דוד, אתה מגדיר הצלחה בתארים, אני מגדיר הצלחה בסגנון, מסורת, מורשת שצריך להנחיל. המאמן הזה לא עשה כלום חדש-הוא ממשיך לשחק עם מסי באמצע, מעלים את הקישור והחלוץ, ממשיך עם קישור מעובה ובעיקר סגנון משעמם ונוראי. בנוסף, הוא “שורף” לנו את העתיד כשהוא לא מקדם טיפה את סוארז, לא נותן מספיק דקות בעיניי לדמבלה, ומשחק בסגנון פחדני. הוא ויתר מהר מדי על ראפיניה ודאולופאו (אל תתמקד בזה, זה פשוט ההתחלה של המגמה).
גם טאטה מרטינו היה רחוק שתי משחקים מדאבל, טז מה? הסגנון, הדרך. זאת ההצלחה האמיתית בענינו
אני כן לא מעריך את וואלורדה. אני חושב שכל מאמן עם הסגל הזה יכול לקחת תארים. אם לואיס אנריקה (שבין ההישגים הגדולים שלו היה לא להפריע לקבוצה לנצח) הצליח, אז כל מאמן יכול.
השאלה היא כמה תארים אתה לוקח, ובאיזו דרך.
את הגביע אתמול לקחנו כי וואלורדה הלך נגד כל מה שהוא מאמין בו. רוטציות רחבות לפני משחק חשוב, כדורגל התקפי ויוזם, לחץ בחלק הקדמי והפעלת מכבש על הקבוצה היריבה.
מה שראינו אתמול לא היה התגשמות חזונו של וואלורדה. מה שראינו ברומא היה התגשמות חזונו, והוא קרס לו מול העיניים. אומרים שאחרי ה2-0 פיקה הלך לוואלורדה ואמר לו שהגיע הזמן לחזור לסגנון של ברצלונה, כי הם לא יצליחו להחזיק מעמד ככה. במחצית, ב1-0 בלבד, המצלמה קלטה את אנדרס אומר לסרג’י שאם נמשיך לשחק ככה רומא תעיף אותנו.
הבן אדם סגור לעונה הבאה בעמדת המאמן, ככה שכל מה שאני יכול לקוות שאתמול היה סימן לכך שהמפלה ברומא שינתה לו דיסק בראש.
ברצלונה לא יכולה לתת לקבוצה שמולה ליזום. ברצלונה צריכה את הכדור ברגל, בזמן שהיא נמצאת בחצי של היריבה. לא סתם ההגנה בשיא תקופתו של פפ הייתה הכי טובה באירופה (יותר מכל מה שאנריקה או וואלורדה יכלו להגיע אליו). כי אם לקבוצה היריבה אין כדור ברגל, היא לא יכולה לנסות להבקיע מולך.
יש כמובן גם את העניין של קידום צעירים. לראות את הדמעות של אינייטסה אתמול ולקרוא את הציטוטים של דניס (״אני רוצה להישאר כאן, מכיר את כל השמועות. יש לי עוד שנתיים בחוזה, אני רגוע״) שהוא לא שחקן בית, אבל הוא מרגיש די קרוב לזה. להיזכר במשחק האדיר של סאמפר מול יובנטוס (היה הכי טוב על המגרש) בפרה טמפורדה ובהיפרדות ממנו שבועות אחדים אחר כך. אז על מה בדיוק הוא אמור לקבל קרדיט?
וואלורדה יתחיל לקבל קרדיט ביום ששחקנים כמו פאוליניו וגומש לא יראו אצלו דקת משחק, ושחקנים כמו דניס, סמדו ודמבלה (יש טעם לדבר על סאמפר? 
) לא יהיו מצורעים. הוא יתחיל לקבל קרדיט כשברצלונה תבעט כל משחק יותר מהיריבות שלה (דבר שהיה הפוך באופן תדיר מאוד העונה). הוא יקבל קרדיט כשהוא יצליח לבנות קבוצה סביב מסי, ולא להסתמך על מסי ברמת האם מסי לא בא, אז אין קבוצה. הוא יקבל קרדיט כשנראה ממנו קצת מעבר. דאבל? לא הייתי מצפה לפחות מקבוצה שקנתה הקיץ שני שחקנים ב300 מליון אירו, אחרי שכבר יש לה את מסי.
שוסאקו יכול לגנוב דעת עד מחר שואלוורדה זכה באליפות בגלל שני שחקנים של 300 מיליון יורו, שבפועל, שני השחקנים האלו התחילו לשחק רק בפברואר אחרי שהליגה כבר כמעט והוכרעה, בלי הכנה לעונה ובלי כלום.
גם להגיד שלוצ’ו זכה בתארים עם אותו סגל זה לא נכון, קודם כל ואלוורדה שיחק 2/3 עונה בלי מחליף לניימאר, אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם ושחקן מאוד משמעותי בקבוצה של לוצ’ו, מלבד זאת, עשה את זה גם עם סגל מבוגר בשנתיים או שלוש (תלוי על איזו עונה מסתכלים) שזה גם מאוד משמעותי. שחקני המפתח בקבוצה הזו מעל גיל 30 והמחליפים ברמה מאוד נמוכה בעיניי. קשה לייצר כדורגל עקבי ובעיקר לוחץ כל ארבעה ימים שכל שחקני המפתח שלך מבוגרים.
אני כן מסכים עם משה שהמשחק מול רומא זה כשלון גדול של ואלוורדה, גם מבחינת הגישה למשחק והתגובות תוך כדי, ובכלל אחרי הנצחון על אתלטיקו מדריד כשהליגה הייתה כבר חצי בכיס, הוא היה חייב לעשות יותר רוטציות בסגל מבוגר כמו שלנו. הגענו ליישורת האחרונה עם הלשון בחוץ ויכלנו להגיע במצב טוב יותר במיוחד אחרי העבודה הקשה בחצי הראשון של העונה שנתנה לנו מקדמה אדירה בליגה.
הוא ראוי להמשיך, ועם דמבלה וקוטיניו מתחילת העונה ואם באמת יקבל את העזרה הנחוצה מההנהלה (הצערת הסגל על ידי שחקנים מוכשרים ומבטיחים ומכירת עציצים כמו גומש ואלייש וידאל) אני גם מאמין שהוא יוכל להוביל את הקבוצה לכדורגל מרשים ומהנה כמו שכולנו מייחלים.
אני אוהב את הדיון פה ואת הסקת המסקנות, אני רק מקווה שהמאמן שלנו קורא פה מדי פעם כי זה צורב כבר בעיניים השינויים הברורים שהוא צריך לעשות. מסי לימין או לא, להמר יותר על שחקנים מוכשרים טכנית להחזקה בכדור, לא לדלג על האמצע (רק כאופציה מפתיעה לא כסגנון למען השם), להחזיר את סאמפר לעזאזל, תמיד להחזיר את סאמפר כי הוא סמל בהתהוות ומה שיש לו בין 2 האוזניים לא יהיה לאף שכיר חרב בחיים. הוא תוצר טבעי של הלה מאסיה, הוא ספורטאי בחסד ואני ממש לא משוכנע בכך שאם יחתכו אותו גם השנה, הקארמה תמשיך להתעלל בנו במקומות שאנו לא צריכים אותה.
סגנון עבור בארסה זה לא עניין אסתטי, זו הדרך היחידה להכות ביריב והיתרון היחסי והמוחלט שלנו על כל קבוצה שבאה לשחק חזק או הגנתי.
ברומא התנהג כברסאי!!
לעזאזל!
אני אוהב את סאמפר וחושב שהוא היה ראוי להזדמנות, אבל ההתעלמות המוחלטת מהעובדה שהבן אדם גומר את העונה בכל שנה בגלל בעיות ברכיים היא לא רצינית. קודם שיסיים עונה ואז נדבר.
שאלה אמיתית, רצינית, וללא שום רצון להטריל: אני מבין את הרצון בשחקני בית, וגם תומך ברעיון הזה (עם השגות, אבל זה לדיון אחר), אבל באמת באמת - מה בסאמפר גורם לכל מיני אנשים לחשוב שאיתו ייגמרו בעיותינו? יכול להיות שהוא שחקן מעולה, ויכול להיות שהוא מתאים לנו בול, חייב להיות שחקן הרכב וכו’ וכו’, אבל מאיפה הביטחון? מה סאמפר עשה בחייו, כולל בחייו בבארסה ב’, שאנשים מדברים עליו בכזו ודאות, כאילו הוא מינימום המשיח הקישורי?
האם הוא זכאי להזדמנות? אולי. האם צריך להשאיל אותו לקבוצה שתתאים למידותיו, כשרונותיו ויכולותיו, במידה ואין לו מקום בסגל שלנו? אין ספק. האם אני פשוט לא מכיר אותו מספיק? הגיוני. אבל זה עדיין לא מסביר את ההשתפכות הזו עליו, שהולכת פה לפעמים.
אני עקבתי אחרי סאמפר בברצלונה ב, כולל בשנה ששיחקנו בליגה השלישית (עינוי בשבילי) זה לא התלהבות סתם.
שחקן שארסן וונגר ניסה פעמיים לפתות לארסנל לא יכול להיות שחקן רע. אבל ההתמקדות בו חוטאת לעיקר. הוא סיפטום לבעיה. לא הבעיה עצמה.
זו בהחלט התלהבות סתם, כי היא לא מבוססת על משהו שהוא לא בארסה ב’, ועוד בליגה השלישית בחלק מהזמן.
זה המדד שלך? ניסיונות פיתוי של ונגר? כי כל שחקן שלנו, אי פעם, שפותה או שהיו ניסיונות לפתות אותו, גדל להיות שחקן בקנה מידה שראוי להשתפכות הזו?
ואחסוך ממך חלק מהתגובה שלך, שאני כבר יודע שתגיע - לא, אני לא חושב שהוא גרוע, ולא, אני לא חושב שהוא לא יכול להצליח בברצלונה, וכן, אני בהחלט חושב שמגיעה לו הזדמנות.
אבל שחקן מעולה כי ונגר ניסה לפתות אותו? אני מקווה שהקריטריונים של מאמנים/צוות מקצועי אצלנו, יותר רציניים מזה.
האם הוא סימפטום? כנראה. אבל לא בכל מקרה של שחקן שלא מצליח, או אפילו לא מקבל הזדמנות, זו אשמת ההנהלה. אפילו אם מדובר בהנהלת ברצלונה הידועה לשימצה.
זה התגובה שלי האמת… אני לא קובע את המסקנה שלי לגביו, רק בגלל וונגר. או מה שצאבי כתב עליו בטור בעיתון בזמנו. חוות הדעת שלי עליו נכתבת עליו בעקבות מעקב קבוע בברצלונה ב. אם לא הייתי עוקב אחריו, לא הייתי מדבר בכזו התלהבות עליו.
גם אני מקווה כמוך, אבל הניסיון מוכיח שהם מעדיפים את דוגלאס על אסנסיו ואת סונג על מודריץ ואת ארדה טוראן על גונדואן וגרמי מתייה ופאוליניו ודין על גרימלאדו. להמשיך?
אתה לא צריך להמשיך, כי זה לא רלוונטי לטיעון/תהייה שלי בקשר לסאמפר, וגם כי על זה אין ויכוח.
יש לי חשש גדול שדוד (להלן @dkaro) זרק פצצה בשביל הטראפיק וזז ואני איני מחבב שמישהו מרקיד אותי אבל העונה די גמורה עם דאבל ומסקנות אפשר לעשות כבר עכשיו.
לפני הכל, לכל קבוצה מטרות שונות, גם לגדולות המתמודדות על כל התארים ואולי בעיקר להם. לא לחינם כל מדרידאי עם ראש על הכתפיים מייחל לאליפות הרבה יותר מצ’מפיונס, ויותר מאליפות לניצחון מוחץ בקלאסיקו אחרי שהטעם של זה רחוק מאי פעם. לא לחינם האוהד הברסאי כמה (ל’ כמיהה) לגביע הצ’מפיונס.
ההישגים של בארסה בעונות תחת שרביטו של מסי מתחילים עם אליפות. כדי לנצח אותו צריך עונות פנומנליות כדוגמה אתלטיקו של 2013/14 או ריאל של 2011/12. זה משוואה מאוד פשוטה - מסי גדול יותר מכל קבוצה (כולל ריאל מדריד) לאורך זמן של עונה. הסטנדרט של מסי זה אליפות, רק אליה וקוץ בה - ככל שמסי כובש יותר ובהקבלה שאר שחקני בארסה פחות, הסיכויים לקחת את הליגה פוחתים. השנה לקחנו אליפות בגלל ניסים וריאל זחוחה/יהירה, וב 2011/12 הפסדנו אליפות על אף כמויות השערים של מסי.
מה שמוביל אותי לפסקה הבאה, מסי התקפי זה לא בהכרח בארסה התקפית (בדר"כ הפוך) אבל בארסה התקפית זה תמיד עם מסי התקפי.
לקחנו אליפות, כן, אז מה? בכל הופעה באלופות מול הגדולות נראנו רע הגם שכבשנו, שלא לדבר על הכדורגל חסר ההשראה ונטול היצירתיות ששוחק תחת וואלוורדה. האוהדים מבחוץ קוראים לזה “נפילה חד פעמית”, אנחנו כאוהדי הקבוצה ידענו שעם מה שמכרנו לא קונים במכולת וזה מתכון לקבל את הבעיטה בחצי גמר משלושת האחרות שטובות יותר. הבעיטה מרומא הקדימה את הידוע מראש - לבארסה לא היה סיכוי השנה לקחת את הצ’מפיונס.
וואלוורדה ייצב את ההגנה. כן? באמת? לקח את ראקיטיץ’ והוריד אותו לאחור יותר, כששיחק עם 4-4-2 גם כשכבר לא היה צריך. הוא לגמרי קיבל את הקרדיט המגיע לו לחצי הראשון של העונה בלי דמבלה+קוטיניו וכשהנחיתו לו כל מיני למל"מים נטולי מושג בענף. בחצי השני יצא המרצע מן השק כשה 4-4-2 הפחדני שלו (הגנתי אעלק) המשיך כשדמבלה לא רואה דשא, קוטיניו מסורס במגוון עמדות רק לא עמדת האינייסטה המתאימה, ופאוליניו/גומש/דביל אחר המשיכו לקבל קרדיט למען המערך המקודש.
אמר לי חבר יקר (הקרדיט לו. אופיר ממן - כותב בדה באזר מדי פעם), וואלורדה הוא ה’מויס של ברצלונה’. ועל מויס נאמר; אפשר להוציא את מויס מאברטון אך אי אפשר להוציא את אברטון ממויס. וואלורדה מאמן את בארסה כמו שהוא מאמן את בילבאו. אני לא רוצה בארסה טובה הגנתית, אני רוצה בארסה טובה התקפית, וכשבארסה טובה התקפית כל קבוצה תיפול מולה, זה הכוח שלנו, לא קוראים לנו אינטר או צ’לסי, והכדורגל הפחדני שהציג וואלורדה גורם לי להרבה פסימיות שנה הבאה. זה בכלל לא שאלה של זמינות של דמבלה/קוטיניו, זו שאלה של מה עובר לבן אדם בראש.
חגיגת הגביע אתמול היו מוזרות לי, כשריאל לוקחת גביע ו/או הורסת לנו טרבל - גביע שוקו, כשאנחנו לוקחים אותו זה נהיה דאבל. ובכן, אולי אני מפונק מדי אבל מהסגל נוטף הכשרון הזה אפשר הרבה יותר והתצוגה אתמול רק חיזקה את הכאב ואת הרגשת הפספוס. וגם אתמול, גם אתמול הדביל מסרס את קוטיניו בימין, מסי רוכב באמצע וסוארז מחפש את עצמו בשמאל. גם אתמול שיחקנו כמו אידיוטים ואילולא זה שסביליה שיחקו לידיים שלנו עם קו הגנה גבוה ועם חוסר צפיפות באזור המסי (קשר אחורי אההםם) לא הייתה מאניטה ולא נעליים.
זה מספיק לאוהדי קבוצות אחרות, הסגל שלנו השנה היה צריך לקחת הרבה יותר. הרבה יותר.
אתם לא הוגנים עם וולוורדה.
כן הוא טעה אבל מה שקרה ברומא זה קודם כל השחקנים, לא צריך טקטיקה כדי לא לחטוף שלישיה מקבוצה שבכמה רמות חלשה מכם.
אז כן כמובן שגם ורדה אשם, אך הוא אשם כמו מבי כמו אינייסטה וכמו כל שאר הפרות הקדושות שלכם.
אמאורי אשם ב6-1 יותר משחקני פסז שהתפרקו?
מאשימים את המאמן יותר מידי כשבפועל הרבה דברים הם נטו תוצאה של טעות של שחקן, וסלחו לי אבל ורדה גם פירקאת ריאל 3-0 ואת יובנטוס 3-0 ומשחק אחד חלש והוא מאמן גרוע!
לא חייבים להסכים עם כל דבר שהוא עושה (לעזאזל אנחנו בריאל כבר עשור עוד רגע עם בנזמה בהרכב ואני עדיין חושב שזידאן מאמן מצוין).
כן הגיוני שברסה תהיה מועמדת ל3 תארים כל שנה
אך כמוה גם ריאל מועמדת ל3 התארים האלה
ולגבי ליגת האלופות גם באיירן ופסז וסיטי וכל שנה קבוצה תורנית אחרת.
אז רגע זה אומר שרק מאמן 1 באירופה יכול להיות טוב?
למה יש הסכמה לגבי פוצטינו וקלופ שהם כאלה טובים על אף שלא זוכים בכלום?
זה כמו שאומרים שפפ גרוע כי הוא לא זכה עם באיירן בליגת האלופות.
לגבי ההנהלה על זה יש הסכמה כוללת פה, הנהלה גרועה וזה מתבטא בעיקר ברכש לא חכם לטעמי.
צריך לקחת מה הרבה יותר? תארים?
אני מצטער, אוף טופיק, אבל אמרי אשם ב 1000 אחוזים בזה. דרך אגב וזה המשותף לו ולואלורדה. שתיהם באו בגישה של “בונקר” למשחק. אם להיות הוגן, לאמרי יש את הנסיבות מקילות שזה ברצלונה בקאמפ נואו. מה יש לואלורדה להגן על עצמו? קבוצה במקום הרביעי באיטליה?
איניסטה לא אשם בכלום, מה ציפית שהוא יעשה? ירד לגליצים ויתמודד עם דזקו בכדורי גובה?
:BRAKING NEWS FOLKS
שקבוצה נכשלת וקורסת רוב האשמה נופלת על המאמן. תאהב את זה או לא, אבל זה המציאות. ברור שהשחקנים איכזבו וגם הם אשמים, אבל הם לא עומדים בראש המערכת. והשחקנים אף פעם לא ישלמו את המחיר על הפסדים כמו שהמאמן משלם .המאמן תמיד יחטוף יותר. זה המציאות. ואלורדה מאמן מנוסה, הוא מודע לזה יותר טוב מכולנו.
זה ממש מגוחך. שליברפול וטוטנהאם יהיו ברמת הציפיות של ריאל וברצלונה, אז תוכל להשוות. הציפיות מהם הרבה יותר נמוכות מהציפיות של מאמן ברצלונה או ריאל מדריד. אין בכלל מה להשוות. ודרך אגב, במקרה שקלופ לא היה מגיע לחצי גמר אלופות השנה הוא היה גם חוטף לא מעט.
קודם כל לא פפ ולא ואלורדה הם מאמנים גרועים…:
פפ זכה בתארים בשילוב של הצגת כדורגל נהדר. והגעה לחצי גמר אלופות תוך שהוא מודח לקבוצות חזקות. (ריאל וברצלונה) הוא לא הפסיד לקבוצה במקום הרביעי באיטליה אחרי שהוא ניצח אותה במשחק הראשון 4-1.
ואלורדה צריך ללמוד מהטעויות שלו נגד רומא. ובדרך הוא חייב להפסיק לנסות לשנות את ברצלונה לבילבאו. יצליח בזה, אני יהיה מאחוריו ב1000 אחוזים. מה שקולימאני כתב, אני לא רוצה לראות ברצלונה הגנתית. אני רוצה לראות ברצלונה התקפית.
יותר - זה לפחות חצי גמר ליגת אלופות, יותר - זה יותר דמבלה שלא עושה הגנה (בחיי כמה שהוא מפגר הוואלורדה הלזה), יותר - זה יותר כדורגל ופחות פחדנות.
בשלב הזה של הקרירה שלו, דמבלה לא צריך לדאוג מזה, יש לו דאגות גדולות מזה , בהנחה שהגלאקטיקו גריזי, יגיע. דמבלה יראה פחות דקות באופן משמעותי.
איפה דמבלה ישחק שנה הבאה מתוך נקודת ההנחה שגריזי מגיע?
גריזמן מגיע במקום סוארז. ככה אני רואה את הדברים.
סוארז חבר של מסי, אני בספק עם ברצלונה יתעסקו עם מסי, אחרי שמסצה ואינייסטה עזבו… אני גם חושב שסוארז עדיין חלוץ יותר מידי טוב מלוותר עליו.
הבעיה עם הטיעונים האלה שקשה להוכיח שהם לא נכונים, כי זה נע בין “מה קורה אם” ל-“אני יודע בדיוק מה וואלוורדה חושב”. ברצלונה לא שיחקה התקפי כל העונה? לא הייתה בניית משחק מעולם? נכון שבהרבה משחקים (בעיקר גדולים) הוא ניגש למשחק בצורה שונה (ולנסיה, ריאל מדריד, יובנטוס ועוד) בה הוא נותן ליריבה להוציא מה שיש לה, ואז מחצית שנייה בארסה עולה לדרוס את היריבה אומר שהוא אנטי קרויפיסטה? זה נכון לא נתנו המון חמישיות העונה, אבל בוא תקרא לו קאפלו וזהו.
אגב, אני יוצא מנקודת הנחה שאם אתה כ"כ מוריד מעמדת המאמן, ואתה חושב שעם סגל כזה אפשר לקחת תארים בקלות אתה למעשה זורם עם המיסקונספציה שלפפ אין חלק משמעותי בבארסה והכל כי זה הצירוף הקוסמי בשהות של מסי, אנדרס, צ’אבי ובוסקטס יחד? הרי כל מאמן יכול. ביקורת על וואלוורדה מבורכת, אבל לפעמים נראה שאתה בעיקר יורה חצים באויר ומנסה לצייר סביבם מטרות בכוח.
מטרה ריאלית זה דבר אחד, ובארסה לא צריכה להוריד מעצמה. מאחרי שהקבוצה התאוששה מהסופר קופה, ובעיקר לאחר הניצחון במדריד, כולם היו בטוחים שנצליח לרוץ עד הסוף. לצפות זה לגיטימי, אבל לשבור את כל הכלים או להכריז על העונה הזו כבינונית אחרי דאבל היא לא פחות מפינוק, שכן גם אם הילד הוא תלמיד של 100, אבל פעם אחת הוציא 85, אני לא אגיד לו שלא יצא ממנו כלום בגלל הציון הזה.
אני כבר ארחיב על עניין הסגנון, אבל אני כן אתמקד בהנחה הזאת- וואלוורדה הרס את הנוער? אתה נותן לו את החותמת על העזיבות של גרימאלדו, בארטרה, דאולו וכ’ו? דעיכת הנוער התחילה הרבה לפניו, ומי שעצר את ההתקדמות של דאולו הוא יותר לואיס אנריקה מאשר וואלוורדה. ראיתי ראיונות ומקורות שמדברים על כך שהוא כן בונה על אלנייה וארנאייז, ואני מקווה שלאחר העונה הזאת הוא יקבל מספיק קרדיט לעשות מה שבא לו, כי נראה שמתחילת העונה מנחיתים לו שחקנים מההנהלה.
אני מבין שניסית סך הכל להקביל את העובדה שהגישה של וואלוורדה היא יותר של מועדון קטן מאשר של בארסה, אני מסכים שנראה שהוא לא מצליח לתפוס את הקונספט סביב סרגל מאמצים ורוטציות רחבות כפי שהיה ראוי לעשות בקבוצה שרצה לכל התארים, אבל אתה לא רציני נכון? לקרוא לוואלוורדה, מאמן תחתיו הקבוצה לוקחת דאבל ללא הפסדים בליגה, מויס- כשלון קולוסאלי שהכניס את יונייטד למשבר עמוק הוא לא פחות מהגזמה שרק ממחישה את גודל הקיצוניות ואמות מידה הלא הגיוניות איתן שופטים מאמן פה. אתה לא מסכים עם חלק מההצבות, אתה לא תומך ב4-4-2, אתה אומר שלא שיחקנו טוב מול הגדולות (3-0 מול ריאל, 3-0 מול יובה, ושלישייה מול צ’לסי, ולמעשה ההפסד הגדול היחיד היה הכישלון נגד רומא אבל שיהיה) אני משתדל לכבד ולהבין כל דעה, לקרוא לוולוורדה מויס, עם כל ההשלכות סביב הדימוי וההשוואה הללו הוא פשוט מנותק מהמציאות.
דווקא לדעה של משה אני יותר נוטה להתחבר. יש לנו יומרות לסגנון, אנחנו כן מצפים לראות כדורגל באופן עקבי ששם דגש על הדרך מאשר על התארים, יחד עם קידום נוער, והדברים האלה הם גבוהים מוואלוורדה. דיברו על כך בלא מעט דיונים, אבל כן, אנחנו תמיד חוזרים להנהלה כי זה המקור לבעיות של הקבוצה. קביעת רכש לא נחוץ, חוזים בעייתיים, סעיפי שחרור מוזרים, סדקים בקבוצת הנוער, להכל יש השפעות מיידיות ואפילו לטווח רחוק על הקבוצה.
יש לו מה לשנות ברמה המנטאלית, הרוטציות שלו לא היו טובות מספיק (כשהיו אחת ל…), הוא לא היה מוכן לשימוש בסגל רחב, הוא הקבפיא יותר מידי שחקני ספסל, וסחט יתר על המידה שחקני הרכב, והלוואי שנראה יותר שחקני נוער וכדרוגל יותר מתוחכם והתקפי, ולמרות הכל הוא עשה המון בקבוצה, והוא היה עבורי נקודת האור היחידה בכל השנה ההזוייה שעברה על המועדון- סיפור ניימאר, הסופרקופה, כשלון האי- אמון, הבלאגן הפוליטי בקטלוניה וכל הפיטורים במועדון סביב העיניין הזה, הפציעות של החוזרות של דמבלה, ההעברה של פאוליניו שמדיפה ריח של שחיתות, העיכוב בחידוש החוזה של מסי ועוד. היו המון סיבות שבגינן הקבוצה יכלה לאבד את הראש, והוא איכשהו הצליח בשקט לייצר מומנטום חיובי. אתם אולי חושבים שאני מגזים, אבל כל אחד פה מוזמן לקרוא (בין אם פה או בפורום הקודם) מה הם חשבו על הקבוצה אחרי הסופרקופה, וגידו לי שכלום לא נעשה פה.
לא יוותרו, גם וגם, רוטציות.
מסי תמיד מספר שכשנולד תיאגו כל חייו השתנו. הוא התחיל להבין מה חשוב וכו’, פחות כעס אחרי הפסדים ובלה בלה בלה.
אתמול, אחרי המשחק כר הדשא נראה היה כמו מסיבת סיום שנה יותר מאשר גמר גביע. כל שחקן על עשרות ילדיו רצים כאילו זה הפעוטון של השכונה, וזה בסדר, השחקנים שלנו התבגרו ועשו ילדים אבל אנחנו צריכים צעירים שכל הראש שלהם בכדורגל, כי רק עם זקנים שהראש שלהם לא מאה אחוז או לא בעדיפות ראשונה זה מתכון לחוסר אנרגיות בטח אם הם זכו בעשרות תארים.
