היום ראיתי את המשחק והלכתי לרגע הזה. משה, אני לא מבקש ממך הרבה רק דיוק, אל תמציא דברים. גריזמן לא נתן להם שום התקפה ושום בטיח, הוא האט התקפה מתפרצת דקה 90 ביתרון של 1-0 כנראה כי המאמן ביקש ממנו. הוא לא איבד כדור ובטח לא בכוונה
בלי קשר, איפה אתה רואה אותו משחק אצלנו?
זאת כבר שאלה קשה…
גריזמן הוא יותר סוג של חלוץ שני, אבל ברמה האישית אני חושב שהוא בין הבודדים בעולם שיכול לשחק כחלוץ חוד אצלינו.
עם זאת, אני חושב שבשיטת מסי כל מי שמסביב לא רלוונטי. אם כל שיטת המשחק היא לחפש את מסי שהוא יעשה הכל, מה זה משנה מי מתמודד במאבקים חסרי סיכוי מול 2 בלמים? זה יכול להיות גם שכטר. עם זאת, רק סוארז יחפש את מסי באובססיביות כזאת. לצערי, זה מתחיל להדביק גם שחקנים אחרים שלא אמורים תמיד לחפש את מסי, כמו דמבלה וקוטיניו. בלי לשים לב, מסי הפך לרונלדו…רק משופר. מה לעשות, גם בפן הזה, כל מה שרונלדו עושה מסי עושה יותר טוב.
אז לא, לא הייתי מביא אותו כי עם המאמן הזה גם איקארדי גם גריזמן וגם לידור כהן לא ישנו כי הם לא באמת ישחקו תפקיד.
פגרת נבחרות - זמן לדבר על המאמן שלנו אחרי עוד סדרת משחקים צפופה וקשה שעבר בהצלחה.
לופטגי מאמן נבחרת ספרד התראיין לאחרונה ואמר שפיקה בסדר, פשוט שיחק יותר מדי משחקים לאחרונה. האמרה הזו באה לאחר שבמשחקים האחרונים פיקה סוחב רגל אך עדיין מופיע למשחק הבא כשיר לחלוטין.
אחת מלשונות המאזניים של המאמן היא משחק הרוטציות עם שחקני הספסל. קרוב לוודאי ששחקן סטנדרטי שישחק את כל המשחקים בעונה סדירה יגיע בלי אוויר ועל חצי רגל לקראת סופה, ואלו המשחקים המכריעים בדר"כ. הרוטציות נדרשות השאלה עד כמה. המשחק בלשון המאזניים היא אחת העבודות הרגישות והקשות למאמן, כי אם לא ישתף די את הספסל - שחקני הספסל יצאו מכושר משחק ולא יהיו זמינים במקרה של פציעה/עייפות של שחקן הרכב, מאידך, שיתוף מאסיבי של שחקני ספסל יפגע בהיררכיית השחקנים ואף יהרוס את התיאום של שחקני ההרכב הראשון - תיאום המגיע דרך שעות משחק יחד. היכולת של המאמן היא קריטית באספקט הזה.
וואלוורדה משחק עם רוטציה קצרה, דניס סוארז בעיקר צופה מהיציע, ירי מינה עוד לא בנוי לאירופה, וורמאלן ששיחק נפלא בהיעדרו של אומטיטי כבר לא ראה דשא הרבה זמן וזאת למרות שפיקה כאמור סוחב רגל. אבל, וואלוורדה כן מוכיח שהוא מבין טוב מאוד את סרגל המאמצים, כי אולי הוא ייבש יותר מדי שחקנים - אצל כל מאמן יש פרות קדושות ויש כאלה הנשחטות - אך הוא גרם לפריחה מחודשת של שחקנים כשהוא נתן להם את הקרדיט שוב ושוב, ממש שמר עליהם ‘חמים’ ולא קיררם.
זה ניכר בראש ובראשונה אצל אנדרס אינייסטה שמרוב שנשמר ע"י לואיס אנריקה יצא מכושר משחק ולא השפיע יחסית במשחקים הגורליים, כשלעומת השנה הוא משחק הרבה יותר ורק מדי פעם מקבל מנוחה. גם ההצלחה עם ראקיטיץ’ היא כזו, השחקן הכי חשוב למרכז השדה מיד אחרי בוסקטס. האמונה בשחקן חם נתנה גם לפיקה משחקים רבים כשאצלו כנראה זה עבר קצת את הגבול - מה שלופטגי אמר.
הזמן יוכיח אם וואלוורדה לא משך את החבל יותר מדי, אבל בינתיים שחקנים נראים טוב תחתיו הרבה בגלל שנתן להם המשכיות והכה בברזל בעודו חם. אולי לכן התקצרה לה הרוטציה ועל אף שזה הימור - כי מי יודע מה יקרה בפציעות - הוא בינתיים מצליח.
מסכים, אבל השחיקה של פיקה היא מוגזמת וקיצונית, לא נכנס לשיקולים של המאמן לגבי יארי מינה (אני מניח שמינה “הונחת” עליו והוא לא רצה אותו) אבל עם כל הכבוד “למאמן יודע יותר טוב מכולם” לא יכול להיות שוורמאלן שהיה טוב במגרשי חוץ נגד ויאריאל, ולנסיה, וריאל מדריד, לא יכול להוריד חלק מהעומס של פיקה.
היו כבר משחקים נגד קבוצות שוורמאלן יכל לשחק נגדם ופיקה סתם נשחק בהם, (גירונה זה הדוגמה הכי טובה).
דווקא בכל הנוגע לכושר של הקבוצה, וההתמודדות עם סרגל המאמצים היא זו שמדליקה אצלי נורת אזהרה אצל וואלוורדה והצוות המקצועי כולו. בספורט יש כמה סוגים של פציעות אותן מסווגים לרוב תחת OVERUSE ו- CONTACT. איך זה בא לידי ביטוי? הפציעה של בוסקטס בכף הרגל לדוגמא היא קונטקט. דורכים לך על הרגל בצורה כזאת שיש לך שבר, כך שאין לך הרבה איך להכין את השחקן בצורה אופטימלית לפציעה מסוג זה. מצד שני, ישנן קריעות ACL, מתיחות המסטרינג, JUMPER’S KNEE ועוד שהן דוגמאות ל OVERUSE בהן יש מקום לניהול טוב יותר בין אם מדובר על חיזוק או הכנה נכונה ומניעה בקדם העונה ובמהלכה במטרה להוריד את כמות הפציעות.
בברצלונה היו מספר רב של מתיחות המסטרינג. סמדו, דמבלה פעמיים, אינייסטה, אומטיטי ונראה לי שזהו. שחקנים שונים, אופי שונה, חלוקת דקות שונה, פיזיות שונה ובכל זאת- פציעה דומה בעלת אותו אופי. התמונה הקלינית הזאת מהווה תעודת עניות לצוות הרפואי ולוואלוורדה עצמו בכל הנוגע לחלוקת דקות, ובניית סרגל מאמצים אישי וכוללני. יכול להיות שהשיקולים המקצועיים של וואלוורדה בהחלט במקום, אך משהו לא עובד כהלכה בתפיסת המצב הפיזי של השחקנים.
באותה נשימה, היה שינוי בצוות הרפואי מאז כניסתו של וואלוורדה?
פציעות של ירך אחורי (המסטרינג) מהווים מעל שליש מהימים במיטת הטיפולים של שחקני כדורגל. לפעמים המזל אתך לפעמים נגדך - אין איך לשלוט בזה בטח שהפציעה משקרת מאוד בתחושה הטובה של הריפוי על אף שלא תמיד התהליך הסתיים.
תראה, הוא מושך את השחקנים שלנו לקצה ועוד לא הגענו לסיום. אבל השחקנים על הגבול נראים מפלצות. זה שפיקה עם רגל בתהום כי קצת סחבו אותו יותר מדי לא אומר שהגישה לא מעניינת או שווה. הזמן ידבר.
אין ספק שיש מרכיב של מזל, או מקריות, אבל מצד שני זה כן מאוד סיסטמתי עם 5 שחקנים שונים בכמה אספקטים. זה מעבר למזל או מקריות, ואם הוא דוחף אותם לקצה, יש מקום לעבוד עוד מניעה.
אז נכנסתי ובדקתי דק’ משחק (ליגה ואלופות, בלי הגביע).
חילקתי לפי תפקיד במגרש ושחקנים פותחים לעומת המחלפים שלהם.
אז ככה ;
מגנים ;
רוברטו 2339
סמדו 1359
אלבה 2647
דין 792
העמדות המגנים רואים חלוקה סבירה של עומס עם כמעט 1\3 לשחקן מחליף ו’ 2\3 לשחקן הרכב.
בלמים;
פיקה 2510
אומטיטי 2459
וורמאלן 807
מסצ’+מינה 766
פה רואים כמה וורד חורש על פיקה את אומטיטי. בעוד אומטיטי בן 24 פיקה כבר 31, ועומס כזב בהחלט גבוה בשלב כזה בעונה.
קישור ;
בוסקי 2534
ראקי 2855
אינייסטה 1863
פאוליניו 1924
גומש דניס ווידאל דמבלה וקוטיניו כל אחד עם ± 600 דק’ כל אחד
פה רואים כמה טחנו עד דק את בוסקי וראקי. פשוט לא ייאומן שבשלב כזה של העונה הקרואטי כבר עם 3K דק’ והוא כבר עם כמות הדק’ כמו כל שנה שעברה.
בוסקי מנגד עם 3400 דק’ שנה שעברה והדק’ שלו דיי סבירות.
אינייסטה רחוק 63 דק’ מכמות הדק’ של כל שנה שעברה!!
זה הזמן להתחיל לשלב בליגה יותר ויותר את קוטיניו ודמבלה ובמקרים רבים גם את גומש דניס ווידאל, העיקר להוריד מגמה מהאובר משחקים לשחקנים מסויימים.
בחוד;
מסי 3064 דק’
סוארז 2974 דק’
פאקו 646 דק’…
אומנם מספרים גבוהים אבל מסי וסארז שנה שעברה עשו ± 3600, כך שהם בטווח. עם זאת יש שנת מונדיאל וצריך להיזהר.
פאקו בכל הזדמנות שקיבל נראה טוב יחסית לבחור שיצא מהפריזר ולדעתי ראוי ליותר דק’.
**בקיצור, המצב לא חמור כמו שחשבתי בהתחלה, אבל גם לא ממש בריא בכל חלקיו.
ההגנה סובלת מעומס יתר ובלי מחלפים אמתיים -לפחות לא כאלה שוורד מחשיב-.
ראקי ואינייסטה סובלים גם כן, מצד שני עכשיו קוטיניו יתחיל לקחת נתח משמעותי וכך גם דמבלה.
בחוד אנחנו עם שני שחקנים ואחד למקרה הרחקות\פציעות.
אני חושב שהמשחקים האחרונים (סביליה ורומא) הצליחו למצות את הספקות לגביי הקבוצה הנוכחית. בארסה של וואלוורדה אכן לא מוערכת הואיל וקשה לאמוד אותה לטוב או לרע הואיל ועדיין יש סביבה לא מעט סימני שאלה וניגודים.
זו קבוצה בלתי מנוצחת שבאלופות כבשה חמישה שערים עצמיים, זו קבוצה שבלי מסי לא מוצאת את השער, זו קבוצה שבלי בוסקטס הקישור שלה מתפרק, וזו קבוצה שלפעמים נראה שהיא מצליחה יותר לנצח משחקים רעים, מאשר להתעלות במשחקים גדולים (טוב לליגה רע לצ׳מפיונס).
אני מעריך שנוכל לאמוד את החבורה של וואלוורדה רק בסוף העונה, אבל מה שכן אפשר להגיד עליה שהיא ללא ספק חריגה בנוף הרגיל בקאמפ נואו.
אז בעקבות אתמול זה כבר ברור (ועוד בסטייל) - ואלוורדה הולך לסיים את עונת הבכורה שלו עם דאבל של ליגה וגביע, והדחה ברבע גמר האלופות בעקבות הפסד חד פעמי ומפתיע שאני חושב שברור לכולם שיקרה בערך אחת ל-50 משחקים. בנוסף, הוא בסיכויים לא רעים לסיים לראשונה בהסטוריה את הליגה ללא הפסד.
ועדיין יש כאן כאלה שמבחינתם הוא צריך ללכת הביתה. הבחור הצלחה מסחררת… פשוט הזוי.
הבעיה הגדולה בברצלונה זה ההנהלה. אני רוצה שהם ילכו. אני מוכן לכל מאמן, רק שהם יעזבו.
גם למוריניו היו הצלחות מסחררות ולא הייתי רוצה לראות אותו מאמן שלנו.
מה הקשר?
ואגב, מבחינתי הוא מאמן טוב ולא הייתי זורק אותו אחרי עונה אחת. לא רק בגלל ההצלחה במספרים אני נוטה לו חסד. מבחינת הקבוצה שהוא קיבל בתחילת העונה יש לו בהחלט תנאים מקלים.
הייתי רוצה לראות אותו מקבל הזדמנות להראות כדורגל חיובי יותר בעונה שניה. היו לא מעט משחקים שבסגל הלא רווי (קאוטיניו, דמבלה, סמדו ודניס) נראינו טוב.
ובתוספת, לא היה לנו את קאוטיניו בליגת האלופות ויש לזה משקל מכריע.
בעונה הבאה לא יהיה לנו את איניסטה. לרע ולטוב. כשהוא יפנה סופית את המשבצת יהיה יותר מקום (בתקווה) לדניס ורוברטו לקבל המשכיות בקישור.
בתקווה שגם הגומש באמת בדרך החוצה.
מה הקשר? איך יכול להיות דיון אם זה תמיד מגיע לאותו טיעון…
כי הבעיה שלנו זה ההנהלה, קודם כל ההנהלה. המאמן הוא בורג קטן במכונה גדולה.
לא היתה לי בעיה שואלורדה ישאר, אם אני ירגיש שהוא מבין שהוא טעה וששנה הבאה הוא ילמד מהמשחק ברומא.
כל מי שחושב שהמשחק ברומא הוא פנצר חד פעמי, לא באמת צפה בברצלונה השנה.
למה זה לא פנצ’ר חד פעמי? מתי בדיוק הפסדתם העונה? מתי קיבלתם שלישייה במשחק אחד?
זה שמשחקים לא משהו לאורך העונה, לא אומר שהפסד 3-0 נראה באופק. המשחק מול רומא היה משונה מאוד עבור כל האוהדים שציפו למעבר חלק של בארסה, וחריג גם מבחינת המספרים היבשים. נכון שה-4-1 לא שיקף את היכולת של הקבוצות במשחק הראשון, אבל מרגע שהשגתם אותו, הדחה הפכה לבלתי נתפסת.
דמיינו תלמיד שמביא תעודה של 100 כל שנה הביתה ובשנה מסוימת הוא חוזר רק עם 85.
אוהדי בארסה הם ההורים של אותו התלמיד.
אנחנו מרגישים שעם כח המיתוג שלנו, עם התקציב שלנו ועם שחקנים כל כך מיוחדים בסגל אנחנו יכולים לעשות הרבה הרבה הרבה יותר. זה לא קשור ישירות לואלוורדה שאכן טעה מול רומא ואכן הצליח במסגרות המקומיות בצורה מרשימה, זה קשור לכך שהשלד שנשאר לאחר עזיבת פפ הוא כל כך מדהים שכל מאמן יכול להצליח איתו בקלות יחסית.
לשים את ז’רמי מאת’ייה כשחקן הגנה משמעותי בהרכב או את גומש כקשר משמעותי בהרכב זה כמו ללכת לטורניר של 2X2 עם מייקל ג’ורדן ועם שחקן מלאומית ב’.
מאוד מפתה לקרוא לזה פינוק, אני חושב שזה יותר תיאום ציפיות ריאלי לחלוטין. עם סגל כזה שלושת התארים בכל עונה הם מטרה ריאלית.
כי ברצלונה משחקת רע ונסמכת על הברקות של מסי ברוב השנה. העובדה שבמהלך משחקים רבים טר שטגן הוא איש המשחק אחרי מסי אומרת הרבה. פשוט צריך לראות את ברצלונה משחקת.
אני נתתי לואלורדה הרבה קרדיט. בהתחלת העונה וגם קיבלתי את היכולת החלשה שלנו. ואת המשחקים המשעממים.
אבל כתבתי פה משפט שהרבה הסכימו איתי :
ברגע שקוטיניו ודמבלה יכנסו לכושר,אז הנסיבות המקילות יעלמו ואני יצפה לעליה ביכולת. אז הנה דמבלה וקוטיניו נכנסו , הקבוצה התחברה , ואני עדיין מחפש להנות מהקבוצה…
המשחק של אתמול היה מהנה מהתחלה ועד הסוף. אבל אני זוכר רק שלושה משחקים כאלו נגד סלטה, גירונה ואתמול. זה נראה לכם הגיוני?
“Quality without results is pointless. Results without quality is boring” יוהן קרויף
“To enjoy watching the games of Barcelona is much more important than just winning.”
-Johan Cruijff
זה היה אמור להיות הDNA של ברצלונה, במניטה ההיא של קרויף על ריאל מדריד, זה היה מה שגרם לי להתאהב במועדון.
ואת זה אני חושש שגוזלים מאיתנו.
אבל משה, זה שאתם משחקים על מסי כל העונה לא אומר שהגיוני להפסיד 3-0 לרומא. ההגנה שלכם אחת מ-2 הטובות באירופה מבחינת ספיגות. טר שטגן שוער טוב והגיוני להסתמך עליו, כפי שהגיוני להסתמך על כל שחקן-על אחר שיעשה את עבודתו בצורה טובה מהממוצע. זה שמשחק ההתקפה תקוע כשמסי נסגר על ידי 3 איטלקים לא משנה את זה. אז בסדר, הייתם מוציאים 0-0 מוריניואי באולימפיקו, זה הגיוני. הייתם מתלוננים קצת בפורום ושוכחים מזה בחצי הגמר. השלישייה שקיבלתם, ולא העובדה שלא כבשתם, היא שהגיעה בניגוד מוחלט לעונה כולה.
ברור שההדחה היא מפתיעה. אבל מה שמרתיח במשחק הזה, היו סימנים מראש לקטסטרופה שבאה עלינו (עייפות ופציעות) ואפילו במשחק עצמו היה לואלורדה מספיק זמן להתאפס על עצמו. אבל הוא קפא במקום. גומש במקום איניסטה. במצב של 2-0. חילוף ראשון בדקה 82… כדורים ארוכים. מסי לבד .
אתה יודע מה אחת הסיבות המרכזיות ששיחקנו טוב אתמול? המנוחה של השחקנים במשחק אמצע סוף השבוע. למה הוא נזכר בזה עכשיו? יש הרגשה מאוד לא נעימה, שזה בגלל השיא.
ודרך אגב, המשחק מול סלטה הוכיח מעבר לכל ספק שיש לברצלונה שחקנים לא רעים על הספסל. עד האדום הינו יותר טובים מסלטה. אבל ואלורדה מחק אותם מהרוטציה.
אני לא שונא את ואלורדה. ועד המשחק מול רומא היתי מאחוריו ברוב הדברים. המשחק מול רומא, לא יוצא לי מהראש. איבדתי הרבה אמון במאמן בעקבות המשחק הזה.
שוב, אני לא מדבר בעריפת ראשים או פיטורים. לי יותר חשוב שיסיק את המסקנות ויתקן את הטעויות שלו. במקרה ששנה הבאה נשחק יותר טוב ויותר מהנה. אז לא תהיה לי שום בעיה איתו.
נ.ב מה שמעצבן, ששנה שעברה לואיס אנריקה איבד את האליפות בגלל עודף קיצוני ברוטציות והשנה ואלורדה איבד את הצמפיונס בגלל חוסר קיצוני ברוטציות. כאילו אין אמצע בחיים.