מאמר שעוזר לי להסביר עד כמה התעצמה תחושת חוסר האמון בתקשורת המיינסטרים מאז ה-7 באוקטובר (למרות שזה התחיל עוד קודם).
עד כמה אני מעדיף להקשיב למומחים משני הצדדים בפודקאסטים או בפלטפורמות שלא תלויות במממנים הגדולים, מאשר לערוצים שעצם הקיום שלהם חי על צד אחד לא אובייקטיבי.
מעדיף לשמוע את שני הצדדים, ולסמוך על עצמי שאני אוכל לעבד את המידע באופן יותר מדויק על סמך הדעות והעקרונות הבסיסיות שלי.
גם ערוץ TOV עושה דברים יפים.
אבל אני החלטתי להיכנס לאש ולהיווכח בעצמי בערוצים ואנשים מכל הקצוות שכל כך מפחידים אותנו מהם.
ערוץ 14 צריך להתנער מביבי אבל להישאר בצד הלאומני וככה יש סיכוי חלק גדול יותר מהעם יתקרב אליו.
ערוץ 14 זה פח זבל אחד גדול. . בתור ימני הוא מביך אותי.
לימין בארץ אין יצוג אמיתי בתקשורת. זה ביביסטים נגד רק לא ביבי
זה הפרצוף של הימין היום.
ראיתי את ברדוגו וקסטל מראינים את ביבי וזה כל כך מביך, בחיי שאחינית שלי בת 11 היתה שואלת אותו שאלות יותר קשות, לא שהערוצים האחרים עושים יותר טוב בזה, זה אותו זבל רק בכיון ההפוך. אבל מה עשינו בזה אם אנחנו מתנהלים בדיוק כמו ערוצי המינסטרים…
אני מ12 ו13 לא מצפה לכלום. הם בעיני תרעלה וערוצי שטיפת שכל כמו בצפון קוריאה. אבל מערוצי ימין שאמורים לתת לי אלטרטיבה אני מצפה ליותר מהם.
אחד הכתבים הבודדים שאני עוקב אחריהם היום, זה רועי קייס הכתב לעניני ערבים של כאן 11 וגם השני ששכחתי את שמו שם. מקצוענים וענינים. במיוחד קייס, הסיקור שלו במה שקורה וקרה בסוריה, זה משהו שאם הוא היה כתב באירופה או ארה"ב הוא היה מקבל פוליצר על זה. לפני שהכל החל עם הנפילה של אסד, הוא כבר היה חזק על זה. אין אצלו פוליטיקה . באמת מומלץ.
זה היה רלוונטי אם הגרי, או קודמיו, או ממשיכו, היו באמת עוסקים בדוברות כלפי חוץ. זה קודם כל תפקיד של תעמולה פנימית, היכן שבכוונה והיכן שסתם מצה״ליות כללית וניתוק מסטנדרטים מקצועיים של שוק פרטי.
כל הסיפור עם רמי דוידיאן בימים האחרונים זה פשוט השפל של השפל. איכס מה הם לא יעשו בשביל רייטינג.
פריים טיים של שישי בערב.
להקיא עליהם.
התקשורת בארץ זאת הרעה הכי חולה שלנו. יותר מביבי ויותר מכל פוליטיקאי כזה או אחר.
תמיד היה ככה אני מאמין, מאז הקורונה לפחות לי נפל האסימון.
הסתה ושיסוי, הגנה על מונופולים ואליטות, כסתוח של הבעיות האמיתיות והדהוד של חרטא בשביל להסית לנו האזרחים את המבט ממה שחשוב באמת.
מזריקים לנו חרדות ושנאה ישירות לתוך התודעה 24/7.
תמיד לשסות ולהסית, תמיד לדאוג שיהיו ריבים ושנאה, תמיד לשמור את האש גבוהה.
המצב במדינה ישתפר באמת רק כשאנשים יסגרו את הטלוויזיות, יתחילו לחשוב עצמאית ויפסיקו לחשוב מה שאומרים להם בטלוויזיה לחשוב.
זה אפילו לא הרייטינג, פשוט כי אמר מה שאמר על ישראל זיו, קונספציה מהלכת שמקבלת במה פעם אחר פעם.
ועל יאיר גולן, שאין צורך לתאר מה הוא בשביל הצד הפוליטי הנכון
דוגמה מהממת ומחרידה של תרבות הקליקבייטים:
כותרת פוש: “בית ספר בתל אביב אסר על תלמידים לעמוד בצפירה”
תוכן הכתבה: איזה בית ספר חרדי בתל אביב אסר על תלמידים לעמוד בצפירה.
אני קורא את הכתבה הזו של N12 על תחילת המשא ומתן בעקבות השחרור של עידן, ואני תוהה כיצד ייתכן שכותב הכתבה כל-כך טמבל שהוא לא מצליח להבין שהמשפט הבא הוא או לחלוטין לא נכון או לפחות דורש הסבר רציני מאוד על המשמעות שלו:
זה לא משפט שכותבים בדרך אגב, זה משפט שאם הוא נכון (ואין סיכוי שהוא נכון במנותק מתנאים נוספים) אמור להיות הכותרת הראשית, לא משהו שנכתב לקראת הסוף בדרך אגב.
לפעמים אני ממש מתחרפן משטויות כאלו. אני לא יודע אם אני התבגרתי ו’החכמתי’ ביכולת שלי להיות אדם ביקורתי יותר, אבל באמת שלא זכור לי שבעבר הרמה העיתונאית הייתה כל-כך ירודה. זה כאילו העיתונאים של היום פשוט חסר להם IQ.
כן, אבל בסקרים שלו ברור מראש איזו אופציה תנצח.
בדיוק כמו השטות הזאת שהוא צוחק עליה.
כן, חובבן, אז מה? הוא מצוין, רק הסקרים דביליים, והמלחמות שלו עם גל’'ץ.
אבל נותן קונטרה לתקשורת השמאלנית הרגילה.