל. שווה קריאה לכל אוהדי ויניסיוס ג’וניור.
“הדמות של ויניסיוס היא כמו בסיפורי האגדות. מאז שנולד בריו דה ז’נרו השינוי שלו היה קיצוני”. על הכישרון שלו לא היה עוררין מההתחלה. לפני חמש שנים כשפרץ בבכי אחרי שער נגד אוססונה באוקטובר 2019 - סוף סוף משהו השתחרר - מעטים חשבו שיהיה מהשחקנים הטובים בעולם ב-2024. השלושער נגד אוססונה בשבת שוב הראה את הכדורגל הבריא שלו והחוזק שלו. “רבים רוצים לעלות עכשיו כל הספינה הזו וזה קל כשהיא כבר יוצאת לדרך ושטה מהר”, אומר פרננדו קלאס, עיתונאי רויטרס, מאלה שתמיד האמינו בו.
הוא מכיר מקרוב את קו החיים של שחקן ריאל מדריד. “מה שקרה כאן בספרד כשהוא הגיע, הוא הפך לממים. הוא אדם שחור שסבל מגזענות וגם בברזיל זה קרה”.
העיתונאית טטיאנה מנטובאני מ-TNT SPORTS אומרת: “הסיפור שלו הוא סיפור מדהים של התגברות. הוא האמין בעצמו יותר מכולם. תמיד היה ברור לו מה הוא רוצה לעשות – להיות שחקן כדורגל, לא אכפת לו מה אחרים אמרו, כמה הוא סבל. הוא היה מוכן לעשות הכל. הודות לסגולה הזו הוא היה מסוגל לסבול כפי שלא ראיתי מעולם מישהו סובל”. כל העיתונאים שהתראיינו לכתבה מחזקים את עניין החוזק.
קלאס: “הוא הגיע מפאבלה, אחד המקומות המסוכנים בריו דה ז’נרו שם תוחלת החיים של גבר שחור היא בן 29. מי שעוזב שם הוא שורד. עלייך להיות עשוי מחומר אחר, הוא בעל חוסן. לולא האישיות הזו, הוא לא היה מצליח. לכן הוא חגג כפי שחגג נגד בורוסיה דורטמונד. הוא תמיד מנשק את הסמל ומודה לריאל מדריד וחוזר “אני כאן”. והוא יודע מניין הוא בא”.
גוסטבו הופמן מ-ESPN אומר: “אני זוכר שאף אחד לא חשב שהוא יהיה בשורה אחת עם קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד. יש סיבה שהוא שיחק בפלמנגו בגיל כה צעיר, ראו בו כן שחקן שונה. הוא סבל הרבה בריאל מדריד”. ז’ואאו ונטורי מ-SBT מוסיף: “סיקרתי את פלמנגו בריו. עשיתי איתו הרבה ריאיונות והוא נראה לי תמיד צעיר וחכם עם ראש טוב והתלהבות. כעת אני רואה בו מקצוען ברמה הגבוהה ביותר. זה לא קל לעזוב את המקום בו גדלת ועם מצב כלכלי כזה. הוא התגבר על כה מחסור”.
“האובססיה שלו להגשמת המטרה עזרה לו, הוא יודע להתמודד עם לחץ”, נכתב בכתבה. קלאס נזכר: "מי היה יכול לשרוד את השיחה הזו בין קארים בנזמה לפרלאן מנדי (משחק החוץ נגד בורוסיה מנשנגלדבאך) שבהם הם ‘סיכמו’ לא למסור לו את הכדור? זו הייתה השפלה ו-ויני אז היה ילד. גם זינדין זידאן השפיל אותו כששיחק מגן ימני נגד צ’לסי. ויניסיוס רעב להצדיק את עצמו ולא שוכח את הסבל. הוא זוכר היטב מי נלחם עבורו בזמנים רעים. הוא זוכר את כל השחקנים והמאמנים שעזרו לו, גם את העיתונאים. את כולם. לכן הוא אף פעם לא ישתמש בגישה ‘נקמנית’ ויגיד ‘אמרתי לכם’. הוא לא יגיד: “אנשים ייעו לי לעזוב את מדריד אבל נישארתי וניצחתי”.
“מגיל צעיר מאוד הוא הגיע עם חבילה ענקית של לחץ והוא תמיד ידע איך להתמודד עם זה. בגלל הרעב שלו. מאז שהכרתי אותו הוא הראה לי שיש לו רעב מדהים. כשהוא מגיע למדריד הוא עושה זאת בשנה שבה כריסטיאנו רונאלדו עוזב, עם קבוצה עם ספקות ובגלל הטמפרמנט והמשחק שלו, הם מתחילים להתמקד בילד בן 18 שעוד היה לו הרבה לאן להתקדם, שלא היה צריך לשים עליו כל כך הרבה לחץ”, הוא אומר ומשווה את לקיחת האחריות של ויניסיוס לעומת מרקו אסנסיו שאמר בעצמו שהוא (מרקו) לא זה שצריך לסחוב את בהמכונית. “ויניסיוס לקח את התרמיל, את האבנים, הוא שם הכל על הגב ואמר ‘הנה אני’. שאפתנות ואמונה הם הכוחות המניעים שלו”, אומר מנטובאני.
הופמן מדגיש את “הרעל” שכמעט פגע בוויניסיוס והציפיות בכדורגל של היום להצלחה מיידית ושהכל קורה מהר. “בחברה של היום אנחנו רוצים שהכל מהר מאוד, שילד בן 22 יהיה הכי טוב בעולם. כדי שיהיה לו הניסיון והחיים של לוקה מודריץ’ הוא היה צריך להסתגל לכדורגל שונה מאוד ובגיל מאוד צעיר”. ומי עזר לו? “קרלו אנצ’לוטי נותן לו ביטחון. הוא אמר ‘אתה הולך לשחק איתי, יש לך כישרון’ ושם הייתה ההתפתחות של ויניסיוס…”.
“יש לתת לאנצ’לוטי קרדיט משמעותי באחריות להצלחתו של ויניסיוס. הוא שינה אותו, הוא ידע איך לעצב אותו בעיצומה של רעידת אדמה של ביקורת, הוא עזר לו לצמוח”, טוען ונטורי. קו שמנטובאני ממשיך: “המאמן האמין בו על המגרש כי ויני כבר האמין בעצמו בחוץ. עם זאת, אנצ’לוטי אמר לאנשים ‘אם אתם לא מאמינים – אז מה. אני מאמין וגם ויניסיוס מאמין’. זה היה הדבר הגדול לְשַׁנוֹת”. החיבוק של הכוכב למאמן שלו אחרי השער הראשון שלו מול אוסאסונה מסכם את הקשר.
קלאס: “הוא הגיע לספרד עם חסרונות רבים, חולשות רבות באימונים שהוא היה צריך לפתח בברזיל או באקדמיית הנוער של פלמנגו. היה צריך להישאר עוד שנתיים או שלוש בברזיל כמו ניימאר. ריאל מדריד היא לא מועדון פיתוח, זה אולי המקום הגדול ביותר בעולם, הלחץ הורג את השחקנים. אז לעשות את מה שהילד הזה עשה – זה מדהים, כמובן. גם ההתעקשות של פלורנטינו פרס, שהיה לו חזון ברור, וג’וני קלפאט”.
“המועדון הבין שצריך לפתח את הילד הזה. ושם, מה שהוא עושה מאז הגעתו של אנצ’לוטי נראה לי מדהים. ראשית, הוא נותן לו לשחק בעמדה שבה הוא הרגיש הכי בנוח, כשחקן כנף, ואז הוא נותן לו להשתחרר יותר ויותר. היה לו מזל שהמועדון שלו הוא הבין מה הוא צריך כדי להצליח, למאמן שלו הייתה הסבלנות, האומץ וההוראה לפתח אותו. היה צריך ללטש חלק גדול מהאחריות מוטלת על קרלטו , אבל גם על פלורנטינו וג’וני קלפאט, שהיו אלה שהבינו את התכשיט שהיה בידיהם וידעו להעניק לו ברק”.
יש מעט אנשי מקצוע שמכירים את כוכב ריאל מדריד טוב יותר מהם. ביצירת קשר טלפוני ובאופן עצמאי, צירוף המקרים בסיפור שלהם משקף שלמה שנראה אצל ויניסיוס יש הרבה סיבות אבל הסבר אחד. האמונה. “ויני לא זכה בכדור הזהב, אבל הוא ימשיך להתעקש, לעבוד. הוא לא מפחד מכל מכשול, הוא חי בתחרות, העולם הוא התחרות שלו”, מסכם מנטובאני.
לייק 1
תיקנתי לך