מה שכן, ברור שצריך לאמץ שפה חדשה בהתאם להתפתחויות. כמו שאחרי השואה היה כדאי לדבר אחרת ליהודים בגרמניה, להבדיל. עכשיו יש מציאות חדשה וצריך להתאים את השפה. אני לא בעד cancel culture, זה מצד שני.
לא יודע מה אתה רוצה, ניסו בנימוס לעבור הלאה. מה אתה רוצה שיעשו. לא לכולם יש סבלנות לפתוח דיונים פוליטים בעבודה. התנהגות מגעילה זה אם היו מנסות להטיף לך או מתלוננות לhr.
נו זו אחלה גישה, רק מה אשמה שרית חדד או כל לסבית אקראית שיש תלמידי קולג’ אמריקאים שהם בלתי נסבלים. צריך קצת חמלה כנקודת מוצא ולשפוט כל אדם לקו זכות.
בעיני אגב הרצון להיקרא “אמא ואמא” או “אבא ואבא” הוא יפה ואפילו אני תופס אותו כרצון לשמור על מבנה משפחתי ולא לפורר אותו, וזה ליברליזם מהסוג שאני שמח ומקבל. אני בטוח שאי שם יש איזה עבודת תואר שני של בוגר במגדר שמסביר שצריך להיקרא רק “הורה” ולא אבא או אמא.
להתעלם ולא לענות בוקר טוב זה לא לעבור הלאה.
יכלו גם להגיד לי בצורה נורמלית בוקר טוב ושהן לא מעוניינות לפתוח את זה שוב אם הייתי פותח בעצמי.
הן ציפו שאני אתנצל או אתקפל ו"אודה בטעותי" אבל כשהבינו שאני לוקח את התגובה שלהן ברצינות הן התקפלו וניסו לבוא ולדבר כאילו כלום לא קרה. תמימות הן ממש לא היו.
הייתה יכולה להיות לי בעיה אם הן היו מתלוננות לאחד המנהלים שידוע שהוא שמאלני קיצוני מסריח אבל אני מאמין שהן לא באמת היו מנסות לפגוע בי. או שאולי כן. אי אפשר לדעת איתן.
יש פתרון די פשוט לדיון הסמנטי הזה, יש אמא ביולוגית שהיא תורמת ביצית (או דנא) לילד ויש אמא מאמצת שלא. אף אחד מהתארים הללו לא משליך אלו שהן תכונות על נושא התואר חוץ ממה שצייניתי בתרומה הראשונית.
לגבי התגובה של הבחורות מהעבודה, זה מה שקורה כשאנשים חיים יותר מידי ברשתות החברתיות ובפוליטיקה.. זה פשוט וירצ’יו סינגלינג וזהו, הן רצו להוכיח לעצמן שהן במחנה של הטובים ובשוק של היום אפשר לעשות את זה רק אם אתה מוצא מישהו רע לעמוד מולו.
אני מניח שהן חשבו שבאמירה שלך של “אמיתית” אתה עושה את אותו דבר מצד שני, אבל זה עדיין לא מצדיק את התגובה הילדותית שלהן.
בפן האישי אני אגיד רק שלהגיד להורה מאמץ (גם לסטרייטים) “מי האבא האמיתי” יכול להיות לא במקום שכן יש המון הורים מאמצים שמתחבטים בהרגשה הזאת של הקשר לילד המאומץ על בסיס יומי.
התבטאתי בצורה לא מדוייקת. אף אחד לא מגדל ילד. ילד גדל לבד. בכלל הפועל “לגדל” לא באמת קיים. זו פיקציה. אמא זו הבת אדם שהילד קורא לה “אמא”. היא יכולה להיות טובה ויכולה להיות גרועה. היא יכולה להיות אחת ויחידה ויכולות להיות שתיים. בטח בהמשך יהיו גם חצאים ושלישיות.
בקיצור אני חושב שאני מתחיל להבין את הפערים. אתם מייחסים הרבה פחות משמעות למילה אמא. כאדם שגדל בבית סופר חם, עם אמא שכל מהות חייה היא לעזור לילדים שלה, בלי שאיפות לקריירה, בלי שאיפות לטיולים או חלומות מרחיקות לכת, פשוט כל ימיה ולילותיה היו עבור ילדיה, אני לא מסוגל לדמיין שעוד מישהי בעולם הייתה מסוגלת לתת מעצמה כל כך הרבה בשבילי.
אולי בתרבויות אחרות, זה שונה. יכולות להיות 2 3 או 7 אמהות. בשבילי - אמא יש רק אחת, ואבא יש רק אחד.
בתרבות שלכם נשים הן “פאוורפול וומן” עם קריירות משמעותיות שדורשות שעות נוספות, שמפרקות את הבית אחרי חמש שנים כי לא מתאים להן יותר, ומסתמכות על מנות חמות וחופשי חודשי במקדונלדס לילדים. בתרבות שלנו נשים הן קודם כל אמהות שדואגות לילדים ולתא המשפחתי שלהן.
שמע, אם אתה בא להתריס או לריב - זה עובר סבבה בפורום כי כולם פה (ודאי מי שכותבים מחוץ לאזור הנוחות שלהם) עם עור עבה ולא לוקחים ללב יותר מדי. לא כל האנשים (ועוד יותר, נשים) ככה. אז אפשר להגיד שכולם כוסיות בכייניות, ואפשר לא להיות זין חסר רגישות (וסליחה על הצרפתית שלי) בשם איזו “אמת” או “מה קורה בפועל”